מעביד רשאי לנכות משכרו של מטפל זר תשלומים המחויבים על פי חוק בלבד, וזאת בתנאי שהעובד נתן את הסכמתו בכתב לניכויים אלה. סך הניכויים לא יעלה על 25% משכר העובד.

מעביד אינו רשאי לנכות משכר העובד סכומים בגין אגרות ששילם לרשויות עבור אשרת עבודה לעובד הזר. אגרות אלה חלות על המעביד בלבד.

הניכויים המירביים המותרים על פי חוק הם:
1. חלקו של העובד בביטוח פנסיוני – מעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד את חלקו של העובד בביטוח הפנסיוני (6% מהשכר נכון לינואר 2017).
2. מס הכנסה – ישולם על סמך גובה שכרו של העובד, מינו והתחום שבו הוא מועסק, ככל שהם רלוונטיים לקביעת גובה המס ותוך התחשבות בזיכויים שלהם זכאי העובד (כגון :נקודות זיכוי ממס הכנסה למטפל זר וזיכוי ממס הכנסה בגין הפרשות לביטוח פנסיוני).
3. ביטוח לאומי – מעסיק רשאי לנכות משכר העובד את חלקו של העובד בדמי הביטוח הלאומי
4. ביטוח בריאות – הניכוי המרבי משכר העובד הזר לא יעלה על 136.24 ש"ח נכון לינואר 2019.
5. דמי כיס – מקובל לשלם למטפל זר דמי כיס שבועיים בגובה 100 ש"ח, לקראת היציאה ליום החופשי שלו (גם אם אינו יוצא ליום חופשי). סכום זה מהווה חלק משכר הברוטו של העובד.
6. השתתפות העובד במגורים – מעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד הזר החזר הוצאות עבור מגורים, עד לסכום המירבי כמפורט להלן:

– במקרה שהמגורים הם בבעלות המעסיק, המעסיק רשאי לנכות עד מחצית מהסכומים המופיעים בטבלה.

– הוצאות נלוות (חשמל, מים וארנונה): הסכום המירבי שניתן לנכות הוא 93.37 ש"ח, נכון לינואר 2019 .

לקריאה בהרחבה: באתר כל זכות

תוספת של שעות טיפול אישי תינתן למעסיקים של מטפל ישראלי המקבל שירותים במסגרת גמלת סיעוד ברמה 3, רמה 4, רמה 5, או רמה 6, (או שקיבל את שירותי הגמלה ברמה ב' או ג' לפני נובמבר 2018). 

התוספת תינתן על-פי היקף הזכאות:

• מקבל גמלת סיעוד רמה 3 הזכאי ל-12 יחידות שירות (12 שעות שבועיות) יקבל תוספת של 3 יחידות שירות (או 1.5 יחידות שירות אם נקבעה לו זכאות לגמלה מופחתת בשל גובה הכנסותיו).
• מקבל גמלת סיעוד רמה 4 הזכאי ל-16 יחידות שירות (16 שעות שבועיות) יקבל תוספת של 3 יחידות שירות (או 1.5 יחידות שירות אם נקבעה לו זכאות לגמלה מופחתת בשל גובה הכנסותיו).
• מקבל גמלת סיעוד רמה 5 הזכאי ל-19 יחידות שירות (19 שעות שבועיות) יקבל תוספת של 4 יחידות שירות (או 2 יחידות שירות אם נקבעה לו זכאות לגמלה מופחתת בשל גובה הכנסותיו).
• מקבל גמלת סיעוד רמה 6 הזכאי ל-24 יחידות שירות (24 שעות שבועיות) יקבל תוספת של 4 יחידות שירות (או 2 יחידות שירות אם נקבעה לו זכאות לגמלה מופחתת בשל גובה הכנסותיו).

עד נובמבר 2018 : שיעור הזכאות נקבע על-פי הניקוד שצבר התובע – בהתאם לתוצאות מבחן התלות ולמצבו האישי.

1. מי שצבר בין 2.5 ל- 5.5 נקודות זכאי לגמלת סיעוד רמה א'- גמלה בשיעור של 91% ששוויה 9.75 שעות טיפול שבועיות
2. מי שצבר בין 6 ל- 8.5 נקודות זכאי לגמלת סיעוד רמה ב'- גמלה בשיעור 150% ששוויה 16 שעות טיפול שבועיות
3. מי שצבר 9 נקודות ומעלה זכאי לגמלת סיעוד רמה ג'- גמלה בשיעור של 168% (הגבוה ביותר), ששוויה 18 שעות טיפול שבועיות

מחודש נובמבר 2018: נכנסה לתוקף הרפורמה בגמלת הסיעוד  שכוללת שש רמות זכאות (הסכומים מעודכנים לנובמבר 2018)

רמה 1: מי שצבר בין 2.5 ל 3 נקודות במבחן התלות.:

• 9 יחידות שירות (שעות שבועיות) בהרכב שאותו יבחר מבין שירותי הגמלה שאינם כוללים טיפול אישי בבית, כלומר – ביקור במרכז יום, לחצן מצוקה, שירותי כביסה וקבלת מוצרי ספיגה.
• 5.5 יחידות שירות, שיוכל לנצל על-ידי שילובים שונים של גמלה כספית, שעות טיפול אישי בבית ושאר שירותי הגמלה. במקרה זה שוויה של כל יחידת שירות (שעת טיפול) הוא 256 ש"ח בחודש.

• אם בוחרים לקבל רק את הגמלה הכספית, הסכום יהיה 1,408 ש"ח בחודש.

רמה 2: מי שצבר בין 3.5 ל-4.5 נקודות במבחן התלות

אדם זכאי להעסיק מטפל זר, אם הוא הגיע לגיל פרישה ומתגורר בקהילה, כולל בדיור מוגן (לא במוסד) – ועונה על אחד מהתנאים הבאים:

 בבדיקה להערכת תלות הוא צבר את הניקוד דלהלן לפחות: 

– 4.5 נקודות תלות (ADL),

– 4 נקודות תלות בתוספת נקודה אחת הניתנת לו כבודד

– זכאות להשגחה חלקית, כלומר לפחות חצי נקודה בסעיף "השגחה", בתוספת נקודה אחת הניתנת לו כבודד.

על-פי החלטת ועדת ערר של המוסד לביטוח לאומי שמאשרת זכאות לגמלת סיעוד בשיעורים 168% ו- 150% או 84% ו- 75% (מופחתים עקב הכנסות) גם ללא מבחן תלות.

קשיש מעל גיל 90 זכאי להיתר העסקה, אם צבר לפחות 4 נקודות במבחן התלות.

למקרים חריגים, אנא ראו בלינק הבא מאתר "כל זכות"

מימון ההעסקה של העובד הזר ניתן בחלקו באמצעות גמלת סיעוד או ממומן באופן מלא על ידי בעל ההיתר.

הכניסה לתוקף של ייפוי הכוח המתמשך היא כאשר (מפאת התדרדרות במצב רפואי) מעניק ייפוי הכוח כבר בבירור אינו מסוגל לבצע פעולות או לקבל החלטות כלשהן, ביחס לתחום אשר עבורו הוענק ייפוי הכוח. לעתים, במעמד מתן ייפוי הכוח המתמשך נקבעים תנאים מוגדרים (כדוגמת 'אובדן הכרה'), אשר רק במידה ויתקיימו אזי ייפוי הכוח ייכנס לתוקף.

כניסת ייפוי הכוח המתמשך לתוקף אינה תלויה בהחלטה של מיופה הכוח, אלא באישור מטעמו של גורם רפואי חיצוני המעניק חוות דעת תומכת. מיופה הכוח יודיע לאנשים המקורבים לאדם, על התקיימות התנאים לכניסה לתוקף של ייפוי הכוח, ובנוסף עליו לעדכן את האפוטרופוס הכללי בנוגע לכך שייפוי הכוח נכנס לתוקפו. האפוטרופוס הכללי ישלח למיופה הכוח מסמך ובו דחייה או אישור של ההודעה על כניסה לתוקף של ייפוי הכוח המתמשך.

כל אדם בוגר בעל כשירות משפטית יכול לקבוע כיצד ומי יטפל בעניינו בעתיד, במידה ולא יוכל לעשות זאת בעצמו נוכח קושי בריאותי. בניגוד לייפוי כוח נקודתי, אשר עניינו לרוב ביצוע פעולה חד-פעמית בשמו של אדם אחר, ייפוי הכוח המתמשך מעניק למיופה הכוח את הסמכות המשפטית לקבל החלטות ולבצע פעולות באופן מתמשך, בשם ובעבור האדם אשר העניק את ייפוי הכוח מבעוד מועד, כאשר עדיין היה בקו הבריאות.

ייפוי כוח מתמשך עשוי להיות מקיף ולהתייחס לכל היבטי החיים, או עשוי להיות פרטני, ביחס לתחום מוגדר – כדוגמת טיפול בענייניו הבריאותיים או הכספיים של אדם, בלבד.

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיל 18 ומעלה לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד, במידה ולא יהיה כשיר לטפל בעצמו ולקבל החלטות עבור עצמו. לפי מתווה זה, האדם (הנקרא בעגה המשפטית "הממנה"), בוחר מרצונו – בעודו עדיין בריא וכשיר לקבל החלטות – מיופה כוח שיהיה מוסמך לפעול בשמו בעתיד, במידה ומצבו הבריאותי יתדרדר עד למצב בו לא יוכל לקבל או להוציא לפועל בעצמו החלטות שנוגעות לענייניו.

ייפוי הכוח המתמשך עשוי להתייחס לכל ענייניו של האדם 'הממנה' – הן להיבטים הרפואיים, הן להיבטי רכוש, והן להיבטים אישיים נוספים – או רק לחלק מהם, לפי בחירת מייפה הכוח הממנה.

על בן המשפחה מיופה הכוח החובה לפעול בהתאם להנחיות הממנה, כמפורט במסמך ייפוי הכוח. במקרים שהנחיה מסוימת שרשם ההורה המבוגר אינה אפשרית לביצוע, מובילה לפגיעה בהורה, אל מובילה לעבירה על החוק – למיופה הכוח אסור לבצע אותה, ועליו לפנות לגורם משפטי על מנת לקבל ייעוץ והנחיות כיצד לפעול.

בדומה לייפוי כוח ספציפי לטיפול רפואי, גם במקרה של ייפוי כוח מתמשך על שני המעורבים (ההורה הממנה ובן המשפחה המקבל את ייפוי הכוח)  לחתום על המסמך בפני עו"ד שעבר הכשרה ייעודית, או בפני בעל מקצוע מתאים מהתחום הטיפולי: רופא מורשה, עובד סוציאלי, אח מוסמך או פסיכולוג.

לרשימת עורכי הדין שהוסמכו לחתום על ייפוי כוח מתמשך, לחצו כאן.

אנו מאחלים לכולנו אריכות ימים ובריאות טובה – אך בעת הגעה לגיל זיקנה, ניתן ואף מומלץ לתכנן את ההיבטים הבאים:

• טיפול בנכסים וכספים – רצוי לכתוב צוואה מראש, אשר תסדיר את חלוקת רכושו של הנפטר עלפי רצונו, במיוחד במידה ורצונו אינו עולה בקנה אחד עם ברירת המחדל בחוק.

• טיפול בחפצים אישיים – כחלופה למצב בו בני משפחתו של הנפטר נאלצים לטפל בחפציו, האדם המבוגר יכול להיערך מראש – ע"י חלוקת חפצים בעודו בחיים, תרומת חפצים אחרים, וכדומה.

• • סידורי קבורה – האדם המבוגר עשוי לרצות לתכנן מראש את הסדרי הקבורה שלו, על פי טעמו וראות עיניו, ובכך גם לחסוך מבני משפחתו את הצורך לעסוק בכך עם מותו.

היפרדות מאנשים קרובים – לא אחת, אנשים הולכים לעולמם לפני שהספיקו לשוחח מלב אל לב עם קרוביהם ומכריהם השונים, בהשאירם סוגיות אישיות פתוחות (כמו מחלוקות, היעדר הכוונה, ועוד). על רקע זה, אנשים המגיעים לערוב ימיהם מבקשים לעתים קרובות לשוחח עם בני משפחתם וחבריהם, ולהיפרד מהם באופן יזום.

כדי למנוע מצב בו חשבון הבנק מוקפא עד לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, על שני בני הזוג, או ההורה והילד, לחתום בבנק על טופס "אריכות ימים" (או סעיף "היוותרות בחיים") בחשבון הבנק המשותף.

חשוב לזכור כי טופס "אריכות ימים" או סעיף "היוותרות בחיים" אינו גובר על צו ירושה. כך למשל, ייתכן מצב בו השותף שנותר בחיים יידרש, בהחלטת בית משפט, להחזיר סכומי כסף אותם משך מהחשבון המשותף.

גם אם בחשבון הבנק של הנפטר ישנו מורשה חתימה נוסף, או שברשות בני המשפחה כרטיסי אשראי של הנפטר או גישה לחשבונו דרך האינטרנט, יש לזכור כי מיד לאחר פטירת בעל החשבון, חשבון הבנק יוקפא עד למימוש צו הירושה.

המידע מאתר כל זכות – להרחבה לחצו כאן.

יש להחליט, בכפוף למצבו הרפואי של ההורה המבוגר, האם מבוקש הליך של אפוטרופוסות, או האם ניתן להסתפק בייפוי כוח מתמשך. לשם כך, יש לערב את הרופאים המטפלים בבן המשפחה המבוגר.

לחצו כאן למעבר אל טופס בתי המשפט לענייני משפחה – בקשה למינוי אפוטרופוס לגוף – התערבות רפואית דחופה.

בעוד שהורים אחראים לקבל החלטות עבור ילדיהם, בגירים נוהגים להחליט עבור עצמם. לפי החוק בישראל, כאשר לאדם מלאו 18 שנה הוא נחשב כבגיר אשר יכול וזכאי להחליט בעצמו על גופו ובריאותו, נכסיו וכספיו, ענייניו האישיים, וכן הלאה. מגיל זה ואילך, כל אדם מורגל להחליט בעצמו מה הפעולות או החלופות הטובות ביותר עבורו. למרבה הצער, מצבים של מחלה גופנית או נפשית, (בעיה קוגניטיבית, לקות מנטאלית) עשויים לפגוע ביכולתו של אדם מבוגר להחליט עבור עצמו, או להוציא אל הפועל את ההחלטות שקיבל.

לעתים, מדובר במצב קיצון כדוגמת כניסה לתרדמת – אשר מונעת מהאדם לתקשר עם סביבתו, לבצע בחירות או פעולות כלשהן. במקרים אחרים, פגיעה ביכולות נוירולוגיות, מוטוריות, או אפילו בעיות נפשיות, עשויים להקשות על אדם מבוגר לקבל החלטות רציונאליות או להביע את רצונו בצורה מובנת בפני אחרים. לעתים הקושי מתמקד בקבלת החלטות בתחום ספציפי בלבד, ולעתים הקושי בקבלת החלטות מקיף את כלל תחומי החיים.

נוכח הזכות למות בכבוד, אדם זכאי לבקש להימנע מלתת לו טיפול רפואי להארכת חייו. כל אדם מגיל 17 רשאי לתת הנחיות רפואיות מקדימות לסוף חייו או למנות מיופה כוח שייתן את ההנחיות. יחד עם זאת, יש לשים לב – בישראל אסור לסייע או לשדל לאדם להתאבד, או לבצע המתת חסד באדם אחר. כמו כן, אסור להפסיק טיפול רציף שכבר ניתן לחולה – והפסקתו עלולה להוביל למוות (כולל ניתוק ממכונת הנשמה).

ניתן לבקש להימנע מטיפולים רפואיים הנוגעים למחלתו חשוכת המרפא של החולה הנוטה למות, כולל בדיקות, ניתוחים, החייאה, חיבור (בלבד) למכשיר הנשמה, טיפולים כימותרפיים, הקרנות או דיאליזה.

המידע מאתר כל זכות. להרחבה – לחצו כאן.

כעיקרון כל התחייבות כספית של אדם שנועדה להתבצע במהלך חייו (כגון החזרת הלוואה או חתימה על חוזה למכירת דירה) תקפה גם אחרי מותו, כאשר המימוש אמור להתבצע מתוך הנכסים שהותיר אחריו.

אחת ההוצאות המידיות היא הקבורה, ובעיקר כאשר יש רצון לקיים תהליך קבורה שחורג מהמסגרת הבסיסית שהמדינה מעניקה לכל אזרח. בנוסף, חשוב לזכור שבהרבה מקרים נוצרה התחייבות כמעסיק – בפרט אם בבית הועסק מטפל או עובד סיעוד זר.

מקור המידע באתר כל זכות. להרחבה – לחצו כאן.

מומלץ לבני משפחה של חולה הנוטה למות לעבור על כל הניירת ולבדוק נושאים שונים, למשל:

• לאתר את כלל המסמכים הקשורים לחשבונות בנק, חסכונות (קופות גמל וכו') ורכוש.
• לוודא שהחולה מודע לכלל רכושו ולאפשרותו לערוך צוואה כרצונו.
• לסגור או לאחד חשבונות בשימוש נמוך כדי להקל על ניהול כספי המשפחה בתקופת המחלה.
• לבדוק הוראות קבע ובמקרה הצורך להעביר אותן על שם בן/בת הזוג (חשבון חשמל וכו').

מומלץ לשלוח את הטפסים המלאים אל המרכז להנחיות רפואיות מקדימות, במשרד הבריאות. שם, הטופס ייבדק ויופקד במאגר. מפקיד הטופס יקבל כרטיס אישור, אותו יוכל לשמור בארנקו. במידה ותוקף הטופס יתקרב לתאריך התפוגה שלו, המרכז להנחיות רפואיות מקדימות ישלח תזכורת למפקיד, ביחס לצורך לחדש את ההנחיות / ייפוי הכוח.

הטפסים המופקדים יהיו נגישים דרך המחשב, לכל הגורמים המטפלים בבתי החולים בישראל – באופן המחייב את הצוות הרפואי בהתאם לכתוב בטופס.

את הטפסים יש לשלוח בדואר רשום בצירוף צילום תעודת זהות אל:

משרד הבריאות – המרכז להנחיות רפואיות מקדימות

רח' ירמיהו 39, ירושלים

ת.ד. 1176 מיקוד: 9101002

לחלופין, יצירת קשר אפשרית באמצעות מוקד "קול הבריאות" במשרד הבריאות:

טלפון: 5400*, 08-6241010

פקס: 02-5655969

דוא"ל: call.habriut@moh.health.gov.il

מטופל הנוטה למות (כלומר – חולה במחלה חשוכת מרפא אשר תוחלת חייו הצפויה אינה עולה על 6 חודשים, אפילו אם הוא מקבל טיפול רפואי שוטף), אשר הינו כישר לקבל החלטות בעצמו, עשוי להביע בזמן אמת רצון להימנע מטיפולים מאריכי חיים.

כדי לגבות אמירה זו במסמך רשמי, על החולה למלא טופס ייעודי, הנקרא "הבעת רצונו של חולה הנוטה למות, כשיר – שאינו רוצה להוסיף לחיות" (לפי תקנה 14-א' בחוק החולה נוטה למות). מילוי טופס זה מתבצע בבית החולים, ולא מראש.

על מנת להאריך תוקף של טופס קיים, על האדם הממנה למלא טופס אחר ומקוצר, בשם "הוראה להארכת תוקפן של הוראות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח". בכדי לבטל הנחיות מקדימות או ייפוי כוח רפואי לחולה הנוטה למות, על האדם הממנה למלא טופס שונה, בשם "הוראה לביטול הנחיות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח".

טופס "ייפוי כוח למתן הנחיות רפואיות לטיפול בחולה הנוטה למות" מכיל מספר חלופות לבחירת נותן ייפוי הכוח – חלופות המקנות למיופה הכוח דרגות שונות של סמכות:

• חלופה א' – מיופה הכוח יוכל לקבל כל החלטה בדבר טיפול או אי-טיפול בנותן ההנחיות, כמפורט בטופס. בחירה בחלופה זו פוטרת את נותן ההנחיות מצורך בקבלת הסבר מרופא/אחות מוסמכת על המונחים הרפואיים.
• חלופה ב' – סמכותו של מיופה כוח מוגבלת רק להסכמה לקבלת טיפול מאריך חיים.
• חלופה ג' – מאפשרת לבחור באופן מפורט מאיזה טיפולים רפואיים להימנע או לא להימנע.

תוקפו של ייפוי הכוח הוא חמש שנים. ניתן להאריך אותו מדי חמש שנים או לבטלו בכל עת. ניתן גם לעדכן את ייפוי הכוח בכל עת באמצעות מילוי הטופס מחדש.

המידע לקוח מאתר משרד הבריאות

במקום לספק הנחיות רפואיות ספציפיות ומקדימות, אדם רשאי למנות מיופה כוח מטעמו, אשר יוסמך לקבל במקומו החלטות רפואיות, במידה ואדם הממנה יהפוך בעתיד לחולה הנוטה למות, שאינו כשיר לקבלת החלטות בעצמו. מיופה הכוח יוכל לבטא את רצונותיו והחלטותיו של החולה לגבי קבלת טיפולים רפואיים או הימנעות מהם. ייפוי כוח זה עוסק רק בהחלטות רפואיות, ואינו נוגע לקבלת החלטות פיננסיות או אחרות.

מינוי מיופה כוח רפואי עשוי לתרום למניעת חילוקי דעות בין בני משפחה ובין הצוות המטפל, ועשוי למנוע צורך עתידי במינוי אפוטרופוס לענייני גוף.

לחצו כאן למידע נוסף בנושא – מאתר משרד הבריאות.

כל אדם בוגר רשאי למלא טופס הנחיות רפואיות, ולספק בו הנחיות רפואיות מקדימות, מדעת, במקרה ובעתיד יהפוך לחולה הנוטה למות שאינו בעל כושר החלטה עצמאי (למשל במצב של אובדן הכרה). הנחיות אלו ייגעו להיבטים של הימנעות מטיפולים רפואיים, או קבלת טיפולים רפואיים חריגים להארכת חיים. לדוגמה, האדם יכול לבקש מראש על הפסקת טיפול רפואי מחזורי כדוגמת הקרנות או כימותרפיה – במידה והטיפולים קשורים למחלתו חשוכת המרפא.

יש למלא את הטופס המתאים רק לאחר קבלת הסבר מרופא או אחות מוסמכת, ביחס למונחים רפואיים הנכללים בטופס ההנחיות הרפואיות. טופס ההנחיות הרפואיות עליו חתם האדם יהיה תקף ל-5 שנים. ניתן להאריך את הטופס לאחר תקופה זו, או לבטל את הטופס בכל עת. אפשר גם לעדכן את ההנחיות בכת עת, ע"י מילוי טופס חדש ועדכני יותר.

"חוק החולה הנוטה למות" הינו חוק המתייחס אל חולים במחלות חשוכות-מרפא, אשר הגיעו אל שלהי חייהם – קרי מצב בו התוחלת הצפויה של חיי החולה אינה עולה על 6 חודשים (גם אם החולה מקבל טיפול רפואי שוטף). בנוסף, 'חולה למות במצב סופי' מוגדר כמי שתוחלת חייו הצפויה אינה עולה על שבועיים.

חוק זה מחייב צוותים רפואיים לספק לחולה טיפולים מקלים (פליאטיבים) כגון חומרי הרגעה. החוק אף מסדיר כללים במסגרתם החולה רשאי להורות מראש שלא לקבל טיפול רפואי מסוים שאין ברצונו לקבל, במטרה להימנע מהארכת הסבל (זאת במצב שהחולה כבר אינו כשיר לקבל החלטות בעצמו).

חשוב להדגיש – החוק קובע סייגים ומגבלות להימנעות מטיפול רפואי לפי רצון החולה, אך אוסר על המתה במעשה או על סיוע להתאבדות של החולה. בנוסף, כל עוד החולה צלול ונמצא בהכרה מלאה, רצונו הוא הקובע. ההנחיות הרפואיות המקדימות או ייפוי כוח רפואי בעניינו, ייכנסו לתוקף רק במידה שהחולה איבד את כושר ההחלטה העצמאית שלו.

נבצרות מוגדרת בתור מצב בו אדם אינו כשיר מבחינה נפשית או גופנית לקבל החלטות רציונליות ביחס לגופו או לרכושו. נבצרות עשויה להיות קצרה וזמנית או ארוכה וקבועה לאורך זמן – ובמהלכה האדם הנבצר לא השאיר הוראות כלשהן לאופן הטיפול בגופו או בנכסיו. במידה והאדם שב לאיתנו, הוא עשוי לגלות כי בגופו וברכושו נעשו פעולות בניגוד לרצונו, מצד גורמים שונים שאינם מקובלים עליו בהכרח.

אף אחד אינו יודע לבטח מתי יסתיימו חייו, וכיצד יסתיימו – האם המוות יגיע בפתאומיות או לאחר תהליך מתמשך של ירידה במערכות החיים. במוות עצמו קשה לשלוט, אך יחד עם זאת, כל בני האדם שואפים כי חייהם יסתיימו ללא סבל וכאב מיותרים, ואנשים רבים מגלים כי ניתן לתכנן מראש את הימים האחרונים בחייהם, ואף את קבורתם ואופן חלוקת רכושם לאחר מותם.

התכנון מראש עשוי לסייע לא רק להורה המבוגר עצמו, תוך הפחתת חוסר הוודאות, אלא יכול להקל גם על בני המשפחה הקרובים, אשר עשויים להיות עצובים ומוטרדים מהמצב.

לשם כך, יש למלא טופס רשמי ולרשום בו הנחיות רפואיות מקדימות – אשר יחולו על הרופאים או על מיופה כוח. מומלץ למלא את הטופס רק לאחר קבלת הסברים מרופא מומחה, שמסוגל להבהיר את המשמעות של קבלת טיפול מסוים או הימנעות ממנו (למשל ביחס למניעת סבל, השפעה על מועד המוות וכדומה). בנוסף, רצוי למלא את הטופס רק לאחר שיחה עם בני משפחה על הנושא, ואחרי שממלא הטופס וידא כי הסובבים אותו מודעים לרצונותיו.

לחצו כאן למעבר אל טופס הנחיות רפואיות מקדימות, באתר משרד הבריאות.

ההנחיות יהיו תקפות למשך 5 שנים מיום חתימת הטופס, אלא אם כן נקבעה בו תקופה קצרה יותר. יש לחתום על הטופס בפני שני עדים שאין להם אינטרס כלכלי או אחר ושאינם מיופי כוח. העדים צריכים לאשר את חתימתו של נותן ההנחיות בחתימת ידם על גבי הטופס.

בחלופה אחרת לטופס הנחיות רפואיות מקדימות, אדם יכול למנות מיופה כוח שיקבל עבור החולה הנוטה למות את ההחלטות הרפואיות (כולל ביחס לטיפול רפואי או מצב בריאותי ספציפי בלבד).

המידע לעיל לקוח מאתר כל זכות. להרחבה בנושא, לחצו כאן.

במקרה של ייפוי כוח רפואי, ההורה המבוגר מינה את מיופה הכוח מראש, בעת שעדיין היה כשיר לקבל החלטות בעצמו. מנגד, אפוטרופוס לענייני גוף המטופל מתמנה ע"י בית משפט, במצב בו בריאותו של ההורה המבוגר כבר התדרדרה וההורה איבד יכולת להחליט בעצמו, אך לא מינה מיופה כוח מבעוד מועד. מצבים אלו עשויים לכלול גם מקרים של מחלת נפש או מצב דמנטי של ההורה.

את הבקשה למינוי אפוטרופוס לענייני גוף יש להגיש בכתב אל בית המשפט לענייני משפחה, הפועל במחוז בו מתגורר האדם המבוגר עבורו מבוקש המנוי. את הבקשה רשאי להגיש בן זוגו של האדם, או קרוב משפחה אחר. מוסלמים רשאים להגיש את בקשתם גם בבתי הדין השרעיים.

כאשר אדם שאינו במצב חירום רפואי זקוק לטיפול רפואי, אך מצבו הגופני ו/או הנפשי אינו מאפשר קבלת הסכמתו לטיפול הרפואי, יש צורך לקבל הסכמה מגורם מוסמך. ההסכמה יכולה להינתן ע"י מיופה כוח שמונה מבעוד מועד ע"י האדם לשם טיפול ענייניו הרפואיים, או ע"י אפוטרופוס לגוף המטופל, שממנה בית המשפט.

במצב בו בית המשפט מינה למטופל 'אפוטרופוס לענייני גוף', האפוטרופוס הינו בעל סמכות לתת הסכמה לביצוע בדיקות פולשניות וניתוחים. האפוטרופוס נדרש לפקח על איכות הטיפול במטופל ועל איכות חייו. בנוסף, עליו לדאוג להחלטות הנוגעות לסביבת מגוריו של המטופל.

לפי חוק זכויות החולה, לא יינתן טיפול רפואי למטופל, אלא אם כן הוא נתן לכך הסכמה מדעת, למעט במצב חירום רפואי (כמוגדר בחוק), בו אפשר לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמה מדעת, לאחר קבלת אישור של שלושה רופאים).

ניתן למנות מספר מיופיי כוח, אך במקרה זה מומלץ מאד להגדיר האם הם יפעלו יחדיו או בנפרד (כאשר לכל מיופה כוח תחומי אחריות נפרדים). במקרה של מספר מיופי כוח, רצוי להגדיר מראש גם מי יכריע, באם התגלעה מחלוקת בין מיופי הכוח השונים. כמו כן, כדאי לציין שאדם רשאי להחליט על מינוי מיופה כוח חליפי – למקרה בו מיופה הכוח המקורי אינו יכול או אינו רוצה לפעול בשמו.

יש למלא טופס ייעודי בשם 'ייפוי כוח לטיפול רפואי' (טופס ד' – לינק) בפני עו"ד, או בפני רופא מורשה, אח מוסמך, פסיכולוג או עובד סוציאלי. בטופס נדרשת לא רק חתימתו של האדם המעניק את ייפוי הכוח, אלא גם חתימתו של בן המשפחה מיופה הכוח המעיד שהבין את משמעות ההליך ואת אחריותו הנגזרת.

תפקידו של בעל המקצוע אשר מולו נחתם ייפוי הכוח הרפואי, הינו לוודא כי שני המעורבים (ההורה המבוגר ובן משפחתו מיופה הכוח) מפנימים את המשמעויות הכרוכות, וכי הצעד מבוצע מבחירה חופשית, ללא מניפולציות או כפייה כלשהי. על בעל המקצוע גם להזכיר למייפה הכוח שביכולתו לכלול בהסכם ייפוי הכוח הנחיות מקדימות ספציפיות.

במידה וטופס ייפוי הכוח החתום לא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי, הוא יהיה תקף לשנה בלבד – אך אם במהלך שנה זו ייפויי הכוח נכנס לתוקפו (כלומר שההורה אכן איבד יכולת החלטה עצמאית, ובן המשפחה מיופה הכוח נדרש לקבל החלטה רפואית עבורו), ייפוי הכוח ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר מכן. מנגד, אם ייפוי הכוח לא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי ולא נכנס לתוקפו, לאחר שנה יהיה צורך להציג ייפוי כוח חדש ועדכני.

מדובר בייפוי כוח ספציפי במסגרתו המטופל ממנה בן משפחה בתור בא כוח מטעמו, שהינו רשאי להסכים או לסרב במקומו לאפשרות של קבלת טיפול רפואי מסוים, ובפרט טיפול הכרוך בהארכת חיים 'מלאכותית' (הנשמה מלאכותית, הזנה מלאכותית ועוד). ייפוי הכוח תקף כאשר הוא נעשה בין שני בגירים (מעל גיל 18) אשר בעת הענקת ייפוי הכוח הנם שניהם צלולים, כשירים משפטית, ומבינים את משמעות ייפוי הכוח. מומלץ כי ההורה המבוגר יעניק ייפוי כוח רק לבן משפחה אשר הוא סומך על שיקול דעתו.

כדאי לזכור כי ייפוי כוח רפואי מסמיך את מיופה הכוח גם בכל הקשור לבדיקות ולטיפולים פסיכיאטריים (בין אם בבי"ח פסיכיאטרי או במסגרות בקהילה), אלא אם כן מייפה הכוח ציין אחרת במסמכי ייפוי הכוח.

במצבים מסוימים, הבריאות מתדרדרת במהירות רבה, באופן המוביל לאובדן היכולת של החולה להחליט בעצמו ביחס לגופו ולסוג הטיפול הבריאותי שיקבל. בזאת הכוונה, למשל, למצבים של אובדן הכרה מתמשכת, אירוע מוחי קשה, ועוד. תכנון מוקדם מאפשר לצמצם חוסר וודאות ולמנוע מחלוקות בין בני משפחה, בכל הקשור לסוגי הטיפול הרפואי שיינתנו לאדם המבוגר אם זה איבד את יכולתו להחליט בעצמו לגבי גופו.

כל עוד האדם בריא מספיק על מנת לקבל החלטות עבור עצמו, הוא יכול להורות על סוגי הטיפול הרפואי העתידי שברצונו לקבל או להימנע מלקבל, במידה ובריאותו תיפגע בעתיד – ובפרט אם יהפוך לחולה הנוטה למות, כלומר ילקה במחלה קשה וחסרת מרפא, נותרה לו עד חצי שנה לחיות על פי הערכות הרופאים, והוא כבר לא יהיה כשיר לגבש או להביע את רצונו בעצמו. באופן ספציפי, ניתן להורות על סירוב או הסכמה לקבלת טיפול רפואי מאריך חיים בעתיד. הנחיות אלו מכונות לעתים בשם הכללי "צוואה בחיים" או "הנחיות רפואיות מקדימות".

לחצו כאן לעמוד הטפסים הרלוונטיים במשרד הבריאות – ובו מספר טפסים שונים הנוגעים להנחיות רפואיות מקדימות.

במצבים כאלו, החוב הנותר יתחלק בין היורשים החוקיים של המנוח. כל אחד מהיורשים יישא בחובות הנפטר בהתאם לחלקו היחסי בירושה.

כאשר לנפטר יש חובות, לנושים של הנפטר זכות לגבות את חובם מן העיזבון, ויורשי הנפטר יקבלו את מה שנותר לאחר תשלום החובות. אפוטרופוס או מיופה כוח לא יידרשו לשאת בחובות כלשהם (כל עוד הם אינם נמנים בעצמם על היורשים).

לא. עם מותו של מייפה הכוח, ייפוי הכוח מסתיים. מיופה הכוח אינו רשאי לבצע פעולות כלשהן בחשבון הבנק של המנוח. מיד עם היוודע דבר המוות בבנק, הבנק יקפיא את חשבון העו"ש, עד למימוש צו ירושה.

במקרים לא מעטים, בן המשפחה שנותר בחיים לאחר פטירת ההורה המבוגר, מניח כי סעיף 'אריכות הימים' עליו חתמו שני בעלי החשבון, מקנה לו את הבעלות המלאה על החשבון – ואת הזכות להשתמש כרצונו בכספים שנותרו בו.

בפועל, סעיף היוותרות בחיים אינו מאפשר העברה של נכסים פיננסיים כלשהם (כספים, ני"ע וכו') מבעל חשבון משותף שנפטר, לשותף שנותר בחיים. הסעיף אינו משנה זכויות של יורשים, ולמעשה מבחינה קניינית ביצוע פעולות בחשבון הבנק אינה מקנה בעלות על הנכסים שבחשבון. במילים אחרות, הבנק אמנם יאפשר לשותף שנותר בחיים לבצע פעולות בחשבון העו"ש (כולל משיכת כספים או מימוש נכסים), אך השותף עשוי להידרש בהמשך בבית המשפט להחזיר כספים אלו ליורשיו החוקיים של בעל החשבון השני (ההורה שהלך לעולמו).

למעשה סעיף היוותרות בחיים חל רק במישור היחסים שבין הבנק ללקוח – ואינו משנה את יחסי הבעלות בין בעלי החשבון המשותף לבין עצמם, או בינם לבין יורשיהם.

לרוב, הסעיף 'אריכות ימים' מהווה ברירת מחדל בעת פתיחת חשבון משותף. לכן, בעלי חשבון משותף המבקשים שבעת פטירתם, הבנק ינהג באופן שונה מהאמור בסעיף אריכות ימים, צריכים למסור לבנק הוראות אחרות, ולבקש לחתום על סעיף מתאים המגביל את סעיף אריכות ימים.

סעיף "היוותרות בחיים", המוכר לעתים גם בשם "סעיף אריכות ימים", הוא סעיף הנכלל בהסכם פתיחת חשבון הבנק המשותף. בסעיף זה מצוין כי במקרה פטירת אחד השותפים בחשבון משותף, השותף השני רשאי להמשיך לפעול בחשבון. הסעיף חל ביחס אל מערכת היחסים שבין השותפים בחשבון לבין הבנק, ואין בכוחו להעביר את הבעלות בכספים אל הצד הנותר בחיים.

מטרתו המרכזית של סעיף זה היא למנוע את הקפאת החשבון ע"י הבנק, בעקבות מותו של אחד השותפים – ולאפשר לשותף הנותר בחיים לפעול בחשבון, בכפוף לחובת הזהירות, עד להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה. אלמלא "סעיף היוותרות בחיים", על פי דיני הירושה, היה על הבנק לקבל צו ירושה או צו קיום צוואה, בטרם יאפשר לשותף הנותר בחיים לבצע פעילות כלשהי בחשבון.

יש לדעת שלעתים ייתכנו תקלות בבנק – וקרו מקרים בהם שותפים בחשבון גילו כי הסעיף נעדר מחוזה פתיחת החשבון שלהם, מסיבות שונות – ונתקלו בקשיים לאחר מותו של ההורה השותף בחשבון. לפיכך רצוי לוודא במעמד ההצטרפות כשותף לחשבונו של הורה מבוגר – כי סעיף זה אכן מופיע בהסכם הבנקאי.

באם מיופה כוח או שותף בחשבון הבנק של בן המשפחה המבוגר מסתיר מידע בעקביות, מושך סכומי כסף חריגים באופן בלתי מוסבר, או נמנע בעקביות מהעברת מספיק כסף לשימושו השוטף ולצרכיו הספציפיים של בן המשפחה המבוגר, ייתכן ומדובר במצב של ניצול כלכלי. על בני המשפחה לגלות ערנות, לעקוב אחר התפתחויות, ולבקש ממיופה הכוח הסברים והתנהלות שקופה ככל הניתן.

על פי החוק בישראל, בנק רשאי להקפיא חשבון משותף, לסלק שותף מבעלותו בחשבון, או לבטל ייפוי כוח, במידה וקיים חשד סביר ולפיו בן המשפחה השותף / מיופה כוח בחשבון מנצל את המעמד לטובתו, כנגד אינטרס ההורה המבוגר. במצבים אלו הבנק רשאי לפעול, ואף לדווח למשטרה – מאחר ומצבים מסוימים של ניצול פיננסי נחשבים לעבירה פלילית.

אם קיים במשפחה חשד מבוסס ולפיו בחשבונו של הורה מבוגר או בנכסיו הבנקאיים מתבצע ניצול, תוך שימוש לרעה במעמד של ייפוי כוח או בעצם השותפות בחשבון הבנקאי – מומלץ לדווח זאת ללא דיחוי בבנק בו מתנהל החשבון, על מנת שנציגי הבנק יבדקו את העניין.

מומלץ לשמור מול בני משפחה אחרים על שקיפות מלאה לגבי ניהול ענייניו הכספיים של ההורה המבוגר. בכלל זאת, לספק לבני המשפחה המעורבים דיווח תקופתי אודות מצב נכסיו הפיננסיים של המבוגר, החלטות פיננסיות שהתקבלו, והרציונל להחלטות אלו. שקיפות זו תסייע למנוע אי-הבנות ותאפשר לכל בני המשפחה לבין את המצב הפיננסי לאשורו.

כאשר בן משפחה פותח חשבון בנק משותף עם הורה מבוגר, או מבצע איחוד חשבון עם ההורה, יש לשים לב לכך שההורה המבוגר עשוי להינזק נוכח הפסד זכויות מסוימות להן הוא זכאי מתוקף גילו. בישראל אזרחים וותיקים נהנים לעתים מהטבות מס על הכנסות ריבית ורווחים ממניות. אם חשבון הבנק של ההורה המבוגר יהפוך לחשבון משותף (עם אדם צעיר יותר שאינו זכאי להטבות פיננסיות אלו), המבוגר יאבד את הזכאות להטבות, ויידרש לשלם יותר מבעבר.

קיימים מספר הבדלים מרכזיים אותם נפרט לעיל:

• בעוד שמיופה כוח אינו הבעלים של חשבון הבנק, אלא רק שליח של הלקוח הממלא את הנחיותיו ביחס לחשבון, שותף נחשב כבעלים במשותף של חשבון העו"ש ושל נכסים פיננסים נוספים של המבוגר בבנק – על הזכויות וההתחייבויות הקיימות בחשבון. במילים אחרות, שותפות בחשבון הבנקאי עשויה להיות גם שותפות בחובות פוטנציאליים הקיימים בו.

• בנסיבות של קיזוז, לעיתים ניתן יהיה לקזז מהחשבון המשותף כנגד חוב אישי של השותף (חוב בחשבון אחר באותו בנק). לעומת זאת, לא ניתן לקזז מהחשבון של ההורה כנגד חוב אישי של מיופה הכוח, מכיוון שהוא אינו בעליו של החשבון, שבבעלות ההורה בלבד.

• ייפוי כוח ניתן לביטול בכל עת, ומנגד – לא ניתן להוציא שותף מחשבון משותף, אלא בהסכמתו או על פי צו של בית המשפט.

• במקרה פטירת אחד השותפים בחשבון משותף, רשאים השותפים הנותרים להמשיך ולבצע פעילות שגרתית ושוטפת בחשבון, מכוח תקנה בנקאית המכונה "סעיף היוותרות בחיים". מנגד, ייפוי הכוח מתבטל אוטומטית במקרה של פטירת הלקוח המבוגר, ובהתאם מסתיימת גם היכולת של מיופה הכוח להמשיך ולפעול בעצמו בחשבון הבנק של בן המשפחה המבוגר.

חשבון בנק משותף הוא חשבון "עובר ושב" בו רשום יותר מבעל חשבון אחד (בד"כ שני שותפים). יחד עם זאת, בחשבון בנק משותף, אין בהכרח בעלות שווה על הכספים שבחשבון – במידה ובן משפחה פתח חשבון בנק חדש עם הורה מבוגר, או הצטרף לחשבון הבנק הקיים של ההורה, מידת השותפות נקבעת לפי תנאים שהוסכמו מראש בין המעורבים. ניתן להגיע למצב של 'חשבון משותף' ע"י הצטרפות לחשבון בנק קיים, פתיחת חשבון חדש ומשותף, או איחוד חשבונות שונים של השותפים.

שני השותפים בחשבון הבנק המשותף מורשים לפעול בו בנפרד, כלומר ללא אישור השותף השני. במעמד פתיחת החשבון (או הצטרפותו של שותף לחשבון קיים), השותפים מתבקשים לחתום על מה שמכונה 'הרשאה הדדית' – טופס שמשמעותו שכל אחד מהשותפים מרשה לשותף שלו לתת באופן עצמאי פקודות בחשבון, והבנק מורשה לבצע הנחיות אלו ללא צורך בהסכמת השותף השני. ההרשאה ההדדית תישאר בתוקף כל עוד לא בוטלה בכתב ע"י מי מהשותפים.

משמעות ייפוי הכוח היא שההורה המבוגר מעניק לבן משפחתו הרשאה לפעול בשמו בחשבון – מבלי שבן המשפחה יוכל לקבל החלטות בעצמו. בן המשפחה (מיופה הכוח) הוא למעשה שלוח של ההורה, שנשאר בעלים יחיד בחשבון הבנק. מיופה הכוח משמש כאן בתור עושה דברו של ההורה – עליו למלא את הנחיות ההורה, והוא אינו רשאי להחליט בעצמו כיצד להתנהל עם הכסף.

ייפוי כוח ניתן לביטול בכל עת ע"י ההורה המבוגר (מעניק ייפוי הכוח). במקרה של פטירת ההורה, ייפוי הכוח בטל באופן אוטומטי, ובן המשפחה לא יכול לבצע פעולות נוספות בחשבון הבנק.

ייפוי הכוח לפעולות בחשבון הבנק מתאים במצב בו ההורה שומר על עצמאותו ומסוגל לקבל החלטות פיננסיות באופן צלול – אך מתקשה בביצוע הפעולות הפיזיות הכרוכות בהתנהלות פיננסית שוטפת – כדוגמת קושי ללכת לסניף להוציא כסף, להפקיד צ'ק, או לשוחח בטלפון עם המוקד הטלפוני של הבנק.

ישנן שתי דרכים נפוצות המאפשרות לקחת חלק בהתנהלות הפיננסית של בן המשפחה המבוגר.

דרך אחת היא להצטרף כשותף מורשה לניהול חשבון הבנק של המבוגר. רצוי מאד כי ההחלטה על חשבון בנק משותף יחד עם הורה מזדקן תהיה החלטה המתקבלת בהסכמה מלאה בין ההורה, הבן או הבת המצטרפים לחשבון, ושאר האחים במשפחה. זאת, מאחר ולנושא השלכות רבות, והיעדר הסכמה מוקדמת עשויה לפגוע ברגשות ההורה, או ברגשות בני משפחה אחרים. הסכמה מוקדמת עשויה גם למנוע מצבים לא רצויים של ניצול כספי ההורה, מצד אחד מבני המשפחה.

דרך חלופית המאפשרת מעורבות בהתנהלותו הפיננסית של בן משפחה מבוגר, היא באמצעות קבלת ייפוי כוח בחשבונו.

מיופה הכוח אינו קובע לבד מתי ייפוי הכוח נכנס לתוקף. על מנת להגן על בן המשפחה המבוגר ממצבים של ניצול או הונאה, החוק הישראלי אינו מתיר למיופה הכוח לקבוע בעצמו מתי המבוגר כבר אינו כשיר לקבל החלטות בעצמו, ומתי למעשה ייפוי הכוח המתמשך נכנס לתוקף. לחלופין, נדרש בנקודה זו קביעה משותפת מצד מיופה הכוח וגם גורם חיצוני – בן משפחה נוסף, אדם קרוב המכיר את המבוגר, או חוות דעת חיצונית של מומחה רפואי.

כאשר תנאי ייפוי הכוח מתקיימים והוא עומד להיכנס לתוקף, לפי החוק הישראלי על מיופה הכוח החובה למסור לאפוטרופוס הכללי הצהרה ולפיה התקיימו התנאים כאמור וכי הוא קיים את חובת היידוע. ללא העברת הצהרה זו לאפוטרופוס הכללי, ייפוי הכוח לא ייכנס לתוקף, מבחינה משפטית.

רק בעקבות קבלת הצהרת מיופה הכוח במשרדי האפוטרופוס הכללי, נציג האפוטרופוס הכללי רשאי להעניק למיופה הכוח ולבן המשפחה המבוגר אישור, ולפיו ייפוי הכוח אכן נכנס לתוקף.

בן המשפחה המבוגר יכול למשל לתת לבתו ייפוי כוח מתמשך, אך לא ייפוי כוח כללי ביחס לכל החלטה עתידית אפשרית, אלא רק (לדוגמה) ביחס לנושא מסוים, כמו קביעה ולפיה במידה ומצבו הבריאותי יתדרדר והוא יועבר למוסד שיקומי, הבת מיופת הכוח תהיה רשאית לקבוע האם למכור את דירתו או להשכירה.

ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש מעניק למיופה הכוח את הסמכות לקבל החלטות בנוגע לכסף ולרכוש של בן המשפחה המבוגר – כולל ניהול חשבונות בנק או חשבון השקעות, קבלת החלטות ביחס לדירת המגורים או נכסי נדל"ן אחרים (גם בית עסק), וכל רכוש אחר שבבעלות בן המשפחה המבוגר.

הגורם הממנה (בן המשפחה המבוגר) רשאי לקבוע קביעה כללית ולפיה מיופה הכוח הוא האדם המוסמך לקבל בשמו החלטות עתידיות – באופן אשר מותיר למיופה הכוח את מלוא שיקול הדעת לגבי ההחלטות. חלופה אחרת היא שבן המשפחה המבוגר יפרט מה רצונו ביחס לתוכם ההחלטות העתידיות שיתקבלו בנושאים שונים – וזאת דרך מסירת "הנחיות מקדימות" (ראו בסעיף הבא).

ייפוי הכוח המתמשך נכנס לתוקף רק במידה ובן המשפחה המבוגר כבר אינו מסוגל עוד להבין ולקבל החלטות בנושאים אשר ייפוי הכוח מתייחס אליהם – היבטי רכוש וכספים, היבטי בריאות, היבטים פרסונליים, וכן הלאה – וזאת בהתאם לתנאים שהספציפיים שנקבעו ופורטו במסמך ייפוי הכוח המתמשך.

כאשר בן משפחה אחד סבור שיש להתערב בתהליכי קבלת החלטות של הורה מבוגר, ואילו בני משפחה אחרים סבורים כי המבוגר עדיין כשיר לפעול בעצמו, מומלץ לדון בנושא באופן פתוח – בהשתתפות כל המעורבים, ובראשם ההורה המבוגר. באם חילוקי הדעות עומדים בעינם, ניתן לשמוע את חוות דעתו של גורם חיצוני מוסכם ומוערך – החל ממכר או ידיד המשפחה, וכלה בגורמים כגון עובדים סוציאליים.

ייעוץ משפטי בנושא סיוע בתהליכי קבלת החלטות של בן משפחה מבוגר, יכול להיות שימושי ולסייע לבני המשפחה למנוע מחלוקות או אי-הבנות עתידיות. לפיכך, במידה וייעוץ משפטי בנושא הוא בר-השגה, הדבר מומלץ.

במקרים של הורה מבוגר אשר בריאותו התדרדרה, התערבות פעילה של בני המשפחה בקבלת החלטות (באופן אשר חורג מייעוץ 'מהצד' או מניסיון להשפיע על החלטתו העצמאית של ההורה המבוגר ע"י הצגת שיקולים שונים), עשויה לפגוע ברגשותיו של ההורה המבוגר. קבלת החלטה 'במקום' ההורה המבוגר יוצרת אצלו לא פעם תחושה כי עצמאותו נפגעת, וכי בני המשפחה החלו מזלזלים בכושר השיפוט העצמאי שלו. במקרים כאלו, חשוב כי בני המשפחה הסבורים כי הגיע הזמן להתערב בהחלטות מסוימות של ההורה המבוגר, יקדימו וינהלו עם ההורה המבוגר שיחה פתוחה, יסבירו מדוע הם חשים כי כושר השיפוט של המבוגר נפגע, ומדוע הם מעוניינים להשתלב בתהליכי קבלת ההחלטות שלו.

התערבות בתהליכי קבלת החלטות של הורה מבוגר צריכה להתבצע על בסיס הסכמה של כל המעורבים בדבר, ותוך עיגון ההתערבות במסגרת המשפטית המתאימה. בכדי להציג את הנושא אל מול המבוגר, מומלץ לנמק ולהדגים מדוע הנכם סבורים שהוא כבר פחות כשיר מבעבר, בכל הנוגע לקבלת החלטות בתחום מסוים. חשוב לשמור על קשב רב ואמפתיה – לנסות לראות את הדברים גם מנקודת מבטו של המבוגר, להקשיב לדבריו, ולגלות סבלנות ורגישות רבה ככל הניתן. יש לקחת בחשבון שהתערבות בקבלת ההחלטות – והסכמה של המבוגר לכך – היא לרוב בגדר של תהליך מתמשך, ואינה רק התרחשות חד-פעמית.

ראשית, עליך לבחון האם בן המשפחה המבוגר אכן אינו כשיר במלואו לקבל החלטות – יש להבדיל בין מצב בו תהליך קבלת ההחלטות של המבוגר תקין, אך הוא מקבל החלטות שאינן לרוח המשפחה – או שקיים קושי ממשי ומהותי בתהליך ההחלטה עצמו (לדוגמה – קושי קוגניטיבי להבין כמה כסף פנוי עומד לרשות המבוגר בתקציב החודשי). במידה והמשפחה החליטה לבצע התערבות, חובה לבצע את ההתערבות באופן מכבד, תוך שיתוף המבוגר והסברת המצב – על מנת לזכות בשיתוף הפעולה של המבוגר ושל בני משפחה נוספים. יש לזכור כי אין אפשרות לקבל החלטות עבור בן משפחה המבוגר תוך כפייה, ללא הסכמתו וללא תהליך הסדרה העומד במבחני החוק וההתנהלות המוסרית הראויה.

אדם יכול להעניק לאדם אחר ייפוי כוח רגיל לביצוע פעולות בשמו, וזאת באמצעות מסמך בכתב עם חתימתו. ארגון מסוים (כמו בנק, או כמו סניף הדואר) עשוי לבקש כי ייפוי כוח זה יינתן על גבי טופס רשמי מטעם אותו ארגון. ייפוי כוח זה משמש בד"כ למטרה נקודתית בלבד. אם מעניק ייפוי הכוח ייכנס לנבצרות (כלומר לא יהיה מסוגל לקבל החלטות בעצמו, מסיבות בריאותיות), אזי התוקף של ייפוי הכוח אמור להתבטל.

מנגד, 'ייפוי כוח מתמשך' הוא מסמך משפטי מיוחד, שנועד לסייע לאדם להיערך מבעוד מועד למצב עתידי שבו ייכנס לנבצרות ולא יוכל לקבל החלטות. באמצעות מתן ייפוי כוח מראש, בן המשפחה מיופה הכוח יוכל לקבל החלטות רבות עבור ההורה שבריאותו נפגעה, מרגע שההורה נכנס לנבצרות – כאשר רק גורם רפואי מוסמך, כדוגמת רופא גריאטר, קובע כי ההורה אכן בנבצרות ואינו מסוגל לקבל החלטות או לבצע פעולות בעצמו.

את ייפוי הכוח המתמשך יש לערוך בפני עורך דין מוסמך אשר סיים הכשרה מטעם האפוטרופוס הכללי. על ייפוי הכוח לכלול את החתימות של ההורה הממנה (מעניק ייפוי הכוח), בן המשפחה מיופה הכוח, ועורך הדין עצמו. מסמך ייפוי הכוח ניתן לחתימה אלקטרונית ע"י עורך הדין. לאחר החתימות, יש להפקיד את המסמך במשרדי האפוטרופוס הכללי. עורכי דין בעלי 'כרטיס חכם' יכולים לבצע את ההפקדה באופן מקוון, אך תוך 14 יום עליהם לשלוח לאפוטרופוס הכללי בדואר רשום גם את ההעתק המקורי של ייפוי הכוח. לחלופין, ניתן להפקיד את המסמך באופן אישי במשרדי האפוטרופוס הכללי במחוז המתאים, תוך הצגת תעודה מזהה של ההורה הממנה.

כאמור, על מנת לערוך ייפוי כוח מתמשך יש צורך בחתימה של עורך-דין המורשה להכין מסמך משפטי זה. בישראל כאלפיים עורכי דין אשר הוסמכו לכך. עלות הכנת ייפוי הכוח המתמשך היא של כמה אלפי שקלים, ובמקרים מסוימים גם עשרות אלפי שקלים.

לחצו כאן למעבר אל אתר לשכת עורכי הדין – רשימת עורכי דין שהוסמכו לחתום על ייפוי כוח מתמשך

לחצו כאן להסברים נוספים והורדת טפסים מתאימים באתר השירותים והמידע הממשלתי Gov.il

בית המשפט קובע את מי למנות לאפוטרופוס, בהתאם לבקשות שהוגשו ביחס לאפוטרופוסות על אדם מסוים. זאת, תוך הקפדה להגן ככל הניתן על האינטרסים של האדם לו ממנים אפוטרופוס. ניתן למנות מספר אפוטרופוסים לאותו אדם, ועליהם לפעול יחד בתיאום מלא ותוך חלוקת תחומי האחריות ביניהם.

בית המשפט לא ימנה לאדם אפוטרופוס, אם קיימות חלופות המגבילות פחות את עצמאותו (ייפוי כוח מתמשך או 'תומך החלטות').

בן הזוג או קרובי משפחה של אדם שאינו יכול לנהל את ענייניו, יכולים להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס עבורו. ההליך כרוך בתשלום אגרה בסך 548 ש"ח (בתנאים מסוימים ניתן להגיש בקשה לפטור מהתשלום). ש להגיש בקשה בכתב לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום סמכותו נמצא מקום מגוריו של האדם עבורו מתבקש המינוי. הבקשה תוגש בטופס בקשה, ובו יש לציין (בין היתר):

• נימוקים לצורך למנות אפוטרופוס, תוך התייחסות לעניינים הספציפיים אותם מבקשים למסור לטיפול האפוטרופוס ומשך זמן המינוי המבוקש.
• עמדתו של האדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס, ואם לא ניתן להשיג את עמדתו, יש לנמק מדוע לא ניתן היה להשיג אותה.
• פרטי בני המשפחה מדרגה ראשונה של האדם לו מבקשים למנות אפוטרופוס, ואשר ידועים למגיש הבקשה, וציון עמדתם לבקשה.

בטופס ניתן לבקש להתמנות כאפוטרופוס לרכוש בלבד, לגוף בלבד, או לשניהם יחד. בנוסף, יש להגיש תצהיר המאומת ע"י עו"ד או מזכירות בית-משפט, ובו אימות לעובדות הכלולות בבקשה.

כמו כן, בעת מינוי אפוטרופוס לאדם בוגר (מעל גיל 18), נדרש לצרף חוות דעת מאת רופא המשפחה או פסיכיאטר, עם פירוט מצבו הבריאותי ורמת מסוגלותו (או אי-מסוגלותו) לדאוג לענייניו בעצמו. במקרים דחופים שבהם יש צורך במינוי אפוטרופוס בשל טיפול רפואי, נדרשות חוות דעת רפואיות נוספות.

בני משפחה מדרגה ראשונה של האדם (הורים, אחים, ילדים מעל גיל 18 ובני זוג) שאינם מבקשים להיות אפוטרופוסים, צריכים לחתום על כתב הסכמה למינויו של האפוטרופוס הנבחר. יש להחתימם על כתבי ההסכמה בפני עו"ד, פקיד סעד, או מזכירות בימ"ש.

מידע זה מקורו באתר כל זכות – להרחבה לחצו כאן.

המטרה של מעמד האפוטרופסות היא להימנע מסיטואציות במסגרתם אדם יישאר חסר אונים או חשוף לניצול, כאשר אין ביכולתו לנהל את ענייניו בעצמו לקבל החלטות עצמאיות לטובתו. האפוטרופוס – אותו מינה בית המשפט, מייצג את האדם הנזקק ופועל למענו בכל תחום – תוך הקפדה לשמור על האינטרס של האדם הנזקק, ובהתאם לסמכויות שהוענקו לאפוטרופוס על ידי בית המשפט.

מתווה האפוטרופוסות בישראל מוסדר באמצעות "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות – תשכ"ב", אשר עבר תיקונים והתאמות בשנת 2016. אדם לא יכול להתמנות לאפוטרופוס, ללא הליך משפטי וללא מינוי של בית משפט. בית המשפט יבחן אפשרות של מינוי אפוטרופוס לאדם במידה והאדם אינו במצב של מסוגלות לנהל (באופן קבוע או זמני) את פעילותו הפיננסית, הבריאותית, המשפטית או את התנהלותו היומיומית השוטפת, וזאת נוכח מחלה, בעיות קוגניטיביות או תפקודיות קשות, וכדומה. בית המשפט יבקש לאמוד את רמות הקושי והיעדר המסוגלות של האדם לנהל בעצמו את חייו – ובהתאם יוכרע האם האפוטרופוס ימונה כאפוטרופוס כללי האמון על כל היבטי החיים של האדם מקבל החסות, או אפוטרופוס חלקי, האמון על טיפול וקבלת החלטות רק באפיק מוגדר, כדוגמת היבטי רכוש, היבטי גוף, וכדומה. בית המשפט יקבע גם את זהות האפוטרופוס והאם הוא זמני או קבוע.

האפוטרופוסות היא לרוב מוצא אחרון, כאשר פתרונות חלופיים כדוגמת 'תומך החלטות' או ייפוי כוח, אינם מתאימים. בהקשר לאנשים בגיל מבוגר, ההחלטה על מינוי האפוטרופוס תתקבל בעיקר עבור אנשים שאינם מסוגלים לנהל את עצמם כלל – כדוגמת חולי אלצהיימר או דמנציה במצב מתקדם (תשושי נפש), או מבוגרים שנמצאים במצב סיעודי. במקרים אחרים, בהם האדם המבוגר יותר עצמאי, מומלץ לשקול אפשרות של מתן ייפוי כוח לבן משפחה או לאדם קרוב. בניגוד לאפוטרופוסות, את ייפוי הכוח ניתן להגביל לתחומים ספציפיים מאד – וזהו מעמד משפטי אותו ניתן להפסיקו בכל זמן, לפי רצונו של ההורה המבוגר שהעניק את ייפוי הכוח.

מרגע המינוי שלו, האפוטרופוס הופך לבעל הסמכות החוקית לדאוג לצורכי המבוגר הנזקק. עליו לקבל בשבילו את ההחלטות, ולפעול בהתאם על פי הנדרש, למען המבוגר ובמקומו. המינוי של האפוטרופוס לאדם מסוים הוא מהלך קיצון – אשר כרוך בשלילת זכויות, ואף בפגיעה בחירות ובכבוד של האדם – אשר לו היה במצב בריאותי תקין היה זכאי להחליט ולפעול עבור עצמו. אך צעד זה הכרחי על מנת להגן על אדם ועל טובתו, באין גורם אחר שידאג לאינטרסים שלו ויוכל לקבל החלטות במקומו.

לחצו כאן למעבר אל עמוד הורדת טפסים של הרשות השופטת – בית המשפט לענייני משפחה – ובכללם טפסי בקשה למינוי אפוטרופוס לגוף, או בקשה למינוי אפוטרופוס לגוף ורכוש.

מנקודת המבט המשפטית, 'תומך החלטות' מוגדר בתור אדם אשר קיבל מנוי מסודר במטרה לעזור לאדם אחר בעל קושי לקבל החלטות או לבצע פעולות משפטיות. תומך ההחלטות עשוי למשל לסייע לאדם הנתמך בכל הקשור להתנהלות פיננסית. תומך ההחלטות אינו מקבל החלטות במקום המבוגר הנתמך, אלא רק מסייע לו בהבנת המצב ובהצגת חלופות הפעולה, תוך הקפדה על כך שההחלטה עצמה תהיה רק של הנתמך המבוגר בעצמו. באופן זה, המבוגר ממשיך למעשה לשלוט בהחלטותיו, אך מקבל סיוע שמאפשר לו להבין את תמונת המצב בצורה טובה יותר, ולקבל בעצמו החלטות טובות יותר.

באופן כללי, תומך החלטות ממונה על ידי בית המשפט כאלטרנטיבה למינוי אפוטרופוס (במקרה בו מצבו של הנתמך המבוגר אינו מספיק חמור עד לרמה של שלילת כשרותו המשפטית לקבל החלטות עבור עצמו). בעוד האפוטרופוס מקבל החלטות עבור המבוגר, תומך החלטות רק מסייע למבוגר לקבל החלטות עבור עצמו. המודל של 'תומך החלטות' הוא מודל חדש יחסית, שהחל דרכו בישראל בשנת 2016 ונכנס לשימוש רווח מאפריל 2018. את מתווה התמיכה בקבלת החלטות ניתן להפסיק בכל עת – במידה והמבוגר הנתמך מצהיר כי הוא אינו מעוניין בהמשך התמיכה מתומך זה.

כן. להורה הממנה (מעניק ייפוי הכוח המתמשך) מותר לקבוע כי בן המשפחה מיופה הכוח יקבל שכר בגין מילוי תפקידו. יש לכלול במסמך ייפוי הכוח את גובה השכר. בנוסף, על פי החוק הישראלי, במידה ובמסגרת מילוי תחומי אחריותו, מיופה הכוח נדרש להוצאות שונות – הוא זכאי להחזר בגינן, ובלבד שמדובר בהוצאות סבירות, בהתאם להקשר.

באופן כללי, ייפוי כוח משמעו מתן הרשאה למיופה הכוח לבצע פעולה משפטית כלשהי, בשם מייפה הכוח, כלפי צד שלישי. ישנם סוגים שונים של ייפוי כוח, הרלוונטיים לפעילות בתחומים שונים, ובנסיבות שונות: קיים ייפוי כוח כללי (לביצוע פעולות בכל תחום), ייפוי כוח מיוחד (לביצוע פעולה ספציפית או פעילות בתחום אחד בלבד הנוגע למעניק ייפוי הכוח), ועוד. בשגרה, אנשים מעניקים לאחרים ייפוי כוח לבצע פעולות בשמם – למשל בדואר, בטסט שנתי של רכב, וכדומה.

ישנם תחומי פעילות מסוימים ומעטים, בהם מיופה הכוח אינו יכול להיות 'כל אדם', אלא רק איש מקצוע בעל הכשרה והסמכה מקצועית מתאימה (כמו למשל הצורך בייפוי כוח לעורך דין, לשם ביצוע עסקאות נדל"ן).

ההורה הממנה (מעניק ייפוי הכוח המתמשך) רשאי לקבוע, במעמד מתן ייפוי הכוח המתמשך, כי יהיו "אנשים מיודעים" בני משפחה או אנשים אחרים ואמינים, אשר להם מיופה הכוח יידרש לספק דיווח על החלטות שקיבל או פעולות שהוציא לפועל. חלופה אחרת היא לקבוע כי האפוטרופוס הכללי יהיה אחראי לפקח על מיופה הכוח, ויוודא כי הוא מתפקד באופן נאמן בהתאם להסכם ייפוי הכוח המתמשך.

החוק הישראלי מספק לציבור מספר מנגנוני הסדר שונים, שנועדו לאפשר לבני משפחה לקבל החלטות עבור מבוגר אשר אינו מסוגל לקבל את ההחלטות עבור עצמו באופן אפקטיבי. כלים שונים אלו מסייעים לכל משפחה להתאים עבור המבוגר הנזקק את הסיוע המתאים לו ביותר בעת תהליך קבלת ההחלטות. הכלים המרכזיים הם:

א. ייפוי כוח מתמשך

ב. תמיכה בקבלת החלטות

ג. אפוטרופוסות

ד. אפיקי הגנה על רכוש ספציפי – לדוגמה: מינוי מורשה חתימה בחשבון העו"ש הבנקאי, או רישום הערת אזהרה על נכס נדל"ן

מגוון הכלים השונים מאפשר לספק לכל אדם מבוגר הנזקק לסיוע, את הפתרון האישי המתאים לו ולרמת תפקודו, בצורה העולה בקנה אחד עם צרכיו.

באופן כללי, ניתן לחלק את ההחלטות העיקריות בעת טיפול במבוגר, לארבע קבוצות מפתח:

• החלטות הנוגעות למצב רפואי
• החלטות הנוגעות להיבטי כסף ורכוש
• החלטות הנוגעות להתנהלות יומיומית (קניות, לבוש, טיפול בדירה וכדומה)
• החלטות לקראת סוף החיים – בהקשר לצוואות, ימים אחרונים, קבורה, ועוד

במידה ושמתם לב לכך שהורה מבוגר או אדם מבוגר אחר פועל בעקביות בצורה לא-רציונאלית, ומקבל החלטות המנוגדות לאינטרסים שלו – או מהסס מאד בקבלת החלטות שונות, עד לרמה בה החלטות אינן מתקבלות, ונגרם נזק – ייתכן ואדם זה זקוק לסיוע. זאת, בפרט אם ידוע כי אותו אדם סובל ממגבלה פיזית או נפשית חדשה (או בהחמרה של מצב קודם), אשר מקשה עליו לקבל החלטות אשר בעבר קיבל בקלות יחסית.

במקרים בהם בני משפחה מזהים כי להורה מבוגר כשירות חלקית בלבד בקבלת החלטות – בין אם מדובר בהחלטות יומיומיות שוטפות ופשוטות, או בהחלטה חד-פעמית בעלות השלכות משמעותיות – רצוי לשקול התערבות וסיוע בקבלת ההחלטות.

במקרים אחרים, ההורה המבוגר עשוי להיות צלול ולקבל החלטות עבור עצמו, כפי שעשה בעבר – אך להתקשות ביישום ההחלטות. לדוגמה, ישנם מבוגרים בגילאים מתקדמים מאד, אשר מתנהלים עצמאית מבחינה פיננסית, אך מתקשים לבצע פעולות פיזיות כמו ללכת אל סניף הבנק ולמשוך כסף מזומן. גם במצבים אלו, של קושי בהוצאה לפועל של החלטות מסוימות – עשוי המבוגר להזדקק לסיוע חיצוני.

היערכות מראש עשויה לחסוך בעיות ומורכבויות בהמשך, במקרה בו ההורה מאבד כושר החלטה עצמאי. גם אם נכון לעכשיו ההורה המבוגר הוא צלול ורציונאלי, בעתיד ייתכנו מצבים של פגיעה נפשית או גופנית המובילים לאובדן יכולת ההורה להחליט עבור עצמו. לפיכך, כל עוד ההורה עדיין במצב של מסוגלות, רצוי לתכנן עמו תרחישים ולדון עמו בחלופות לקראת מצב אפשרי בו הדברים ישתנו.

בהחלט. כאשר הורה מגיע לגיל מתקדם, יש מקום לדיון בינו לבין בני משפחה קרובים, בכל הקשור לתרחיש אפשרי של מחלה עתידית, אשר תקשה על ההורה לקבל החלטות. כל עוד ההורה המבוגר עדיין בבריאות טובה ובשיא שיקול דעתו, זו דווקא הזדמנות טובה מאד להתכונן קדימה, למצב בו ההורה עשוי להזדקק לסיוע בקבלה של החלטות או בהוצאתן אל הפועל – הגם שתרחיש זה עשוי שלא להתממש בסופו של דבר.

בעוד שהורים אחראים לקבל החלטות עבור ילדיהם, בגירים נוהגים להחליט עבור עצמם. לפי החוק בישראל, כאשר לאדם מלאו 18 שנה הוא נחשב כבגיר אשר יכול וזכאי להחליט בעצמו על גופו ובריאותו, נכסיו וכספיו, ענייניו האישיים, וכן הלאה. מגיל זה ואילך, כל אדם מורגל להחליט בעצמו מה הפעולות או החלופות הטובות ביותר עבורו. למרבה הצער, מצבים של מחלה גופנית או נפשית, (בעיה קוגניטיבית, לקות מנטאלית) עשויים לפגוע ביכולתו של אדם מבוגר להחליט עבור עצמו, או להוציא אל הפועל את ההחלטות שקיבל.

לעתים, מדובר במצב קיצון כדוגמת כניסה לתרדמת – אשר מונעת מהאדם לתקשר עם סביבתו, לבצע בחירות או פעולות כלשהן. במקרים אחרים, פגיעה ביכולות נוירולוגיות, מוטוריות, או אפילו בעיות נפשיות, עשויים להקשות על אדם מבוגר לקבל החלטות רציונאליות או להביע את רצונו בצורה מובנת בפני אחרים. לעתים הקושי מתמקד בקבלת החלטות בתחום ספציפי בלבד, ולעתים הקושי בקבלת החלטות מקיף את כלל תחומי החיים.

לגמלת סיעוד זכאי מי שעומד ב-5 התנאים הבאים:

1. הוא תושב ישראל שהגיע לגיל פרישה. גברים בני 67 ומעלה ונשים בנות 62 ומעלה.
2. הוא מתגורר בקהילה (בבית או בדיור מוגן במחלקות עצמאיות).
3. הוא אינו מקבל את אחת מהקצבאות הבאות (מי שמקבל אחת מהן, יצטרך לבחור בינה לבין גמלת סיעוד):
* קצבת שירותים מיוחדים
* קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה בעלי דרגת נכות גבוהה
* גמלה לטיפול אישי או להשגחה ממשרד האוצר
4. הוא זקוק לסיוע או להשגחה (דרגת ההזדקקות לסיוע או השגחה תיקבע לאחר ביצוע מבחן תלות):
* סיוע במידה רבה בפעולות יומיומיות – הלבשה, רחצה, אכילה, טיפול בהפרשות, הליכה בבית וכד'.
* השגחה בבית למען בטיחותו ובטיחות הסובבים אותו.
5. הוא עומד במבחן הכנסות, בהתאם לטבלת הזכאות לגמלה על-פי הכנסות

מצב משפחתי — סכום ההכנסה החודשית נכון לינואר 2017 —שיעורי הגמלה

יחיד — עד 9,673 ש"ח —גמלה מלאה

יחיד— מעל 9,673 ש"ח ועד 14,509.5 ש"ח— גמלה מופחתת, בשיעור של 50%

יחיד— מעל 14,509.5 ש"ח— אין זכאות לגמלה

זוג — עד 14,509.5— ש"ח גמלה מלאה

זוג—  מעל 14,509.5ש"ח ועד 21,764.25 ש"ח— גמלה מופחתת, בשיעור של 50%

זוג — מעל 21,764.25 ש"ח— אין זכאות לגמלה

• בני-זוג מאותו המין נחשבים כ"זוג" לעניין מבחן ההכנסות (מי שמקיים חיי זוגיות עם בן/בת זוג מאותו מין לא יקבל תוספת ניקוד כ"בודד", בדומה לבני זוג הטרוסקסואלים).
• כאשר שני בני הזוג הם סיעודיים, סכום ההכנסה יחושב כיחיד לכל אחד מבני הזוג.

מוטיבציה ושיתוף פעולה הם עיקרון מנחה לאישור אשפוז שיקומי, בלעדיהם אין שיקום.

 טיפול שיקומי מותנה במצב רפואי יציב. אם קיים אירוע אקוטי ידחה מתן הטיפול השיקומי.

• דרגת תפקוד גופני וקוגניטיבי לפני האירוע – גם אם הייתה מוגבלות תפקודית קודמת, כל עוד ניתן להחזיר את המטופל לרמת תפקוד זו או לשפרה, המבוגר זכאי לשיקום.

• מידת שיתוף הפעולה ויכולת למידה – לאחר אירוע מוחי, שבר צוואר הירך– הניתוח, ההרדמה, הטראומה, התרופות עלולים לגרום לבלבול. המצב הזה המכונה "דיליריום" הוא בד"כ זמני ואינו משקף את יכולת הלמידה של המטופל. גם מטופל הנמצא באשפוז במצב של דיליריום זכאי לשיקום.

לקריאה בהרחבה: אתר רעות- משפחה מטפלת

השירות של לחצן מצוקה מוצע כחלק מסל השירותים הניתן לזקנים הזכאים לגמלת סיעוד מביטוח לאומי. השירות ניתן בהמרה של כרבע שעה ממכסת השעות שמקבלים במסגרת גמלת הסיעוד.

הזמנה של לחצן מצוקה במסגרת גמלת הסיעוד, מתבצעת באמצעות העובדת הסוציאלית, במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית (רווחה).

אדם  שהוגדר על ידי הביטוח הלאומי כזכאי לגמלת סיעוד, יכול לקבל במסגרת השירותים הניתנים לחצן מצוקה.

כאמור,הבקשה ללחצן מצוקה נעשית באמצעות פנייה לעובדת הסוציאלית במחלקה לשירותים חברתיים, ברשות המקומית. את השירות יספקו חברות וארגונים שהוכרו על ידי הביטוח הלאומי כנותני שירותים.

לחצן המצוקה מאפשר הזעקה של עזרה, אך הוא אינו כולל כיסוי של תשלום עבור העזרה, הרופא או האמבולנס שהוזמנו.

אלמנות והורים שכולים ,המטופלים במשרד הביטחון, זכאים  אף הם למשדר מצוקה . על הקריטריונים לזכאות, ניתן לקרוא במאמר "זכויות לאוכלוסיה המבוגרת- זכאי אגף משפחות והנצחה , משרד הביטחון".

בנוסף, ישנה אפשרות לקבל לחצן מצוקה במסגרת שירותי קהילה תומכת.

ניתן לקבל לחצן מצוקה גם באמצעות עמותת "יד שרה" המפעילה מוקד מצוקה המיועד לחולים, קשישים  או אנשים בודדים. "יד שרה" המפעילה מוקד מצוקה עצמאי, אינה גובה מהמינויים למוקד תשלום עבור שרות חודשי בסיסי. אך השרות כרוך בדמי התקנה ועלות גיבוי סוללה חד פעמיים ודמי פיקדון. בנוסף ניתן לרכוש מנוי ללחצני מצוקה מחברות פרטיות.

לחצני מצוקה לניצולי שואה– הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל מפעילה את "מוקד הידידות" , במימון הקרן לידידות. השירות כולל אספקה של לחצן מצוקה ללא עלות ושירותים רפואיים בהשתתפות עצמית של עשרות שקלים בודדים.

המקור: רעות- משפחה מטפלת

ניתן להתייעץ עם רופא המשפחה ועם אנשי היחידה לטיפולי בית בקופות החולים.

כמו כן, ניתן להיעזר בייעוץ מצד עובדות סוציאליות במערך הרווחה המקומי, או ליצור קשר עם עמותות העוסקות בטיפול במבוגרים המתגוררים בביתם – בדגש על עמותת רעות משפחה מטפלת, עמותת מילבת, ו-יד שרה.

גם במידה ובן המשפחה המבוגר שלכם אושפז במוסד סיעודי, ואינכם מטפלים בו יותר באופן יומיומי, הנכם עדיין נחשבים בתור "בני משפחה מטפלים" (Caregivers), וככאלה ביכולתכם להיעזר במגוון שירותי סיוע של הארגונים המתמחים, ובראשם:

• רעות- משפחה מטפלת
• כל-זכות
• ארגון   Caregivers ישראל

במצב של צורך בטיפול ביתי, צוות המרפאה (רופא ואחות) אליה שייך המבוגר עשוי לבקר אותו בביתו, להעריך את מצבו הרפואי והתפקודי, ולגבש תכנית טיפול ומעקב בהתאם. במצבים אלו רוב הטיפול ניתן בבית, החל מביקור הצוות הרפואי, בדיקות דם ושירותי מעבדה נוספים, טיפול רפואי או סיעודי, זריקות, חבישות וכדומה. במידת הצורך ניתן לערב גם גורמים רלוונטיים נוספים כמו גורמי הרווחה, הביטוח לאומי, היחידה לטיפולי בית, ועמותות למיניהן שיסייעו בטיפול.

לרשות מטופלי קופות החולים מופעלת בכל מחוז גם יחידה לטיפולי בית. זו יחידה שמטפלת בחולים במצבים מורכבים או סופניים. מדובר ביחידה שנותנת טיפול רב-תחומי ומשולב, באמצעות צוותים רב מקצועיים ובכללם גם קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק. כשהטיפול מערב את היחידה, הצוות שלה מגיע לבית המטופל, בונה תכנית טיפול בהתאם למצבו, מטפל ומבצע מעקב.

היחידה לטיפולי בית במחוז כוללת מספר תתי יחידות המותאמות למצבי חולי ספציפיים כגון: יחידה לחולים מונשמים, חולים אונקולוגיים, חולי אי ספיקת לב קשים, יחידה לחולים במצבים סופניים וכד'. צוות המומחים של היחידה מאפשרת טיפול תומך שמטרתו למנוע סבל וכאב במצבי חולי מתקדמים. צוות היחידה בוחן וממליץ על מכשירי ניידות והתאמה של סביבת המטופל בהתאם למצבו התפקודי.

• בכדי לקבל טיפול מהיחידה הטיפולי בית, נדרשת תחילה הפניה מרופא המשפחה, רופא מומחה, האחות האחראית בקופת החולים, או צוות רפואי בבית החולים. הטיפול הוא ללא תשלום. תחילה, כאמור, יגיע לבית המבוגר נציג של היחידה לטיפולי בית ויאמוד את מצבו של המבוגר טרם קביעת תכנית טיפולית מלאה.
  כמו כן, כדאי לזכור כי כיום חלק מקופות החולים מציעות שירות של שיחת ייעוץ טלפוני עם רופא או אחות, ואף שיחת וידיאו אפשרית לעתים.
  המבוטחים ביטוח משלים בקופות החולים ,הכולל ביטוח סיעודי , זכאים להגיש בקשה לעזרת מטפל/ת בית במידה והם מתקשים בביצוע הפעולות היומיומיות (רחצה, אכילה, הלבשה, שליטה בסוגרים).
• חשוב לציין כי מבוגרים המעוניינים בטיפול רפואי בביתם יכולים להסתייע גם במגוון שירותי בריאות פרטיים – חברות שונות המעסיקות רופאים ואחיות מוסמכים מציעים ביקורים ביתיים, לעתים תוך הטבות מחיר לחברי קופות חולים מסוימות. גם חלק מביטוחי הבריאות הפרטיים מאפשרים הזמנת רופא עד הבית במחיר מסובסד. הרופאים יכולים לספק הפנייה לחדר מיון, ובחלק מהחברות המציעות שירות זה, הרופאים מצוידים במכשור מתקדם כדוגמת מערכת לביצוע בדיקת אק"ג ביתית. שירותים ביתיים נוספים בתשלום כוללים שירות "בית מרקחת עד הבית", ועוד.

לקריאה בהרחבה באתר רעות- משפחה מטפלת

לקראת סיום השיקום תתבצע הערכה וסיכום התהליך השיקומי כולל המלצות לקראת שחרור והמשך טיפול במידת הצורך.

מספר ימים לפני תום תקופת השיקום המטופל מקבל הודעת על סיום הטיפולים במסגרת אשפוז יום שיקומי, בשלב זה, הצוות הרב מקצועי יערוך הערכה וסיכום של תוצאות התהליך השיקומי, יגבש המלצות להמשך טיפול וידריך את המטופל ומשפחתו לגבי צרכיו במצב החדש. סיכום התהליך יתועד בכתב והעתק ינתן למשפחה.

מקור: אתר רעות- משפחה מטפלת

מצ"ב לינק לאתר כל זכות בנושא שירותים בקהילה לותיקים

ניתן לקבל מידע באתר רעות- משפחה מטפלת ולפנות למרכז מידע "רעות-אשל" טלפון :1-700-700-204

שרותי הרווחה העירוניים לזקן עומדים לרשות הקשיש ומשפחתו. שירותי הרווחה לזקן הינם חלק ממחלקת השירותים החברתיים ברשות המקומית. מטרתם לדאוג לרווחת תושביה הקשישים של הרשות. שירותים אלה מופעלים על ידי עובדים סוציאליים מיומנים שמהווים כתובת לפניה להתייעצות וסיוע במיצוי זכויות.

בין שירותים אלו ניתן למנות גם עזרה ביתית – עזרה בבית כשעתיים עד ארבע שעות שבועיות הניתנת רק במידה ונדחתה הבקשה לגמלת סיעוד ע"י הביטוח הלאומי. העזרה היא בניהול משק הבית או בטפול אישי. העזרה מותנית בנזקקות כלכלית של הזקן וניתנת בהשתתפות עצמית בהתאם להכנסות.

שירותי הרווחה העירוניים יכולים לסייע למבוגרים בביתם גם בכל הקשור אל אספקת ארוחות מוכנות, סיוע ברכישת ציוד ביתי ומוצרי ספיגה חד-פעמיים.
בנוסף, חשוב להזכיר כי קופות החולים מספקות (בתשלום) מגוון שירותים רפואיים "עד הבית", ובכללם שירותי אחות, בדיקת רופא, ועוד.

על שירותים הניתנים ע"י שרותי הרווחה – ניתן לקרוא באתר "רעות- משפחה מטפלת"

ניתן לקרוא עוד באתרים המתמחים הבאים:

עזרים לבית מילב"ת

רעות- משפחה מטפלת

ארגון " כל זכות"

גם במידה ובן המשפחה המבוגר שלכם אושפז במוסד סיעודי, ואינכם מטפלים בו יותר באופן יומיומי, הנכם עדיין נחשבים בתור "בני משפחה מטפלים" (Caregivers), וככאלו ביכולתכם להיעזר במגוון שירותי סיוע של הארגונים המתמחים, ובראשם:

– אתר רעות- משפחה מטפלת

– ארגון Caregivers ישראל

כבני משפחה של מאושפז סיעודי, חשוב שתפנו לעובד/ת הסוציאלי/ת במחלקה, על מנת לקבל מידע והכוון, במהלך האשפוז ולקראת השחרור.

להלן לינק לרשימת עמותות המשאילות ציוד רפואי למבוגרים – כמפורט באתר "רעות – משפחה מטפלת".

קוד ניתן ביום שהמועמד מקבל את השתתפות משרד הבריאות במימון אשפוזו במוסד סיעודי. בדיקת הזכאות שנעשית לפני כן תקפה לכחצי שנה (בכל מקרה משרד הבריאות מבקש לבדוק אם חל שינוי בהכנסות). המידע הרפואי/סיעודי אף הוא תקף ל-3 חודשים.

אדם שהשלים את כל התהליך לאישור קוד (אישור ועדה גריאטרית ובדיקת זכאות) והחליט שאינו מעוניין בסידור מוסדי בשלב זה, יוכל לחכות כשלושה חדשים.

לקריאה נוספת – ראו בלינק הבא באתר רעות משפחה מטפלת.

ניתן להסתייע בגופים הבאים –

•  עמדא – קבוצות תמיכה, ליווי פרטני ופרויקטים נוספים המפורטים באתר העמותה.
•  רעות  – מידע והכוון דרך אתר רעות- משפחה מטפלת ומרכז מידע רעות-אשל
• "כל זכות" – מידע על זכויות ודרכי מימושן
• עמותת CAREGIVERS ישראל – ליווי ויעוץ טלפוני
• מרכז ציפורה פריד של עמותת "עזר מציון" – קבוצות, מועדון חברתי ויעוץ אישי

שירותים קהילתיים הם שירותים המוענקים במסגרת הקהילה בשכונה, באזורים הסמוכים לבית, ובמבני ציבור מקומיים כמו המתנ"ס, בית הספר ועוד. שירותים קהילתיים עשויים להיות מוענקים בחינם, או בתשלום. לעתים היוזמים את הפעילות הם עיריות או וועדים מקומיים, ולעתים השירותים מוענקים על ידי עמותות או על ידי גופים פרטיים.

קהילות רבות מציעות שירותים קהילתיים מיוחדים עבור מבוגרים – בכלל זאת, מועדוניות, שירותים הנוגעים לפנאי ולמידה, שירותים הקשורים לכושר גופני ובריאות, ושירותים שעניינם סיוע בביצוע מטלות היומיום. השירותים הקהילתיים למבוגרים מהווים גם מסגרת חברתית המאפשרת למבוגרים המתגוררים בביתם, להתאוורר, להיפגש ולשוחח עם מבוגרים אחרים. כמו כן, בקהילות מסוימות ישנם שירותים קהילתיים המוענקים למבוגר בביתו שלו – כאשר נותני השירות מגיעים עד אליו.

ראוי לזכור כי ישנם שירותים שונים כגון מרכזי יום לקשיש, מועדונים לקשישים, שכונה תומכת, דיור מוגן לקשישים, בתי אבות לקשישים עצמאים ותשושים ועוד, הנמצאים באחריות השירות לזקן משרד הרווחה. לקבלת השירותים הללו, ניתן לפנות לשירותי הרווחה ברשויות המקומיות.

נוסף על הסיוע החומרי והטיפול הסוציאלי, מעניקות הרשויות המקומיות מגוון שירותים חברתיים נוספים לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים המתגוררים בקהילה (בביתם).

• אף שהיקף השירותים ותכנם משתנים מרשות מקומית אחת לאחרת, השירותים הבאים מוענקים במרבית הרשויות המקומיות:
  • מועדון לקשישים – מסגרות לפעילות פנאי, תרבותית וחברתית. מסגרות אלה כוללות חוגים, סרטים, הרצאות, הצגות, הפעלות חברתיות, טיולים ועוד.
  • מרכזי יום לקשיש – מרכזי היום מעניקים שירותים בעלי אופי בריאותי כמו טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וטיפולים נוספים לזקנים התלויים בעזרת הזולת לצורכי פעילותם היומיומית. הטיפולים מלווים בארוחות בוקר וצהרים במרכז היום ובשירותי הסעה מהבית וחזרה.
  • ארוחות מוכנות – רשויות מקומיות רבות מספקות שירותי ארוחות מוכנות לזקנים שאינם יכולים לבשל ולדאוג לארוחותיהם בעצמם. לרוב, השירות כולל אספקת ארוחות חמות לביתו של הזקן או מסגרות שבהן יכול הזקן לקבל ארוחה חמה.
  • קהילה תומכת  – ברחבי הארץ קיימים מקומות יישוב המאורגנים כקהילות תומכות. הקהילות מספקות לקשישים המתגוררים בהן סל שירותים המאפשר להם להמשיך ולגור בביתם תוך שמירה על תפקוד עצמאי יחסית ועל איכות חיים. בין השירותים: עזרה בתחזוקת הבית, לחצן מצוקה, מסגרות לשמירה על ביטחון אישי, פעילות חברתית ושירותים רפואיים.
  • נופשונים – נופשון הוא מסגרת מוסדית לתקופה קצרה עבור קשישים הזקוקים לטיפול והשגחה במצבים שונים, למשל לאחר שחרורם מאשפוז בבית חולים.
  • מרכזי מידע וייעוץ – רשויות מקומיות רבות מפעילות מרכזי מידע וייעוץ לזקנים ולבני משפחותיהם, בנושאים כגון: זכויות הקשיש, תנאי קבלה למוסדות, פנסיה ועוד. בנוסף, ניתן לפנות לשירותי הייעוץ לקשיש של המוסד לביטוח לאומי המספקים שירות דומה

בכל הנוגע לטיפולי בריאות, כל מטופל בקופות החולים זכאי לכך שכל טיפול הכלול בסל הבריאות על-פי חוק, ואשר ניתן בדרך כלל במרפאת קופת החולים בקהילה (למשל: בדיקות דם, ביקור רופא, אחות, פיזיותרפיה וכד'), יינתן לו גם בביתו, באמצעות ביקור בית של בעל המקצוע המטפל. זאת כאשר לנוכח מצבו הבריאותי והתפקודי של המטופל קיים צורך ממשי בקבלת הבדיקה או הטיפול בבית.

כן. ברחבי ישראל פועלות עמותות שונות המסייעות למבוגרים בביתם, חלקן עושות זאת ללא תשלום. בכלל זאת, בביצוע תיקונים ביתיים, תרומת ביגוד וציוד ביתי, תרומת מצרכי מזון וארוחות, ועוד.

אחת הכתובות המרכזיות לבירור השירותים הנ"ל היא  המחלקה לשירותים חברתיים (הרווחה) ברשויות המקומיות. שם, לרוב, קיים צוות ייעודי למתן שירות לזקן ומשפחתו.דרכו ניתן לברר על שרותים, זכויות והטבות.

גם שם תוכלו לבדוק האם באזורכם פועלת "קהילה תומכת". מסגרת זו, מיסודו של אשל ג'וינט, מקנה למבוגר בקהילה סל שירותים שכולל- חיבור ללחצן מצוקה, קשר עם אב קהילה, מועדון חברתי ועוד. אב הקהילה יכול לבקר בביתו של המבוגר בקביעות, לשאול לשלומו, לסייע בתחזוקת הבית ולאמוד האם הוא זקוק לסיוע נוסף כלשהו. עבור בני המשפחה, צוות הקהילה התומכת והפעילות בה מספקים תחושה של השגחה מקצועית, בטחון ואפשרות להתאווררות והפוגה.
ההצטרפות לקהילה תומכת כרוכה בדמי מנוי חודשיים.

הליך פיטורים של מטפל זר דומה להליך פיטורי עובד ישראלי בהתאם לחוקי העבודה בישראל. משפחה המעוניינת לפטר מטפל זר לא יכולה להפסיק את עבודתו באופן מיידי אלא חייבת לפטר את העובד באופן מסודר בהתאם לחוק. ציות לחוק ימנע תביעות ותשלום קנסות ופיצויים.

חשוב להדגיש כי במידה והקשיש מקבל גמלת סיעוד, חברת הסיעוד מעסיקה את העובד הזר ביחד עם המשפחה וצריכה להעביר לעובד הזר את חלקה בתשלומי הזכויות הסוציאליות שמגיעות לו.

– יש צורך לערוך שימוע ובו ליידע את העובד כי קיימת בעיה עם עבודתו.

– יש לתת לעובד הודעה מוקדמת על הפיטורים לפני שייכנסו לתוקף. ההודעה המוקדמת צריכה להינתן בכתב פרק זמן מראש בהתאם למשך זמן עבודתו של העובד: בטווח של 6 חודשי עבודה ראשונים פרק הזמן הוא יום על כל חודש עבודה, מהחודש השביעי עד סוף השנה הראשונה- 6 ימים+ 2.5 ימים על כל חודש מהחודש השביעי, אחרי שנת עבודה, לפחות חודש.

– בעת הפיטורין יש לשלם לעובד פיצויי פיטורין, ואת מלוא הזכויות הסוציאליות המגיעות לו לפי חוק: פיצויי פיטורין והשלמת תשלומים שנצברו עבור העובד בהתאם לחוק ולפרק הזמן שבה הוא עבד – פנסיה, הבראה, ימי חופשה שלא מומשו וכיוצא בזאת.

– מבחינת העובד הזר, אי חידוש הויזה או מקרה של פטירת המטופל כמוה כפיטורין. הוא זכאי לתשלום על תקופת "הודעה מוקדמת" וכן לתשלום פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות.

– בסמכות בית הדין לעבודה לשלול פיצויים ממטפל זר שפוטר בגלל גנבה, התעללות במטופל, או עברה פלילית אחרת.

לקריאה בהרחבה: אתר רעות-משפחה מטפלת

מטפל זר שמבקש לסיים את עבודתו אצל המשפחה חייב לתת למעסיק הודעה מוקדמת לפני עזיבתו בהתאם למשך התקופה שבה עבד אצל אותו מעסיק.

מטפל שמבקש לעזוב מרצונו אינו זכאי לפיצויי פיטורין, אלא אם המטפל אינו יכול להמשיך את עבודתו עקב בעיות בריאותיות שלו או של קרוב מדרגה ראשונה, או כאשר תנאי העבודה שלו הורעו.

המטפל זכאי לתשלום עבור כל הזכויות הסוציאליות שצבר במסגרת עבודתו, כגון ימי חופשה לא מנוצלים, פנסיה, הבראה, שכר אחרון.
כמו כן, מטפל זר המבקש לסיים את עבודתו אצל מעסיק חייב לדווח על כך למשרד הפנים. משרד הפנים יספק לעובד אשרה זמנית לתקופה של עד חודש לצורך מציאת מעסיק חילופי. אם המטפל מוצא מעסיק בעל היתר בתוקף להעסקת מטפל זר במקצוע לשמו הגיע המטפל לישראל, עליו לבקש אישור של משרד הפנים לשינוי האשרה בדרכונו ולרישום שמו של המעסיק בדרכונו, קודם התחלת העבודה החדשה. בהתאם לנוהלי משרד הפנים, מטפל המבקש לעזוב או להחליף מעסיק אינו זקוק להסכמת המעסיק.

הודעה מוקדמת להתפטרות:
• מתחילת עבודתו של העובד הזר עד 3 חודשים- פרק הזמן להודעה מראש הוא שבוע ימים לפחות;
• מהחודש הרביעי לעבודתו ועד תום החודש השישי לעבודתו של העובד הזר – פרק הזמן להודעה מראש הוא 14 ימים לפחות;
• מתחילת החודש השישי ועד לתום השנה הראשונה – פרק הזמן להודעה מראש הוא 21 ימים;
• לאחר שנת עבודה – פרק הזמן להודעה מוקדמת הוא חודש ימים לפחות.

עובד שלא הודיע על פי החוק כפי שצוין, יחויב לשלם פיצוי בגובה שכרו על התקופה שלא נתן הודעה מוקדמת כנדרש.

לקריאה בהרחבה: אתר רעות- משפחה מטפלת

יש לבטח את העובד הזר בכל תקופת שהותו בבית המטופל בביטוח רפואי מיוחד לעובדים זרים.

האחריות לעריכת הביטוח הרפואי חלה על המעסיק (המטופל או בני משפחתו) ולא על העובד הזר או על חברת הסיעוד.

ביטוח רפואי למטפל זר חייב להיערך אצל מבטח בעל רישיון תקף וחייב לכלול סל שירותים מינימאלי שנקבע בצו עובדים זרים. יש לוודא כי למבטח איתו אתם מתקשרים על מנת לנפק ביטוח רפואי לעובד הזר, רישיון בתוקף מאת המפקח על הביטוח במשרד האוצר המאפשר לו לערוך ביטוח בריאות לעובדים זרים.

לקריאה בהרחבה: אתר רעות- משפחה מטפלת

אדם חולה העומד להשתחרר מבית החולים, המציג אבחנה רפואית מטעם רופא בית החולים המציינת את הצורך ברצף טיפולי וכן את התאריך המשוער לשחרור החולה מבית החולים, יכול לבקש היתר מיוחד להעסקת מטפל זר באופן מהיר יותר מהתהליך הרגיל (התהליך המהיר אורך כחודש). היתר העסקה לפי סעיף זה יינתן לתקופה של שלושה חודשים בלבד.

בכדי לקבל היתר מיוחד להעסקת מטפל זר באופן מהיר, מומלץ להיעזר בעו"ס מהמחלקה בבית החולים שבה האדם מאושפז. יש להגיש לרשות האוכלוסין וההגירה את טופס הבקשה למתן היתר לעובדים זרים, בצרוף מכתב רפואי המציין תאריך שחרור מבית החולים וצורך בטיפול והשגחה 24 שעות ביממה. הבקשה כרוכה בתשלום אגרה.

להלן קישור לטופס הבקשה הנדרש – טופס ה'

כאמור, כאשר ניתן היתר להעסקה בהליך המיוחד שצוין לעיל – ההיתר הוא רק להעסקת מטפל זר שכבר נמצא בארץ. לשכות פרטיות (תאגידים) העוסקות בהשמת עובדים זרים בענף הסיעוד מנהלות מאגר של מטפלים זרים שנמצאים בארץ ושנמצאים "בין עבודות" ופנויים לעבודה. לצורך הארכת תוקף ההיתר יידרש המבקש לעמוד בנהלים הרגילים.

לקריאה בהרחבה באתר רעות-משפחה מטפלת

כאשר חולה מגיע לשלב המתקדם ביותר של המחלה, בני משפחתו חווים קשיים שונים מאשר אלו עמם התמודדו לפני כן. עול הטיפול היומי הצמוד לרוב פוחת (מאחר והחולה מרותק למיטה והופך לסיעודי לחלוטין, במוסד סיעודי מותאם) – אך הקושי הרגשי עשוי לגדול. בני המשפחה מבינים כי הסוף קרוב, ולעתים נאלצים להתמודד עם סוגיות אתיות ורגשיות כבדות משקל, כדוגמת הזנת החולה בזונדה לאחר שהפסיק לאכול בכוחות עצמו.

קושי נוסף אותו חווים בעיקר בני המשפחה שהיו המטפלים העיקריים של החולה, קשורים לעתים לתחושה של ריקנות או של אובדן שליטה בתהליך הטיפול, אשר כעת נתון בידי הצוות הסיעודי ולא בידי בני המשפחה עצמם.

תהליך הפרידה מהחולה עשוי להיות איטי וקשה מאד, בעוד הידיעה שהחולה כבר אינו מודע למצבו אינה מסייעת לנחם.

מומלץ לקרוא את "מסר חשוב למשפחה המטפלת-טפל בעצמך"  במסמך "סוף החיים בדמנציה" מטעם עמותת עמדא

חולים עם דמנציה זכאים לסיוע של הביטוח הלאומי במספר היבטים מרכזיים:

• סיוע של מטפל שעתי או של מטפל זר צמוד בבית המבוגר – מתוקף חוק הסיעוד, לזכאים לגמלת סיעוד
• מימון שהייה במרכזי יום לקשיש
• קצבת נכות (במידה והחולה טרם הגיע לגיל פרישה מעבודה)
• קצבת שירותים מיוחדים של הביטוח הלאומי
• סיוע במימון אשפוז סיעודי

לקריאה בהרחבה: אתר רעות – משפחה מטפלת 

חשוב לדאוג שהחולה ייקח חלק בפעילויות קוגניטיביות ויצירתיות, שיעזרו בעיכוב ההתדרדרות במצבו.

ניתן להשתתף בפעילויות המתקיימות במסגרת מרכזי היום או לערוך פעילויות יצירתיות עם החולה בביתו .

עמותת עמדא פיתחה ערכת הפעלה ביתית, שמסייעת למשפחה בתקשורת ופעילות מובנית עם החולה.

קישור למידע אודות הערכה של עמותת עמדא

עצות לתקשורת נכונה עם החולה:*

גישה חיובית – ההתנהגות שלנו כלפי החולה אומרת לו יותר מכל המילים שנשתמש בהם. אל תשכחו לחייך, להשתמש בשפת גוף חיובית, לגעת.

קבלו את מלוא תשומת הלב – נסו לנטרל את ה"רעשים" הסביבתיים – כבו טלוויזיה ורדיו, סיגרו דלת וכו'. לפני שתתחילו לדבר, קראו בשם של האדם, הזכירו לו מי אתם (גם אם מדובר בבני משפחה קרובים), שבו או עימדו כך שהוא יוכל לראות אתכם בקלות ולא מאחורי גבו, שימרו על קשר עין !

ניסוח ברור – השתמשו במילים פשוטות ובמשפטים לא מורכבים מדי. דברו לאט, ברור ובקול מעודד. הימנעו מקול חזק ומאיים. אם האדם עם הדמנציה לא הבין אתכם, חיזרו על השאלה או האמירה. אם גם זה לא עבד, נסו לנסח את האמירה מחדש, במילים אחרות.

שאלו שאלות פשוטות – לא יותר משאלה אחת בכל פעם. עדיף לשאול שאלות שדורשות תשובה "כן" או "לא". קיים קושי בבחירה אצל אדם עם דמנציה, לכן עדיף להימנע ממתן בחירה רחבה ולשאול דברים קונקרטיים: "מה תרצה ללבוש – חולצה כחולה או לבנה?" יחד עם השאלה כדאי להציג את שני הפריטים.

נסו לשמוע באוזניו, לראות בעיניו ולהרגיש בליבו – שימו את עצמכם במקומו. אם הוא מתקשה במתן תשובה, תנו לו רמזים. שימו לב לתגובותיו כדי להבין מה הוא ניסה ולא הצליח להגיד.

פרקו לגורמים – אל תתנו מטלות מורכבות מדי. הציגו כל שלב ושלב במטלה בנפרד ובאופן רגוע. ואם האדם לא מסתדר למרות הפירוט לשלבים עם המטלה – עזרו לו.

לא הצליח? הסיחו את דעתו – עזרו לו לא להתרכז בכישלון, הציגו בפניו נושא אחר. אם הוא לא מצליח לבצע את המשימה, הציעו לו לעשות משהו שונה: לטייל, לשתות, לאכול, לשמוע מוסיקה. חשוב לעשות את זה עם הרבה טקט ורגישות.

תמכו באדם עם הדמנציה – כל אחד מאתנו מרגיש לרוב מבוכה ותסכול, כאשר אינו מצליח לבצע משימה שהייתה פעם קלה בעבורו. על אחת כמה וכמה זקנים עם דמנציה. כמו כן, אנשים עם דמנציה מתייחסים לדברים שחוו בעבר כמשהו שקיים במציאות היום. אל תנסו להתווכח איתם. זרמו עם החוויה שלהם, נסו לשמוע את הרגש שבדבר ולא להתייחס בשלילה למחשבה המוטעית.

שוחחו על העבר – תהליך ההיזכרות עושה טוב לאנשים עם דמנציה. הזיכרון לטווח ארוך שמור לרוב ברמה טובה יותר מאשר הזיכרון לטווח הקצר. שאלו אותו שאלות לגבי הילדות שלו והימנעו משאלות הקשורות למה שהוא אכל לארוחת בוקר.

אל תאבדו את חוש ההומור – נסו להתייחס לסיטואציה עם חיוך. ספרו לקשיש בדיחה טובה ותצחקו יחד אתו.

נסו להימנע מעימותים וויכוחים – אלו עלולים רק להחריף את חוסר האונים שלכם ושל האדם עם הדמנציה גם יחד. זיכרו, כי הוא כבר אינו מיטיב להבין את כוונותיכם, גם אם הן טובות.

אל תערכו מבחני זיכרון – אל תעמתו עם מציאות שאולי כבר אינו זוכר, ובכלל זה: אנשים, מקומות, חפצים ועוד. שאלות כמו: את זוכרת..? אתה יודע מה עושים עם..? עלולות להביך את האדם. הקפידו להציג בפניו אנשים ולהסביר את משמעותם של חפצים בצורה מכבדת וכנה.

* תודה לוויקי נני, מנהלת מרכז יום לתשושי-נפש "ההגנה", רמלה.

המקור: מדריך עמדא לחולי דמנציה 2016-2017.

רמת תפקודו של החולה תלך ותידרדר עם השנים ורוב הזמן הוא יהיה זקוק להשגחה וטיפול צמוד 24 שעות ביממה. בני הזוג או המשפחה הקרובה עלולים לחוש תחושה של "כלא". עם התדרדרות המחלה מחמירים, היכולת הקוגניטיבית והמוטורית  של החולה  מתגבר חוסר האונים ומוחמרת התלות שלו במטפל.

התלות הטוטאלית גורמת למטפל להגביל את צעדיו ולהתמסר כול כולו לטיפול בחולה. אלא שמצב זה אינו מאפשר לו לבצע פעילויות הגורמת לו הנאה וסיפוק להיפגש עם חברים ולעשות כל דבר אחר למען עצמו. כתוצאה מכך הוא עלול לסבול מתחושת שחיקה, דיכאון, כעס ותסכול.

לכן מומלץ שהמטפל ימצא דרך בה הוא יוכל לשמור במידה מסוימת על איכות חייו. אחת הדרכים היא עזרה מבני משפחה וחלוקת הנטל בין כולם. במקרה ולא ניתן להיעזר בבני משפחה, אפשר לפנות למרכזי יום לקשיש בהם יכול החולה לשהות במהלך שעות היום. כמו כן אפשר לשכור מטפל בשכר למשך מספר שעות ביום, בהם יוכל בן המשפחה להתפנות לענייניו. כדאי לפנות לביטוח הלאומי בבקשה לקבלת גמלת סיעוד .

לבני המשפחה שמטפלים בחולה מומלץ גם להיעזר בתמיכה נפשית על ידי טיפול פרטני או בקבוצות. בדרך זו יוכלו המטפלים לעבד את הרגשות הרבים והקשים שמלווים את הטיפול בחולה. עמותת עמדא הפועלת למען חולי דמנציה, אלצהיימר ומחלות דומות, מפעילה קבוצות תמיכה ברחבי הארץ לבני משפחותיהם של החולים. מטרת הקבוצות הללו היא להעניק פינה חמה למטפלים, בה הם יכולים לחלוק את מצוקתם עם מול אנשים שחווים מציאות דומה, לשמוע עצות ולזכות בתמיכה.

חשוב לזכור כי הפגיעה בכישורים השכליים והתפקודיים של חולה אלצהיימר מקשה מאוד לא רק עליו, אלא גם על המטפלים בו. לכן אם אתם רוצים להקל על חייכם ולשמור על איכות חיים מסוימת במקביל לטיפולכם בחולה, דאגו גם לעצמכם – היעזרו בתמיכה נפשית, שתפו חברים ובני משפחה במצוקותיכם, חלקו את נטל הטיפול עם בני משפחה או מטפלים בשכר ודאגו להשתתף מדי פעם בפעולות אישיות וחברתיות מחוץ לבית  כדי לאגור כוחות מחודשים.

לקריאה בהרחבה : אתר רעות- משפחה מטפלת

תשוש נפש היא לא אבחנה רפואית, אלא הגדרה של משרד הבריאות לצורך השמה במחלקה של תשושי נפש

תשוש נפש, לפי הגדרת משרד הבריאות,  הוא קשיש המסוגל להתהלך, אולם סובל מירידה משמעותית וקבועה בתפקודי המוח (מצב הקרוי ירידה קוגניטיבית, שיטיון או דמנציה), אשר מתבטאת בירידה בזיכרון, בהתמצאות, בשיפוט וכו', במידה כזו שהוא זקוק לעזרה מלאה בפעילויות היומיום לרבות הלבשה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים, הכוונה בניידות והשגחה על בטיחותו בכל שעות היממה.

קשישים במצב "סיעודי" או "תשוש נפש" יכולים להתאשפז (אישית, או באמצעות בני משפחותיהם) במחלקות לסיעודיים או תשושי נפש, לפי מצבם. האשפוז יכול להיעשות באופן פרטי במימון עצמי, או בסיוע משרד הבריאות

להרחבת מידע מאתר משרד הבריאות

לבני המשפחה מוצעים שירותים שונים ברחבי הארץ. המרכזיים שבהם: מרכזי מידע טלפוני, קבוצות תמיכה וליווי פרטני ומשפחתי.

רוב השירותים ניתנים ללא עלות או בעלות מינימלית.

השירותים מוצעים על ידי קופת חולים, ביטוח לאומי, רשויות מקומיות ועמותות שונות ובינהן  עמדא , עזר מציון , הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים, יד שרה ועוד.

לעדכון שוטף על השירותים השונים היכנסו לזכותון לבני משפחה מטפלים

חשוב ומומלץ להיעזר בדרך המתאימה לכם ולא להישאר לבד עם הטיפול באדם עם הדמנציה. צריך לזכור שהמחלה נמשכת לרוב שנים ארוכות שבמהלכן חלה התדרדרות הדרגתית במצב החולה. במקביל לכך עולה גם הקושי הנפשי והפיזי  של בני המשפחה.

אחד מהקשיים המרכזיים של חולים במחלת אלצהיימר ודמנציות אחרות, נוגע למודעות למחלה, ולקושי להשלים עם כך שתפקודם הקוגניטיבי וזיכרונם צפוי להיחלש בהדרגה. החולים חשים חוסר וודאות, דאגה מפני העתיד, ולעתים אף בושה .

אם קיבלתם החלטה לספר :

חשוב לדבר על תחושות אלו עם המבוגר החולה, ולהבהיר לו כי המשפחה ניצבת לצדו. ניתן להסביר לחולה כי התופעות של המחלה אינן בשליטתו או ב"אשמתו", וכי עדיף לאמץ גישה של קבלת המחלה והתמודדות עמה, כל יום מחדש.

כדאי לשוחח עם החולה על התרומה של הטיפול התרופתי והלא תרופתי  ועל החשיבות בהיערכות מוקדמת (ארגון הבית, אימוץ הרגלים מניעתיים) לשיפור ושימור רמת התפקוד הנוכחית לטווח רחוק ככל שניתן.

שמירה על אווירה אופטימית ומעשית תוך מבט על העשייה בטווח הזמן המיידי, עדיפה על פני התמקדות בתרחישים פסימיים שמתייחסים לטווח הזמן הרחוק יותר.

להרחבה באתר

קיימות כיום מגוון תרופות המקלות על הסימפטומים של המחלה ומעכבות את התפתחותה. חלק מהתרופות מצויות בסל הבריאות, אולם רבות מהן אינן כלולות בסל.

תרופות לשלביה הראשונים של המחלה:

תרופות אלה ניתנות לעתים גם לחולים בשלביה המתקדמים של המחלה.

מעכבי האנזים כולין אסטראז: דונזפיל, אריצפט, ממוריט, אסנטה, ריבסטיגמין-אקסלון, גלנטימין -רמיניל.

השפעה: הטבה בתפקוד הקוגניטיבי ושיפור בהתנהגות.

תרופות לשלבים בינוניים ומתקדמים של המחלה:

אביקסה המוכרת גם בשמות ממוקס וממנטין

מחקרים מצביעים על תועלת בטיפול משולב בתרופות משתי הקבוצות, בחולים בשלבים בינוניים ומתקדמים בו זמנית .

השפעה: האטה בהתדרדרות הקוגניטיבית-התנהגותית-תפקודית.

תרופות להפרעות התנהגות:

בשלבים המתקדמים של המחלה, מפתחים החולים לעתים קרובות הפרעות התנהגותיות. הפרעות אלה כוללות אלימות פיזית או מילולית, תחושת חוסר שקט, התפרצויות זעם ועוד. הטיפול התרופתי בסימפטומים אלו כולל תרופות לטיפול בדיכאון ותרופות אנטי פסיכוטיות ואחרות. רק חלק מתרופות אלו נכללות בסל הבריאות להתוויה של דמנציה.

יש להתייעץ עם הרופא המטפל בכל הקשור לטיפול תרופתי

מומלץ גם לעיין במדריך של עמותת עמדא, בפרק בנושא טיפול תרופתי שעבר תיקוף מול רופאים.

ניתן להתעדכן במכלול הזכויות לאזרחים וותיקים דרך אתר  "כל זכות"– המספק מדריך מיצוי זכויות לאזרחי וותיקים

ניתן להתעדכן באתר המשרד לשיוויון חברתי (לשעבר המשרד לאזרחים וותיקים)

או לצלצל למוקד הטלפוני הפועל מטעם המשרד לשוויון חברתי, בטלפון 8840 *

ניתן לקבל מידע באתר רעות- משפחה מטפלת ולפנות למרכז מידע "רעות-אשל" טלפון :1-700-700-204

תכנית קהילה תומכת מעניקה לקשישים שירותים המאפשרים להם לשמור על מידה של עצמאות ופרטיות, לצד בטחון אישי ורפואי והנאה מפעילויות שונות.

השירות ניתן בתשלום סמלי, או ללא תשלום – בהתאם לנקודות הזיכוי של הקשיש. התכנית מיועדת לכלל אוכלוסיות הזקנים מכל המגזרים, בישובים עירוניים, במושבים ובקיבוצים.

תכנית קהילה תומכת פותחה על-ידי עמותת אשל והיא כוללת סל שירותים המיועד לקשישים המשתתפים בתכנית וחיים בקהילה הגיאוגרפית הייעודית שהוגדרה. התכנית מספקת לקשישים שירותים הנחוצים להם, ובכך מאפשרת להם להמשיך לחיות בבתיהם ובקהילותיהם ומפחיתה את הצורך שלהם לעבור לבתי אבות או למתקנים אחרים עם הזדקנותם והירידה בכושר התפקוד שלהם.
כיום, קיימות בישראל 248 קהילות במודל קהילה תומכת, ובהן 44,200 חברים.
קהילה תומכת מספקת לחבריה מגוון שירותים המסייעים לשמירה על רמת איכות החיים לצד עצמאות ופרטיות. התכנית מעניקה לחברים בה בטחון אישי, נגישות לשירותים רפואיים, אפשרות לקשר 24 שעות ביממה, פעילות חברתית ותרבותית, תחזוקת בית, סיוע בסידורים יום יומיים, יעוץ ושירותי מידע.
• לחצן מצוקה – חברי הקהילה עונדים לחצן מצוקה המשמש לחצן קריאה ואזעקה במקרי חירום. לחיצה על הלחצן יוצרת קשר עם מוקד החירום של הקהילה התומכת, אשר במידת הצורך פונה באופן מידי למוקד רפואי, שירות אמבולנס, אב קהילה, משטרה, מכבי אש או בני משפחה.
• אב קהילה או אם קהילה – לכל קהילה תומכת יש אב קהילה או אם קהילה המכירים את כל חברי הקהילה ונמצאים עמם בקשר קבוע. אב הקהילה או אם הקהילה יהיו הכתובת הראשונה לסיוע בצרכיהם היומיומיים של חברי הקהילה. במקרי חירום הם יגישו עזרה מידית ובמקרי תקלות בדירה הם יבצעו תיקונים קלים או יזמינו בעלי מקצוע לעשות זאת.
• שירותים רפואיים – לרשות חברי הקהילה עומדים שני סוגים של שירותים רפואיים:
1. אפשרות להזמין רופא לביקור בית, 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע, תמורת השתתפות עצמית סמלית.
2. שירות אמבולנס לשעת חירום ללא תשלום. בנוסף, קיימת אפשרות להזמנת אמבולנס באמצעות לחצן מצוקה ללא אישור רופא, בהשתתפות עצמית סמלית.
• פעילות חברתית – הפעילות החברתית מותאמת למאפייני החברים בכל קהילה תומכת. הפעילות מכניסה תוכן לחיי החברים, וכוללת: מפגשים חברתיים, הרצאות, פעילות גופנית, אירועי תרבות, חוגים, מסיבות, טיולים ועוד.
• פעילות מתנדבים – בכל קהילה תומכת, פועלת קבוצה פעילה של מתנדבים המסייעים במגוון תחומים, כגון: ליווי הקשישים למקומות שונים, ביצוע שליחויות עבור הקשישים לדואר, למרכול, לבית המרקחת וכדומה. המתנדבים מסייעים גם בפעולות החברתיות השונות שמציעה הקהילה לחבריה.

כן. בני משפחה של מבוגרים אשר אובחנו כחולי דמנציה אינם זקוקים להמתין עד להחמרת מחלתו של יקירם, על מנת להיעזר במגוון שירותי מידע ותמיכה הזמינים בעבורם.

באם בני המשפחה השונים חשים קושי נפשי, חווים קושי פרקטי או מעוניינים במידע נוסף אודות המחלה, ביכולתם להיעזר במספר גדול של מקורות סיוע המוענקים ללא תשלום.

לעיון ברשימת ארגוני סיוע, אנא ראו את הרשימה לעיל:

– עמותת עמדא

– עמותת רעות- משפחה מטפלת

– "כל זכות"

– עמותת CAREGIVERS ישראל

– עמותת עזר מציון – מפעילה מחלקה ייעודית לסיוע בתחום האלצהיימר -ראו בקישור הבא

שימו לב, ביטול ההקפאה רלבנטי רק במידה וההיתר עדיין בתוקף.

יש לשלוח את הטופס המצ"ב לרשות לאוכלוסין והגירה:

למילוי און ליין של הבקשה לביטול הקפאת היתר (נפתח רק בדפדפן אקספלורר. יש להדפיס, לחתום ולשלוח לרשות האוכלוסין וההגירה)

כן. המשמעות היא שהמשפחה המעסיקה עוצרת את ההעסקה של עובד זר לתקופה מסוימת עם אפשרות לחדש זאת בהמשך.

בתקופה זו היא אינה רשאית להעסיק עובד זר, אך יש אפשרות להעסיק עובד ישראלי. עבור העסקה של עובד ישראלי , מעניק ביטוח לאומי תוספת של שעות טיפול שבועיות.

יש לשלוח בקשה להקפאת (התליית) ההיתר לרשות לאוכלוסין והגירה ולהעביר עותק לחברת הסיעוד.

לחץ למילוי און ליין של טופס הבקשה להקפאת ההיתר (שימו לב: נפתח רק בדפדפן אקספלורר ויש להדפיס את הטפסים שימולאו, לחתום בחתימה מקורית ולשלוח בדאר לרשות האוכלוסייה והגירה)

לחץ להדפסת הבקשה להקפאת היתר לעובד זר

שינוי ניכר במצב רוחו או בריאותו של המטופל, חבורות או פצעים על גופו, שתיקה בנוכחות המטפל הסיעודי שלו – סימנים מסוג זה ואחרים יכולים להצביע על כך שהמבוגר עובר התעללות ומפחד לספר או להודות בה.

כדאי בכל ביקור, לדאוג להיות עם הקשיש לבד זמן מה, לשאול שאלות הקשורות לשלומו, לבדוק את מצב המקרר, לעקוב אחר מלאי התרופות, לשים לב שכל התרופות שהמבוגר מקבל הן לפי הוראות הרופא. חשוב לשים לב לניקיון הבית, רמת ההיגיינה האישית של המבוגר, הלבשתו בביגוד מתאים לעונה, ובבגדים נקיים ונוחים.

חשוב להיות ערניים ולהקשיב אל "תחושות בטן". במידה ומתעורר חשש שהמטופל המבוגר אינו מקבל טיפול הולם, רצוי לערב אנשי מקצוע נוספים שיתרשמו ממצבו של המבוגר. כדאי לקבוע ביקור אצל רופא המשפחה, לשתף אותו בחששות ולבקש לבצע בדיקות שגרתיות. הרופא יוכל, במהלך הבדיקה, להתרשם ממצבו הכללי והפיזי של המבוגר.

לצערנו, קיימים מקרים בהם מבוגרים המטופלים על ידי מטפלים זרים או ישראלים חשופים להזנחה ולהתעללות.

תפקידם של בני המשפחה הוא להיות עם היד על הדופק. לשים לב לסימני התעללות או הזנחה, לעקוב ולפקח אחר טיב הטיפול ואיכות מערכת היחסים בין המטפל לבין המבוגר המטופל.

גם כאשר בני המשפחה מבקרים ועוקבים אחר מצבו של המבוגר, עדיין המבוגר והמטפל נמצאים ביחד רוב שעות היום לבד, וקשה מאוד לדעת מה קורה בשעות שבהן אין פיקוח על הטיפול.

מבוגרים הנמצאים במצב שבו הם תלויים במטפל הסיעודי וחוששים משינויים, לא תמיד ידווחו לבני המשפחה על מצוקה או בעיות שמתעוררות ביחסים עם המטפל. לעתים מדובר בחולה דמנטי, שגם כאשר הוא מדווח על בעיה, קשה לבני המשפחה לדעת בוודאות למי להאמין.

לקריאה בהרחבה : באתר רעות-משפחה מטפלת

העובד הזר רשאי, על פי חוק, לצאת לחופשה שנתית, בהתאם לוותק שלו אצל המשפחה המעסיקה הנוכחית. ( לבדיקת זכאות מספר ימי החופשה באתר כל זכות )

במסגרת החופשה השנתית, יש עובדים שיבחרו לצאת לחופשת מולדת. חשוב לדעת, שהמשפחה המעסיקה לא יכולה להגביל את יציאת העובדת לחו"ל.

מה ניתן לעשות מעבר להתארגנות המשפחתית להחלפת העובדת? 

• לפעול לקבלת היתר להעסקת עובד זר זמני  ולהעסיק מטפל זר אחר באופן זמני. מדובר במטפל זר שכבר נמצא בארץ. (לנוהל המפורט:  באתר רעות-משפחה מטפלת)
• להעסיק עובדת סיעודית ישראלית (לרוב באופן פרטי ובתעריפים גבוהים)
• לבקש מהעובדת שתעזור במציאת מחליפה זמנית.
• לעבור זמנית לבית אבות
• לפנות למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית ולהגיש בקשה לנופשון סיעודי.

.

במידה ובמדובר בחופשה השבועית, קיימת אפשרות להציע לעובד הזר להישאר לעבוד ביום השבועי שלו בתשלום נוסף. זהו סידור פחות רצוי ומוצע רק באין ברירה אחרת.

רצוי לאפשר לעובד לצאת ליום מנוחה ולהתאוורר מהטיפול. .

ניתן להציע לעובד הזר לצאת ליום מנוחה בימים שישי שבת ולהיערך עם בני המשפחה על מנת להחליף אותו.

אופציה נוספת היא העסקה של עובד ישראלי שיחליף את העובד הזר ביום החופשה. ניתן לעשות זאת באופן פרטי או על חשבון שעות חוק סיעוד (כדאי להתייעץ  על כך עם חברת הסיעוד או התאגיד).

שכר חודשי – על פי החוק,משכורת הבסיס לעובדים הזרים, היא לפי שכר המינימום בישראל.

העובדים הזרים זכאים לאותם תנאי העבודה להם זכאים העובדים הישראלים

חשוב לדעת כי על פי חוק, יש ניכויים מותרים משכר העובד הזר

• ביטוח לאומי
• ביטוח רפואי
• דמי הבראה
• דמי חופשה
• ימי חג
• ימי מחלה
• פנסיה
• כלכלה – אוכל, חשמל, מים וכו' כחלק ממגוריו עם המטופל
• פיצויי פיטורין
• חידוש ויזה/אשרת שהייה
• חידוש היתר העסקת מטפל זר בסיעוד
• תשלום ללשכה פרטית/תאגיד
• אשרה זמנית במידה והעובד הזר יוצא לחופשה בחו"ל

לקריאה בהרחבה : באתר כל זכות

אדם הזכאי לגמלת סיעוד ומעסיק מטפל זר צמוד, יכול לבחור בין קבלת הגמלת בכסף לחשבון הבנק שלו או בשירותים באמצעות חברת סיעוד.

בין השירותים הניתנים במסגרת חוק סיעוד ניתן למנות ביקורים במרכז יום, לחצן מצוקה, שירותי כביסה, אספקת מוצרי ספיגה ועזרה של עובדת-בית בפעולות היום-יום.

מהו היתרון בקבלת גמלת סיעוד בכסף במקום בשירותים? היתרון העיקרי הוא שכל הסכום הניתן מביטוח לאומי מועבר ישירות למשפחת המעסיק – וכך המעסיק מקבל סכום כסף גבוה יותר לתשלום למטפל הזר.

מהו החיסרון בקבלת גמלת סיעוד בכסף במקום בשירותים? החיסרון העיקרי בשיטה זו הוא שהמטופל ומשפחתו הם למעשה המעסיקים היחידים של המטפל הזר והם אלה שעובדים בכל הבירוקרטיה סביב העסקתו, טיפול בחוזה ושמירה על התנאים סוציאליים המגיעים לו. כמו כן, במידה ומתעוררים קשיים עם המטפל הזר, המעסיק שהוא האדם הקשיש הסיעודי צריך להתמודד איתם ללא סיוע של חברה. גם נושא הפיקוח והמעקב אחר איכות הטיפול ומצבו של המבוגר המטופל מועבר בעיקר לבני המשפחה ולשירותי הרווחה המקומיים. חסרון משמעותי נוסף הוא שקיים סיכון שהכסף בסופו של דבר לא ישמש לצורך טיפול במבוגר, אלא יופנה למטרות אחרות – ולאור המתואר, גם לא יהיה מי שיעקוב אחרי זה.

מי יכול להגיש בקשה לגמלה בכסף?
1. הוא זכאי לגמלת סיעוד, בכל רמות הזכאות.
2. הוא מעסיק מטפל צמוד 12 שעות ביממה לפחות, 6 ימים בשבוע.
3. המטפל שלו אינו בן משפחה.
4. המטפל שלו מועסק בשכר על פי חוזה כתוב.
5. מי שמעסיק מטפל זר – צריך שיהיה לו היתר מטעם משרד הפנים (רשות ההגירה) להעסקת מטפל זר, והמטפל צריך להיות שוהה כדין בישראל.

הביטוח הלאומי רשאי לשנות את החלטתו, ולהפסיק את מתן הגמלה בכסף, אם לא התקיימו תנאי החוק, או שיתגלו ליקויים בטיפול או התנהלות חריגה.

קיימות שתי אפשרויות:

1.גמלת סיעוד בשירותים:
קבלת התשלום באמצעות חברות הסיעוד, שמשלמת חלק מהשכר לעובד הזר. לרשימת חברות הסיעוד המאושרות  ראה באתר ביטוח לאומי
לא תמיד הלשכה הפרטית/התאגיד בה נרשמתם מוכרת גם כחברת סיעוד.. במקרים כאלה על המשפחה המעסיקה להירשם בנוסף אצל חברת סיעוד לצורך העברת הגמלה לתשלום לעובד.

2.גמלת סיעוד בכסף: תשלום ישיר לחשבון הבנק של הזקן הסיעודי – מי שזכאי לגמלת סיעוד ומעסיק עובד ל- 12 שעות ומעלה ל- 6 ימים, יכול לקבל את גמלת הסיעוד בכסף ישירות לחשבון הבנק ללא תווך של חברה. יש צורך לעמוד בתנאים מסוימים.

חשוב לציין כי, כאשר חלק מהשכר של העובד משולם ע"י חברת הסיעוד וחלק ע"י הקשיש הסיעודי – כל מעסיק צריך לשלם את הזכויות הסוציאליות בהתאם ליחסיות המשרה (כולל הבראה, פנסיה ועוד).

בלשכות / תאגידים ניתן למצוא חוזי העסקה בכל השפות.

המעסיק מחויב להתקשר עם המטפל הזר בחוזה עבודה מפורט בכתב, המפרט את תנאי העסקת המטפל. ההסכם צריך להיכתב בשפה המובנת למטפל הזר. על המעביד למסור למטפל הזר העתק של החוזה. זכרו כי העסקת מטפל זר ללא חתימה על הסכם עבודה הינה עבירה פלילית, שהעונש עליה הוא מאסר וקנס של אלפי שקלים.

ההסכם צריך לכלול את הסעיפים הבאים:
• זהות המעסיק וזהות המטפל הזר.
• תיאור התפקיד.
• שכרו של המטפל הזר, על כל מרכיביו, תאריכי תשלום, אופן עדכון השכר, לרבות מרכיביו ומועדי התשלום.
• רשימת ניכויים משכר העבודה.
• תשלומים של המעסיק ושל המטפל הזר, עבור התנאים הסוציאליים למטפל הזר.
• תאריך תחילת העבודה ותקופת העבודה.
• אורך יום העבודה ושבוע העבודה, לרבות יום המנוחה השבועי.
• תנאים לגבי היעדרות בתשלום, לרבות חופשות, ימי חג וימי מחלה.
• חובות המעסיק לגבי הסדרת ביטוח רפואי.
• חובות המעסיק לגבי תנאי מגורים הולמים למטפל הזר.

לאחר החתימה על ההסכם יש לתת עותק אחד למטפל הזר, ועותק אחד לשמור יחד עם מסמכי העסקת המטפל.

לקריאה בהרחבה: אתר כל זכות

בישראל פועלות כיום ארבע קופות חולים: מכבי, כללית, מאוחדת ולאומית.

בהתאם לחוק ביטוח הבריאות הממלכתי, כל אזרח ישראלי זכאי לקבל שירותים רפואיים מאחת הקופות, ורשאי לעבור בתחילת רבעון מקופה אחת לאחרת. שירותים רפואיים אלה ניתנים תמורת תשלום מס בריאות המנוכה מהכנסותיו של כל אזרח.

השירותים המוענקים במסגרת סל הבריאות אחידים וזהים לחברי כל קופות החולים. סל שירותים זה כולל רשימה של שירותים רפואיים אשר הקופות מחויבות על פי חוק לספק למבוטחיהן, ובהם – בין היתר: שירותי אשפוז, בדיקות, טיפולים, תרופות וציוד רפואי. בנוסף, מציעות כל קופות החולים לחבריהן לרכוש ביטוח משלים (שב"ן), אשר מכסה טיפולים ושירותים שאינם כלולים בסל השירותים הבסיסי שנקבע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

כל קופת חולים מציעה במסגרת השב"ן סל שונה של שירותים, אותו היא רשאית לשנות מעת לעת. עבור סל זה גובה הקופה תשלום חודשי נוסף מחבריה. רשימת הטיפולים והתרופות שאינם כלולים בסל הבריאות הממלכתי משתנה מקופה לקופה, וכוללת בין השאר: בחירת רופא מנתח מתוך רשימת רופאים, החזר בגין התייעצויות אצל רופאים מומחים, הפריות חוץ גופיות, בדיקות גנטיות במהלך הריון, החלמה לאחר לידה, טיפולי שיניים, תרופות שאינן כלולות בסל התרופות, ועוד.

לקריאה נוספת – באתר רעות- משפחה מטפלת.

חשוב לדעת כי קיימים מספר הבדלים מהותיים בין ביטוח רפואי דרך חברת ביטוח לבין הביטוחים המשלימים של קופות החולים:

הקופות מחייבות לקבל לשב"ן  חברים בכל גיל ובכל מצב בריאותי ואינן רשאיות לדחות בקשת הצטרפות. לעומת זאת, הצטרפות לביטוח בריאות פרטי כפוף למילוי הצהרת בריאות וחיתום רפואי. המשמעות היא שחברת ביטוח יכולה לסרב לבטח אדם או לדרוש ממנו תוספת פרמיה, בשל מצבו הרפואי.

ביטוח משלים בקופות החולים הוא אחיד לכולם ונקבע לפי קבוצות גיל ולא ניתן לשנות או להתאים את הכיסויים הכלולים בו באופן אישי. לעומת זאת, בחברות הביטוח המבוטח בוחר אילו כיסויים הוא מבקש לרכוש. גובה התשלום נקבע בהתאם לכיסויים שהוא בוחר לרכוש, גיל המבוטח ומצבו הרפואי.

מרבית השירותים הניתנים על ידי השבנ"ים כרוכים בתשלום השתתפות עצמית, בעוד שביטוחי בריאות פרטיים רבים מציעים כיסוי מהשקל הראשון.

קופות החולים יכולות לשנות את התנאים והכיסויים הניתנים במסגרת השב"ן ואת גובה התשלומים של המבוטחים. חברות הביטוח משווקות  ביטוחים שהנם חוזה מובטח שקבועים מראש לכל תקופת הביטוח כך שלמבוטח ישנה ודאות באשר לכיסויים בפוליסה ולתעריפים אותם יידרש לשלם במשך כל חייו.

בהקשר זה חשוב לציין, כי מ- 1.2.16, נכנסה לתוקפה רפורמה שמוביל אגף שוק ההון  במשרד האוצר ובמסגרתה נדרשות חברות הביטוח לשווק פוליסה אחידה בכל הנוגע לכיסוי לניתוחים וטיפולים מחליפי ניתוח. במסגרת הרפורמה יכול המבוטח לרכוש כיסויים שונים על פי בחירתו ומבלי שייאלץ לרכוש חבילה שלמה של כיסויים שאינם דרושים לו. לצד זאת, תינתן לחברת הביטוח האפשרות לשנות את הכיסויים הכלולים בפוליסה ואת התעריפים שהיא גובה ממבוטחים, אחת לשנתיים ובכפוף לקבלת אישור המפקח על הביטוח, דבר אשר פוגע בהבטחה החוזית לכל החיים, הקיימת כיום בביטוחי בריאות פרטיים. בנוסף, צפויות הפוליסות הפרטיות לאפשר בחירת רופא רק מתוך רשימת רופאים שבהסדר וצפוי כי יכללו בעתיד גם השתתפויות עצמיות.

חשוב לציין כי הפוליסה האחידה נוגעת רק לכיסוי ניתוחים ומחליפי ניתוח ואינה משנה את הפוליסות החשובות האחרות ובהן פוליסה לכיסוי תרופות, השתלות וטיפולים מיוחדים בחו"ל. כמו כן, לא יהיה כל שינוי בפוליסות קיימות שנרכשו טרם כניסת הרפורמה לתוקף.

אם יש ברשותכם ביטוח משלים באחת מקופות החולים, וברצונכם לרכוש ביטוח מחברת ביטוח, מומלץ לבדוק מראש מה מציעה לכם הפוליסה הפרטית, להבין את ההבדלים בין הכיסויים הכלולים בה לבין השב"ן שברשותכם וכמובן להשוות בין הביטוחים המוצעים על ידי חברות הביטוח השונות ולבחור בביטוח המתאים ביותר לצרכיכם והעדפותיכם.

תכנון נכון ובחינה מעמיקה יבטיחו לכם כיסויי חשוב, מתאים, איכותי ומותאם אישית.

מקור: אתר עמותת רעות- משפחה מטפלת

מטפל זר רשאי לעבור בין מעסיקים רק באזור הגאוגרפי שבו הותר לו לעבוד. מטפל שיעבוד באזור שאינו האזור שנקבע עבורו, מסתכן באי חידוש או ביטול אשרתו.

להלן קישור לטבלת האזורים הגיאוגרפיים הרלוונטיים.

יש לפנות לאחת הלשכות המורשות/התאגידים ולהירשם בה לצורך ההשמה של העובד הזר.

לקישור לרשימת הלשכות המורשות לחץ כאן

עובדי התאגיד ידריכו וילוו אתכם בתהליך הגיוס וההשמה של העובד הזר.

ללשכה פרטית/תאגיד יש מספר תפקידים:

• מיון עובדים זרים ושיבוצם לעבודה, בהתאם לכישוריהם והתאמה בינם לבין המעסיקים.
• הכשרה והדרכת עובדים זרים בתחום הסיעוד בטרם העסקתם, והדרכה של כל מטפל זר בהתאם לצרכים המיוחדים של המטופל.
• הכנת חוזה העסקה למעסיק ולעובד הזר. חוזה זה יהיה באישור של עורך דין שווידא כי הוא תואם את דיני העבודה בארץ ואת הנהלים וההתחייבות החלים במקרה של העסקת עובדים זרים בתחום הסיעוד.
• סיוע למעסיק בהסדרת תשלומי ביטוח רפואי וביטוח לאומי עבור העובד הזר. עזרה לעובד הזר במידה והוא מעוניין להגיש תביעה לאחד מהגופים האלה.
• סיוע למעסיקים בהגשת בקשה להיתר להעסקת מטפל זר בתחום הסיעוד, ועזרה בהארכת תוקף ההיתרים.
• סיוע בהסדרת אשרות עבודה לעובדים הזרים והארכתן על פי הצורך.
• עזרה למעסיק ולעובד הזר מול חברת הביטוח וגופים רפואיים במקרה שהעובד הזר חלה. אם העובד הזר חלילה מת, החברה תדווח על כך לרשות ההגירה ולשגרירות ארץ מוצאו של העובד בישראל. החברה תסייע גם בכל הסידורים שנדרשים לאחר המוות.
• להבטיח העברת תשלומים מהמעסיק עבור הביטוח הרפואי של העובד הזר. דיווח לממונה בכל מקרה של חריגה מהתשלומים, לרבות שכר עבודה.
• ביקור עובד סוציאלי מטעם החברה בביתו של המטופל, על מנת להבין מהם צרכיו ולהתאים לו מטפל זר. לאחר תחילת עבודתו, יעקב העובד הסוציאלי אחר עבודתו, על ידי שיחות עם העובד הזר וביקורים בביתו של המטופל תוך 30 יום מיום ההשמה. בהמשך, הביקורים יתקיימו לפחות פעם בחצי שנה. לאחר כל ביקור יכין העובד הסוציאלי דוח על ממצאי הביקור, שיתויק בתיקו של המטופל בחברת הסיעוד. אם קיים חשש לאלימות, הטרדה מינית וכדומה, על העובד הסוציאלי לדווח על כך לממונה.
• אם המעסיק מעוניין להחליף את העובד הזר, או במידה והעובד הזר מעוניין להפסיק את עבודתו, על חברת הסיעוד למצוא לעובד הזר מקום עבודה אחר.

במידה והמבוגר הינו נכה, אלמן, ניצול שואה, או הוגדר כחולה סיעודי – ייתכן והוא זכאי להטבות נוספות, מעבר להטבות להן זכאים כלל המבוגרים. כמו כן, ייתכנו הטבות וזכויות ייחודיות למבוגרים הנמנים על קבוצות פרטניות כדוגמת וטרנים של מלחמת העולם השנייה, נכי צה"ל, ועוד.

לדוגמה, באתר "רעות – משפחה מטפלת"  מופיע מידע מפורט אודות מימוש זכויות בעבור מבוגרים שהם ניצולי שואה.

לקישור – טבלת מיצוי זכויות ניצולי השואה 

העסקת מטפל זר ללא רישום בלשכה/תאגיד הינה עבירה על החוק ופתח לצרות.

באתר הרשות לאוכלוסין והגירה ניתן למצוא את רשימת הלשכות הפרטיות/תאגידים המורשים – ראו בקישור הבא.

ראשית, בדקו ברשימת הלשכות המורשות מטעם לשכת האוכלוסין וההגירה שהלשכה אכן עובדת תחת הרישיון המתאים.

להלן קישור לרשימה

לאחר מכן התרשמו מרצינות החברה דרך בחינת התייחסותה לחובותיה כלפי המעסיקים וכלפי המטפלים הזרים כאחד.

בקשו לקבל המלצות מלקוחות אחרים, ובחנו את מידת השירותיות והבהירות אשר בה התהליך מוצג בפניכם.

בחירה נכונה של הלשכה הפרטית תעניק לכם הרבה שקט גם בנוגע לשאר הזכויות והחובות הכרוכות בהעסקת מטפלים זרים – ובכלל זאת תהליכי חידוש ויזות והיתרי העסקה למטפלים.

כן. עמותת  רעות- משפחה מטפלת– מעמידה לרשות הציבור קו חם, אליו ניתן לטלפן על מנת להתייעץ בתחום התאמת הבית, וזאת דרך אתר  "עזרים" המופעל על ידי עמותת מילבת.

עמותות נוספות עשויות להציע ייעוץ חינמי עם מתנדבים, בעלי ידע בתחום ציוד העזר הביתי, ובתחום התאמת בית המבוגר לרמתו התפקודית.

בנוסף, ניתן להתייעץ עם פיזיותרפיסטים של קופות החולים, או עם מומחים פרטיים בתשלום.

חשוב לזכור כי מעבר לייעוץ בעל-פה, לשם ביצוע מהלך מקיף של התאמת הבית, רצוי כי איש המקצוע יגיע בעצמו לבית המדובר, יסייר בו, וכך יזהה בעצמו את כל הטעון שינוי והתאמה.

לרוב, מידע על השירותים והפעילויות בשכונה שמתאימים למבוגרים, יימצאו במתנ"ס השכונתי, בסניף קופת החולים, או במועדוניות ובמרכזי היום. מידע נוסף עשוי להימצא בסניפים של עמותות עירוניות, ובאינטרנט. יחד עם זאת, הדרך הטובה ביותר לדעת אילו פעילויות קהילתיות זמינות למבוגרים, ולקבל פרטים אודותיהן, היא דרך שיחה עם מבוגרים אחרים בשכונה.

ניתן לשאול מבוגרים אחרים בפארק, במרכז המסחרי, או בכל מקום אחר – ולקבל מהם המלצות וטיפים. ניתן לפנות גם למחלקה לשירותים חברתיים הסמוכה לאזור המגורים או ישירות לנותני השירות, בהתאם למידע בכל אחד מהערכים המרחיבים לגבי השירות.

כלי עזר (מוכרים גם בתור "אביזרי עזר", "ציוד עזר", או פשוט "עזרים ביתיים") הנם מכשירים המיועדים לשימוש ביתי, אשר מסייעים לשמור על בריאותם ותפקודם התקינים של מבוגרים.

בכלל זאת, ציוד רפואי, ציוד שיקומי, וציוד "מניעתי" שתפקידו למנוע נפילות, תאונות ונזקים.

ההפניה למכונים ומרכזים אלה נעשית על ידי קופות החולים או גורם מממן אחר (חברות ביטוח או משרד הביטחון). כמו כן ניתן לבוא לאשפוז יום שיקומי באופן פרטי.

כאשר המטופל מגיע ממחלקת אשפוז עליו לפנות לגורם המממן ולקבל אישור על קבלת טיפולים באשפוז יום שיקומי (טופס 17). עם קבלת אישור המטופל מתקבל לתכנית טיפולית. כאשר המטופל אינו מגיע ממסגרת אשפוז הוא מופנה למרפאה שיקומית לבדיקת רופא שיקומי. לאחר הבדיקה הרופא מצייד את החולה בהפניה לאשפוז יום שיקומי עם ציון מספר ימי אשפוז מבוקשים. לאחר קבלת האישור מהגורם המממן (טופס 17) המטופל מתקבל לתכנית טיפולית.

עם קבלתו ליחידה עובר המטופל הערכה כוללת ע"י כל אחד מהגורמים המטפלים. בתוך שבוע ימים מתקיימת ישיבת צוות בה מעבדים את הנתונים שנרשמו ובונים תכנית טיפולית תוך כדי קביעת מטרות תפקודיות מדויקות לטווח קצר וארוך.

הצוות מתכנס בצורה סדירה לפחות פעם בחודש כדי להעריך את ההישגים בהתאם למטרות שנקבעו ולקבוע יעדים חדשים.

במסגרת טיפול יום השיקומי יקבל המטופל:

– טיפול סיעודי הניתן ע"י אחות וכולל מעקב אחרי מחלות רקע, הדרכה, חבישות וטיפולים שונים.

– טיפול פיזיותרפי שמטרתו שיפור רמת התפקוד והניידות ע"י שיפור כוח סיבולת, טווח תנועה, קואורדינציה, שימוש במכשירים מכאניים וחשמליים.

– ריפוי בעיסוק שמטרתו הקניית מיומנויות יומיומיות בבית ובעבודה, תפקוד פנאי, שיפור תפקוד גפיים עליונות.

– פסיכולוגיה שיקומית הכוללת ייעוץ, טיפול, תמיכה והכוונה.

– עבודה סוציאלית – במסגרתה יקבל המטופל ליווי ותמיכה לאורך השהייה באשפוז יום ומתן ייעוץ והכוונה לשירותים השונים הניתנים בקהילה.

– ריפוי בדיבור – ניתן ע"י קלינאית תקשורת, ומטרתו טיפול בהפרעות שפה ודיבור ושיקום מנגנון הבליעה.

במסגרת אשפוז יום מטופלים אנשים הסובלים מרמות שונות של ליקוי בכושר תפקודם ובעצמאותם כתוצאה ממגוון פגיעות אפשריות – כדוגמת  אירוע מוחי, פגיעה בחוט השדרה, פגיעות רב מערכתיות לאחר תאונת דרכים או עבודה, פציעה במלחמה ובפעילות טרור, מחלות ופגיעות במערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה) ושל העצבים ההיקפיים, תסמונות כאב כרוני מורכבות, בעיות אורתופדיות מורכבות ועוד. במסגרת היחידה לאשפוז יום נעשה תהליך האבחון ותהליך הטיפול והשיקום.

מרכזים לאשפוז יום מופעלים על ידי קופות החולים או עמותות פרטיות ומהווים מסגרות לשיקום אינטנסיבי לחולים הזקוקים לשיקום ללא צורך באשפוז. היחידה לאשפוז יום שיקומי מעניקה למטופל טיפול רפואי-שיקומי במתכונת דומה לטיפול המקובל באשפוז.  מסגרת טיפולית זו מאפשרת למטופל לקבל את הטיפולים הנדרשים תוך שמירה ככל האפשר על שיגרת חיים תקינה ועצמאות מרבית.

קשיש המטופל במסגרת זו, מטופל ע"י צוות רב מקצועי. טיפולים אלו נמשכים לרוב, כ-50 יום, בפועל שיקום אפקטיבי גם חצי שנה לאחר מועד האירוע. שיקום במסגרת אשפוז יום ניתן לאדם הזקוק לפחות לשלושה סוגי טיפולים פרא רפואיים שונים.

בדומה לטיפול השיקומי המתבצע במחלקות האשפוז, גם הטיפול באשפוז יום נעשה בגישה אינטרדיסציפלינרית ע"י צוות מטפלים רב תחומי, הכולל רופא בכיר בתחום השיקום המוביל את התהליך, אחות, פיזיותרפיסט, מרפאה בעיסוק, עובדת סוציאלית, קלינאי תקשורת, דיאטנית, פסיכולוג שיקומי ונוירופסיכולוג. השיקום חותר להחזיר למטופל את עצמאותו ומקנה לו כלים שיעזרו בהתמודדות עם המוגבלות, וישפרו את תפקודו.

לאחר מיצוי הטיפולים שבסל הבריאות רצוי לפנות עם המטופל למסגרות שיקומיות/חברתיות בקהילה:

1. שיקומונים של "יד שרה".
2. שיקומונים של "עמותת נאמן" (נפגעי אירוע מוחי)  ו"רעות" ביד אליהו-למטופלים עד גיל פרישה.
3. מרכזי יום לקשישים מעל גיל 60-65 .
4. מרכז שיקום של "עזרה למרפא" בבני ברק באזור המרכז.

הצעות לטיפולים ומסגרות בקהילה לחולי אלצהיימר

1. מרכזי יום לקשיש המתאימים לאוכלוסיית תשושי נפש .
2. ערכת פעילות- "קשרים וכישורים-פעילות לבריאות". (עמדא- העמותה לחולי דמנציה, אלצהיימר ומחלות דומות בישראל).
3. תוכנות מחשב ייעודיות .
4. עמותת מלבב בירושלים.

במצבים בהם המבוגר המשתקם מפסיק לשתף פעולה עם הצוות השיקומי ותהליך השיקום, מומלץ כי בני המשפחה יערכו עם המבוגר שיחה ישירה ובה יסבירו לו את ההשלכות – הפסקה אפשרית של תהליך השיקום מצד קופת החולים, והיעדר שיפור במצבו התפקודי.

לצד זאת, חשוב כי בני המשפחה יאזינו למבוגר, ויבינו ממנו מהם הגורמים אשר מקשים עליו לשתף פעולה עם השיקום. ייתכן ומדובר בקשיים הניתנים לפתרון. לדוגמה, בעיה של היעדר כימיה עם גורם טיפולי מצוות השיקום, עשויה לבוא על פתרונה באמצעות החלפת גורם זה באדם אחר.

בכדי לשמור על מוטיבציה גבוהה אצל המשתקם, חשוב לספק לו אוזן קשבת ולעודד אותו להתמיד בתהליך השיקומי, על חלקיו השונים.

במידה והמבוגר מגלה חוסר מוטיבציה ביחס לאחד מרכיבי השיקום, או מביע ספקות ביחס להתקדמות השיקום ולמסוגלותו לשוב לתפקוד עצמאי בעתיד, כדאי לדון עמו בפתיחות בחששות אלו, תוך כדי מתן עידוד, תמריצים, והסבר אודות המתווה ההדרגתי של השיקום.

תהליכי שיקום עשויים להיות מתסכלים ואיטיים, ולכן מומלץ לסייע למבוגר המשתקם באופן שוטף, תוך הבלטת הישגים והתקדמות, ויצירת ציפייה אופטימית לעתיד. כמו כן, חשוב לספק למשתקם אתנחתא מהשיקום – באמצעות מפגשים חברתיים, ייזום פעילויות מהנות (ככל שמצבו התפקודי של המשתקם מאפשרות זאת), שיחות חולין, האזנה משותפת למוסיקה וכיוצא בזאת. לעיתים יש צורך בטיפול תרופתי לדיכאון אשר יכול להביא לשיפור במצב הרוח ולעליה בהיענות לשיקום.

עם תחילת התהליך השיקומי, חשוב לוודא כי הוצבו יעדים פרטניים לשיקום (אפילו ברמת ביצוע עצמאי של משימות יומיומיות ספציפיות).

הצלחת השיקום באה לידי ביטוי בעמידה ביעדים שהוצבו מלכתחילה. עם זאת, מעבר למסוגלותו של המבוגר לבצע תנועה או משימה זו או אחרת, חשוב גם לקבל תמונה רחבה יותר ביחס למצבו התפקודי של המבוגר: במידה והמבוגר ובני המשפחה מסכימים כי הוא מתפקד באופן טוב ביומיום, מתנהל עצמאית באותה הרמה שבה התנהל לפני שחלה או עבר משבר בריאותי, וחש כי ביטחונו העצמי ורמת המסוגלות שלו הם גבוהים, אזי ניתן להגיד כי השיקום הסתיים בהצלחה.

עם סיום השיקום בקהילה תיבנה למטופל תכנית לטיפול משמר והפנייה לגורמי טיפול מתאימים.

שישה חודשים לאחר סיום השיקום אמור להתבצע מעקב ע"י רופא המשפחה בהתייעצות עם הצוות השיקומי.  על סמך הממצאים ישקול הצוות טיפול נוסף בקהילה או הפנייה לאשפוז שיקומי בהתאם להערכה גריאטרית/שיקומית כוללנית, (יש מקרים בהם ניתן להגיע לשיקום מהבית).

בעת תהליך של שיקום ביתי, הקשר בין הצוות השיקומי לבין המשתקם הוא קשר בלתי רציף. המשתקם עשוי להיעזר גם באפיקי שיקום פרטיים וחיצוניים לקופות החולים.

כאשר כל גורם שיקומי מגיע בנפרד לביתו של המשתקם, קשה לראות תמונה מלאה אודות המבוגר, מצבו הבריאותי וההתקדמות של מצבו התפקודי. יתרה מכך, לעתים התיאום בין גורמי השיקום השונים חשוב גם בהיבט הטכני – במטרה לנהל לוחות זמנים יעילים, למנוע כפילויות, ולמנוע עומס על המבוגר המשתקם.

מבוגרים העוברים תהליך של שיקום ביתי עשויים להתקשות בשמירה על הרצף הטיפולי, ולמעשה להזניח את תהליך השיקום.

ריבוי הסחות הדעת והיעדר מסגרת מחייבת חיצונית מספקת עלולים לעכב את התקדמותו של המשתקם. מאחר והשיקום מתבצע במסגרת שאינה רשמית (בניגוד לשיקום במרכז שיקומי מתמחה), למשתקם קל יותר להזניח את ההליך השיקומי, לדלג על תרגילים שהתבקש לעשות ע"י הצוות השיקומי המלווה, וכיוצא בזאת. השיקום הביתי אף מקשה על ראייה כוללנית ביחס למצבו הבריאותי של המשתקם.

לפיכך, חשוב לעודד את המבוגר המשתקם להתמיד בתהליך השיקום, ולהשלימו בצורה מלאה. חשוב לזכור כי היעדר התקדמות מספקת בתהליך עשויה להוביל להפסקתו על ידי קופת החולים, לפני סיומו המתוכנן – באופן אשר ממנו המשתקם רק מפסיד.

הוראות משרד הבריאות בנוגע לשיקום בקהילה

• על כל גורם מבטח להפעיל צוות שיקומי בקהילה, לחלופין, לחתום על הסכם עם שירות קיים המפעיל צוות שיקום.
• כל מטופל המופנה לקהילה לקבלת טיפול שיקומי יעבור הערכה ע"י איש צוות אחד או יותר שני ימי עבודה ממועד שחרורו ותיבנה לו תוכנית שיקומית לא יאוחר מחמישה ימים ממועד הפנייה.
• מטופל שבחר בתכנית שיקום בקהילה צריך להיות במעקב לפחות אחת לשבוע ע"י הגורם המבטח לוודא שהוא מקבל מענה מספק לצרכיו השיקומיים.
• הפסקת הטיפול השיקומי מתבצעת כאשר הושגו היעדים או שחלה ירידה משמעותית בקצב ההתקדמות ("פלאטו").
• עם סיום השיקום בקהילה תיבנה למטופל תכנית לטיפול משמר והפנייה לגורמי טיפול מתאימים.

לקישור – זכויות קשישים בשיקום

במשותף עם צוות השיקום, בני משפחתו של המבוגר המשתקם יכולים לאמץ רעיונות יצירתיים אשר יסייעו בתהליך השיקום, תוך טיפול פרטני ביכולות הטעונות שיפור כמו מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, דיבור, וכיוצא בזאת. לדוגמה, פעילות משותפת במסגרתה בן משפחה מסייע למבוגר המשתקם למיין תמונות באלבומים משפחתיים ישנים, יכולה לשמש לתרגול יכולת מוטורית של אחיזה באצבעות. חשוב להזכיר כי אין ליזום פעילויות "תרגול" ללא שיתוף מוקדם של הצוות המטפל, במטרה לוודא אפקטיביות ולהבטיח כי הפעילות המדוברת לא תוביל לתוצאה הפוכה בדמות הרעת מצבו התפקודי של המשתקם.

בקהילה קיימים מכוני שיקום ומרכזים לאשפוז יום. מסגרות אלה מופעלות על ידי קופות החולים או עמותות פרטיות ומהוות מסגרות לשיקום אינטנסיבי לחולים הזקוקים לשיקום ללא צורך באשפוז. ההפניה למכונים ומרכזים אלה נעשית על ידי קופות החולים או גורם מממן אחר(חברות ביטוח/משרד הביטחון)

לקישור – האם הורי זכראים לשיקום?

קופות החולים מפעילות יחידה להמשך טיפול בית, המעניקה עזרה שיקומית וסיעודית לחולים בביתם. יחידה זו כוללת רופא/ה, אח/ות, מרפא/ה בעיסוק, עובד/ת סוציאלי/ת, פיזיותרפיסט/ית, קלינאי/ת תקשורת.

היחידה לטיפול בית כוללת את השירותים הבאים:

ריפוי בעיסוק
טיפולי ריפוי בעיסוק בבית החולה מתמקדים במספר תחומים:

1. שימור ושיפור רמת התפקוד של החולים. במסגרת זו מותאמים לחולים אביזרי עזר לשם שיפור עצמאותם. בנוסף, עוברים בני המשפחה והמטפלים הדרכה איך ניתן לעזור לחולה בדרך הנוחה, הבטוחה והמתאימה לו ביותר.

2. חיזוק כושר החשיבה, הזיכרון וכושר ההתמצאות, שנפגעו כתוצאה מאירוע.

3. שיפור המוטוריקה הגסה והעדינה, עבודה על תיאום בין עין ויד, שיפור מיומנויות אחיזה וכדומה.

4. טיפול במקרים של חוסר תחושה, תחושת נימול וכו'.

5. התאמת תנאי הדיור של זקן לצרכיו ולמצבו התפקודי, תוך שימוש באביזרי עזר במקרה הצורך.

פיזיותרפיה

הפיזיותרפיסט מלמד את הזקן לבצע מחדש פעולות בסיסויות כמו: הליכה, שכיבה, מעבר מתנועה מישיבה או שכיבה לעמידה ולתנועה וכדומה. מטרת הטיפול היא לשפר את התנועה, הקאורדינציה ושיווי המשקל של החולה.

ריפוי בדיבור

טיפולי ריפוי בדיבור עוזרים לזקן במקרה הצורך לפתח מיומנויות תקשורת חלופיות לדיבור. ריפוי בדיבור עוזר ברכישת מיומנויות דיבור ושפה שנעלמו בשל אירוע.

עובד סוציאלי

תפקידו של העובד הסוציאלי הוא סיוע לזקן ומשפחתו בהתמודדות עם הקושי שעולה סביב החולי וההתדרדרות במצב התפקודי. זאת על ידי מתן תמיכה לזקן ומשפחתו. ועל ידי סיוע בכל הקשור למידע על זכויות ושירותים בקופת החולים, ובמוסדות הממשלתיים, סיוע בטיפול בכל הבירוקרטיה הנדרשת מול קופת החולים, וגם עם גופים כמו לשכות רווחה והמוסד לביטוח לאומי.

למי מיועד הטיפול ואיך פונים

היחידה להמשך טיפול מיועדת לחולים סיעודיים, זקנים סיעודיים, זקנים סיעודיים מורכבים ולבעלי מורכבות תפקודית. בכל מקרה יש לפנות למנהלת הסיעוד בקופת החולים על מנת לבדוק את הזכאות של הזקן לטיפולי היחידה. בעת הפנייה יש להצטייד באישור רפואי המעיד על מצבו של החולה ובו גם המלצת גורם רפואי מוסמך להמשך טיפול.

במידה ויש השגות לגבי בחירת מרכז השיקום עבור ההורה, יש לפנות למקבלי ההחלטות בקופת החולים-שנציגיהם נמצאים בד"כ במחלקות האשפוז שמהם ההורים משתחררים הביתה.

במידה והומלץ על ידי הגורמים הרפואיים בבית החולים על שיקום ואילו קופת חולים לא מאשרות זאת, או במקרים בהם האדם או המשפחה רוצים לערער על המקום בו קופת החולים בחרה לערוך את הטיפול השיקומי, ניתן לפנות לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות /או לאגודה לזכויות החולה.

כן. המבוגר המשתקם ובני משפחתו רשאים להוסיף לתהליך השיקום טיפולים פרטיים אותם הם מוצאים כיעילים ותורמים להשבת תפקודו התקין של המבוגר – ובלבד שיתייעצו תחילה עם צוות השיקום והרופא האישי המטפל, ויקבלו את הסכמתם לכך שהטיפולים הנוספים אינם מפריעים להליך השיקומי מטעם קופת החולים.

טיפול משמר נועד לשמר יכולות קיימות ולמנוע נסיגה מוטורית, קוגניטיבית ותפקודית גם לאחר השלמת התהליך השיקומי. ההחלטה על הטיפול נתונה בידי הצוות הרב מקצועי.

הפסקת הטיפול השיקומי מתבצעת כאשר הושגו היעדים או שחלה ירידה משמעותית בקצב ההתקדמות ("פלאטו"). עם סיום השיקום בקהילה תיבנה למטופל תכנית לטיפול משמר, והפנייה לגורמי טיפול מתאימים.

קיימת חובה של הגורם המטפל (קופות חולים) ליידע כל מטופל ומשפחתו על זכויותיו למיצוי פוטנציאל השיקום תוך הפנייה לגורמים המתאימים ולהביא לידיעתם את קיומם של גורמים מסייעים כגון –האגודה לזכויות החולה.

מטופל שבחר בתכנית שיקום בקהילה צריך להיות במעקב לפחות אחת לשבוע ע"י הגורם המבטח לוודא שהוא מקבל מענה מספק לצרכיו השיקומיים.

אדם שהופנה לשיקום ביתי (שיקום בקהילה) יעבור הערכה על ידי איש צוות אחד או יותר (בד"כ רופא גריאטרי או רופא מומחה בשיקום) מהיחידה לטיפולי בית של קופת החולים, ותיבנה לו תכנית שיקומית לא יאוחר מ-5 ימים ממועד הפנייה.

זכאות לטיפולי שיקום בקהילה מקנה זכאות ל-12 טיפולי פיזיותרפיה בשנה, במימון קופת החולים. קיימת אפשרות להוספת טיפולים במקרים מסוימים בהמלצת רופא מומחה.

כמו כן, קיימת אפשרות לסדרה נוספת של 12 טיפולים בהשתתפות עצמית במכוני הסדר או סבסוד ע"י הקופה במכונים פרטיים.

לאחר מיצוי הטיפולים שבסל הבריאות, יופנה המטופל למסגרות שיקומיות/חברתיות בקהילה, כגון: מרכזי יום לקשיש (מעל גיל 60-65) או מרכזים המופעלים על-ידי עמותות.

היחידות לטיפולי בית מאפשרות מתן שיקום למשתקמים שמרותקים לבתיהם.

כל יחידה כזאת נותנת טיפול רב־תחומי ומשולב באמצעות צוותים רב־מקצועיים: צוות היחידה מגיע לביתו של המשתקם, מעריך את מצבו התפקודי והרפואי, בונה תוכנית טיפול המותאמת למצבו, מפעיל את התוכנית הנדרשת ועוקב אחר תוצאות הטיפול.

הצוותים ביחידות ובמכונים הם רב־מקצועיים וכוללים רופאים, אחיות, פיזיותרפיסטים, מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת, עובדים סוציאליים ותזונאיות.

במקביל לטיפול היחידה ממשיך המשתקם להיות בטיפול ובמעקב של צוות המרפאה־האם שאליה הוא שייך בקופת החולים שלו.

הבחירה בין שיקום ביתי לבין שיקום במרכז שיקומי מתמחה אינה נתונה בידי המשתקם ובני משפחתו, אלא בידי הצוות הרפואי המטפל.

את הצורך בשיקום ובהתאמת המסגרת השיקומית  קובעים רופא, אחות והמטפלים ממקצועות הבריאות במחלקה בבית החולים, במרפאה או ביחידה לטיפולי בית בקופות החולים. במידת הצורך ניתן להתייעץ עם רופא גריאטר או רופא מומחה לשיקום.

בכלליות, כל שיקום שאינו מבוצע במרכז שיקומי רשמי הינו שיקום במסגרת ביתית וקהילתית כאחד.

המשתקם המתגורר בביתו עשוי להיעזר בשירותים קהילתיים ובמרכזים רפואיים הנמצאים בקרבת מקום מגוריו, כחלק מהתהליך השיקומי.  השימוש במונח "שיקום בקהילה" מחווה על תהליך שיקומי במסגרתו המשתקם אינו מקבל את כל הטיפולים השיקומיים בביתו, אלא יוצא מהבית לטיפולים קצרים (כדוגמת פיזיותרפיה) במכוני שיקום מתמחים

לשיקום בבית מספר יתרונות לעומת שיקום במרכז שיקומי.

בכלל זאת, תחושת הנוחות של שהות בסביבה הביתית המוכרת והנוחה, בה הכל נגיש – ציוד אישי, אמצעי בידור, ביקורים של בני משפחה וחברים, ועוד. השהות בבית במהלך השיקום עשויה להעניק תחושה טובה למשתקם, ובכך אף לסייע בהצלחת השיקום.  יתרון נוסף של השיקום בבית הוא בכך שתהליך השיקום מתבצע באווירה פחות פורמאלית ובלוח זמנים מעט גמיש יותר, בהשוואה לזה של מרכז שיקומי.

מנגד, חיסרון בולט של שיקום ביתי טמון בכך שהשיקום הביתי אינו מאפשר השגחה צמודה של צוות רפואי מתמחה, ביחס להתקדמות השיקום ולמצבו התפקודי והבריאותי של המשתקם. כמו כן בבית לא תמיד קיימת התמיכה הסיעודית הנדרשת. בבית, בניגוד למרכז השיקום, המשתקם אינו נהנה מביקורים סדירים של צוות שיקומי מלא ומתואם – ומצב זה עשוי לפגוע בהצלחת תהליך השיקום, בסופו של דבר.

בנוסף, יש לזכור כי שיקום ביתי עשוי להיות כרוך בצורך לרכוש ציוד עזר רפואי אשר חיוני לתהליך השיקום.

בהקשר זה חשוב לציין – הבחירה בין שיקום ביתי לבין שיקום במרכז שיקומי מתמחה אינה נתונה בידי המשתקם ובני משפחתו, אלא בידי הצוות הרפואי המטפל.

• שיקום נוירולוגי – בעקבות אירוע מוחי, פגיעות ראש, פגיעות חוט שדרה, מחלות שרירים ומחלות נוירולוגיות.
• שיקום אורתופדי – בעקבות שברים, קטיעות גפיים, ניתוחי גב, החלפות מפרקים.
• שיקום כללי – בעקבות ירידה תפקודית לאחר מחלה חריפה, בעת מחלות מורכבות ומחלות ניווניות מתקדמות ולאחר ניתוחים.
• שיקום יכולת הבליעה.
• שיקום של מערכת הנשימה.

מסגרות השיקום בבית ובמרפאות הקהילה פועלות בהתאם לצורכי המשתקם ובהתאם למשאבים הקיימים באזור מגוריו. המסגרות האלה כוללות, בין היתר:

• מכוני שיקום רב־מקצועיים וחד־מקצועיים למשתקמים שהם ניידים.
• יחידות לטיפולי בית למי שמרותקים לבתיהם.
• אשפוז יום שיקומי בבתי החולים שבאזור.

הצוותים ביחידות ובמכונים הם רב־מקצועיים וכוללים רופאים, אחיות, פיזיותרפיסטים, מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת, עובדים סוציאליים ותזונאיות.

שיקום הוא שלב חשוב בתהליכי ריפוי. מטרת השיקום היא להחזיר את החולה לתפקוד מרבי ולאורח חיים פעיל. לא אחת, מבוגרים אשר שהו באשפוז ממושך נמצאים בתהליך של הבראה והחלמה, אך המחלה ותקופת האשפוז פגעו בתפקודם השוטף.

ייתכן והמבוגר עדיין אינו מסוגל לבצע בעצמו מטלות יומיומיות אותן ביצע בעבר בקלות – מטלות אשר צוות בית החולים סייע לו לבצע בעת האשפוז – כמו אכילה, מקלחת, התלבשות, קימה מהמיטה, הליכה או ירידה במדרגות.

במקרים מסוימים, מעבר למגבלות הפיזיות בביצוע משימות אלו, תקופות אשפוז ממושכות פוגעות גם בביטחונו העצמי של המבוגר, ובתחושת מסוגלותו לתפקד ביומיום באופן עצמאי, ללא עזרה חיצונית.

המצבים השכיחים בהם נדרש שיקום בגיל הקשיש הם: אירוע מוחי או בעיות נוירולוגיות אחרות, שבר בצוואר הירך או בעיות אורתופדיות אחרות וירידה חדה בתפקוד, או לאחר פגיעה של מחלה חמורה או ממושכת שכללה ריתוק למיטה. לשיקום זכאי מי שהוגדר כחולה שיקומי.

הטיפול השיקומי ניתן בהתאם לבעיות שמהם סובל ההורה. בחירת מרכז השיקום מתקבלת בקופת החולים בהתאם לאופי הפגיעה.

השיקום כולל צוות רפואי רחב ביניהם: רופאים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, מרפאים בדיבור, אחיות, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ודיאטנים. כאמור, מטרת השיקום היא להחזיר למטופל את עצמאותו ולהקנות לו כלים שיעזרו בהתמודדות עם המוגבלות, וישפרו את תפקודו.

השיקום הביתי הוא אפשרי כשהתנאים הפיזיים והמשפחתיים מאפשרים שהייה במסגרת הבית, וכאשר מצבו הבריאותי של המשתקם יציב דיו, כך שביצוע תהליך שיקומי מחוץ למרכז שיקום, אינו עלול לסכן את בריאות המשתקם או להחמיר את מצבו.

מנגד, כאשר השיקום הוא מורכב יותר ומצריך ריבוי טיפולים והשגחה צמודה על בריאות המשתקם, בעת השחרור מאשפוז, בן המשפחה המבוגר יופנה על ידי הצוות הרפואי לשיקום במרכז שיקומי מתמחה. את הצורך בשיקום ובהתאמת המסגרת השיקומית  קובעים רופא, אחות והמטפלים ממקצועות הבריאות במחלקה בבית החולים, במרפאה או ביחידה לטיפולי בית בקופות החולים. במידת הצורך ניתן להתייעץ עם רופא גריאטר או רופא מומחה לשיקום.

עם השחרור מהאשפוז, מקבל המטופל מכתב סיכום המופנה לרופא המשפחה כולל סיכומי הצוות הרב מקצועי. רופא המשפחה יפנה את המטופל להמשך שיקום במסגרת שיקום בקהילה לפי ההמלצות במכתבי השחרור. לחילופין המחלקה המשחררת יכולה ליצור קשר עם היחידה לטיפולי בית של קופת החולים, ע"י העברת עותק ממכתב השחרור, לצורך המשך רצף טיפולי.

קיימות מספר מסגרות שיקום בקהילה:

• מסגרת רב-מקצועית, בדומה לאשפוז יום.
• מסגרת ייעודית לתחום מסוים כמו: מכון לפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת.
• שיקום בבית המטופל: עם צוות רב מקצועי או בתחום מוגדר.

תהליך השיקום יכול להיעשות באופן אינטנסיבי במסגרת אשפוז או בקהילה. מקום השיקום מותאם לצרכי המטופל ויכול להיות אחד מן הבאים: אשפוז שיקומי (במחלקה שיקומית או במחלקה גריאטרית שיקומית), אשפוז יום שיקומי, מרכז לשיקום יום, מכון ייעודי (כגון לפיזיותרפיה) או  שיקום בבית המטופל, אם התנאים בבית מאפשרים זאת.

טיפולי שיקום כוללים: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, טיפול פסיכולוגי וליווי סוציאלי. תהליך שיקום יכול להתבצע במכוני טיפול הפועלים בקהילה או במסגרת אשפוז במחלקה שיקומית.

שיקום הוא תהליך שמטרתו להחזיר אדם חולה, שמצבו התפקודי הדרדר עקב פגיעה, תאונה, אשפוז ממושך או מחלה ממושכת, לתפקוד מרבי מבחינה פיזית, נפשית וקוגניטיבית בסביבתו הטבעית.

מבוגרים הכשירים לכך, או בני משפחה של מבוגרים, יכולים להתנדב במגוון מסגרות המעניקות שירותים למבוגרים בקהילה – מתנ"סים, עמותות, מועדוניות ומועדוני יום.

ההתנדבות עשויה להתבצע על בסיס ידע מקצועי ייחודי שיש ברשותכם, אך גם מתנדבים שכישוריהם המרכזיים הם רצון טוב, אחריות וזמן פנוי – יתקבלו בברכה. ניתן למצוא מסגרות מתאימות להתנדבות דרך אתרים המרכזים מידע זה (כדוגמת אתר עמותת "רוח טובה" ) אך הדרך הטובה ביותר להצטרף למסגרת התנדבותית בשכונה היא פשוט לשאול את האחראים, במקום בו הייתם רוצים להתנדב.

אם אושרה לזקן גמלת סיעוד ברמה א' או רמה ב', ומאז חלה החמרה (ירידה קוגניטיבית המסכנת אותו ואת סביבתו ו/או ירידה תפקודית קבועה) במצבו:

1. יש להגיש את טופס התביעה הנ"ל לבדיקה מחדש לצורך הגדלת הזכאות.
את הבקשה יכול להגיש גם אדם אחר המייצג את המבוטח (כגון בן משפחה, האפוטרופוס, העובד הסוציאלי או האחות).

2. לאחר הגשת התביעה, יתואם ביקור של מעריך מטעם המוסד לביטוח לאומי, על מנת לערוך בדיקת תלות לתובע בביתו.

קשישים בני 90 ומעלה המעוניינים להיבדק על-ידי רופא גריאטר במקום על-ידי מעריך שיגיע לביתם, יפנו לרופא לפני הגשת התביעה לבדיקה מחדש.

ניתן להגיש ערעור לועדה לעררים על ההחלטה שניתנה לגבי מידת התלות של הזקן בזולת.

הליך הגשת הערר:

o יש להגיש את הערר לסניף המוסד לביטוח לאומי העובד, בתוך 60 ימים מהיום שנמסרה לתובע ההודעה בעניין תביעתו.
o הערר המוגש צריך להיות מנומק ומפורט, בצירוף מסמכים התומכים בטענות העורר (אם ישנם).
o יש לציין אם מעוניינים שהדיון יתקיים בנוכחות העורר (או נציגו), או שהדיון יתקיים ללא נוכחותם, על סמך מסמכים בלבד.
o הדיון בוועדת הערר יערך בתוך 60 ימים מהיום שהתקבלה בקשת הערר ונימוקיה.
o ההזמנה לדיון בוועדה תישלח לעורר 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון (אלא אם כן העורר הסכים להתייצב לבדיקה בתוך זמן קצר יותר).
o הוועדה, שהרכבה כולל שני רופאים, תבדוק את העורר, אולם היא רשאית (בהסכמתו) לדון בערר על סמך מסמכים בלבד.
o העורר רשאי להיות מיוצג בפני הוועדה על-ידי כל אדם מטעמו, כולל הרופא העובד בו או רופא מומחה בגריאטריה.

ועדת העררים רשאית לאשר, לבטל, או לשנות את החלטת פקיד התביעות בנושאים אלה:
o מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת
o הצורך בהשגחה על המבוטח
o התקופה שבה היה המבוטח תלוי בעזרת הזולת או זקוק להשגחה

החלטת הוועדה תימסר בכתב לעורר, או בהתאם לנסיבות, לבא כוחו או לאדם אחר המייצג אותו. אם ביקש זאת, יימסרו לעורר (או לנציגו) גם העתק של ההחלטה, של נימוקיה ושל חוות הדעת שנתן הרופא המומחה מטעמו (אם נכח בוועדה).

לאחר שאושרה הגמלה לזקן, יבקרו בביתו עובד סוציאלי מטעם המחלקה לשירותים חברתיים או אחות קופת חולים, כדי לבדוק מהם שירותי הסיעוד המתאימים לו.

בהמשך, תתכנס ועדה מקומית מקצועית לענייני סיעוד שתקבע לאחר מבחן הערכת תלות ועיון במסמכים רלוונטיים אילו מן השירותים יינתנו לו.

משך הזמן המקסימלי עד לסיום הטיפול בתביעה הוא 60 יום מה-1 בחודש שלאחר הגשת התביעה (ברוב המקרים שירותי הגמלה ניתנים כחודש אחרי הגשת התביעה).

שירותי הסיעוד יינתנו על ידי חברות וארגונים שהוכרו כנותני שירותים. להלן קישור למציאת נותני שירותים באזור מגוריך.

תוך שבועיים מיום הבדיקה, תישלח אליכם בדואר החלטת הביטוח הלאומי לגבי זכאות / אי זכאות, האם היא זמנית או קבועה, ומה שיעור הגימלה. (ישנן 3 רמות שקובעות את הזכאות המתורגמת לסל שירותים או כסף).

הערכת תלות מתבצעת ע"י אנשי מקצוע מטעם הביטוח הלאומי בעקבות הגשת בקשה לקבלת קצבת סיעוד. חשוב לדעת שמבחן התלות בודק את רמת התפקוד בתוך הבית ולא את המחלות מהן סובל הזקן .

מבחן התלות נערך בבית הזקן ובודק את רמת התפקוד שלו בפעולות יומיומיות בתוך ביתו:

אכילה, רחצה, יכולת להתלבש, ניידות, שליטה על הסוגרים.
ניתן ניקוד בהתאם ליכולת הביצוע שלהן: ביצוע מלא = 0 נקודות; ביצוע חלקי = 1/2 נקודה; אי יכולת ביצוע = 1 נקודה.

בנוסף, נבחן הצורך של הזקן בהשגחה של אדם אחר (מידת ההבנה שלו, התמצאותו במרחב, היכולת לזהות קרובים, וכן אירועים ותקריות שקרו בעבר) בעקבות מחלות הפוגעות בכושר השיפוט (כמו: אלצהיימר).
בעקבות התרשמות איש המקצוע, הניקוד הנצבר וסיכום ועדה מקצועית המתקיימת בביטוח לאומי נקבע אחוז הגמלה לזקן עפ"י רמת התלות שלו.

אם ימצאו כי הזקן עומד בתנאי הזכאות הבסיסיים ויש אפשרות שיקבל גמלה, יתאמו עמו ו/או עם משפחתו מועד לביצוע הערכת תלות בבית הזקן. (בדיקת תפקוד לצורך קביעת זכאות לגמלת סיעוד).

בני 90 ומעלה רשאים לעבור הערכה תפקודית על ידי רופא גריאטר, במקום על-ידי מעריך שיגיע לביתם.

מה השלבים?

1. יש לתאם עם קופת החולים או בית החולים הציבורי בדיקה על-ידי רופא מומחה בגריאטריה.
2. בעת הבדיקה, יש למסור לרופא את נספח ב' מטופס התביעה לגמלת סיעוד או נספח א' מטופס התביעה לבדיקה מחדש ("הערכה תפקודית של רופא מומחה בגריאטריה לבני +90"), כדי שימלא אותו.
3. יש להקפיד שתוטבע על הטופס החותמת של המוסד הרפואי הציבורי שבמסגרתו נערכה הבדיקה.
4. את הטופס שמילא הרופא הגריאטר יש לצרף בעת הגשת טופס התביעה (בנוסף לתדפיס המידע הרפואי מהרופא העובד) ולהגיש או לשלוח לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריך.

לקבלת היתר העסקת מטפל זר סיעודי יש לעבור מבחן תלות, שירות זה מיועד למטופלים המבקשים להעסיק מטפל זר סיעודי אשר אינם זכאים לעבור מבחן תלות במסגרת בקשה לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי בגלל גובה הכנסותיהם.

את הבקשה יש לצרף לטופס הבקשה לקבלת היתר להעסקת מטפל זר סיעודי.

מסמכים שחובה לצרף לכל בקשה:
o אישור על תשלום אגרת תשלום בסך 290 ש"ח.
o טופס סיכום מידע רפואי שמולא על ידי רופא.
o סיכום מחלה מאשפוז – במידה והיה במהלך שלושת החודשים האחרונים.
o צילום תעודת זהות של המטופל.

לאחר הגשת הבקשה כנדרש נציגים מטעם היחידה יפנו אל המטופל באופן טלפוני לקביעת מועד לביצוע מבחן התלות.
לא ניתן לשלוח בקשות באמצעות פקס.
ניתן למלא את הבקשה באופן מקוון ולהדפיס, או להדפיס ולמלא באופן ידני. יש לשלוח אישורים מקוריים/מאומתים על ידי עורך דין או רואה חשבון בלבד. יש לשלוח בדואר לאגף ההיתרים בענף הסיעוד, לאחת מהכתובות הרשומות בלינק הבא

את הבקשה יכול להגיש הזקן עצמו או כל אדם אחר המייצג אותו.

כמו כן, ניתן ומומלץ להיעזר בשירות חברות הסיעוד המורשות מטעם הביטוח הלאומי הנמצאות כמעט בכל עיר.

שלב א' – ממלאים טופס בל/2600 : תביעה לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי- ראו קישור

שלב ב' – לטופס מצרפים את המסמכים הבאים:
– תדפיס מידע רפואי מקופת החולים (תמצית התיק הרפואי, אבחנות ותרופות) חתום על ידי רופא/אחות, או (בהתאם לחוזר זה), תדפיס שהופק על-ידי התובע מתיקו האישי באתר קופת החולים.
– סיכום אשפוז – למי שאושפז במהלך 3 החודשים שלפני הגשת התביעה.
– אישורים לגבי כל ההכנסות של הזקן ובן/בת הזוג עבור 3 חודשים רצופים מתוך 4 החודשים שקדמו לחודש שבו מוגשת התביעה, לא כולל קצבאות של הביטוח הלאומי או כל קצבה/רנטה המשולמת בשל רדיפות הנאצים.
– למי שסובל מירידה קוגניטיבית, רצוי לצרף אבחון מגריאטר או מפסיכוגריאטר.

שלב ג' – את הטופס והמסמכים יש לשלוח או להגיש בסניף הביטוח הלאומי באזור מגורי הזקן.

בהתאם לביטוח סיעוד בחוק הביטוח הלאומי, גמלת סיעוד ניתנת למי שהגיעו לגיל פרישה, מתגוררים בקהילה – בביתם או בדיור מוגן במחלקות עצמאיות – וזקוקים לעזרה בפעולות היום-יום (להתלבש, להתרחץ, לאכול, להלך בבית וכד'), או להשגחה בבית למען בטיחותם (כגון חולי אלצהיימר).

הגמלה ניתנת באמצעות שירותים, אולם במקרים מסוימים ניתן לקבל גמלת סיעוד בכסף לצורך העסקת עובד צמוד.

השירותים שניתן לקבל הם:
• עובדת המגיעה לבית המטופל ומתן סיוע בטיפול אישי ותחזוקת הבית.
• מרכז יום לקשיש.
• אספקה חודשית של מוצרי ספיגה חד-פעמיים.
• שירותי מוקד ולחצן מצוקה.
• שירותי כביסה.

הזכאי לגמלה יכול לשלב בין השירותים השונים בהתאם לצרכים שלו.

ניתן לפנות לעמותת "קו למעסיק", המתמחה בזכויות של מעסיקי עובדים זרים בישראל, או לעמותות אחרות העוסקות בתחום זה.

לעמותת קו למעסיק
לעמותת "קו לעובד"

בזמן אשפוז, אמור העובד לשהות עם הקשיש 8 שעות ביום. מעבר לכך, צריך לסכם זאת עם העובד הזר ולשלם שעות נוספות בהתאם.

מדובר במשרת אמון – ההעסקה היא במסגרת 24 שעות, אך בפועל מכוונת לחוקי העבודה וכוללת שעות נוספות. צריך לשים לב שבמקרים בהם המטופל לא ישן בלילות יש לאפשר לעובד הזר חלופה של מנוחה והתרעננות.

רוב המטפלים עושים עבודתם במסירות רבה, אולם חשוב להיות עם היד על הדופק ולהמשיך לעקוב אחר הטיפול בבן המשפחה.

כאשר מתעורר חשד, חשוב לא להתעלם, להקשיב אל "תחושות הבטן", ולוודא שבן המשפחה המבוגר מקבל את הטיפול הטוב ביותר שאתם מאחלים לו.

שימוש במצלמות מעקב הוא אחד האמצעים למעקב אחר הטיפול בבן המשפחה המבוגר. במקרה של אדם שנחשב לחסר ישע, ניתן להתקין מצלמות אך לא באזורים בבית בהם המטפל יכול להימצא במצב אינטימי כ- מו בשירותים או בחדר השינה.

בכל מצב של חשד או טרום חשד בנוגע להתעללות או הזנחה במבוגר הקרוב אליכם, יש לברר את הדברים באופן מיידי, בכל דרך שתבחרו. הבחירה בשימוש במצלמות נסתרות היא אינדיבידואלית ואישית. בכל מקרה, אם מתעורר חשש לגבי איכות הטיפול שהמבוגר מקבל, אסור להתעלם או להניח לחשש – חשוב לעקוב ולערב אנשי מקצוע נוספים שיגלו ערנות.

רוב מקרי חוסר ההבנה של הנחיות נוגעים לחסמי שפה ותרבות.

זכרו כי לעתים מה שנראה לישראלים קל או מובן מאליו, עשוי להיות מורכב, חדש ושונה עבור מטפל זר המגיע ממדינה אחרת.

בתקופת ההסתגלות או כאשר מתעורר קושי מומלץ להקדיש זמן לחניכת המטפל. ללמד ולהדגים איך נכון לטפל בקשיש מכל הבחינות – סדר יום, בישול והכנת אוכל, הפעלת מכשירים בבית וכו'. מומלץ להציע למטפל לרשום בשפתו את ההנחיות. במידה ועדיין יש צורך, ניתן לבקש מטפל זר אחר אשר דובר השפה, בן משפחה או שכן.

ככל שיותר חלקים בטיפול יהיו בהירים למטפל, ההסתגלות ותחושת הביטחון יתרמו לאווירה הכללית ולקליטה מוצלחת.

התגמול הטוב ביותר על עבודה מצוינת הוא במילים של שבח, הערכה והכרת תודה.

כל עובד, בכל תפקיד, אוהב לחוש כי עבודתו מוערכת וחשובה, וכי מעסיקיו מודעים למאמצים ולתוצאות של פועלו. ניתן להביע הערכה מילולית בכל זמן, ובכל סיטואציה – ומובטח כי המטפל הזר לא יראה זאת כדבר מובן מאליו.

בנוסף, הבעת הערכה לעבודה טובה יכולה להיעשות באמצעות מתן תגמולים שונים – כגון יותר שעות וימי חופשה למטפל, מתנות קטנות, בונוסים כספיים או העלאה קבועה בשכר.

מומלץ כי הכרת התודה תגיע הן מהמטופל עצמו, והן מבני המשפחה (המעסיקים) של המטופל המבוגר.

כמו בכל מערכת יחסים בין שני בני אדם גם הקשר בין המטפל לבין המטופל יכול להיות קרוב וטוב מהרגע הראשון או כזה שצריך לאפשר לו זמן והסתגלות.

טיפול באדם קשיש כרוך בהיבטים כמו פערי גיל, פערי שפה ותרבות, או חוסר נוחות בשל האינטימיות הכרוכה בטיפול האישי – ויש לקחת זאת בחשבון. המטפל הזר מגיע ממדינה אחרת, מתנתק מקרובים וחברים ועובד מול אדם קשיש ותלוי, במסגרת של 24 שעות.

הניסיון מראה כי משפחות אשר קיבלו את המטפל הזר לחיקן, שילבו אותו בפעילויות משפחתיות והתייחסו אליו כאל חבר במשפחה המורחבת, תרמו לתחושתו הטובה של המטפל, והגבירו את המוטיבציה שלו ואת החיבור שלו למבוגר המטופל.

לחיזוק הקשר ההדדי, ניתן ליזום פעילויות משותפות מהן שני הצדדים יכולים להפיק הנאה ועניין – כגון צפייה בסרטים, משחקי מחשבה, בישול משותף ועוד. בנוסף, מומלץ לעודד את שני הצדדים – המטפל הזר והמטופל – לדבר בפתיחות על דברים המפריעים להם.

במקרים בהם המטופל אינו מתקשר או מסוגל להשתתף בפעילויות כאלה ואחרות חשוב לדאוג לרווחתו האישית של המטפל ולאפשר לו להתאוורר. התעניינו בכנות בשלומו ושאלו מה יכול להנעים את זמנו.

מימון העסקתו של מטפל זר חל במלואו על בעל ההיתר, או ניתן בחלקו באמצעות גמלת סיעוד.

במידה והמטופל זכאי לגמלת סיעוד מביטוח לאומי: ביטוח לאומי משתתף בתשלום בהתאם למספר שעות הזכאות לטיפול סיעודי שנקבעו במבחן התלות של הביטוח הלאומי (במקרה של ניצולי שואה, ישנה בד"כ גם השתתפות נוספת בשכרו של המטפל הזר).

– מטפלים זרים אחרים שמוצאם מאותה המדינה, ואשר מוכנים להתנדב ולהסביר למטפל החדש אודות היבטים שונים בתפקיד ובסביבה.

– נציג הלשכה הפרטית / תאגיד.

– ארגוני סיוע לעובדים זרים.

– יועצים מומחים של ארגוני סיוע ועמותות שונות.

כניסת מטפל זר לבית משפיעה על כל בני המשפחה רגשית ופרקטית. לכך עשויים להתווסף קשיים מעשיים כגון צפיפות, שינוי סדרים מסוימים בבית, ותחושת חוסר ביטחון (למשל כאשר המטפל הזר נדרש לקחת סכום כסף לשם ביצוע קניות).

חשוב לזכור כי לעתים בן/בת הזוג הבריא/ה של המטופל נדרש גם כן להסתגל למצב ולעתים לוותר על מיקומו המרכזי בטיפול בבן הזוג. לפיכך, חשוב להתייחס בסבלנות לתקופת הקליטה וההסתגלות.

בצד הפרקטי מומלץ להכין את הדברים הבאים:

– הכנת הבית

– שיחה משפחתית לגבי השינוי הצפוי

– עותק ממפתחות הבית

– רשימת טלפונים חיוניים

– הוראות כתובות ביחס לדרכי התמצאות בשכונה

– רשימת סדר יום של המטופל

– תרגומון או נוכחות אדם המדבר בשפתו של המטפל

ישנם מספר שיקולי מפתח בעת הבחירה במטפל הרצוי:

– מגדר. האם המטפל הוא גבר או אישה.

– שפה ומדינת מוצא.

– מאפיינים פיזיים: למשל במידה והמטופל הינו אדם בעל משקל גבוה, רצוי שהמטפל יוכל להתאים למשרה גם מבחינה פיזית – רצוי לבחור מטפל גבוה וחזק אשר יוכל להתמודד בקלות יתרה עם משימות פיזיות כמו הרמת המטופל.

באופן דומה, ניתן להתאים למטופל מטפל זר שהינו בעל תכונות אופי רצויות (חברותי, שקט, איש שיחה, וכיוצא בזאת).

אשרת העבודה (הוויזה) היא בעלת תוקף של שנה בלבד ויש לחדש אותה בהמשך.

את הבקשה לקבלת היתר להעסקת מטפל זר בענף הסיעוד, יש להגיש לרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים.

את הבקשה ניתן למלא ולהעביר ב-3 דרכים:

• באופן עצמאי בדואר או ע"י הגשה בלשכות הרשות לאוכלוסין והגירה
• בעזרת לשכה פרטית/תאגיד איתה בחרתם להתקשר
• בעזרת עובדת סוציאלית מחברת הסיעוד אליה פניתם

מצ"ב קישור לטופס בקשה להיתר

יש לשלם אגרה על סך 300 ₪ (משתנה לפי החלטת לשכת האוכלוסין וההגירה) באמצעות אתר האינטרנט או בנק הדואר. במידה והתשלום בוצע באמצעות אתר האינטרנט יש להדפיס את האישור במועד התשלום ולצרף את אישור התשלום לבקשה. בקשה ללא אישור התשלום לא תידון בוועדה.

ראו קישור לתשלום

שימו לב: מי שהגיעו לגיל פרישה ואינם עומדים בתנאי הזכאות לגמלת סיעוד בשל גובה הכנסותיהם (קישור רלוונטי לנושא בהמשך) ישלמו בנוסף אגרה בסך 290 ש"ח עבור מבחן תלות.

לשכה פרטית/תאגיד הם גופים המוסמכים מטעם רשות האוכלוסין וההגירה להבאה, תיווך, וטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד ותפקידם למלא את הנ"ל.

חברת סיעוד אינה עוסקת בהבאה והשמה של עובדים זרים, במידה ולקשיש שמעסיק מטפל זר יש גמלת חוק סיעוד, חברת הסיעוד אחראית לתשלום היחסי למטפל.

ברוב המקרים חברת הסיעוד עובדת בקשר הדוק עם לשכה/תאגיד ומסייעת למשפחה.

מימון העסקתו של מטפל זר חל במלואו על בעל ההיתר, או ניתן בחלקו באמצעות גמלת סיעוד.

– קבלת היתר להעסקת המטפל הזר

– היערכות כלכלית

– הכנת הבית

– גיוס המטפל הזר באמצעות לשכה פרטית / תאגיד

– שגרה הכוללת השגחה על איכות הטיפול ומערכת היחסים בין המטופל והמטפל הזר

עם קבלת היתר העסקה הנכם הופכים מעסיקים על פי חוק. המשמעות היא שמירה על זכויותיו של המטפל הזר כחוק, רווחתו ועל תנאי המחייה שלו. לצד השכר, אתם מחויבים גם בתשלום אגרות, עמלות, ביטוחים ותנאים סוציאליים.

חשוב לזכור שמדובר למעשה בהכנסת אדם נוסף למגורים קבועים בבית, באופן אשר משפיע על החיים היומיומיים, בהיבטים כמו פרטיות, שימוש במתקני הבית ובמשאביו. אין לשכוח שבין המטפל הזר לבין המטופל המבוגר ושאר בני המשפחה עשוי להירקם לאורך זמן קשר רגשי, מטבע השהות הצמודה והאינטימית זה עם זה. לבסוף, חשוב לזכור גם כי כניסה של מטפל זר לחיים של מבוגר (או זוג מבוגרים) מלווה לעתים קרובות ב-"קשיי קליטה" פיזיים ורגשיים מצד המבוגרים, עמם יש להתמודד.

הערכת תלות מתבצעת ע"י אנשי מקצוע מטעם הביטוח הלאומי/לשכת האוכלוסין וההגירה בשני מקרים:

1. הגשת בקשה לקבלת גמלת סיעוד 

2. הגשת בקשה לקבלת היתר העסקת מטפל זר עבור מי שאינו זכאי לגמלת סיעוד.

מבחן התלות נערך בבית הזקן ובודק את רמת התפקוד של הקשיש בפעולות יומיומיות: אכילה, רחצה, יכולת להתלבש, ניידות, שליטה על הסוגרים.

חשוב לדעת שמבחן התלות בודק את רמת התפקוד היומיומי של הזקן בתוך הבית ולא את קיומן של מחלות.

ההתרשמות של איש המקצוע במסגרת בדיקת התלות נכונה גם לגבי הצורך בהשגחה בעקבות מחלות הפוגעות בכושר השיפוט (כמו אלצהיימר).

חשוב להיערך לבדיקה ולהיות נוכחים יחד עם הזקן בעת הבדיקה. אין הכוונה שהזקן צריך לעשות "הצגות" ולהחמיר את תמונת מצבו. מצד שני, אין צורך שהזקן יאמץ את שארית כוחותיו כדי להראות לבודק שהוא מתפקד, בזמן שהוא אינו מצליח בתפקוד בחיי היומיום.

בן המשפחה המבוגר עשוי להתנגד לרעיון של הכנסת מטפל זר הביתה וזאת לאור שלל סיבות, ובכללן: אבדן עצמאות, פחד "להינטש" על ידי בני המשפחה, חשש מהעלויות, חשש מפגיעה בביטחון האישי ועוד.

מה אפשר לעשות?

– חשוב לשתף את המבוגר כבר בשלב ההתלבטות והחלטה שלכם (במידה והבקשה לקבל מטפל זר אינה שלו). לשאול לדעתו ולאפשר לו להביע בחופשיות את חששותיו, הרבה פעמים ההתנגדות נובעת מנושאים שניתן למצוא להם מענה בקלות.

– לשתף בקושי בהמשך טיפול על ידי בני המשפחה לבדם,

– לשתף את בן המשפחה המבוגר בניסיונם של מבוגרים אחרים אשר נעזרים במטפל זר,

– לאפשר לקשיש לבחור עבור עצמו את המטפל

– להיות חלק מהתהליך באמצעות שהות של אחד מבני המשפחה לצד המבוגר והמטפל הזר, בכדי לתווך ביניהם ולשדר למבוגר כי הוא אינו 'ננטש' על ידי המשפחה.

במקרים בהם המבוגר מפגין התנגדות חזקה לרעיון של היעזרות במטפל זר, יש להעביר לו את המסר בהדרגתיות ובעקביות לאורך זמן, תוך כדי הדגשה נוספת של היתרונות, לצד הדגשת הקושי של המשפחה להמשיך ולטפל במבוגר בעצמה ללא סיוע מקצועי.

הצורך בעזרה 24 שעות מתעורר כאשר קשיש הופך תלוי לחלוטין בעזרת הזולת. זה יכול לקרות בעקבות המקרים הבאים:

– מצב רפואי אקוטי – נפילה, חבלה חמורה, תאונה, אירוע מוחי וכו' שלאחריהן הקשיש תלוי לחלוטין בעזרה בכל התחומים

– החמרה במצב תפקודי בעקבות מחלה מאיימת חיים – סרטן, ALS, פרקינסון וכו'

– ירידה קוגניטיבית חמורה – בעקבות מחלות דמנציה כמו אלצהיימר בהן הקשיש כבר לא יכול לדאוג לעצמו או מהווה סכנה לעצמו

– הפיכת הקשיש לסיעודי

– המלצה מפורשת של רופא או עובדת סוציאלית/גרונטולוג שתגיע בדרך כלל בעקבות אחד מהמקרים הנ"ל

טיפול בהורה קשיש במקרים הנ"ל הוא טיפול מורכב מכל הבחינות ומשתנה ממקרה למקרה וממשפחה למשפחה. על מנת לסייע לכל בני המשפחה להתמודד עם הנטל הטיפולי, משפחות בוחרות לגייס מטפל/ת זר/ה שתפקידו הוא טיפול ודאגה לכל צרכי הקשיש. אפשרויות נוספות הן מעבר לדיור מוגן או בית אבות, או העסקת עובדת ביתית עבור חלק משעות היום.

בשלבים האחרונים של המחלה, החולה זקוק לעזרה מלאה בכל פעולות היום יום. הוא בדרך כלל מרותק למיטתו ואינו מסוגל לדאוג לצרכיו הבסיסיים ביותר – כדוגמת לבוש, אכילה, ושמירה על היגיינה אישית.

לעתים קרובות, הירידה בתפקוד המנטלי קשה במידה כזו שהחולה לא מזהה את בני משפחתו ואינו מתקשר איתם.

עבור מבוגרים רבים, שמעדיפים שלא לעבור למוסד או בית אבות ובוחרים להישאר בביתם, ישנו פתרון מומלץ שעשוי להקל עליהם בבדידותם ולהקל גם על המטפל – מרכזי היום לזקן.

למרכזי היום יכול להגיע המבוגר, בעזרת המטפל או בעזרת הסעות שמארגן המרכז, וליהנות שם מטיפולים דוגמת ריפוי בעיסוק, שירות סוציאלי ופיזיותרפיה. בנוסף, יכול המבוגר לקחת חלק בפעילויות שונות, הרצאות וחוגים שונים וליהנות משירותי כביסה, רחצה ועוד. השהייה במרכזים אלה היא בד"כ לחצי יום, שבסיומו חוזר המבוגר לביתו. השהייה במרכז היום עוזרת לו לשמר את יכולותיו המנטליות הקיימות, לדחות עד כמה שאפשר התדרדרות נוספת, ולהרגיש שייך לחברה ולקהילה.

לרשימת מרכזי יום ברחבי הארץ

משרד הבריאות הוא הגוף הממשלתי האחראי על סידור מוסדי עבור מבוגרים תשושי נפש בישראל.

במידה ותחליטו על אפשרות של אשפוז במוסד המתאים לתשושי נפש, עליכם לפנות ללשכת הבריאות באזור מגוריכם ולצרף מסמכים רלוונטיים על מצבו של קרובכם המבוגר :

• שאלון רפואי- סיעודי- תפקודי שמולא ע"י רופא או אחות.
• הערכה קוגניטיבית –רפואית – תפקודית עדכנית.
• דו"ח סוציאלי שמולא ע"י עובד סוציאלי שמכיר את המבוגר.
• מכתב שחרור מבית החולים במידה והחולה אושפז בשנה האחרונה.
• צילום תעודת זהות של המבוגר.

לפי מסמכים אלה תחליט ועדה של משרד הבריאות בראשות הגריאטר המחוזי אם החולה מתאים להגדרה של תשוש נפש.

לאחר שנקבע כי חולה עם דמנציה מתאים להגדרה של תשוש נפש, יכול משרד הבריאות לאשר גם סיוע במימון השהייה שלו במוסד המתאים. הסיוע הניתן נקרא "קוד" והוא מותנה בכך שיש מיטה פנויה באחד ממוסדות האשפוז המאושרים ע"י משרד הבריאות. סכום ההשתתפות של משרד הבריאות באשפוז נקבע לפי מסמכים והצהרות בני משפחתו בנוגע לגובה הכנסותיהם. בני המשפחה זכאים להטבות מס, בהתאם לגובה הכנסתם, בגין ההוצאות הכרוכות בטיפול.

במידה והמבוגר נשאר בביתו, הגוף המטפל בו הוא המוסד לביטוח לאומי. במקרים אלה יכולים המבוגר או משפחתו לפנות לביטוח הלאומי בבקשה לקבלת גמלת סיעוד ("חוק סיעוד"). ניקוד סף מסוים בבדיקה לגמלת סיעוד יאפשר לקבל היתר להעסקת עובד קבוע (בד"כ "מטפל זר") בעת הצורך.

כן. במידה והחולה ומשפחתו מעוניינים לטפל במבוגר החולה בביתו, ניתן להעסיק מטפל זר.

העסקת מטפל זר לצורך טיפול במבוגר עם הדמנציה, דורשת הנפקת רישיון להעסקתו. בישראל יש חברות כוח אדם רבות שמתמחות בייבוא עובדים זרים לארץ ממדינות שונות, והן מנוסות מאוד בכל הביורוקרטיה הכרוכה בהעסקת מטפל זר. לכן מומלץ להיעזר בהן.

יש מספר קריטריונים לקבלת היתר להעסקת מטפל זר:

– העסקת מטפל זר בתחום הסיעוד מותנית בזכאות שנקבעה לאדם על ידי המוסד לביטוח לאומי. או על ידי הערכת תלות שנעשתה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה (למי שנדחה על הסף מקבלת גמלת סיעוד בשל הכנסות גבוהות).

– היתר העסקה לא ניתן למבקשים ששוהים בבתי חולים, בתי חולים שיקומיים, בתי אבות וכדומה.

– ההיתר יינתן לאנשים בגיל הפרישה ומעלה. בגילאים צעירים יותר יאושר ההיתר לאלה הזכאים לקצבת שירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח לאומי, על פי תנאי ביטוח לאומי.

תפקידו של האפוטרופוס לדאוג לרכושו של החולה ולניהול נכסיו – לשמור על הנכסים הקיימים, במידת הצורך להשכיר או למכור באם מדובר בטובתו של החולה.

על האפוטרופוס לדאוג לטיפול רפואי ולהחליט החלטות רפואיות הקשורות בטיפול בחולה כולל מתן הסכמה לניתוחים ופרוצדורות רפואיות ועליו להתלוות לכל הבדיקות הרפואיות, לדאוג לקיום מרשמים תרופתיים ולהיות במעקב אחר סימפטומים המחייבים בדיקה חוזרת של רופא.

חובתו של האפוטרופוס לדאוג לדוח לבני המשפחה על מצבו הבריאותי ועל רכושו, ואף לאפשר לו לשמור על קשר איתם. עליו לטפל בניירת ובהסדרים מול הרשויות המקומיות – לבצע את כל התשלומים השוטפים והפעולות הבירוקרטיות הנדרשות.

כן. במקרים רבים, התדרדרות במצבו של חולה הדמנציה מחייב מינוי אפוטרופוס. זאת, כאשר החולה אינו  מסוגל לדאוג לעצמו ולקבל בעצמו החלטות המצריכות לעתים אחריות משפטית, כגון מתן הסכמה להליכים רפואיים, חתימה על חוזים ותצהירים, עמידה לדין ועוד., כאשר החולה הוגדר כתשוש נפש, על פי רוב יש צורך באפוטרופוס לגופו ולרכושו. האפוטרופוס יחליט לגבי אשפוזו במוסד מתאים, קבלת טיפול רפואי, ניהול הרכוש ודאגה לתשלום עבור הטיפול בו, וכן הלאה.

הבקשה למינוי אפוטרופוס מוגשת בכתב לבית המשפט לענייני משפחה, בצירוף חוות הדעת רפואיות של גריאטר פסיכיאטר או נוירולוג המעידות על הצורך במינוי אפוטרופוס. במקרה שמעורבת בטיפול גם עובדת סוציאליות, רצוי לצרף גם חוות דעת מטעמה שתתייחס למצבו, של החולה ואף תתייחס למבקש להתמנות כאפוטרופוס לחסוי.

בדרך כלל החולה אינו מסוגל להגיש את הבקשה, והיא מוגשת לרוב באמצעות בן זוגו או קרוב משפחה אחר. במקרה של אדם ערירי, הבקשה מוגשת על ידי היועץ המשפטי לממשלה. הבקשה צריכה להיות נתמכת בתצהיר של המבקש, שנחתמת לפני עו"ד ואליה צריכים להיות מצורפים תצהירי הסכמה של בני משפחתו הקרובים, כגון בן זוגו בנים ובנות של החסוי, שנותנים הסכמתם למינוי.

את הבקשה ניתן להגיש על גבי טופס בקשה למינוי אפוטרופוס המצוי במזכירויות בתי המשפט לענייני משפחה.

המבקש להתמנות הוא לרוב קרוב משפחה: בן זוג, בן או בת, אח, אחות. קיימת עדיפות שבן משפחה יהיה האפוטרופוס בשל הקרבה וההיכרות האישית עם החסוי, דבר המקל במקצת על הסתגלות ביחסי האפוטרופסות בין השניים.

מינוי האפוטרופוס יכול להיות מינוי על רכושו של החסוי או על גופו, או על שניהם יחד, הכול בהתאם לנסיבות. המינוי יכול להיות זמני או קבוע.

במקרים של דחיפות וצורך מיידי, מוגשת בקשה דחופה וניתן מינוי אפוטרופוס זמני עד לבדיקה מעמיקה יותר של הבקשה ורק לאחריה ניתן מינוי קבוע. לעתים, כאשר ידוע שמדובר בתקופה חולפת שבסופה יהיה כשיר לדאוג לצרכיו המינוי יהיה מינוי זמני. כל זאת בהתאם לשיקולי בית המשפט ולנסיבות המובאות בפניו.

מידע נוסף באתר "כל זכות"

התשובה לכך היא אינדיבידואלית ותלויה מאד במצבו הקוגניטיבי והתפקודי של בן המשפחה המבוגר אשר לוקה בדמנציה.

לא אחת, התדרדרות במצב מובילה למצבי סיכון – החולה עשוי לאבד את דרכו מחוץ לבית, או להתעלם מכללי בטיחות בסיסיים (כדוגמת הליכה במרכז כביש סואן, חציית גדרות ומעבר דרך שדות מלאי מכשולים, ועוד). מצבים אלו עשויים להוביל לסכנת חיים ממשית. במקרים בהם בני המשפחה חושדים כי השהות של החולה מחוץ לבית היא מסוכנת לשלומו, עליהם לדווח על כך לגורמים המטפלים, ולוודא כי החולה ייצא מהבית אך ורק בליווי מלווה משגיח.

גם במקרים בהם החולה מתקשה להתמודד באופן עצמאי עם יציאה מהבית, חשוב שלא לסגור את החולה בביתו – לחלופין, יש להתאמץ ולהוציא מהבית מעת לעת, תוך כדי הקפדה על ליווי צמוד מצדו של מבוגר אחראי. "ריתוק" החולה לביתו מצמצם את הגירויים הקוגניטיביים, מונע מהמבוגר פעילות גופנית החיונית לבריאותו, ותורם להגברת דיכאון.

ככל שהמחלה מתקדמת, כך מתרבים הסימפטומים ודרגת חומרתם. הפרעות הזיכרון הקלות יחסית המאפיינות את שלביה הראשונים של המחלה, מחמירות.

החולים שוכחים פעילויות שגרתיות (למשל – שוכחים לאכול, או שוכחים ליטול תרופות קבועות), הם עשויים לשכוח מה התחילו לעשות באמצע הפעולה, לשכוח לאן הלכו (וללכת לאיבוד), ואפילו לשכוח פרצופים של אנשים מוכרים (אפילו בני משפחה קרובים).

בנוסף, שוכחים החולים את הנורמות וכללי ההתנהגות המקובלים, ועל כן עשויים להיכנס לסיטואציות חברתיות מוזרות איתן אין הם יכולים להתמודד.

לקשיי הזיכרון מצטרפים עם הזמן קשיים בדיבור, החולים מתקשים למצוא מילים מתאימות להשלמת המשפט, ולכן מפסיקים משפטים באמצע או משתמשים במילים שאינם קשורות המקשות על המאזין להבין  את דבריהם. בנוסף, היכולת לחשיבה מופשטת וכושר השיפוט נפגעים.

מצב רוח ירוד או תנודות במצב הרוח, גורמים למועקה גם על בני המשפחה שינויים התנהגותיים אשר אינם מתאימים לאישיות הבסיסית של החולה גורמים לתסכול רב בקרב קרובי המשפחה, אשר לעתים מדווחים שלא מדובר עוד באותו אדם.

בדיקות ההערכה לגמלת סיעוד עברו בשנים האחרונות התאמות שנועדו להקל על חולים עם דמנציה בראשית המחלה, או אנשים עם ירידה קוגניטיבית בינונית, שבעבר לא היו זכאים לסיוע בהשגחה.

במקרים רבים חולי אלצהיימר מסוגלים לבצע את פעולות ה-ADL – להתלבש, להתרחץ ולאכול – כאשר הם מתבקשים, אולם הם מתקשים ליזום פעולות אלה. כמו כן הם עשויים לשכוח לקחת תרופות, לאכול, להוריד את הסיר מהאש, או לצאת מהבית ולא לדעת לאן לחזור.

בדיקת התלות הותאמה עבור חולים אלה, הנמצאים בשלב הבינוני. המעריכים המגיעים לבתיהם של החולים על מנת לבצע את הבדיקה, מכוונים להתייחסות לקשיים הנובעים מדמנציה בדרגה זו.

למבוטח עם ירידה קוגניטיבית תתבצע הערכה תפקודית בנוכחותו של בן משפחה, או אדם אחר המכיר אותו היכרות יומיומית.

טופס בדיקת התלות הותאם כך שירידה קוגניטיבית תובא לידי ביטוי וסימניה יוכנסו לחישוב הניקוד. לטופס נוספו שאלות האומדות את צרכי התובע בתחום ההשגחה- ראו דוגמה לטופס בדיקה.

כיום ניתן לקבל 2.5 נקודות עבור הצורך בהשגחה חלקית – השגחה המיועדת לאנשים עם פגיעה קוגניטיבית שיכולים להיות לבדם חלק משעות היממה מבלי שיסכנו את עצמם או את האחרים, אבל זקוקים לעזרה במשך היום.

כלל התהליך לקבלת גמלת סיעוד מתואר בתרשים באתר "כל זכות"

מחלת האלצהיימר היא ארוכה וממושכת.. הטיפול בקשיש הלוקה בדמנציה ובאלצהיימר אינו קל, ועל המטפל העיקרי מוטל עומס רב הנובע מן הצורך להתמודד עם השינויים הרבים המתרחשים בתפקוד החולה. העומס נובע הן מהמטלות הפיזיות בחיי היום-יום והן מן ההתמודדות הרגשית הנובעת מתהליך ההיפרדות האיטי והממושך מאדם קרוב.

כאשר המטפלים העיקריים בחולים הם בני זוג מבוגרים, קיים סיכון גדול של המטפל ללקות בדיכאון. התלות של החולה בו קושרת אותו לבית, מגבילה את צעדיו, אינה מאפשרת לו להתרועע עם חברים ועם מכרים, והוא עלול להיקלע למצב של חוסר מוצא ושל הזנחה עצמית, להם עלולים להתלוות השלכות בריאותיות ונפשיות קשות. המטפל של חולה האלצהיימר חייב לשמור על כוחותיו שלו כדי שיוכל להמשיך לעמוד במשימת הטיפול בבן המשפחה החולה, וכדי שיוכל להמשיך לחיות את חייו עם מידה מסוימת של איכות ושמחה. מצב רוחם ובריאותם הטובה של המטפלים ישפיעו על התנהגותם ועל ביטחונם של החולים. תחושות של לחץ וחרדה ישפיעו מיידית על החולה.

לפיכך, מטפלים עיקריים חייבים ללמוד לדאוג לעצמם ולהחזיר לעצמם את הכוחות באמצעים פשוטים:

– לקחת פסק זמן ולהקדישו למנוחה ולעשיית דברים למען עצמם

– שינה לא  מופרעת בלילה, צפייה שקטה בטלוויזיה או יציאה מן הבית לבד.

– להיעזר באנשים אחרים כדי לשוחח, לחלוק את הקשיים, הן עם חברים והן עם  בעלי מקצוע

– לחלק את עול הטיפול וההשגחה עם בני המשפחה נוספים, ילדים ונכדים בוגרים,  להיעזר בהם כדי לקחת פסק זמן.

– ללמוד להתפשר מעט על איכות הטיפול המוענק לחולה, גם אם אינו טוב כמו זה  הניתן על ידי בן המשפחה, כדי לאסוף כוחות להמשך המשימה.

– להיעזר במטפלים בשכר.

– לפנק את עצמם מדי פעם במתנה או במשהו אחר מהנה.

– להימנע מהתבודדות, להיפגש עם חברים, לצאת לטיולים,

– לשמור על תזונה נכונה  ועל פעילות גופנית.

המקור: עמדא – המדריך לחולי דמנציה 2016-2017

האלצהיימר היא מחלה הנמשכת שנים רבות וההתדרדרות בה הדרגתית. התמודדות בני המשפחה של החולה עם העובדה שמדובר במסלול שסופו ידוע מראש, היא קשה מאוד.

ההתמודדות של הקרובים מתחילה עם אבחון המחלה. במקרים רבים מתקשים בני המשפחה לעכל את הבשורה המרה ושוקעים בדיכאון ובתחושת חוסר אונים. יש המגיבים בכעס, בתחושת אכזבה, חשים בושה, אשמה או סובלים מחרדות.

ידע לגבי המחלה עשוי לעזור לבני המשפחה להבין את מצבו של החולה ולהיערך בהתאם. מידע זה חשוב גם לכך שבני המשפחה יהיו מודעים להפרעות התנהגות ולאפשרויות הטיפול בהן. ידע מוקדם יכין את המשפחה ואף יוכל להעניק לה כלים ודרכים להתמודדות עם העתיד לבוא.

אלצהיימר הנה מחלה חשוכת מרפא, אולם קיימות תרופות המקלות על הסימפטומים שלה. תרופות אלו נחלקות לשלוש קבוצות עיקריות, וכולן חייבות במרשם רופא:

א. תרופות ממשפחת מעכבי אצטיל-כולין-אסטרז – מתאימות לשלביה הראשונים של המחלה, אולם ניתנות גם לחולים בשלבים מתקדמים יותר. תרופות אלה משפרות את התפקוד הקוגניטיבי.

ב. תרופות המווסתות את המערכת הגלוטמטרית – מיועדת לחולים בשלבים בינוניים ומתקדמים של המחלה. מאיטות את ההתדרדרות הקוגניטיבית-התנהגותית-תפקודית.

ג. תרופות להפרעות התנהגות – לסימפטומים שונים כולל אי שקט, תוקפנות, מחשבות שווא, הזיות ודיכאון. מתאימות לחולים הסובלים מהפרעות התנהגותיות שונות.

ההמלצה הגורפת כיום של אנשי המקצוע המתמחים בטיפול במחלת האלצהיימר, הינה לשלב את הטיפול התרופתי יחד עם טיפולים נוספים שאינם תרופתיים – הכוללים פעילות קוגניטיבית וגירוי חושי: יצירה, כתיבה, משחקי חברה וזיכרון, אימון גופני, ועוד.  מומלץ כי כל אדם הסובל מירידה קוגניטיבית יחל בפעילות מגוונת מוקדם ככל האפשר.

בעוד שהחולה זוכר התרחשויות מהעבר הרחוק, אובדן זיכרון של הטווח הקצר מאופיין בשכחה של פרטים יום יומיים שהתרחשו זה עתה. לדוגמא – החולים שוכחים מדוע נכנסו לחדר אחר בבית, היכן הניחו חפץ מסוים, מי ביקר אותם רק עכשיו, ועוד.

למידע נוסף – באתר עמותת עמדא

המחלות הגורמות לדמנציה הן פרוגרסיביות והביטויים שלהן משתנים במהלך המחלה.

לכן מעקב אחר התנהגותו של החולה לאורך זמן הוא חשוב על מנת לזהות את השינויים המתרחשים לאורך זמן רב (חודשים ושנים), ולהתאים את הטיפול הנכון. יש לגלות עירנות כיוון שהשינוי בהתנהגותו של החולה יכול להיות הדרגתי ואיטי.

לא, בעולם מתנהלים מחקרים רבים בניסיון למצוא תרופות, אמצעי עיכוב, אמצעי זיהוי מוקדם ומניעה של דמנציה – אבל נכון לעכשיו אין אפשרות לרפא את המחלות השונות הגורמות לדמנציה.

מומחים משערים שגורמי סיכון הקשורים לאורח החיים – ובפרט עישון, חוסר פעילות גופנית, תזונה לא-בריאה, השמנה, סוכרת, יתר לחץ דם ושתיית אלכוהול – תורמים להתפתחות דמנציה. מניעת גורמי סיכון אלה צפויה לעכב את התפתחות הדמנציה.

למידע נוסף מאתר משרד הבריאות – ראו בקישור

למרות שכיחות המחלה, רבים מהחולים אינם מאובחנים אלא רק שנים אחדות לאחר שחלו. לעתים החולה מכחיש את קיומם של הקשיים, וגם אם האדם או בני המשפחה ערים לקשיים, הם לא תמיד מבינים כי מדובר בדמנציה הם עלולים לחשוב שמדובר בעייפות,  בשינויים המתאימים לגיל או או תולים את המצב בסיבות אחרות. לעתים המשפחה אינה פונה לאבחון בגלל המחשבה ש"ממילא אין מה לעשות".

אבחון מוקדם חשוב ומוביל לטיפול נאות. התרופות הקיימות היום ממתנות את הסתמנות המחלה ויכולות לשפר את איכות חייו של החולה.

בנוסף, מבוצעים מחקרים רבים למציאת הטיפול המתאים לתסמונות הדמנציה השונות, דבר העשוי  להוביל לשיטות טיפול חדשניות.

רצוי שאבחון הליקויים בתפקוד הקוגניטיבי, בהתנהגות ובתפקוד היום יומי יבוצע במרפאות ייעודיות כמו מרפאות זיכרון. מרפאות רב-תחומיות אלה מרכזות את בעלי  מקצוע המומחים ומיומנים באבחון  וטיפול במחלות השונות הגורמות לדמנציה. צוות המרפאה מבצע את האבחון וממליץ על הטיפול המתאים. בני המשפחה מקבלים הכוונה והדרכה. אבחון מדויק של המחלה חשוב להתאמת הטיפול הנכון  ולהכוונת החולה ומשפחתו לגבי ההתנהלות וצפי לעתיד.

כיום פועלות בארץ מספר רב של מרפאות זיכרון רב-תחומיות רובן ליד בתי החולים.

להרחבה – מאתר עמותת עמדא

בשלב הראשון, אשר יכול להקדים בשנים רבות את הסימפטומים הקליניים, מתחילה פגיעה בתאי המוח (כפי שניתן לראות בסקירות מוח) אך עדיין אין ביטוי למחלה ואין פגיעה בתפקודו של האדם. בדרך כלל בשלב זה לא יודעים החולה ורופאיו שמחלת האלצהיימר החלה לפגוע במוחו של האדם.

בהמשך תופיע ירידה מינורית ביכולות הקוגניטיביות, כפי שמאפיין פעמים רבות גם מבוגרים בריאים. התסמינים קלים, לכן לעתים לא ברור אם מדובר במחלת אלצהיימר או בתהליך הזדקנות "נורמלי". מעת לעת החולה שוכח דברים, חפצים או מילים, אך לא ניכרת פגיעה תפקודית משמעותית.

בשלבים מאוחרים יותר, האפיזודות של שכחה ופגיעה בזיכרון נעשות תכופות ובולטות יותר. החולים נוטים לשכוח שמות, לא מצליחים ללמוד שמות חדשים, מתקשים בתפקוד בחברה או בעבודה, מתקשים לקרוא, ובאופן כללי מתקשים להתארגן ולתכנן.

בהמשך, אפיזודות השכחה הופכות לנפוצות יותר. החולים עשויים לשכוח פרטים יומיומיים ושגרתיים כגון מיקומם של חפצים שונים, כך שהם נוטים לאבד דברים, להניחם במקום כלשהו ולא לזכור היכן.

כמו כן, שוכחים החולים החלטות והתחייבויות – הם אינם מגיעים לפגישות שנקבעו ואינם זוכרים שעליהם לעשות כל מיני דברים. בשלב זה, ניתן לעזור לחולים ולהנחות אותם להחליט מראש על מקומות קבועים לחפצים (על מנת שלא ילכו לאיבוד) או לעודד אותם לנהל רישומים ויומנים של מטלות ומשימות חשובות.

כבר בשלבי המחלה הראשונים עלולים להופיע שינויים משמעותיים במצב רוחם של החולים – הם נעשים רגזניים וחשדניים. מצב הרוח של החולים משתנה לעתים קרובות והם הופכים לבלתי צפויים. לעתים קשה לנבא מה תהיה תגובתם: מה ישמח אותם, מה יכעיס אותם, וכן הלאה.

חשוב לציין כי במקרים מסוימים – תסמינים הדומים לתסמיני דמנציה נגרמים על-ידי מחלות שעשויות להיות ניתנות לריפוי, בעיות מטבוליות (כגון חוסר איזון של בלוטת התריס), חסר תזונתי – כגון חוסר בויטמין B12 , תופעות לוואי של תרופות, הרעלות (לרבות אלכוהול), ועוד.

דמנציה אינה מחלה, אלא אוסף סימפטומים הנגרמים ממחלות שונות. אלצהיימר היא הנפוצה מבין מחלות אלו – כ-60% מקרב הלוקים בדמנציה, חולים במחלת האלצהיימר. במחלות אלה תאי המוח מתנוונים, ובהמשך מתים. המחלות הגורמות לדמנציה הן פרוגרסיביות – כלומר שהסימפטומים שלהן הולכים ומחמירים עם הזמן.

מחלות אלו פוגעות לא רק בחולה, אלא גם במשפחתו – שכן הטיפול בבן המשפחה במצב זה עלול לגרום למתח, חרדה, דיכאון, ושחיקה לאורך זמן.

אלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח, השכיחה בעיקר בקרב בני 65 ומעלה. המחלה מתחילה לרוב בפגיעה בזיכרון לטווח קצר, ובהמשך הפגיעה מתקדמת לתפקודים קוגניטיביים נוספים. עד היום הסיבות להתפתחות המחלה אינן ידועות, וטרם נמצא לה ריפוי. עם זאת, קיימות תרופות שונות אשר יכולות לשפר את התפקוד הקוגניטיבי בשלבי המחלה השונים.

לפניכם רשימה של סימפטומים שעלולים להעיד כבר בשלב מוקדם של המחלה כי אחד מהוריכם או מן הקרובים לכם סובל מאלצהיימר. חשוב להדגיש, כי חלק מהסימפטומים יכול להתאים גם למחלות אחרות הגורמות לדמנציה.

– אובדן הזיכרון – החולה מסוגל לזכור אירועים מהעבר, אולם סובל מבעיות זיכרון לטווח הקצר. בעיות הזיכרון הן תכופות ומחמירות עם הזמן.

– הנחת דברים שלא במקומם – חולה אלצהיימר מניח חפצים במקומות שאינם מיועדים להם: את המגהץ הוא עשוי להניח במקפיא, את צנצנת הקפה בארון הבגדים ואת הכביסה המלוכלכת בארון הנעליים.

– בעיות שפה – היכולות השפתיות של חולה אלצהיימר(הבנה ודיבור) עלולות להחמיר באופן הדרגתי : נוטה לשכוח מילים פשוטות, לשלב במשפטים מילים שאינן מתאימות ולכן הדיבור לעיתים אינו מובן .

– שיפוט לקוי – להפרעה בשיפוט השפעה משמעותית לגבי תפקודו של החולה ובטיחותו.  עשוי למשל להתלבש בצורה לא מתאימה למזג האיור  או להיחשף למצבים מסוכנים כמו- צעידה באמצע כביש סואן.

– קשיי התמצאות במקום – חולה אלצהיימר עלול ללכת לאיבוד מבלי שיזכור לאן התכוון ללכת ומדוע. הוא עשוי לאבד דרכו גם בסביבה שמוכרת לו היטב ואפילו בשכונת מגוריו, משום ששכח היכן הוא גר.

– שינויים במצב הרוח או בהתנהגות – שינויים במצב הרוח, גם באנשים שמעולם לא סבלו מדיכאון או וללא  סיבה עכשוית היכולה להסביר שינוי במצב הרוח.

– קושי במילוי מטלות בסיסיות – בשל בעיות הזיכרון שמאפיינות את המחלה, עלול החולה באלצהיימר להתקשות במילוי מטלות מוכרות. כך למשל הוא מסוגל להניח תבשיל על הגז ולאחר מספר דקות לשכוח שבכלל עשה זאת. מקרים מהסוג הזה קיימת לסכנה ממשית לחיי החולים.

– בעיות בחשיבה – חולה באלצהיימר מתקשה בביצוע פעולות יום יומיות פשוטות ומורכבות כמו למשל  כמו ניהול כספים.

– שינויים התנהגותיים – החולה  יכול להפוך ללא שום סיבה נראית לעין לחשדן, עלולות להופיע הזיות (לרוב מדובר בהזיות ראייה), עלולים להיות מצבים בהם החולה יהיה במתח, אי שקט ואף אגרסיבי באופן מילולי ופיזי.

– אובדן יוזמה – החולה הופך לפאסיבי, אדיש למתרחש סביבו וזקוק לדרבון רציני כדי לגלות מעורבות או לקחת חלק בפעילות כלשהי.

אם זיהיתם בהוריכם או באדם מבוגר הקרוב אליכם יותר מאחד מהסימפטומים שצוינו כאן, חשוב לפנות בהקדם לבדיקה מקיפה אצל הרופא אשר יפנה את החולה למרפאת זיכרון. במרפאות אלו, החולה ובני משפחתו זוכים לאבחון מקיף ומקצועי, הכוונה והדרכה להתמודדות עם המחלה ולמיצוי זכויות מול ביטוח לאומי, והמלצה לטיפול תרופתי.

– מקבלי קצבת זקנה עם השלמת הכנסה, ומקבלי קצבת זיקנה לנכה, פטורים מתשלום השתתפות עצמית עבור שירותי בריאות שונים. בנוסף, הם זכאים להנחות ברכישת תרופות הכלולות בסל הבריאות.

– חולים כרוניים וחולים במחלות קשות זכאים אף הם להטבות תשלום.

– אזרחים ותיקים בני 65 ומעלה זכאים להפחתה של 50% בתקרת התשלום עבור שירותי בריאות שונים. בנוסף, אזרחים ותיקים עשויים להיות זכאים להנחה ברכישת תרופות הנמצאות בסל הבריאות.

– בקופות החולים קבועה תקרה מקסימלית לתשלומי ההשתתפות העצמית של משפחה עבור שירותים רפואיים בכל רבעון. משפחה שבה לפחות אחד מבני הזוג בן 65 ומעלה זכאית להפחתת תקרת התשלום הרבעונית בשיעור של 50%.

הגם שמרבית המבוגרים מכירים את סניף קופת החולים הקרוב לביתם, הביקור עשוי להיות כרוך באתגרים פיזיים כגון המתנה ארוכה, מעבר בין קומות וחדרים, קריאת טפסים, ועוד.

כאשר בן המשפחה המבוגר חולה או חש ברע, משימות אלו עלולות להפוך למורכבות במיוחד – ולכן במידת הניתן, רצוי שבן משפחה נוסף יתלווה למבוגר ויסייע לו.

משרד הבריאות מפעיל את פורטל 'כל הבריאות' – המקום לביצוע השוואת זכאויות לשירותי בריאות, בין קופות החולים והביטוחים המשלימים של הקופות. המידע באתר 'כל הבריאות' נועד לתת תמונה עדכנית ומדויקת ככל הניתן ביחס לזכאויות המבוטח.

עם זאת, זהו מידע כללי שלא מותאם בהכרח לכל המצבים הרפואיים ומאפייניהם. כמו כן, מידע זה אינו כולל בהכרח את כל הזכאויות הקיימות. על אף שהמידע באתר זה מעודכן באופן שוטף, יתכן כי אינו כולל את המידע העדכני ביותר.

אתר 'כל הבריאות' לא מחליף את בירור זכאותכם מול קופת החולים, אלא נועד לספק כלי נוסף ומשלים לצד בירור זה ולא במקומו. בכל מקרה בו הנכם זקוקים לשירות בריאות עליכם לפנות לקופת החולים או למבטח על מנת שידריכו אתכם כיצד לממש את זכאותכם.

בנוסף, ניתן לעיין כאמור במדריכים הפרטניים של כל אחת מקופות החולים:

– קופ"ח כללית

– קופ"ח מאוחדת

– מכבי שירותי בריאות

– לאומית שירותי בריאות

כל מידע הנוגע למצב בריאותו של האדם, הוא מידע פרטי וסודי. הסוד הרפואי הוא סודו של החולה, והוא חלק מפרטיותו ומכבודו. חובת השמירה על הסודיות הרפואית של המטופל, הינה אבן יסוד ברפואה.

לצורך מסירת מידע רפואי של המטופל לקרוביו, יש צורך בגילוי הסכמה מצד המטופל. הסכמת המטופל יכולה להיות במפורש או במשתמע, בע"פ בכתב או בדרך של התנהגות.

בעת קבלה לאשפוז, המטופל מתבקש לציין בטופס מיוחד, למי מותר לצוות הרפואי למסור מידע אודות הטיפול הרפואי שעליו לעבור, אם יהיה במצב של חוסר הכרה.

ללא ידע מקצועי רחב, קשה לפרש לבד את התוצאות של בדיקות רפואיות עבור עצמכם או עבור בן משפחה מבוגר. הדרך הטובה ביותר היא להמתין לפרשנות של הרופא אשר הורה על ביצוע הבדיקה.

קופות חולים מסוימות אמנם מסבירות על גבי אתר האינטרנט שלהן כיצד לפענח בדיקות מעבדה מסוימות באופן כללי, אך בכל זאת הדרך הטובה ביותר להתעדכן – מבלי להסתמך על השערות או על מידע חלקי – היא באמצעות הרופא האישי או הרופא המומחה בלבד.

השירות הסוציאלי במרפאות קופות החולים מציע, בין היתר: העברת מידע, סיוע במיצוי זכויות, הפעלת קבוצות תמיכה וסיוע במקרים של אלימות במשפחה. במקרים מסוימים עשוי להינתן גם סיוע כלכלי למשפחות הנמצאות בקשיים (ראו פרטים באתר מכבי שירותי בריאות ).

מבוטחי קופות החולים ובני משפחתם המעוניינים לקבל סיוע של עובד/ת סוציאלי/ת יכולים לפנות למשרדי המרפאה שהם שייכים אליה.

למידע נוסף, ראו באתרי קופות החולים:

– עובדים סוציאליים – אתר מאוחדת

– שירותי הרווחה מכבי שירותי בריאות

– שירותי עבודה סוציאלית בלאומית שירותי בריאות

הוצאת טופס התחייבות (טופס 17) כרוכה בתשלום השתתפות עצמית של כ-30 ש"ח (הסכום עשוי להשתנות בין קופה לקופה).

– התשלום עבור הפניה למרפאת חוץ מסוימת הוא רבעוני (אחת לכל שלושה חודשים) – לביקורים נוספים באותו רבעון באותה מרפאה לא יידרש תשלום נוסף בעת הנפקת טופס ההתחייבות.

– בקופות החולים נקבעו תקרות תשלום רבעוניות עבור שירותים רפואיים וכן ישנן אוכלוסיות הפטורות מתשלום ההשתתפות העצמית. למידע נוסף, ראו פטורים והנחות עבור שירותים רפואיים בקופות החולים.

– אם מסיבה כלשהי מבוטח שילם עבור הנפקת טופס 17 ולבסוף לא נעשה בו שימוש, ניתן לפנות אל הקופה לצורך קבלת החזר.

– החל מיום 1.1.2017, קופות החולים מחויבות לבצע החזר יזום בעצמן – על ידי החזרת התשלום או על ידי הודעה למבוטח על זכאותו להחזר ומסירת דרכים למימוש ההחזר.

מידע נוסף – באתר "כל זכות"

במקרים שבהם מבוטח זקוק לשירות רפואי הניתן על ידי נותן שירותים "חיצוני" לקופה (למשל, מרפאות חוץ בבתי חולים שאינם בבעלות הקופה), הוא יידרש להציג בפני נותן השירות טופס 17.

• טופס 17 מהווה התחייבות של קופת החולים לשאת בעלות השירות הרפואי הניתן למבוטח, כגון: אשפוז בבית חולים, אשפוז במוסד רפואי חיצוני אחר, חדר מיון, רופא מקצועי, או בדיקה.
• אם לקופת החולים אין הסכם עם נותן השירות אליו הופנה המבוטח, או שנותן השירות אינו נכלל בהסדר הבחירה באזור מגוריו של המבוטח, לא יונפק למבוטח "טופס 17". במקרה כזה יופנה המבוטח לנותן שירות שלקופה יש הסכם עמו או שנכלל בהסדרי הבחירה של הקופה.
• מעבר ממרפאת חוץ אחת לאחרת באותו תחום מומחיות אפשרי לאחר סיום רבעון.
• פניה ראשונה למרפאת חוץ ברבעון כרוכה בתשלום אגרה.

מידע נוסף באתר "כל זכות"

חוות דעת רפואית נוספת, היא פניה לרופא נוסף, כדי שיחווה דעתו המקצועית, על סמך המסמכים הרפואיים שהוצגו לו והבדיקה הגופנית של המטופל.

כאשר החולה לפני ניתוח או טיפול רפואי מורכב, הדעה השנייה יכולה לעזור לו בקבלת ההחלטה או לנסוך בו ובבני משפחתו תחושת ביטחון לגבי החלטה שהתקבלה.

קופות החולים משתתפות בחלק מההוצאות עבור התייעצות וקבלת חוות דעת שניה ע"י רופאים בכירים בישראל, ובמקרים מסוימים, באישור הקופה, גם התייעצות עם רופא בחו"ל. לעיתים על מנת לקבל חוות דעת בלתי תלויה מומלץ לא להיוועץ ברופא נוסף מאותה מערכת (לדוגמא מאותו בית חולים בו מאושפז החולה).

 
• מבוטחי כללית מושלם – זכאים לקבל 3 החזרים בשנה על חוות דעת שניה. המבוטחים יכולים לבחור רופא מבין 3,000 רופאים העונים על הקריטריונים שקבעה הקופה. השתתפות הקופה היא ב-80% מעלות הביקור ועד 575 ש"ח. לפרטים ראו אתר שירותי בריאות כללית
• מבוטחי מכבי – זכות להתייעצות עם רופא מומחה בכיר מתוך רשימה של רופאים. למבוטחי מכבי מגן זהב, יש זכאות להחזר בגובה של 80% עד לתקרה של 639 ש"ח להתייעצות. הזכאות היא ל-3 ייעוצים בשנת חברות. לפרטים ראו אתר מכבי שירותי בריאות
• מבוטחי מאוחדת-עדיף – זכאים להתייעץ עם רופא מומחה, מתוך רשימה של מומחים יועצים. הזכאות היא להחזר של 85% מההוצאה עד לתקרה של 553 ש"ח להתייעצות. לפרטים ראו בתקנון קופת חולים מאוחדת
• מבוטחי לאומית – זכאים להתייעץ עם כל רופא מומחה. עמיתי לאומית זהב זכאים להחזר בשיעור של 80% עד 630 ש"ח (3 התייעצויות בשנה+התייעצות עם רופא ילדים). עמיתי לאומית כסף זכאים להחזר בשיעור של 80% עד 573 ש"ח (התייעצות אחת+התייעצות עם רופא ילדים מומחה). לפרטים ראו אתר קופת חולים לאומית

מידע נוסף באתר "כל זכות"

המעבר ניתן לבצע באחת משתי הדרכים הבאות:

1. באמצעות רשות הדואר – יש לפנות לאחד מסניפי רשות הדואר ולרכוש טופס מעבר (עלות הטופס כ-15 ש"ח). יש להתייצב באופן אישי בסניף ולהצטייד בתעודת זהות.
2. באמצעות אתר המוסד לביטוח לאומי – יש למלא טופס בקשה למעבר בין קופות חולים בתוך האתר.

המעבר מתבצע בפועל באחד משישה מועדי מעבר בשנה, כמפורט בהמשך. לאחר הרישום בסניף הדואר או באתר המוסד לביטוח לאומי, יש לפנות לסניף הקופה אליה מעוניינים להצטרף, מצויידים בטופס הרישום, להשלמת הליכי ההצטרפות, הנפקת כרטיס מגנטי והרשמה לשירותי הבריאות הנוספים (שב"נ, ביטוח סיעודי).

מועדי כניסת הרישום לתוקף:
מועד הגשת טופס המעבר / תאריך כניסת הרישום לתוקף
מיום 16.09 עד יום 15.11 / כניסה לתוקף ביום 01.01
מיום 16.11 עד יום 15.01 / כניסה לתוקף ביום 01.03
מיום 16.01 עד יום 15.03 / כניסה לתוקף ביום 01.05
מיום 16.03 עד יום 15.05 / כניסה לתוקף ביום 01.07
מיום 16.05 עד יום 15.07 / כניסה לתוקף ביום 01.09
מיום 16.07 עד יום 15.09 / כניסה לתוקף ביום 01.11

במקרים הבאים ייקלט רישומו של תושב באופן מיידי, והוא יהיה זכאי לקבל את השירותים הרפואיים בקופה שאליה נרשם או ביקש לעבור באופן מיידי:
– בוגר בן 18 עד 18.5.
– עולה חדש, כל עוד זהו הרישום הראשון שלו לקופת חולים כלשהי.
– ילדים מגיל 0 ועד 6 חודשים, כל עוד זהו רישומו הראשון לקופת חולים כלשהי.

בתקופה של 12 חודשים יכול מבוטח לבצע שני מעברים בלבד מקופה אחת לאחרת לפי בחירתו.

מידע נוסף באתר "כל זכות"

בישראל ארבע קופות חולים – להלן מספרי הטלפון וכתובות האינטרנט של ארבעת קופות החולים:

– קופ"ח כללית 2700*     https://www.clalit.co.il

– קופ"ח מכבי 3555*     https://www.maccabi4u.co.il

– קופ"ח מאוחדת 3833*   https://www.meuhedet.co.il

– קופ"ח לאומית 1-700-507-507    https://www.leumit.co.il

במקרי זכאות להחזר כספי על הוצאות של טיפולים או בדיקות רפואיות המכוסות בביטוח המשלים, יש להגיש לקופת החולים טופס בקשה להחזר, ולצרף אליו את חשבוניות המס, הקבלות, והמסמכים הרפואיים התומכים בבקשה.

בנוסף, אם מסיבה כלשהי מבוטח שילם עבור הנפקת טופס 17 ולבסוף לא נעשה בו שימוש, ניתן לפנות אל הקופה לצורך קבלת החזר. החל מיום 1.1.2017, קופות החולים מחויבות לבצע החזר יזום בעצמן – על ידי החזרת התשלום או על ידי הודעה למבוטח על זכאותו להחזר ומסירת דרכים למימוש ההחזר.

במקרה שבו המבוטח זקוק לקבלת שירות רפואי מידי נותן שירותים שעימו התקשרה קופת החולים בהסכם (בתי חולים, מכונים ונותני שירות אחרים שאינם של הקופה), עליו לפנות לקופה לשם קבלת טופס התחייבות (טופס 17).

• חבר בקופת חולים זכאי לבחור נותן שירותים מבין נותני השירותים של הקופה או מטעמה, בכפוף להסדרי הבחירה של הקופה.
• טופס התחייבות (טופס 17) המונפק למבוטח על ידי קופת החולים מהווה התחייבות של הקופה כלפי נותן השירות לממן את השירות הרפואי שיינתן על ידו למבוטח.
• הנפקת טופס התחייבות (טופס 17) על ידי הקופה מהווה תנאי הכרחי למימון השירות הרפואי על ידי הקופה.
• לפני קבלת שירות רפואי יש לוודא אם נדרש טופס התחייבות עם אחד מהגורמים הבאים: הגורם המפנה לקבלת השירות הרפואי; הגורם הנותן את השירות הרפואי; המרפאה בסניף הקופה שאליו שייך המבוטח.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים – כלל המבוטחים בקופת החולים שנקבע להם תור לקבלת שירות רפואי המצריך טופס התחייבות (טופס 17).

שלבי ההליך:

– מבוטח המבקש לקבל טופס התחייבות (טופס 17), יפנה לסניף קופת החולים שאליו הוא משתייך.
– יש להצטייד בהפניה מהרופא המטפל או בהזמנה לטיפול על ידי נותן השירותים, במסמכים הרפואיים הרלוונטיים ובכרטיס קופת חולים.
– במקרים מסוימים קבלת הטופס מצריכה את אישורו המיוחד של רופא מנהלי ו/או גורם אחר, וקבלת האישור במקרים מסוג זה עשויה לארוך מספר ימים.
– טופס 17 שאושר, יימסר למבוטח במרפאה. כמו כן ניתן להדפיס את הטופס מאתר קופת החולים, באמצעות סיסמה שהונפקה מראש למבוטח.
– בדרך-כלל, גם אם המבוטח זקוק למספר טיפולים זהים, יש לפנות לקבלת טופס התחייבות (טופס 17) עבור כל טיפול בנפרד, ולא ניתן לקבל מראש טופס התחייבות לכלל הטיפולים.
– כאשר מדובר על סדרה של טיפולים זהים וממושכים (טיפולי כימותרפיה, טיפולי שיקום, טיפולי פיזיותרפיה וכד'), ובהתאם לכללים שקבעה הקופה, ניתן לקבל טופס התחייבות תקופתי ומומלץ לבדוק את האפשרות לקבלו בעת הנפקת טופס ההתחייבות.

תשלום ההשתתפות העצמית:

– הוצאת טופס התחייבות (טופס 17) כרוכה בתשלום השתתפות עצמית של כ-30 ש"ח (הסכום עשוי להשתנות בין קופה לקופה).
– התשלום עבור הפניה למרפאת חוץ מסוימת הוא רבעוני (אחת לכל שלושה חודשים)- לביקורים נוספים באותו רבעון באותה מרפאה לא יידרש תשלום נוסף בעת הנפקת טופס ההתחייבות.
– בקופות החולים נקבעו תקרות תשלום רבעוניות עבור שירותים רפואיים וכן ישנן אוכלוסיות הפטורות מתשלום ההשתתפות העצמית. למידע נוסף, ראו באת כל זכות אודות פטורים והנחות עבור שירותים רפואיים בקופות החולים.

הרחבות באתרי קופות החולים:

• אתר שירותי בריאות כללית: מידע על טופס 17
• אתר מכבי שירותי בריאות: מידע על טופס 17
• אתר קופת חולים מאוחדת: מידע על קבלת השירותים הרפואיים
• אתר קופת חולים לאומית: מידע על קבלת טופס 17 באופן מקוון

ערעור:
• במקרה שבו נדחתה בקשת מבוטח לקבלת טופס התחייבות (טופס 17), המבוטח יכול לפעול באחת הדרכים הבאות:
o להגיש ערר לממונה על קבילות הציבור בקופת החולים בה הוא חבר.
o לפנות לנציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח הבריאות ממלכתי (על פי סעיף 45 לחוק).

קבלת החזר כספי במקרה בו הונפק טופס התחייבות ולא נעשה בו שימוש:
• אם מסיבה כלשהי מבוטח שילם עבור הנפקת טופס 17 ולבסוף לא נעשה בו שימוש, ניתן לפנות אל הקופה לצורך קבלת החזר.
• החל מיום 1.1.2017, קופות החולים מחויבות לבצע החזר יזום בעצמן – על ידי החזרת התשלום או על ידי הודעה למבוטח על זכאותו להחזר ומסירת דרכים למימוש ההחזר.

חשוב לדעת:
• האפשרות של קופות החולים להגביל את חופש של המבוטחים לבחור את נותן השירות הרפואי (הגבלה שבפועל מתבטאת לעתים בסירוב לבקשת מבוטח לקבלת טופס התחייבות), כפופה למספר עקרונות: עקרון הרצף הטיפולי, עקרון המומחיות, ועקרון מרחק סביר. להרחבה ראו בעמוד מגבלות על הסדרי הבחירה, באתר כל זכות.
• מומלץ לשמור את חשבונית התשלום עבור הטופס, לצורך חישוב התשלומים שבוצעו באותו רבעון עד לתקרה שנקבעה.

תקנון הביטוח המשלים זמין לקריאה באתר האינטרנט של קופת החולים:

– שירותי בריאות כללית
– קופת חולים לאומית
– מכבי שירותי בריאות

– קופת חולים מאוחדת

חבל לשלם שלא לצורך על שירות רפואי חיוני, המוענק בחינם או בסבסוד דרך הביטוח המשלים שכבר יש לך או לבן משפחה, בקופת החולים.

לעתים קרובות, אנשים מתפלאים לגלות כי הביטוח המשלים שלהם מכסה מגוון שירותים וטיפולים שלא היו מודעים אליהם – כגון התייעצויות עם רופאים מומחים, בדיקות גנטיות, הנחות בטיפולי שיניים, אביזרים אורתופדיים, חיסונים לנוסעים לחו"ל, ועוד.

כל קופת חולים מכנה את הביטוחים המשלימים שלה בשמות שונים.

כל קופה מציעה שתיים או שלוש רמות של ביטוחים משלימים: רמה התחלתית, ורמות משופרות ומקיפות יותר.

– בקופ"ח מאוחדת, הביטוחים המשלימים נקראים "מאוחדת עדיף" ו-"מאוחדת שיא" – ראו קישור

– בקופ"ח כללית, הביטוחים המשלימים נקראים "כללית מושלם", "כללית זהב" ו-"כללית פלטינום" – ראו קישור

– בקופ"ח מכבי, הביטוחים המשלימים נקראים "מכבי שלי" – מגן כסף ומגן זהב – ראו קישור

– בקופ"ח לאומית, הביטוחים המשלימים נקראים "לאומית כסף" ו-"לאומית זהב" – ראו קישור

על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי קופות החולים רשאיות להציע תכניות שירותי בריאות נוספים (שב"ן) על אלה הכלולים בסל הבריאות הבסיסי.

הביטוח המשלים מהווה רובד נוסף לסל הבסיסי ויכול לכלול שלושה סוגי כיסוי עיקריים:

1. ביטוח מוסף – שירותים שאינם כלולים בסל הבריאות, כגון טיפולי שיניים וביטוח סיעודי.
2. ביטוח מרחיב – הרחבת השירותים הכלולים בסל הבריאות, כגון הגדלת השתתפות הכספית של הקופה עבור השתלות בארץ ובחו"ל.
3. ביטוח תחליפי – תחליף איכותי לשירותים הניתנים בסל הבריאות, כגון שיפוי/פיצוי הוצאות אשפוז בבי"ח פרטי.

כל מבוטח רשאי להצטרף לתכנית שב"ן של קופת החולים שבה הוא חבר ולקבל את השירותים הכלולים בה, ללא קשר למצבו הרפואי, לגילו ולמצבו הכלכלי. עקרון זה מהווה את ההבדל העיקרי בין תכניות השב"ן לתכניות ביטוח פרטי בחברות ביטוח, המבוססות על סינון של חולים המהווים "סיכון ביטוחי" בשל מצבם הרפואי.

התשלום עבור הצטרפות לתכנית השב"ן הוא אחיד לכל המבוטחים באותה קבוצת גיל ובאותה תכנית.

הצטרפות או אי הצטרפות לשירותי הבריאות המשלימים אינה משפיעה על זכאות המבוטח לקבל את מלוא שירותי הבריאות לפי סל הבריאות הבסיסי.

בחלק מהשירותים ישנה תקופת אכשרה (המתנה) ממועד ההצטרפות ועד הזכאות לקבלת השירות.

למידע נוסף באתר "כל זכות"

בי"ח גריאטרי סעודי מהווה מוסד לאשפוז ממושך ועליו לספק את כל צרכיו של המטופל המאושפז בו. עם זאת, המטופל ממשיך להיות מבוטח בקופת חולים, הנושאת באחריות לגבי עלותם של שירותים רפואיים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

שירותים רפואיים מסוימים הם באחריות קופת החולים אליה משויך המטופל. שירותים אלו כוללים בעיקר תרופות, בדיקות מעבדה, בדיקות רנטגן והדמיה, יעוץ מומחים ושירותי מרפאה.

האשפוז מבוצע במחלקות מוגדרות וביניהן מחלקה תת-אקוטית, מחלקה שיקומית, ומחלקה סיעודית מורכבת.

למועמד לאשפוז ולבני משפחתו יש זכות לבחור את מוסד האשפוז מבין המוסדות המאושרים לכך על ידי משרד הבריאות. לשם כך יוזמנו בני המשפחה ללשכת הבריאות להמשיך בתהליך האשפוז, ויקבלו מידע שיסייע להם לבחור את מוסד האשפוז המתאים ביותר למועמד לאשפוז ולהם.

הבחירה היא מתוך הרשימה המעודכנת של מוסדות ברישוי משרד הבריאות ברחבי הארץ, שבהם פועלות מחלקות לסיעודיים ו/או תשושי נפש, ושבנוסף התקשרו בהסכם עם משרד הבריאות לאשפוז סיעודי באמצעותו. (ביתר המוסדות, הפועלים ברישוי אך אין להם הסכם עם משרד הבריאות ניתן להתאשפז רק באופן פרטי).

לחיפוש רשימת המוסדות  – (לחצו כאן) – יש לבחור בתוך קטגוריית "סוג המחלקה" את "גריאטריה סיעודית" או "תשושי נפש", בהתאם למצבו של המועמד לאשפוז. בנוסף, על מנת לברר האם המחלקה או המוסד נמצאים בהסכם עם משרד הבריאות לאשפוז סיעודי באמצעות המשרד, יש לסמן "כן" בקטגוריית "נכלל בהסכם", או לוודא כי בפרטי המוסד מסומן "כן" בהערה "מוסדות בהם ניתן לאשפז חולים סיעודיים ותשושי נפש באמצעות משרד הבריאות ("קוד") לפי מכרז לרכש שירותי אשפוז גריאטרי.

– כניסה לאשפוז במוסד לפי הבחירה תלויה בקיומו של מקום פנוי במוסד. במידה והמוסד מלא, ניתן לבחור להמתין לפינוי מקום, או לבחור מוסד אחר מתוך הרשימה.

– מומלץ להסתייע בחוברת מדריך לבחירת מוסד בהוצאת האגף לגריאטריה במשרד הבריאות.

– המשפחה תודיע לרכזת האשפוז על שלושה מוסדות מבוקשים, לפחות, לפי סדר עדיפות.

ניתן לפנות לכל לשכת בריאות ברחבי הארץ כדי לקבל מידע, טפסים, פרטים נוספים על תהליך האשפוז הסיעודי וייעוץ ראשוני. במסגרת זו, תוכל לבקש לערוך סימולציה כללית (בלתי מחייבת), לחישוב הסכום המשוער להשתתפות של המועמד לאשפוז ומשפחתו ושל משרד הבריאות בדמי האשפוז.

להלן לינק לרשימת לשכות הבריאות בארץ.

חשוב לציין כי פתיחת "בקשה לאשפוז" (קבלת קוד) סיעודי /תשוש נפש נעשית בלשכת הבריאות הקרובה למקום מגוריו של המועמד לאשפוז (על-פי כתובתו הרשומה בספח תעודת הזהות). במקרים מסוימים ניתן לפנות להעברת התיק ללשכת בריאות אחרת (לנוחות בן המשפחה המטפל).

ניתן לקבל מידע, הכוון ותמיכה דרך עמותות שונות, קופות חולים, רשויות מקומיות ומוסדות כמו ביטוח לאומי ומחלקות רווחה ברשויות המקומיות.

לחיפוש המענה המתאים, אנא היכנסו לזכותון לבני משפחה מטפלים, כפי שמופיע בלינק הבא באתר "כל זכות".

בני משפחה זכאים בישראל למספר שירותים והטבות הניתנים על ידי משרדי ממשלה שונים:

– זכאות להיעדרות בשל מחלת הורה או בשל מחלת בן זוג, על חשבון ימי מחלה, עד 6 ימי עבודה (חוק דמי מחלה, 1998)
– זכאות להיעדרות בשל מחלה ממארת של בן זוג, על חשבון ימי מחלה, עד 60 ימים בשנה
– זכאות לקבלת פיצויי פיטורין מהמעביד בגין התפטרות בגלל מצב בריאותי לקוי של בן משפחה (סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג, 1963)
– קבלת זיכוי במס, בשל השתתפות במימון בסידור מוסדי של אב/אם (סעיף 44 לפקודת מס הכנסה)
– זכאות לקבלת הבטחת הכנסה ללא צורך במבחן תעסוקה, למי שמטפל בבן משפחה חולה (חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א, 1980)

כן, ניתן להסתייע במידע באתר "כל זכות". באתר כל זכות, ניתן למצוא רשימה של גורמי ממשל המסייעים במיצוי זכויות של מבוגרים – ובכללם פרטי קשר שם גורמים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, משרד הבינוי והשיכון, ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

בנוסף, מומלץ להיעזר בסיוע מטעם המשרד לשוויון חברתי, המפעיל מוקד ייעוץ טלפוני במספר 8840*. ניתן לפנות למרכז תמיכה ומידע טלפוני לקשישים ולבני משפחותיהם 9696* או 02-6709857, בימים א – ה בשעות 9:00 – 12:30

גם שירות הייעוץ לקשיש בביטוח הלאומי מפעיל לשירותכם מרכז תמיכה ומידע טלפוני ארצי, ללא תשלום, לקבלת מידע בנושאים הבאים:
• מיצוי זכויות בביטוח הלאומי
• מידע על זכויות ושירותים בקהילה
• ייעוץ בנושאים רלוונטיים לאדם המבוגר
• תמיכה אישית ואוזן קשבת
השירות ניתן על ידי מתנדבים שעברו הכשרה מקצועית, וישמחו להעניק לכם שירות אישי ומקצועי.

כמו כן ניתן לפנות אל עמותת "יד-ריבה" – סיוע משפטי לקשיש – עמותה המעניקה לקשישים סיוע משפטי לגבי זכויותיהם ומימושן. אם נדרש ייעוץ משפטי, הפונה יופנה לעורך דין בסניף הקרוב למקום מגוריו.
בעמותה חברים אנשי מקצוע מתחומי המשפט, הרפואה והרווחה. העמותה פועלת בשיתוף פעולה עם עמותת יד שרה, ומעניקה את שירותיה להגנת הזקן מתוך סניפי יד שרה הפועלים ברחבי ישראל.
דרכי הפנייה- ניתן לפנות לקו המידע באמצעות:
– טלפון: 02-6444569
– דוא"ל: pninaf@yadriva.org.il

כאשר הצרכן המבוגר מתקשה לפנות בעצמו אל מוקדי שירות לקוחות (בטלפון, במייל או בצ'ט), כל אדם אחר יכול לפנות למוקד בשמו – בני משפחה, שכנים, מכרים או מתנדבים אחרים. במידת הניתן, מומלץ לנהל את השיחה או התכתובת כאשר המבוגר נמצא לצד האדם הפונה למוקד השירות בשמו. באופן זה, המבוגר יכול לפקח על התנהלות הדיון – לעדכן בפרטים חיוניים ואף להתעדכן בהתפתחות המצב.

חשוב לזכור – בעת פניה אל מוקדי שירות לקוחות מסוימים, בשמו של אדם אחר (אפילו אם מדובר בבן משפחה כגון הורה), לעתים מסוימות מוקד השירות לא יוכל לסייע אלמלא הפונה יוכל להוכיח כי הוא אכן מייצג את המבוגר כחוק, ומחזיק בפרטי הזיהוי של המבוגר אשר נמסרו לו לשם כך.

בכל שיחה מול מוקד שירות הלקוחות, מומלץ לפיכך להצטייד במירב הפרטים האישיים האפשריים אודות המבוגר – שם מלא, מספר תעודת זהות, תאריך לידה, מספר לקוח / מספר צרכן, וכן הלאה.

במקרים בהם מדובר בשירות בעל רגישות – כגון שירות בנקאי, חברת כרטיסי אשראי וכדומה – ייתכן והפונה יידרש להציג תחילה ייפוי כוח רשמי.

ההנחות המרכזיות להן זכאים מבוגרים בישראל כוללות:

• הנחות מתוקף אחזקת תעודת 'אזרח וותיק' – הנחות במגוון מוסדות תרבות ופעילויות פנאי
• הנחה בארנונה
• הנחה בקופות החולים
• הנחה בתחבורה הציבורית

לפרטים נוספים, ניתן לעיין במידע באתר "כל זכות".

ישנם עשרות רבות של ארגונים המסייעים לאזרחים ותיקים ולקשישים. בטבלה המופיעה באתר ארגון כל זכות, רוכזו פרטי הקשר של מספר ארגונים בעלי פריסה ארצית, עם עדיפות מובנית למוקדי שירות ממשלתיים/ציבוריים.

באתר "כל זכות" גם רשימה מלאה ומפורטת יותר, בנושא זה.

סעיף 19 לחוק זכויות החולה קובע כי מטפל או עובד במוסד רפואי מחויבים לשמור בסוד כל מידע הנוגע למטופל שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם. עם זאת, לעתים, פניה של בן משפחה בשמו של אדם מבוגר – בנוגע למימוש זכויות הנוגעות לקצבאות רווחה או לזכויות רפואיות – מצריכה כי המוסד הרפואי ישתף עם הפונה מידע רפואי רגיש אודות המבוגר.

חובת שמירת הסודיות מבטיחה שמידע שיימסר לרופא או שיגלה הרופא במסגרת הטיפול בחולה, לא יועבר לאדם או גוף אחר, למעט אם ביקש זאת החולה.

כאשר יש צורך במסירת מידע רפואי על החולה לגורמים שונים, חובה לקבל את הסכמתו בכתב באמצעות חתימה על טופס הנקרא 'ויתור על סודיות רפואית'. במקרים בהם המטופל חתם על טופס ספציפי ל-'ויתור על סודיות רפואית' יכול הרופא לספק מידע רפואי בנוגע למטופל, גם במקרה זה, אין להעביר מידע רפואי בנוגע למטופל לגורם שאינו קשור באופן ישיר לנושא הנדון. במידה שטופס ויתור הסודיות מנוסח באופן גורף מדי, הרופא חייב לברר עם המטופל איזה מידע, ולמי מותר להעביר אותו.

במידה ובן משפחה מעוניין לקבל מידע רפואי על קרוב מבוגר (כגון הורה), הרופא יצטרך את הסכמתו של המבוגר בכתב בחתימה על טופס ויתור סודיות. במידה והמבוגר אינו יכול לחתום על מסמך זה מחמת מצב בריאותי, תפקודי או אשפוז – הרופא יוכל למסור את המידע לאפוטרופוס או למיופה כוח לעניינים הרפואיים.

כאשר חלה על המטפל או על מוסד הרפואי חובה על פי דין למסור מידע רפואי, או במקרה שיש צורך שהרופא המטפל יעיד על חשוד בעבירה, לא חלה החובה של שמירת סודיות המטופל, ובית המשפט יכול לצוות על הרופאים למסור כל מידע רלוונטי על החולים שלהם, גם אם זה נגד הסכמתם והמטופל לא חתם על טופס של 'ויתור על סודיות רפואית'.

לסיום – כדאי לדעת: בעוד שפרטים אודות מצבו הרפואי של אדם וצורת הטיפול בו חסויים, עצם הביקור אצל הרופא אינו סודי. שמו של החולה וכתובתו, מספר ביקוריו, תאריכי הביקורים והתשלומים ששילם לרופא אינם חסויים ולא חלה לגביהם סודיות רפואית.

באם עולה חשש סביר להפרת זכויותיו של בן משפחה מבוגר במהלך קבלת טיפול רפואי, מומלץ תחילה לתעד את ההפרה, במידת הניתן (בצילום, מסמכים, עדויות וכן הלאה).

חוק זכויות החולה מאפשר מספר מנגנונים לטיפול והתמודדות עם מצבים בהם מטפלים הפרו את זכויות המטופלים מכוח חוק זכויות החולה:

– ראשית, בכל מוסד רפואי אמור להיות אחראי על זכויות החולים שניתן לפנות אליו, ובהעדרו, ניתן תמיד לפנות למנהל המוסד או המסגרת הרפואיים.

– שנית, בכל מסגרת רפואית ניתן לפנות בבקשה כי תלונה תיבדק על ידי וועדת בדיקה.

– שלישית, ניתן לפנות למשרד הבריאות, ולממונה על תלונות הציבור במשרד הבריאות. לבסוף, ניתן אף לשקול ולבחון הגשת תביעה אזרחית במסגרת בתי המשפט האזרחיים.

ערוץ נוסף הוא האגודה לזכויות החולה
ניתן לפנות לאגודה לזכויות החולה בכל אחד מערוצי הקשר הבאים:
ת"ד 52056 תל-אביב מיקוד:6152001
03-6022934 א'-ה' 10-14
03-6021878
info@patients-rights.org

על מנת לדעת האם קרוב משפחה מבוגר מנצל את כל הזכויות וההטבות להן הוא זכאי בשל גילו ובשל מאפייניו האישיים הייחודיים, יש להכיר את מאפייניו של המבוגר – ובמקביל להכיר את קשת הזכויות וההטבות הקיימים למבוגרים בישראל.

כדאי לשוחח עם המבוגר ועם בני משפחה אחרים המעורבים בחיי היומיום של המבוגר – על מנת להבין מהם אילו הטבות הוא כבר מנצל – ועל סמך מידע זה, לבדוק האם ישנן הטבות נוספות להן המבוגר זכאי אך אינו מנצל.

כאשר מדובר במתן שירותים רפואיים, חוק זכויות החולה נועד להגן על אנשים (ומבוגרים בכללם) אשר מפאת מצבם הבריאותי, עשויים להיות חשופים לפגיעה בזכויותיהם, כבודם ופרטיותם – בעת קבלת טיפול רפואי. החוק כולל התייחסות להיבטים כדוגמת:

• טיפול רפואי נאות – מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש.
• מידע בדבר זהות המטפל – כל מטופל זכאי למידע בדבר זהותו ותפקידו של כל אדם שמטפל בו.
• דעה נוספת – כל מטופל זכאי לקבל חוות דעת נוספת שתושג מיוזמתו כאשר המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו.
• שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל – כל מי שמטפל במטופל מחויב בשמירת כבודו בכל שלבי הטיפול הרפואי. הכוונה להתייחסות ובכיבוד זכויותיו כאדם וכמטופל, הן החוקיות והן המוסריות.
• הסכמה מדעת לטיפול רפואי – סעיף זה בא להדגיש כי גופו ורוחו של אדם שייכים לו ואך ורק לו ולפיכך, כל טיפול רפואי הניתן למטופל יינתן אך ורק בהסכמתו של המטופל, כאשר הוא מבין במה מדובר על כל המשתמע מכך (סיכונים, תופעות לוואי, סיכויי החלמה, כאב צפוי ועוד). לשם כך, על המטפל למסור את המידע למטופל באופן נהיר ומוקדם ככל שניתן. במקרים דחופים, בהם המטופל לא מסוגל לאשר טיפול זה או אחר, ינהגו המטפלים בהתאם לחוקים הנוספים שצוינו ויצוינו בהמשך ושכל מטרתם לסייע למטופל להחלים.

ניתן לפנות לארגונים הבאים על מנת לקבל ייעוץ בתחום האשפוז השיקומי:

– האגודה לזכויות החולה בישראל – מפעילה תכנית ייעוץ ללא תשלום בנושא השיקום

– מרכז כיוונים לזכויות רפואיות

– עמותת רעות משפחה מטפלת

– ארגון כל זכות

לאחר השחרור משיקום באשפוז יתכן ויידרש המשך שיקום במסגרת הקהילה. במידה ובמכתב השחרור הומלץ על המשך שיקום, קופת החולים תבצע הערכה ראשונית בבית המטופל, ותקבע תוכנית טיפולית בקהילה.

מטעם הממשלה – משרד הבריאות ומשרד השיכון הם הגופים האחראים על העזרה לאנשים בעלי מוגבלות החיים בביתם .

שני המשרדים הקימו ועדה משותפת שמטרתה להתאים את דירת המגורים ודרכי הגישה לדירה לצרכיהם של האנשים המוגבלים בניידות. קביעת המוגבלות נעשית על ידי מוסד רפואי מוכר – קופת חולים, בית חולים, מסגרות שיקום ציבוריות. במידה ומאושר סיוע הוא ניתן באמצעות הלוואה או מענק והלוואה. בהתאם להחלטת הוועדה, ניתנות הטבות נוספות על ידי משרדי ממשלה שונים (למשל משרד הרישוי).

בנוסף לגופים אלה, אנשים המעוניינים בסיוע בהתאמת הבית, יכולים לפנות לעמותות התנדבות שונות כגון: עמותת מילבת, עמותת יד שרה, או עמותת עזר מציון – אשר מסייעות בבחירת האביזרים המתאימים ובהשאלתם.

שחרור מוצלח הוא מרכיב חשוב בכל תהליך שיקום מוצלח.

הכנת המטופל לקראת החזרה לביתו היא חלק חשוב בתהליך השיקום.

– במהלך האשפוז, במידה וזה אפשרי, צוות המחלקה מעודד את המטופל לצאת לחופשות לביתו בחגים ובסופי שבוע. היציאה הביתה תורמת רבות למצב רוחו של המטופל ומסייעת לו להבין יותר את מצבו החדש.

– צוות המחלקה מעודד את בני המשפחה המטפלים לעקוב אחר התקדמות בן המשפחה המאושפז במהלך השיקום. בני המשפחה מוזמנים לשיחות עם הרופא ועם הצוות המטפל, מוזמנים לצפות בטיפולים המקצועיים, לתמוך ולעודד את המטופל ובמקביל לנסות להבין באיזה מצב תפקודי ישתחרר האדם הביתה.

– העובד הסוציאלי מלווה את התהליך השיקומי של המטופל, יוצר קשר איתו ועם משפחתו, ועוזר להם לבצע את המשימות הדרושות לקראת חזרת האדם לביתו (הכנת הבית, מיצוי זכויות, מציאת מטפל וכו').

תהליך השיקום הטיפוסי כולל מספר שלבים:

• אבחון והערכה ראשוניים – כאשר אדם מגיע למחלקה שיקומית מבית החולים, הוא נבדק ועובר הערכה ראשונית על ידי כל אחד מצוות המחלקה באשר למצבו הרפואי ולפרוגנוזה (תחזית) השיקומית שלו .
• הצבת יעדים – לאחר סיום שלב הערכה מתכנס צוות המחלקה לישיבה ומגבש החלטה הכוללת יעדים ולוחות זמנים.
• בניית תכנית טיפול – לכל מטופל במחלקה נבנית תכנית טיפול המתאימה לצרכיו וליכולתו.
• מעקב אחר ההתקדמות התפקודית של המטופל
• הכנה של המטופל ומשפחתו לקראת חזרתו לביתו כולל יציאה לחופשה בבית.

העבודה במחלקה שיקומית מתבצעת על ידי צוות רב מקצועי הכולל- רופא (גריאטר / שיקומי), אחיות, פיזיותרפיסט, מרפאה בעיסוק, דיאטנית, קלינאי תקשורת, פסיכולוג ועובד סוציאלי.

הראיה השיקומית היא ראיה כוללנית המסתכלת על האדם המטופל בכל האספקטים של חייו בדגש על תפקוד.

במקרים רבים, מבוגרים מגיעים לאשפוז שיקומי לאחר שחוו טראומה כמו נפילה או תאונה, וחשש מרכזי נוגע לפגיעה חוזרת – נפילה או תאונה נוספת. ביטחונו העצמי של המבוגר עשוי להיות נמוך, עד כדי הימנעות מפעולות בסיסיות כדוגמת הליכה או רחצה.

חששות נוספים נוגעים לאשפוז בסביבה לא מוכרת, הרחק מהבית. מבוגרים מסוימים חוששים מתהליך השיקום עצמו – המערב טיפול מצד גורמים רבים. מצד אחד המבוגר חש רצון להשתקם מהר, בכדי לחזור לאיתנו ולשוב למגורים בבית – ומאידך, הלחץ הכרוך בשיקום מהיר עלול דווקא לעכב את התקדמות הטיפולים וההחלמה.

דרך טובה להתמודד עם חששות אלו ואחרים מצד המבוגר המאושפז באשפוז שיקומי, היא לשוחח עמו בפתיחות על הרגשותיו ודאגותיו. גילוי מודעות לחששות והעלאתן לפני השטח, מסייע למעטפת השיקומית כולה – רופאים, אנשי מקצוע שיקומיים, ובני המשפחה – להתייחס לקשיים ולמזער אותם.

חשוב להסביר למשתקם כי מסגרת השיקום היא זמנית ובסיום תהליך השיקום יחזור לביתו או לסידור מגורים חליפי.

בבחירת מרכז שיקום מומלץ להתייחס לשיקולי קרבת מרכז השיקום למקום מגוריו של החולה ומשפחתו.

כאשר קיימת אפשרות לבחור בין כמה מסגרות שיקום באשפוז, העצה הטובה ביותר היא לערוך סיור במרכז השיקום לפני שחרורו של החולה מבית החולים הכללי.

כדאי להתרשם מאיכות המקום וניקיונו, ממכוני הטיפול והציוד הטיפולי, מהיחס של הצוות השיקומי, משירותי השיקום המוצעים בו ( פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, דיאטנית קלינית, שירותים סוציאליים), מומלץ לשאול לגבי מספר הטיפולים לכל מטופל. כדאי לברר גם על כמות המטפלים לכל מטופל, ומספר המטופלים בחדר. ניתן ורצוי להיעזר בהמלצות של משתקמים אחרים.

נזק נוירולוגי נגרם כתוצאה מפגיעה במערכת העצבים המרכזית או ההיקפית שיכולה לנבוע מגורמים רבים – כגון מחלות כלי דם של המוח, אירוע מוחי פגיעות ראש טראומטיות, טרשת נפוצה, מחלות עצביות ניווניות, גידולי מוח, מחלה נוירולוגית היקפית, או מחלות הפוגעות בחוט השדרה ומשפיעות על תפקוד מוטורי, שליטה בסוגרים ויציבה.

נזק נוירולוגי יכול לבוא לידי ביטוי בקשיים בתנועה, קשיים בתנועת גפה או גפיים, קשיים בדיבור, פגיעות קוגניטיביות, פגיעות ביכולות חברתיות, פגיעות רגשיות.

תוכנית שיקום נוירולוגי כוללת גם סיוע בפעילויות יומיומיות, ריפוי בדיבור, פעילויות לשיפור איזון השרירים, ופעילויות לשיפור ליקוי קוגניטיבי כמו קושי בקשב, ריכוז וזיכרון.

שיקום אורתופדי ניתן לאחר מקרים של שברים במפרק הירך, שברים בגפיים, קטיעת גפיים החלפת מפרקים, ניתוחים במפרקים או דלקות פרקים חריפות. נזק אורתופדי ייגרם כתוצאה מפגיעות בעצמות השלד, השרירים, גידים, רצועות או מפרקים. נזק זה, בין אם זמני או קבוע, יכול לבוא לידי ביטוי בקשיים בתנועה ובתנועת גפיים.

כאשר הגורם המקצועי בבית החולים החליט שמטופל זקוק להמשך טיפול שיקומי באשפוז וקופת החולים מסרבת לקבל המלצה זו ואינה מאשרת את המשך האשפוז, יש לפעול באחת הדרכים הבאות:

• לפנות להערכה שיקומית במסגרת השיקומית באשפוז.
• לפנות לחוות דעת נוספת של רופא מומחה בגריאטריה או בשיקום, המקובל ומוסכם על קופת החולים.

כל אי הסכמה חייבת להיות מפורטת ומנומקת.

חשוב לדעת – פצע לחץ או הזנה בזונדה אינם מהווים סיבה למניעת קבלת טיפול שיקומי.

ההפניה לשיקום נעשית בבית החולים לקראת השחרור מאשפוז רגיל. ההמלצה לשיקום יכולה להינתן ע"י הרופא המטפל.

– בעת קבלת החלטה באשר למסגרת השיקום המתאימה, יש לשתף את המטופל ומשפחתו ולהתחשב בהעדפותיו.

– ההחלטה על מתן השיקום ועל יעדיו תתקבל על ידי רופא מומחה בגריאטריה או על ידי מומחה בשיקום מבית החולים, ובהתייעצות עם נציג הצוות הרב מקצועי של בית החולים.

– ההחלטה באשר לטיפול השיקומי תינתן לקופת החולים, למטופל ולמשפחתו, לפחות שני ימי עבודה לפני השחרור מהמחלקה.

– נציג קופת החולים יבחן את המלצת בית החולים וייתן מענה מהיר (תוך שני ימי עבודה). סטייה מהמלצת בית החולים מחייבת נימוק מפורט ומתועד, תוך פירוט החלופות המוצעות למטופל.

חולים המשוחררים מבית החולים להמשך שיקום בקהילה יעברו הערכה ראשונית הכוללת בניית תכנית טיפול תוך 2 ימי עבודה מיום שחרורם. ההערכה תתבצע לפחות על ידי איש צוות אחד מצוות המסגרת השיקומית.

קיימים 3 סוגים של שיקום בקהילה:

• שיקום במסגרת אשפוז יום – לאדם הזקוק לפחות ל 3 סוגי טיפולים פארא רפואיים שונים.
• שיקום במכונים בקהילה – לאדם הזקוק לטיפול פארא רפואי אחד.
• שיקום בבית המטופל – לאדם שעקב מצבו התפקודי אינו יכול להגיע לטיפולים במכוני הקהילה.

יש לעמוד לפחות באחד מהתנאים הבאים, על מנת להפנות חולה לשיקום באשפוז:

1. מצב רפואי הדורש השגחה רפואית וטיפול רפואי סיעודי ממושך.
2. מצב תפקודי ופסיכו-סוציאלי הדורש מתן אפשרות לחולה להיערך לקראת שחרור למשל במצב של העדר מטפל עיקרי.
3. ליקויים מוטוריים, התנהגותיים, שפתיים, הדורשים טיפולים אינטנסיביים ואמצעים המצויים רק במסגרות אשפוז.
4. מעוכבי דריכה (חולים שאינם מורשים לדרוך או לעמוד על הרגל למשך תקופה) עקב טיפולים אורתופדיים יופנו לשיקום באשפוז.
5. חולים נוירולוגים שמקבלים ציון תפקודי במבחן תפקוד "FIM" פחות מ-75 (מתוך 126).
6. כאשר לא ניתן לקבל שיקום בקהילה באזור המגורים, מאחר ולקופת החולים בה האדם מטופל אין שירותים באזור המתאימים לצרכיו.

מבוטח חולה שפנה לחדר מיון על דעת עצמו, יביא למזכירות קופת החולים סיכום מחלה מחדר מיון וקבלה המעידה על תשלום (אם שילם). אם הפנייה למיון תמצא מוצדקת, הקופה תשלח טופס התחייבות לבית החולים והמבוטח יחויב לשלם אך ורק אגרת מיון לפי החוק. מומלץ למובטח לוודא מול בית החולים כי הקופה אכן שלחה את טופס ההתחייבות וכי אין לו כל חוב כלפי בית החולים.

הגעה לחדר מיון שלא במקרה דחוף וללא התחייבות הקופה המבטחת, לא תחייב את הקופה להמציא למטופל התחייבות בדיעבד והוא עלול לשאת במלוא העלות של הטיפול עליו התחייב מול בית החולים, בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הבריאות.

אדם אשר מבוטח בקופת חולים, ופנה לחדר מיון באחד מהמקרים הבאים – זכאי לפטור מלא מתשלום עבור עלות הטיפולים, אך עדיין חייב בתשלום אגרת חדר מיון:
1. פניה לחדר מיון בשעות 06:00 – 01:00, מלבד במקרים המזכים בפטור מלא מתשלום.
2. במקרים שבהם התברר בדיעבד כי ההפניה הייתה מוצדקת מבחינה רפואית.

זכאויות נוספות – בהתאם לקופה המבטחת:
• מידע למבוטחי  "כללית"
• מידע למבוטחי "מכבי שירותי בריאות"
• מידע למבוטחי "מאוחדת"
• מידע למבוטחי "לאומית"

חדרי המיון של בתי החולים בישראל מאופיינים בצפיפות גבוהה. במקרים מסוימים, זמני המתנה לבדיקת רופא או אחות עשויים להיות ארוכים מאד. לכן, מומלץ כי בני משפחה ילוו את המבוגר אל חדר המיון, וישהו עמו במקום במהלך ההמתנה. ניתן להצטייד במזון ושתייה, ובאמצעים להעברת הזמן.

על בני המשפחה המלווים לשמור על עירנות, ולהזעיק את הצוות הרפואי בכל חשד להחמרה במצבו הבריאותי של המבוגר, במהלך ההמתנה לבדיקה.

כאשר המימון צריך להיעשות ע"י קופת החולים, והפינוי נעשה נעשה באמבולנס של מגן דוד אדום –

– במקרה של אשפוז: קופת החולים תטפל בהעברת התשלום ישירות מול מד"א. על המטופל להגיש בתוך 30 יום את שובר ההתחייבות לסניף קופת החולים בה הוא מבוטח.

– במקרים בהם המבוטח לא אושפז: כלל התשלום יבוצע על-ידי קופת החולים ישירות למד"א. לשם מימוש הזכות, על המבוטח להציג שובר התחייבות לקופת החולים, תוך 30 יום מקבלת הטיפול, ולשלם לקופת החולים את מחצית עלות הפינוי.

כאשר הפינוי לבית החולים נעשה באמבולנס של ארגון שאינו מד"א – יש לפנות לאותו ארגון ולקופת החולים על מנת לברר את אופן הסדרת התשלום.

חשוב לדעת
• מבוטח שלא יסדיר התשלום באמצעות קופת חולים תוך 60 יום ממועד הפינוי באמבולנס, יהיה מחויב לשלם בעצמו את מלוא הסכום ישירות לחברת האמבולנס, ורק לאחר מכן יוכל לפנות לקופת החולים בבקשה להחזר.
• יש לוודא כי התשלום יועבר למד"א לכל המאוחר תוך 90 יום ממועד מתן השירות (המועד בו בוצע פינוי באמבולנס), אחרת יתווספו לחוב הפרשי ריבית והצמדה.
• במקרה שבו התווספו לחוב הפרשי הצמדה וריבית בשל פיגור בתשלום ניתן לפנות במכתב בקשה אל מנכ"ל מד"א, לפרט את הסיבות לפיגור בתשלום ולהראות כי הפיגור בתשלום נבע מנסיבות שלא היו בשליטת החייב. למנכ"ל מד"א יש סמכות לוותר לחייב מסוים על ריבית או הפרשי הצמדה (כולם או מקצתם).
• אם הפינוי לבית החולים נעשה באמבולנס של ארגון שאינו מד"א אזי יש לפנות לאותו ארגון ולקופת החולים על מנת לברר את אופן הסדרת התשלום.

מידע נוסף מופיע באתר "כל זכות"

מי שפונה באמבולנס לבית החולים זכאי למימון חלקי או מלא של עלויות הפינוי בהתאם לנסיבות המקרה.

מבוטחים בביטוח בריאות אשר פונו לבית החולים באמבולנס או בניידת טיפול נמרץ, בהתאם לנסיבות הבאות:

מימון מלא של עלויות הפינוי:
• מבוטחים שפונו ואושפזו בבית החולים – זכאים למימון מלא של הוצאות הפינוי על-ידי קופת החולים בה הם מבוטחים.
• מבוטחים שפונו ממיון בבית חולים אחד להמשך טיפול בבית חולים אחר – זכאים למימון מלא של הוצאות הפינוי על-ידי קופת החולים בה הם מבוטחים.
• מבוטחים שהועברו מבית חולים אחד לאחר – זכאים למימון מלא של הוצאות הפינוי על-ידי ביה"ח המפנה (אלא אם הועברו למוסד סיעודי).
• מבוטחים שפונו מבית החולים למסגרת שיקום או סיעוד מורכב – זכאים למימון מלא של הוצאות הפינוי על-ידי קופת החולים בה הם מבוטחים.

מימון חלקי של עלויות הפינוי:
• מבוטחים שפונו באמבולנס טיפול נמרץ (אט"ן) או בנייד טיפול נמרץ (נט"ן) ולא אושפזו בבית החולים – זכאים למימון 50% מהוצאות הפינוי על ידי קופת החולים בה הם מבוטחים.
• חלק מקופות החולים מעניקות הטבות מעבר לזכאות הבסיסית (ראו פרטים באתר משרד הבריאות). מומלץ לפנות לקופת החולים, בכל מקרה, לשם ברור היקף הזכאות.

מי לא זכאי למימון עלות הפינוי ?
מבוטחים שפונו באמבולנס רגיל (שאינו אט"ן או נט"ן), ולא אושפזו – יישאו בעלויות הפינוי בעצמם.

מטרת הלימודים בקורס עזרה ראשונה היא הקניית מיטב הידע התיאורטי והמעשי הדרוש בכדי להגיש עזרה ראשונה על הצד הטוב, המהיר והמקצועי ביותר שיש. תפקידם של מגישי העזרה הוא לעזור בטיפול בחולה או בפצוע עד לבואו של גורם רפואי מוסמך (רופא או פאראמדיק). במקרים רבים מתן העזרה הראשונה הוא קריטי ועל כן חייב להיעשות על ידי אנשים המומחים לעבודה זו, אנשים אחראים הבקיאים בתהליך הגשת העזרה במקרי חירום.

הקורסים להגשת עזרה ראשונה מספקים את הידע והכלים הדרושים לפעולות במצבי חירום, עד להגעת הצוותים הרפואיים המקצועיים -הרופאים והפאראמדקים למקום האירוע.

במסגרת הקורס מוכשרים המשתתפים להעניק עזרה וסיוע במקרי חירום רבים, כגון: התקפי לב, שבץ מוחי, תאונות דרכים, טביעה, תאונות עבודה ועוד. הלימודים בקורס עזרה ראשונה משלבים לימוד עיוני לצד תרגול מעשי על בובות ואף על חברי הקורס.

כאשר קרוב משפחה נתון במצב נפשי קשה ומסרב לפנות לבדיקה פסיכיאטרית, ניתן לפנות לרופא המשפחה או לעובדת הסוציאלית בשירותי הבריאות והרווחה הקהילתיים ולבקש ביקור בית.

בסמכות רופא המשפחה או העובדת הסוציאלית לפנות לפסיכיאטר המחוזי ולדרוש בדיקה פסיכיאטרית כפויה. אם הפסיכיאטר המחוזי מוציא הוראת בדיקה, הוא שולח צוות מאשפז להביא את החולה לבדיקה פסיכיאטרית.

אפשרות נוספת היא לשכנע את האדם שמסרב להתפנות לבית חולים פסיכיאטרי, להגיע לבית חולים כללי לבדיקה. בבית חולים כללי נמצא רופא פסיכיאטר שיאמוד את מצבו ולפי הצורך יפעל לאשפזו בכפייה.
כמו כן ניתן לפנות למגן דוד אדום (101) ולהזמין ביקור של פסיכיאטר בתשלום.

בית חולים פסיכיאטרי אינו מוסמך לשלוח צוות מטפל שיביא אנשים לבדיקה או אשפוז גם אם מדובר בחולים שהיו מאושפזים בעבר בבית החולים. כאשר יש סכנת אלימות (למשל בן שמאיים לפגוע בבני המשפחה) או הפרעה לסביבה (אדם שמוריד מכנסיים ברחוב או עומד באמצע הכביש) יש להתקשר למשטרה. המשטרה רשאית לעצור את האדם או להביאו לבדיקה פסיכיאטרית (בגין הפרעה או סיכון הציבור ו/או עצמו).

פנייה למשטרה, במיוחד על ידי בן משפחה, כרוכה בלבטים רבים ובקושי רגשי מובן, אולם במקרים מסוימים היא עשויה להציל חיים. לכן מומלץ לא להסס ולא להשתהות.

במקרים שבהם האיום איננו מיידי, אולם עדיין נדרש אשפוז והחולה איננו משתף פעולה, יש לפנות ללשכת הפסיכיאטר המחוזי. הפנייה יכולה להיעשות על ידי רופא משפחה, עובדת סוציאלית או באופן ישיר על ידי קרובי משפחה. קרובי המשפחה מתבקשים לגבות את פנייתם הטלפונית גם בפקס המפרט את פרטי המקרה ומנמק את בקשתם לבדיקה פסיכיאטרית כפויה.

לחצו כאן לרשימת לשכות הפסיכיאטר המחוזי באתר משרד הבריאות.

כן. במידה ובן משפחה מבוגר לקה במצב חירום בריאותי על רקע נפשי – כדוגמת חשש להתאבדות, ניתן להיעזר בקו החירום הטלפוני של ער"ן – בכל שעות היממה, במספר 1201.

ער"ן הוא שירות הומניטרי, המציע עזרה ראשונה נפשית בטלפון ובאינטרנט, תוך הקפדה גמורה על סודיות ועל אנונימיות.אדם במשבר, החש בדידות, אכזבה, ייאוש, חושב על התאבדות או נמצא במצוקה נפשית מכל סיבה שהיא, ימצא בער"ן אוזן קשבת והתעניינות כנה בבעיותיו.

מתנדבי ער"ן ינסו להקל עליו באמצעות שיחה, וביחד יחפשו דרכים להיחלץ מן המצב וימסרו לו מידע והכוונה לשירותי סיוע שונים במצבי חירום.

בער"ן 1000 מתנדבים- גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, עולים וותיקים, שלכולם אוזן קשובה, לב פתוח ונכונות לסייע לאדם במצוקה. המתנדבים, הבאים מרקע מקצועי מגוון הכולל חינוך, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, עוברים הליכי מיון קפדניים והכשרה מיוחדת המקנה להם מיומנות להגיש עזרה הולמת.

בנוסף לפנייה טלפונית, ניתן לפנות לער"ן גם באמצעות הדואר האלקטרוני, בצ'ט אישי, או בפורום ער"ן.

להלן לינק לאתר עמותת ער"ן

חשוב לשמור על קור רוח בעת התרחשות מצב חירום בריאותי, וזאת על מנת לספק את הטיפול הטוב ביותר לאדם הנמצא במצוקה. מסירת הפרטים הברורים והמדויקים ביותר אודות המצב, תזרז את הגעתם של כוחות העזרה הראשונה בעודם מצוידים בציוד המתאים ביותר.

שמירה על קור רוח מסייעת גם לבצע פעולות חיוניות נחוצות אחרות, כדוגמת הרחקת הנפגע ממוקד סכנה (כמו אש בוערת או ברז גז פתוח).

בשיחה למוקד 101 של מד"א יש לענות בסבלנות לשאלות המוקדן:

1. מה קרה – יש לענות במשפט קצר.
2. מהו מספר הטלפון שלכם – אם השיחה מתנתקת שיוכל לחזור אליכם או לאתר אתכם במידת הצורך
3. איפה מצב החירום במדויק – מרגע שמסרתם את הכתובת האמבולנס כבר בדרך אבל יש שאלות נוספות.
4. הוראות הגעה נוספות במידת הצורך.
5. שמו המלא של החולה או הנפגע (אם ידוע).

במידת האפשר, על אדם אחר לרדת למפלס הרחוב על מנת להמתין לאמבולנס למטה ולכוון את הצוות הרפואי אל מיקומו של הנפגע.

בזמן שממתינים לאמבולנס יש לסייע לחולה או הנפגע בהתאם ליכולת וההכשרה.

לעתים המוקד יורה לכם לבצע פעולות על מנת לסייע לחולה או הנפגע, עד שהאמבולנס יגיע.

שיחה משפחתית מקדימה על הנושא ותרגול משותף של בני המשפחה והמבוגר, ביחס לתרחישים שונים. התרגול והמודעות לנושא הם חיוניים מאחר והם מסייעים בהיבט המעשי גם מעודדים תפקוד מסודר ואחראי ומונעים אובדן עשתונות.

נושא חשוב שכדאי להעלות בשיחה מול המבוגר, נוגע להקפדה על הימנעות מנעילת דלתות בחדרי שירותים ואמבטיה. מקרי החלקה באמבטיה או במקלחת נפוצים בגיל מבוגר – וכאשר דלת החדר נעולה, הדבר עשוי לעכב את זיהוי מצב החירום ואת הגשת העזרה הראשונה – עד לרמה של סיכון חיים. לכן, רצוי לאמץ הרגל של השארת הדלת לא נעולה.

על אותו המשקל, רצוי לעודד את המבוגר שלא להשאיר את המפתח בחור המנעול של דלת הכניסה הנעולה – מאחר וגם נוהג זה עשוי לעכב את הכניסה לדירה, במצב חירום.
מבחינת בני המשפחה – כאשר מבוגר נקלע למצב חירום בריאותי, בני המשפחה עשויים להיכנס ללחץ, לקפוא במקום או לבצע פעולות מיותרות – באופן שאינו רצוי. לחלופין, התרגול והמודעות לנושא מסייעים לתפקד כהלכה בזמן אמת, ובכך לסייע להגיש עזרה ולצלוח את מצב החירום בשלום.

אדם שהוגדר על ידי הביטוח הלאומי כזכאי לגמלת סיעוד, יכול לקבל במסגרת השירותים הניתנים לחצן מצוקה. כאמור,הבקשה ללחצן מצוקה נעשית באמצעות פנייה לעובדת הסוציאלית במחלקה לשירותים חברתיים, ברשות המקומית.

את השירות יספקו חברות וארגונים שהוכרו על ידי הביטוח הלאומי כנותני שירותים.

לחצן המצוקה מאפשר הזעקה של עזרה, אך הוא אינו כולל כיסוי של תשלום עבור העזרה, הרופא או האמבולנס שהוזמנו.
אוכלוסיות פרטניות זכאיות אף הן ללחצני מצוקה – אלמנות והורים שכולים ,המטופלים במשרד הביטחון, וניצולי שואה העומדים בקריטריונים מסוימים. בנוסף, ישנה אפשרות לקבל לחצן מצוקה במסגרת שירותי קהילה תומכת.

"שעת חירום לאומית" מוגדרת כאחד מהמצבים הבאים:

• מלחמה – אזורית או כוללת
• אסונות טבע – שריפה/רעידת אדמה/ שיטפונות
• אר"ן – אירוע רב־נפגעים כגון תאונת דרכים קשה או פיגוע
• אט"ה – אירוע טוקסיקולוגיה (הרעלה) המוני
• מגפות

מצב חירום לאומי בדרך כלל מאופיין בשינויים מהירים, בחלקם בלתי צפויים, המהווים איום על שלומם הגופני והנפשי של אנשים רבים, ולעתים גם על רכושם. אלו הם מצבי חירום קולקטיביים – כאלו המשפיעים על קבוצה רחבה מאד של אנשים במדינה.

מנגד, מצב חירום אישי הוא מצב חירום המשפיע על אדם יחיד, ולא על הסביבה כולה. לרוב, מצבי החירום האישיים נגרמים בשל בעיה בריאותית כלשהי.

טרם מתן תשלום לאיש המקצוע, וטרם עזיבתו את הבית, כדאי לבחון את איכות העבודה שבוצעה:

– האם התיקון הצליח?

– האם ההתקנה של מכשיר חדש היא איכותית ויציבה?

– האם תוך כדי העבודה נגרם נזק משני כלשהו לחלק אחר של הדירה (קיר שהשתפשף, רהיט שנשבר)?

בחינת איכות העבודה הכוללת מאפשרת לבקש מאיש המקצוע שיפורים, לפני השלמת העסקה – באופן העשוי למנוע מחלוקות ובעיות בהמשך.

במצב של מחלוקת או חוסר שביעות רצון מתפקודו של איש המקצוע ומתוצאות עבודתו, מומלץ לתעד במצלמה את הכשלים המסתמנים. ניתן לקבל חוות דעת של בעל מקצוע נוסף, אשר מסוגל להצביע בעין מקצועית על העבודה שנעשתה, ולחוות דעה ביחס להיותה תקינה או לוקה בחסר.

לאחר מכן, מומלץ לפנות שוב לבעל המקצוע המדובר, ולקיים עמו שיחה רגועה, תוך פירוט התלונות הקיימות, ובקשה שיגיע בשנית לבית על מנת לבצע שיפורים. יש לוודא כי בעל המקצוע לא יגבה תשלומים נוספים במידה ומדובר רק על תיקון של העבודה המקורית שנדרשה  מלכתחילה.

במידה ובעל המקצוע אינו משתף פעולה, אינו עומד בסיכומים, או במידה והתגלה כי גבה שכר מופקע בעבור עבודתו (בהשוואה למחירי השוק), ניתן להציע לו לפנות למוקד גישור מקצועי (כפי שמפעילים מספר אתרים המאגדים בעלי מקצוע שונים).
ניתן ללחוץ על בעל המקצוע באמצעות הצהרת כוונה לפנות בתלונה לאיגוד מקצועי, לאיגודי זכויות הצרכן, או אפילו באמירה לפיה לא ימליץ על שירותיו בעתיד.

אמצעי נוסף המאפשר ללחוץ על בעל מקצוע בעייתי, הינו באמצעות פרסום משוב שלילי אודותיו באתרים המדרגים בעלי מקצוע או מאפשרים מתן משוב ישיר. פרסום משוב שאינו חיובי הוא זכותכם – אבל במקרה של מתן משוב שלילי, חשוב מאד לזכור – רשמו אך ורק את העובדות לאשורן, והימנעו מהשמצות מיותרות, לא מדויקות או לא רלוונטיות (לגופו של אדם ולא לגופו של עניין). אי דיוקים אלו עשויים לגרום לנזקים קשים לבעל המקצוע, לתדמיתו הציבורית ולפרנסתו – ואף להוביל במקרי קיצון לתביעת דיבה כנגד האדם המפרסם.

חברות ואתרי אינטרנט מסוימים (כדוגמת b144, דפי זהב, מידרג, המקצוענים, ועוד) מציעים רשימות של בעלי מקצוע – לעתים רשימות אלו כוללות משוב של לקוחות קודמים, דירוג של "כוכבים", או אינדיקציה אחרת לאמינותו ומקצועיותו של איש המקצוע המדובר.

יש למלא טופס בקשה לקבלת תמיכה, טיפול או סעד במחלקה לשירותים חברתיים הסמוכה למקום המגורים.

• מנהל המחלקה לשירותים חברתיים רשאי לבקש פרטים או מסמכים נוספים מעבר לאלה המפורטים בטופס הבקשה, אם לדעתו מסמכים אלה עשויים לסייע בקבלת ההחלטה בעניין בקשת הסיוע.

• לצורך בירור הזכאות לסיוע, לעובד הסוציאלי על פי חוק (פקיד הסעד) סמכות חוקית לחקור את מבקש הסיוע וכל אדם אחר היכול לספק מידע על מצבו של מבקש הסיוע.

• האדם הנחקר חייב למסור את המידע. העובד הסוציאלי מתחייב, כמובן, לשמור על סודיות המידע הרגיש המועבר לו.

• בסמכותו של העובד הסוציאלי לחקור כל אדם אשר עשוי להיות חייב על פי החוק לשלם מזונות להורה המבוגר שלו. במקרה שהתברר כי קיים אדם כזה, רשאי העובד הסוציאלי לתבוע את המזונות בשם ההורה, בהסכמתו ושלא בהסכמתו, אם הוא נמצא בטיפולה של המחלקה לשירותים חברתיים.

• מבקש הסיוע יכול להגיש את הפרטים בכתב או בעל-פה. במקרה שיעדיף להגישם בעל-פה, הוא יכתיב אותם לעובד הסוציאלי ויאשר אותם בחתימת ידו.

• המחלקה לשירותים חברתיים רשאית לחדש את דרישתה לפרטים מדי שנה, במטרה לעדכן את הפרטים והמידע בנוגע למבקש הסיוע.

• אם מבקש הסיוע מסרב למסור את הפרטים והמסמכים הנדרשים, רשאי מנהל המחלקה לשירותים חברתיים להפסיק את הסיוע.

• מסירת פרטים שקריים או העלמת פרטים חשובים עשויה להוביל להפסקת הסיוע, ובמקרים מסוימים אף להעמדה לדין פלילי.

• לאחר הגשת הבקשה, מחויבת מחלקת הרווחה למסור למבקש הסיוע את ההחלטה בעניינו, בכתב ובתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה.

• במידה שיתברר כי למבקש הסיוע היו בפועל הכנסות מספיקות לכיסוי הצרכים שלשמם הוגשה בקשת הסיוע, רשאי העובד הסוציאלי לדרוש את החזרת הסיוע הכלכלי שניתן.

• שיפור משמעותי במצב הכלכלי (עלייה ברמת ההכנסה או קבלת נכסים המאפשרים את סיפוק הצרכים) בתוך תקופה של 6 שנים מקבלת הסיוע עשוי להוביל לדרישה להחזרת הסיוע שניתן.

מדדי הזכאות הנם:

– אזרח ותיק (אישה מעל גיל 62 וגבר מעל גיל 67) – בהתאם למבחני הכנסה.

– ניתנת עדיפות לקשישים הנמצאים באחד או יותר מהמצבים הבאים: סובלים מהזנחה או מהתעללות / חלה ירידה בתפקודם, הם תשושים או סיעודיים / בודדים, ללא משפחה או קשר עם המשפחה

– מתקיימים מקצבה של הביטוח הלאומי בתוספת השלמת הכנסה

– במקרים חריגים יינתן אישור מיוחד לסיוע למי שכבר זכאים לעזרה במסגרת גמלת סיעוד.

הזכאות נקבעת על ידי העובדים הסוציאליים במחלקה לשירותים חברתיים שבאזור מגוריו של המבוגר.

כאשר המבוגר מתקשה באופן קבוע לבצע חלק מהפעולות היומיומיות הוא זכאי להגיש בקשה לביטוח לאומי לקבלת גמלת סיעוד (חוק סיעוד) של ביטוח לאומי. גמלה זו מאפשרת לו לקבל עזרה בניהול משק הבית כמו: ניקיון, קניות, בישול, עזרה ברחצה, הלבשה, האכלה וכו', על פי מידת הזכאות הנקבעת ע"י הביטוח הלאומי (בין 9.75-18 שעות טיפול לשבוע).

הטיפול האישי ניתן על ידי עובדים סמך מקצועיים בהתאם להדרכה שקיבלו מהעובד הסוציאלי.

סוגי הטיפול הניתנים:
• טיפול אישי – סיוע בגילוח, ליווי לטיפולים, קניות וסידורים – עד 30 שעות בחודש.
• סיוע במשק הבית – ניקיון, כביסה, בישול וגיהוץ – עד 40 שעות בחודש.
• שילוב של שני הסעיפים הקודמים (טיפול אישי וסיוע במשק הבית) – עד 70 שעות בחודש.
• סיוע של עובד סמך מקצועי תיווכי – למבוגרים תשושים, בודדים ועריריים המרותקים לביתם (באופן קבוע או זמני) ואינם זכאים לגמלת סיעוד.

הסיוע ניתן למבוגרים שאינם זקוקים לו שעות רבות ביום – עד 10 שעות בחודש, וכולל:

1. מעקב שוטף – ביקורי בית, מעקב טלפוני ועדכון העובד הסוציאלי על שינוי במצב המבוגר.
2. התערבות קצרת מועד – ליווי לבנק, לטיפולים או לבדיקות, סיוע וליווי במעבר לבית אבות, קניית ציוד בסיסי לבית, כגון ריהוט ומכשירים חשמליים (באישור העו"ס), סיוע במילוי טפסים, הבאת תרופות.
3. התערבות במצבים של חירום, משבר או חולי – הזמנת ארוחות חמות לחולים, הזמנת אנשי מקצוע (כגון חשמלאי), ליווי בפינוי חירום מהבית, טיפול אישי אם המטפל הקבוע לא הגיע.
4. מבצעים כגון הבאת שי לחגים וציוד לחורף (אם לא ניתנו באמצעות מתנדבים).

מידע נוסף באתר "כל זכות"

ניתן לתרום את הציוד לעמותות כדוגמת יד שרה, מילב"ת, וגופים נוספים שעוסקים בהשאלת ציוד רפואי ופועלים בסביבת מגוריכם.

לפני ביצוע התרומה אנא וודאו כי הציוד נמצא במצב תפקודי תקין ומתאים לשימוש חוזר, מומלץ לתרום את הציוד כשהוא נקי וארוז בצורה מסודרת עם כל חלקיו ורכיביו.

כן, ניתן להסתייע בהסבר מאת כל גורם בעל סמכות, אשר יכול לסייע, להמליץ או לפרט עוד.

לעתים קרובות, בן המשפחה המבוגר עשוי לייחס יותר משקל לדבריו של אדם "חיצוני" לסיטואציה, בפרט כאשר זהו בעל מקצוע כגון רופא אישי, פיזיותרפיסט, או אפילו שיפוצניק אשר התנסה בהתקנת אביזרים דומים.

כמו כן, ניתן להסתייע בייעוץ הטלפוני החינמי של עמותת מילבת.

בשכונות מסוימות בישראל, ניתן להצטרף למסגרות קהילתיות (כגון מסגרות מטעם המתנ"ס השכונתי, וועד השכונה או העירייה), אשר נועדו לספק מענה קהילתי בעתות חירום – כדוגמת סערות בחורף, מצבי מלחמה או רעידות אדמה.

בשעות חירום, מבוגרים רבים המתגוררים בגפם זקוקים לסיוע ואינם יכולים להיעזר בבני המשפחה המסייעים להם בדרך כלל. המבוגר עשוי להיות מרותק לביתו, או להתקשות לצאת מהבית בעת מצב חירום מתמשך (שלג, הצפות, אזעקות מרובות).

מערכים של התנדבות לשעת חירום מאפשרים למתנדבים לבצע סיור בשכונה ולבקר בדירותיהם של מבוגרים – לדרוש לשלומם, לספק להם מוצרים חיוניים, ולהזעיק עזרה מקצועית במקרים של מצוקה גופנית או נפשית.

ההתנדבות בתור כוננים בשעת חירום מתאימה במיוחד לאנשים אשר מעוניינים לתרום לקהילה, אך אינם זמינים מספיק בכדי להתנדב במסגרת תקופתית רגילה.

במידה וציוד הניטור מרחוק התריע על מדד בריאותי החורג בבירור מהערכים התקינים, וקיים חשש לבריאותו של המבוגר המנוטר, יש לפעול במהירות – ובמידת הצורך להזעיק גורמי הצלה לדירה.

ניתן להגיע למקום בעצמכם, אך חשוב להקפיד לעדכן גם בני משפחה אחרים ביחס להתפתחויות. במקרים פחות דחופים, ניתן לבקש משכן לבדוק את שלומו של המבוגר בטווח הזמן המיידי, ולשהות עמו עד להגעת בן משפחה למקום.

חשוב להפעיל שיקול דעת בהתאם לסיטואציה – כאשר מדובר באינדיקציה להפרעה במדד חיים חיוני (כדוגמת דופק, לחץ דם, נשימה) ניתן להזעיק גורמי הצלה באופן מיידי.

למי שמנוי על לחצן מצוקה – יש להפעילו ולהתייעץ עם הצוות הרפואי.

כן, מחקרים שונים מישראל ומחו"ל מראים כי מבוגרים אשר משתמשים באופן סדיר בציוד עזר אשר הותקן בביתם, מפחיתים את הסיכוי לתאונות ביתיות הכרוכות בנזק גופני.

מבוגרים המשתמשים בציוד עזר ביתי בתחום הניטור הרפואי מרחוק, ובתחום החירום (לחצני מצוקה), מגדילים את הסיכוי שיקבלו סיוע רפואי מהיר במקרה חירום – באופן המשפר את סיכוי ההחלמה במקרה של נזק בריאותי.

סוד השימוש המוצלח באביזרי העזר הביתיים טמון בכך שהמבוגר יחוש בנוח להיעזר בהם באופן יומיומי, ולא יראה בציוד העזר בתור מטרד או מכשול בפני עצמו.

כדי לוודא כי המבוגר אכן חש בנוח להשתמש בכלי העזר הביתי וחושב כי כלי העזר אכן תורם לביטחונו ולבריאותו, מומלץ לשוחח עם המבוגר ולשמוע ממנו – האם יש משהו שמפריע לו בעת השימוש בציוד? האם יש משהו שניתן לשפר? וכיוצא בזאת.

במקרה בו המבוגר מבין את אופן השימוש בכלי העזר הביתי, אך נמנע מלהשתמש בו, יש לברר תחילה מהן הסיבות להימנעות – והאם ניתן לעשות משהו על מנת להתמודד עם סיבות אלו.

בנוסף לכך, ניתן לעודד את המבוגר לעשות שימוש בכלי העזר הביתי באמצעות תזכורות ובקשות, תוך הבלטת החשיבות שבשימוש באביזר, לשם שמירה על בריאותו ועצמאותו של המשתמש.

ניתן להיעזר גם ברופא המשפחה או בגורמים נוספים מסביבתו של המבוגר, אשר יזכירו לו את חשיבות הנושא.

הקוד הוא מסמך שמהווה אישור מטעם משרד הבריאות, לסיוע במימון האשפוז הסיעודי של החולה. הקוד מונפק כאמור על בסיס של זכאות כלכלית ובמידה ויש מקום פנוי ("תקן מיטה") באחד המוסדות המוכרים ע"י משרד הבריאות.

את הבקשה לאשפוז הסיעודי יכול להגיש כל אחד מבני משפחתו של החולה וכן קופות החולים, שירותי הרווחה ובתי החולים. על החולה ובני משפחתו להשתתף בעלות האשפוז בהתאם ליכולתם הכספית של הקשיש, בן/בת זוגו וילדיו. מקורות המימון האפשריים להשתתפות זו הינם הכנסות שוטפות של הקשיש, בן / בת זוגו וילדיו, נכסים כספיים ונכסי מקרקעין של הקשיש ובן / בת זוגו. ביטוח סיעודי, אם קיים, ישמש גם הוא למימון השתתפות החולה ומשפחתו.

להלן השירותים:

1. הערכה וטיפול יומי ע"י רופא ונוכחות רופא במשך כל היממה.
2. הערכה וטיפול יומי ע"י אחות, ונוכחות אחות במשך כל היממה.
3. הערכה וטיפול תפקודי (פיזיותרפיה, ריפוי ועיסוק, עו"ס וקלינאית תקשורת).
4. הערכה וטיפול תזונתי.
5. זמינות שירותים נוספים: בית מרקחת מעבדה, ורנטגן.
6. תכנון שחרור לקהילה, או הפנייה למחלקה לתשושים או סיעודית.

המחלקות מיועדות לחולים המופנים ממרכזים רפואיים אחרים או קופות החולים השונות אשר זקוקים לטיפול והשגחה אינטנסיביים ועונים על הקריטריונים של חולה סיעודי מורכב.

במקרה שמדובר בחולה סיעודי מורכב, הטיפול בו דורש גם השגחה רפואית צמודה. על כן האחריות היא של קופות החולים שבדרך כלל מפנות את המטופל למחלקות לסיעודי מורכב בהמשך לאשפוז בבית החולים. מימון האשפוז מתחלק בין קופת החולים למשפחתו של החולה, כשברוב ההוצאה נושאת קופת החולים.

ההשתתפות העצמית של החולה היא כ-123שקל ליום (נכון ל 3/16), בלי הגבלת זמן למשך האשפוז שימומן כל עוד יש צורך רפואי בכך. ההשתתפות העצמית מתבצעת מול קופת החולים אשר מפנה את המטופל עם טופס 17.

הקופות נותנות הנחות למטופלים שמצבם הכלכלי אינו מאפשר לכסות את עלויות התשלום בגין ההשתתפות העצמית – פרטים בסניפי הקופה.
התניית קבלת התחייבות מהקופה בתשלום השתתפות עצמית – על הקופות מוטלת אחריות לספק את השירות, גם אם המשפחה מסרבת לשלם את ההשתתפות העצמית הנדרשת, וזאת על מנת שלא לפגוע בחולה הזקוק לשירות. להוראת משרד הבריאות בנושא איסור התניית שירות בתשלום השתתפות עצמית בנושא אשפוז סיעודי מורכב – לחץ כאן
לרשימת בתי החולים הכרוניים לסיעודיים וסיעודיים מורכבים הקישו כאן

מחלקה לסיעוד מורכב הינה מחלקה גריאטרית המטפלת בחולים שהוגדרו כסיעודיים או תשושי נפש בתפקודם ובנוסף, זקוקים לטפול רפואי סיעודי פעיל במסגרת אשפוזית ע"י צוות עם מיומנויות מקצועיות גבוהות, כתוצאה מעומס טיפולי סיעודי ומצב רפואי נתון בנוסף, תתמחה המחלקה גם במתן "טיפול תומך" (פליאטיבי) למגוון מחלות סופניות.

חולה סיעודי מורכב שיש לו סביבה תומכת יכול להיות מטופל בביתו, באמצעות שירותים אמבולטוריים של קופת החולים (המרפאה המקומית ויחידות לטיפול בית). אך במקרים שבהם החולה ערירי או שמשפחתו מתקשה לטפל בו, הוא יאושפז במחלקה לסיעוד מורכב בבית חולים, המאוישת על ידי רופאים ואחיות מוסמכות במשך כל שעות היממה, ומנוהלת ע"י רופא גריאטר.

בהתאם לחוקי המדינה, טיפול אשפוזי של חולה סיעודי מורכב כרוך בתשלום.

חולה המוגדר כחולה סיעודי/ תשוש נפש באופן קבוע ובנוסף נדרשים טיפול והשגחה ע "י צוות עם מיומנויות מקצועיות גבוהות כתוצאה מעומס טיפולי סיעודי ומצב רפואי כמפורט להלן:

1. מטופל סיעודי במצב בלתי יציב, הסובל מבעיות רפואיות שבגינן לא נדרש אשפוז בבי"ח כללי ומאידך, נדרש טיפול רפואי וניטור רפואי.
2. חולה בעל פצע לחץ (פצעים בדרגה 4- 3 )בעור.פצע בדרגה – 3 כיב שטחי עם אבדן העור וחלק מהרקמה התת עורית/
פצע בדרגה – 4 כיב עמוק המגיע עד לרקמת השריר או העצם.
3. צורך במתן עירוי נוזלים ו/או טיפול תרופתי תוך ורידי לזמן ממושך.
4. בעיות נשימתיות הדורשות:
א. טיפול סעודי ורפואי קבוע כגון טרכאוסטומיה,
ב . הנשמה (ללא טרכאוסטומיה) דרך מכשיר (BIPAP)
ג. טיפול צמוד עם עומס טיפולי רב (כגון אינהלציות או סקשיין יותר מפעם ביום, ניטור מצב חמצוני
בדם מידי משמרת)
5. .מטופל סיעודי הזקוק באופן קבוע לדיאליזה פריטונאלית או המו דיאליזה.
6. מחלות ממאירות הדורשות טיפול אקטיבי לרבות ערויי דם, ניקוזים פלאורליים, איזון כאב, מתן תרופות דרך הוריד, כמותרפיה, רדיותרפיה.
7. .מחלות שבעטיין יש לתת עירויי דם חוזרים למשך תקופה ממושכת ,בתדירות העולה על פעם בחודש. זאת , לאחר הברור האבחנתי .
מחלקת סיעוד מורכב תתמחה גם במתן טיפול תומך(מקל) למגוון מחלות סופניות בהתאם לאמות המידה לשירות זה מיום 12/7/09" – הפעלת שירות פליאטיבי – חוזר מנכ"ל" 30/09

חשוב להדגיש כי בקביעת והגדרת מצבו התפקודי של החולה ,להבחנה בין סיעודי לסיעודי מורכב יש משמעות רבה מבחינת הגורמים המטפלים והמממנים את הטיפול בחולה.

בהחלט לא. צריך לוודא היטב שהמוסד הסיעודי שאליו מתכוונים להעביר את הקשיש מעסיק צוות רפואי שכולל רופא במשך 24 שעות ביממה ושהצוות מנוסה בביצוע טיפולים אלה. הצוות עשוי לכלול אחיות, אחים או רופאים שמתורגלים בביצוע הטיפולים או בכל טיפול חירום במטופלים בגיל השלישי.

למרות חשיבותן של המלצות מצד מכרים וחברים, אנשי צוות רפואי או גורמים אחרים, אין טוב ממראה עיניים והתרשמות אישית ביחס למוסד הסיעודי המבוקש. ביקור מקדים אותו יערכו בני משפחה במקום, עשויים לחשוף יתרונות וחסרונות להם המבוגר ומשפחתו לא היו מודעים קודם לכן.

בכדי לקבל קנה מידה השוואתי, מומלץ ורצוי לבקר תוך פרק זמן קצר במספר מוסדות פוטנציאליים. ניתן אפילו להכין טבלה המשווה בין המוסדות, לפי כמה פרמטרים מרכזיים החשובים למשפחה ולמבוגר עצמו.

לכל מוסד רפואי יתרונות וחסרונות משלו, ולכן ייתכנו מחלוקות בין בני המשפחה ביחס לשאלה מהו המוסד הסיעודי העדיף ביותר עבור בן משפחתם המבוגר. במצבי מחלוקת מעין אלו, חשוב לזכור תחילה כי אין מוסד "מושלם", ולכן כל החלטה שתתקבל תהיה בגדר של פשרה.

בנוסף, חשוב לייחס משקל גדול להעדפותיו של המבוגר הסיעודי עצמו – מאחר והוא זה אשר ישהה במוסד, ושביעות רצונו מהתנאים ומהיחס במקום היא מפתח לקליטה מוצלחת.

במידה ובקרב בני המשפחה התפתחה בנושא זה מחלוקת מהותית, כדאי להבין כי שמירה על אינטרס המבוגר היא הדבר שצריך לעמוד בראש סדר העדיפויות (ולא שיקולים הנוגעים לבני המשפחה עצמם) וכי מחלוקות עשויות לעכב את קליטת המבוגר במוסד, ולגרום לו קשיים בלתי נחוצים.

במידה ובני המשפחה אינם מסוגלים להגיע לכדי הסכמה בעצמם, מומלץ להסתייע בגורם חיצוני אובייקטיבי, המקובל על שני הצדדים, אשר יגשר על הפערים ויוביל להסכמה משותפת.

חיפוש מוסד מתאים הוא תהליך ארוך ולא פשוט שמחייב אתכם ואת בני המשפחה לבדוק כל דבר בעיון. אך "קשה באימונים, קל בקרב", מכיוון שכל מכשלה שתטופל כעת, תמנע סיבוכים מיותרים בעתיד ותסייע לדייר לחיות בשלווה ובביטחון בביתו החדש.

מוסדות מסוימים פועלים ללא רישיון כלל, או ללא רישיון בתוקף – ומצב זה עלול להביא להיעדר עמידה בסטנדרטים הנדרשים מצד המדינה, ביחס להיבטים כדוגמת בטיחות אישית, צפיפות הדיירים, איכות הטיפול הרפואי, איכות שירותי התברואה והמזון במוסד, וכן הלאה.

כן. בבחירת מוסד אין התחייבות להישאר בו לכל תקופת האשפוז – למבוגר ולמשפחתו מותר, בכל שלב, לבקש לעבור למוסד מתאים אחר שיש לו הסכם עם משרד הבריאות.

המעבר ממצב של תפקוד מלא ועצמאי, למצב סיעודי – הדורש סיוע מרובה וצמוד מאנשים אחרים, אינו קשה למבוגר רק בפן הפיזי והמעשי, אלא גם בפן הנפשי. מבוגרים הנמצאים במצב סיעודי מאבדים חלק משמעותי מעצמאותם היומיומית – ועשויים לחוש בנוסף לכך פגיעה בפרטיותם, בכבודם העצמי, ובשמחת החיים שלהם.

לכן, בני משפחה של מבוגרים אשר הוגדרו כסיעודיים מורכבים, יכולים לסייע להם ע"י עידוד מצב רוחם, התעניינות כנה בקשיים שלהם, הסחת דעתם מהקשיים, ועוד. חשוב לדעת כי מבוגרים אשר נכנסו למשבר נפשי ממשי על רקע התדרדרות במצבם הגופני, והפיכתם לסיעודיים, יכולים להיעזר בשירותי מערך בריאות הנפש, ובסיוע של גורמי מקצוע, על מנת להקל על תחושתם הקשה.

לכאורה, עם אשפוזו של בן משפחה מבוגר במוסד, מרבית הנטל הטיפולי והנפשי "יורד" מכתפי בני המשפחה, ועובר לאחריות הצוות המטפל במוסד. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי בני המשפחה עשויים להיחשף למספר קשיים שונים, ובכללם:

תחושות אשמה ואובדן שליטה במצב החדש – בפרט, תחושות אלו עשויות לעלות לאחר שבני המשפחה הורגלו לטפל בעצמם במבוגר במשך זמן רב. כעת, כאשר אנשים אחרים מטפלים בו במקום מרוחק, בני המשפחה המטפלים לשעבר עשויים לחוש שלא בצדק כי 'הפקירו' או 'ויתרו' על המבוגר. במצבים אחרים, מקור התחושות הקשות הוא באובדן השליטה על איכות הטיפול לו זוכה בן המשפחה האהוב.

תחושות דאגה וגעגוע – הריחוק הפיזי מבן המשפחה המבוגר עשוי לעורר געגועים במידה ולא ניתן לבקר את המבוגר מדי יום, לנוכח ריחוק גיאוגרפי.

המועדונים לקשיש מעניקים מענה לצרכיו החברתיים והתעסוקתיים של הזקן, ומהווים מסגרת תומכת ויעילה עבור זקנים הגרים בבתיהם.

מועדון לקשיש הוא מסגרת יומית המעניקה מענה לצרכיו החברתיים, התרבותיים והתעסוקתיים של הזקן. המועדונים לקשיש מופעלים על ידי משרד הרווחה בשיתוף עם הרשויות המקומיות. במסגרת הפעילות בחלק מהמועדונים , הקשישים יכולים להיות מועסקים בשכר באופן המותאם ליכולותיהם. בנוסף, הזקנים החברים במועדון יכולים לצאת להתנדבויות שונות, ולהשתלב בתכניות הכשרה לפעילויות כמו ניהול מועדונים, הפעלת מתנדבים וכיו"ב. במועדונים מסוימים, תתאפשרנה לזקנים החברים בהם מסגרות לימודיות שונות והשלמת השכלה.

מועדונים לקשישים פועלים גם במסגרת קהילה תומכת, שנועדה לאפשר לזקנים עצמאיים באופן יחסי המעוניינים להמשיך לחיות בביתם לעשות כן, ומספקת להם מועדונים לקשיש המהווים מסגרת חברתית ותרבותית. ההצטרפות לשירות הקהילה התומכת נעשית דרך שירותי הרווחה המקומיים וכרוכה בתשלום דמי מנוי חודשיים.
ישנם מספר סוגים עיקריים של מועדונים לקשיש, המותאמים לצרכים השונים של אוכלוסיות הזקנים השונות. בין היתר קיימים מועדוני עולים, מועדוני ניצולי שואה, מועדונים לימודיים, מועדונים חברתיים, ומועדונים תעסוקתיים.גם המוסד לביטוח לאומי מפעיל מועדונים לקשישים מוגבלים.
מועדון מועשר – ביישובים שאין בהם מרכזי יום לקשישים, משרד הרווחה מפעיל שירות דומה- מועדונים מועשרים לקשישים. מועדון מועשר מספק בנוסף על השירותים הרגילים ארוחות חמות והסעות.
בכדי למצוא מועדון לקשיש במקום מגוריך ראה רשימת המועדונים – לחץ כאן.

ברחבי הארץ פזורים כ- 180 "מרכזי יום" המיועדים לקשישים, בעיקר בעלי ירידה תפקודית. במרכז היום מקבלים הקשישים טיפול המשלב פעילות חברה, עיסוק והפעלה, ארוחות, ובמידת הצורך שירותים נוספים (כגון רחצה). זכאי חוק ביטוח סיעוד יכולים להשתמש בשירות זה כחלק מזכאותם לשעות טיפול.

מרכזי היום מעניקים גם שירותים בעלי אופי בריאותי כמו טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וטיפולים נוספים לזקנים התלויים בעזרת הזולת לצורכי פעילותם היומיומית. הטיפולים כאמור מלווים בארוחות בוקר וצהרים במרכז היום ובשירותי הסעה מהבית וחזרה.

• לרשימת מרכזי יום באתר משרד הרווחה.
• לרשימת מרכזי יום לקשיש ופרטיהם באתר אשל-נט.
• לרשימת מרכזי היום שיש בהם מחלקה לתשושי נפש, ראו באתר עמותת עמדא (הרשימה מבוססת על אתר אשל-נט).
מי זכאי לשירותי מרכזי היום ?
• מי שנמצא זכאי לשירותים במסגרת גמלת סיעוד
• מי שאינו זכאי לשירותי גמלת סיעוד, הגיע  לגיל פרישהל ומוגדר כתשוש או תשוש נפש

ההפנייה למרכז היום יכולה להיעשות על ידי העו"ס במחלקה לשירותים חברתיים הסמוכה לאזור המגורים –לאיתור המחלהה הקרובה
• זכאי גמלת סיעוד  יופנו על ידי מרכז הוועדה המקומית הקובעת מהם השירותים הניתנים במסגרת גמלת סיעוד
• לפנייה יצורפו דוחות רפואיים, סוציאליים ואחרים (לפי הצורך) על מצבו של הקשיש.
• ועדת קבלה במרכז היום תקבע לגבי התאמתו של הקשיש למרכז.
• ועדת הקבלה תבנה, בשיתוף עם הקשיש או עם בני משפחתו, תכנית טיפולית בהתאם לצרכיו.

כאשר מדובר על התייעצות לגבי מדדי הניטור הבריאותי מרחוק כפי שהם משתקפים בטווח הארוך (תוצאות ברמה של כמה שבועות או חודשים), ניתן להתייעץ עם הגורמים רפואיים המוסמכים אשר מטפלים במבוגר בשגרה – רופא המשפחה, הרופא הגריאטר, או רופאים מומחים.

במקרה חירום, מומלץ להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך – כגון רופא משפחה הזמין טלפונית, או אפילו מוקד חירום טלפוני של שירותי ההצלה, במידת הצורך. זאת, במקביל להגעה פיזית אל המבוגר על מנת להתרשם במישרין ממצבו.

ראוי לציין כי חלק מקופות החולים מפעילות כיום מוקדי ייעוץ טלפוני המאוישים מסביב לשעון ע"י רופאים או אחיות מוסמכות.

ברוב המקרים, הניטור מרחוק לכשעצמו לא יצביע על מצב חירום רפואי אלא לכל היותר מייצר חשד לקיומו של מצב חירום. במקרה כזה, יש לאמת במהירות את החשד ע"י הגעה פיזית מיידית למבוגר, והתרשמות ישירה ממצבו התפקודי.

היכרות עם טווח התוצאות של המבוגר ביחס אל המדדים הבריאותיים המרכזיים, מקילה על זיהוי חריגות מסוכנות מהשגרה (העשויות להצביע על התפתחות בעיה בריאותית). לדוגמה, במידה וידוע לכם כי לבן המשפחה המבוגר יש בשגרה לחץ דם מאד גבוה, תוצאת מדידה גבוהה ביום נתון לא אמורה "להקפיץ" את הסביבה. מנגד, כאשר ידוע כי למבוגר בד"כ לחץ דם בטווחים מספריים נמוכים, ובמדידה נתונה התקבלו ערכים גבוהים מאד, זהו סימן לשינוי ממשי העשוי להעיד על בעיה בריאותית.

במקרה בו המבוגר מבין את אופן השימוש בכלי הניטור מרחוק אך נמנע מלהשתמש בו, יש לברר תחילה מהן הסיבות להימנעות – והאם ניתן לעשות משהו על מנת להתמודד עם סיבות אלו.

בנוסף לכך, ניתן לעודד את המבוגר לעשות שימוש סדיר ושגרתי בכלי הניטור באמצעות תזכורות ובקשות, תוך הבלטת החשיבות שבשימוש בכלי, לשם שמירה על בריאותו ועצמאותו של המשתמש.

ניתן להיעזר גם ברופא המשפחה או בגורמים נוספים מסביבתו של המבוגר, אשר יזכירו לו את חשיבות הנושא.

החשש מנפילה או ממצוקה כתוצאה מבעיות בריאות, קיים יותר אצל אנשים בגיל הזקנה.

חשש זה מוביל בגיל המבוגר להתקנה של לחצן  מצוקה בבית. לחצן המצוקה הוא מתג או לחצן אשר באמצעותו מתאפשרת התחברות למוקד, מגן דוד אדום, משטרה או מוקד פרטי.

גורמים אלו מבטיחים הגשת עזרה במקרה של מצוקה במשך כל השנה, 24 שעות ביממה.

לחצן מצוקה הוא למעשה מכשיר קשר אלחוטי דו כיווני המקשר בין המנוי למוקד במקרה של מצוקה רפואית או בטיחותית. משדר המצוקה מופעל כאשר האדם לוחץ על הלחצן המותקן בביתו. פעולה זו גורמת להפעלה של אינטרקום המותקן בבית ויכול לקלוט את ההורה בכל מקום ברחבי הדירה ללא צורך במכשיר טלפון.

קיימים מספר סוגים של לחצני מצוקה: עם דיבור חופשי דו-כיווני (לא צריך להחזיק את המכשיר ביד בעת הדיבור), או לחצן המקושר למוקד. ישנם לחצני מצוקה קבועים המותקנים בבית במקום קבוע ולחצני מצוקה הנישאים על היד. היתרון של לחצני המצוקה הנישאים הם באפשרות להשתמש בהם בכל מקום בבית בו נמצא האדם גם בזמן המקלחת, במקרה של מצוקה כתוצאה מהחלקה. החברות הפרטיות מציעות ללקוחותיהם לחצני מצוקה או פעמוני מצוקה משוכללים יותר.

זכותו של מטופל לנוכחות אדם נוסף בעת ביצוע בדיקה גופנית. האדם הנוסף יכול להיות קרוב משפחה, איש צוות רפואי או אדם אחר לפי בחירתו של המטופל. הזכאות לנוכחות של איש צוות רפואי מותנית בזמינותו של איש הצוות בזמן הבדיקה.

החל משנת 2014 הורחבה הזכאות לליווי, וכיום מטופל זכאי גם לנוכחות של מלווה בטיפול רפואי, בהתאם לבחירתו.

עם זאת, אין למלווים ולבני המשפחה של המטופל מעמד חוקי במערכת הבריאות. רק בבדיקה גופנית של קטינים, חסרי ישע, מחוסרי הכרה, או נפגעי נפש, חייב להיות נוכח אפוטרופוס של הנבדק או איש צוות רפואי, בנוסף לבודק.

לפני הגעה לסניף מומלץ לוודא את כתובת הסניף, את שם הרופא עמו מעוניינים להפגש, או את זמני השירות (לדוגמא – בחדר האחות).

חשוב לזכור להביא את כרטיס חבר קופ"ח של בן המשפחה המבוגר אותו מלווים. מומלץ עוד להביא מסמכים רפואיים קודמים, וכן כל טופס הפניה או טופס 17 רלוונטי. כמו כן, חשוב לזכור כי הביקור עשוי לארוך זמן רב מהמצופה.

טופס "הפנייה" הינו טופס אשר מספק הגורם הרפואי המטפל, ובו הפניה רשמית של המטופל לטיפול, בדיקה או התייעצות עם גורם רפואי אחר.

קופת חולים יכולה להפסיק את חברותו של מבוטח בתכנית השב"ן בגין אי תשלום.

במקרה כזה קופת החולים מחויבת לתת למבוטח התראה של חודשיים מראש לפחות, ובלבד שניתנה למבוטח הזדמנות שימוע. במילים אחרות, אי תשלום שוטף של דמי החבר החודשיים אינו רצוי, כי הדבר עשוי להוביל להפסקת הכיסוי הביטוחי החיוני, דווקא בעת מקרה של צורך בריאותי.

כן, כל מבוטח רשאי להצטרף לתכנית שב"ן של קופת החולים שבה הוא חבר ולקבל את השירותים הכלולים בה, ללא קשר לגילו ולמצבו הכלכלי.

עקרון זה מהווה את ההבדל העיקרי בין תכניות השב"ן לתכניות ביטוח פרטי בחברות ביטוח, המבוססות על סינון של חולים המהווים "סיכון ביטוחי" בשל מצבם הרפואי או גילם.

על הקופה להודיע למבוטח תוך 30 ימים מיום קבלת טופס ההצטרפות על צירופו לתכנית. להודעת הקופה יצורף תקנון התכנית, העתק טופס ההצטרפות והוראות החיוב החתומים.

מועד החתימה ייחשב כמועד ההצטרפות לתכנית לכל דבר ועניין. קופת החולים יכולה לכלול בטופס ההצטרפות הצהרת בריאות וסעיף ויתור על סודיות רפואית, ובתנאי שהחתימה על טפסים אלה היא בגדר רשות בלבד.

היתר להעסקת מטפל זר ניתן לתקופה של עד 4 שנים ונשאר בתוקף כל עוד המטופל ממשיך להתגורר בביתו. יש להגיש בקשת הארכה 60 ימים לפני תום תוקפו של ההיתר הקיים.

באילו מצבים ישנם מקרים בהם אדם הפונה לחדר המיון פטור מלא מתשלום בכלל? או שהוא מחוייב בתשלום אגרת מיון בלבד.

זכאים לפטור מלא – הן מתשלום האגרה והן מתשלום עלות הטיפולים
• מבוטח שפנה לחדר מיון באחד מהמקרים הבאים זכאי לפטור מלא מתשלום אגרת חדר מיון ומתשלום עבור הטיפולים:
1. מבוטח שפנה לחדר מיון עם מכתב רפואי או עם "טופס 17", ולא אושפז.
2. מבוטח שאושפז גם אם לא היה בידו מכתב רפואי ו/ או "טופס 17".
3. נפגע עבודה, שבידו אישור ממעבידו (טופס 250), על פגיעה בעבודה.
4. נפגע תאונת דרכים, שימציא אישור מהמשטרה על התאונה.
5. תלמיד שנפגע בבית הספר, או בטיול של בית הספר ובידו אישור מתאים, לפרטים ראו תשלום הוצאות טיפול בחדר מיון לתלמיד.
6. מבוטח שפנה לחדר מיון במקרים הבאים:
o כל שבר חדש.
o פריקה חריפה של כתף או מפרק.
o פציעה הדורשת איחוי על ידי תפירה או אמצעי איחוי חלופי.
o שאיפת גוף זר לדרכי הנשימה.
o חדירת גוף זר לעין.
o טיפול במחלות סרטן.
o טיפול במחלת המופיליה.
o טיפול במחלת סיסטיק פיברוזיס (CF).
o אישה עם צירי לידה.
7. מי שפונה לבית חולים על-ידי אמבולנס מד"א, מהרחוב או ממקום ציבורי אחר עקב אירוע פתאומי.
8. תינוקות עד גיל חודשיים הפונים עקב הופעה פתאומית של חום גבוה (מעל 38.5 מעלות צלזיוס).
9. חולי דיאליזה.
10. נפגעי אלימות במשפחה או תקיפה מינית.

בעוד אשפוז רגיל נועד להביא להחלמתו הגופנית או הנפשית, אשפוז שיקומי נועד לוודא כי לצד ההחלמה הגופנית, האדם המאושפז יוכל לחזור לתפקוד מירבי מבחינה פיזית, חברתית ונפשית, במטרה לקיים אורח חיים פעיל ובריא, במשפחה ובחברה.

יש לזכור, כי גם בגילאים מבוגרים ניתן לפעול כדי לשפר ירידה בתפקוד. קשישים רבים חזרו לתפקד באופן עצמאי גם לאחר פגיעה קשה. השיקום נותן תקווה וכלים כדי להשיג שיפור תפקודי. היעדר שיקום עלול לגרום לכך שאדם, שתפקודו נפגע, יזדקק לעזרה סיעודית בפעולות היום-יום, עד כדי אשפוז ממושך במחלקה סיעודית.

עצמאות בתפקוד היא אחד הדברים החשובים ביותר לאדם. אובדן העצמאות והתלות בזולת מביאים לפגיעה קשה באדם – ברגשותיו ובאיכות חייו, ולמשבר חמור עבורו ועבור משפחתו.

מידע בנושא מתוך אתר משרד הבריאות

עובד המגיע לישראל לראשונה, האזור הגיאוגרפי לעבודתו יקבע לפי איזור המגורים של המטופל הסיעודי . אזור זה ירשם באשרה של העובד הזר.

לגבי מטפל זר בסיעוד שכבר נמצא בישראל ביום 10.07.2014 (יום כניסת התקנות הרלבנטיות לתוקף), האזור ייקבע בהתאם לאזור המגורים של המטופל הסיעודי האחרון שאצלו הועסק העובד הזר כחוק נכון לאותו מועד.

• רישום האזור באשרת העובד ייעשה לראשונה בעת חידוש האשרה.
• התרת מעבר של מטפל זר בסיעוד בין מטופלים סיעודיים תיעשה רק בכפוף להגבלות האזוריות שנקבעו לעובד זה כמפורט להלן:
• מטפל זר שנקבע כי יעבוד ב"אזור תל אביב" רשאי לעבוד אצל מטופלים סיעודיים המתגוררים בכל חלקי הארץ.
• מטפל זר שנקבע כי יעבוד ב"אזור המרכז" רשאי לעבוד אצל מטופלים סיעודיים המתגוררים במחוזות חיפה וירושלים, וכן אצל מטופלים המתגוררים בפריפריה. הוא אינו רשאי לעבוד אצל מטופל סיעודי המתגורר ב"אזור תל אביב".
• מטפל זר שנקבע כי יעבוד ב"אזור הפריפריה" רשאי לעבוד באזור הפריפריה בלבד, הן בדרום והן בצפון הארץ. הוא אינו רשאי לעבוד אצל מטופל סיעודי המתגורר ב"אזור תל אביב" או ב"אזור המרכז" ולא במחוזות חיפה וירושלים.

זמן האשפוז הוא זמן חשוב לפעול למיצוי זכויותיו של החולה. בעת שהחולה מרוכז בתהליך השיקום, בני המשפחה יכולים לפעול למיצוי זכויות עבור החולה, על מנת שיקבל את זכויות המלאות לכשישתחרר.

זכויות עבור חולים לאחר אשפוז, מטעם קופות החולים וביטוח לאומי, כוללות עזרה סיעודית צמודה או חלקית, והמלצות לטיפולים קבועים. סוגי הקצבאות והזכויות נקבעים על פי מצבו הרפואי של כל חולה וחולה.

יש להתייעץ בעובד הסוציאלי של המחלקה על מנת להתעדכן מה בדיוק מגיע לחולה, ולהיעזר בו בנושאי הגשת הבקשות. חשוב לזכור: מרבית מהליכי מיצוי הזכויות צריך להתחיל ולבקש עוד בזמן האשפוז כדי שיהיו בתוקף לאחריו, ולכן רצוי לא להתמהמה ולטפל בנושא, כדי שהחולה ומשפחתו יקבלו את העזרה המתאימה מיד ברגע השחרור.

תהליך של שיקום רפואי הוא בדרך כלל תהליך ממושך ורצוף בקשיים. לכן, במידה ומצבו הרפואי מאפשר זאת, כדאי להביא את החולה לחופשה משפחתית עוד בזמן השיקום. יש לדאוג לכל האמצעים הרפואיים שידרשו לחולה בזמן החופשה, כמו כיסא גלגלים, מיטה מתאימה, עזרה סיעודית, ועוד. חובה להתייעץ עם הצוות הרפואי טרם היציאה לחופש על מנת למנוע בעיות רפואיות עתידיות.

החופשות המשפחתיות מאפשרות לחולה ולמשפחתו להתנתק מהאוירה במחלקה. החופשות הן הזדמנות לחולה ולמשפחתו לקבל הצצה לקשיים שייתקלו בהם בעת חזרת החולה לביתו, כאשר הם עוד נמצאים במסגרת מלווה ומטפלת ויכולים להתייעץ עם הצוות המקצועי במחלקה,אחרי החופשה, על מנת למצוא פיתרונות לקשיים ולהיערך במידה הטובה ביותר ליום השחרור מהמחלקה.

האשפוז השיקומי עשוי לארוך מספר חודשים, ולכן רצוי לסייע למבוגר באמצעות ביקורים שוטפים.

לצד התעניינות בשלומו, ניהול שיחה ואספקת אמצעי בידור ופנאי (ספרים, עיתונים, רדיו ועוד), מומלץ לדאוג לתחלופה שוטפת של ציוד אישי חיוני במשך השהות באשפוז –  נעלי התעמלות, בגדים נוחים, משקפי קריאה, מכשירי שמיעה, ציוד היגיינה אישית, וכן הלאה.

כמו כן, מומלץ כי בני המשפחה ישמרו על קשר שוטף עם צוות השיקום והגורמים המטפלים – יעדכנו את הצוות ברקעו הרפואי של המבוגר המשתקם, ויתעדכנו ביחס להתקדמות תהליך השיקום בכללותו, ואודות חלקיו הפרטניים.

משתתפים בצערכם.

פטירה של המבוגר המטופל כמוה כפיטורין. העובד זכאי לפיצויי פיטורין ולתשלום מלוא זכויותיו הסוציאליות – והשלמת תשלומים שנצברו עבור העובד בהתאם לחוק ולפרק הזמן שבה הוא עבד – פנסיה, הבראה, ימי חופשה שלא מומשו וכיוצא בזאת.

העובד הזר יידרש לשוב אל הלשכה/תאגיד על מנת שתאתר עבורו מטופל אחר.

זכרו כי במקרה של פטירת המטופל, גם העובד הזר חש צער, הלם, כאב ובלבול. מומלץ לשתף את העובד בתהליכי האבל המשפחתיים, לשאול לשלומו ולתחושותיו, ולסייע לו להסתגל למצב החדש.

בזמן אשפוז, אמור העובד לשהות עם הקשיש 8 שעות ביום. מעבר לכך, צריך לסכם זאת עם העובד הזר ולשלם שעות נוספות בהתאם.

מטפל זר אשר המטופל המבוגר שלו אושפז לתקופה העולה על 30 יום , או הועבר לבית אבות, דינו כדין עובד אשר פוטר. העובד הזר זכאי לפיכך לזכויותיו הכספיות ולזכויותיו הסוציאליות האחרות, על פי חוק (דמי הבראה, פדיון ימי חופשה וכיוצא בזאת).

כן – משרד הבריאות עשוי להשתתף במימון של עלות רכישת ציוד עזר מסוים, עבור מבוגרים הזכאים לכך.

בכלל זאת, מכשירי הליכה ונעליים רפואיות, אביזרי עזר בתחום הניידות, ובתחום התקשורת התומכת והחלופית.

על מנת לקבל את המימון, יש לפנות תחילה למשרד הבריאות ולבדוק את זכאות המבקש. לצורך מימוש ההטבה יש להצטייד בהמלצה של רופא מומחה רלוונטי, או רופא שיקומי.

הזכאים הם אנשים בעלי מוגבלות קבועה, הזקוקים למכשיר שיקומי ומתגוררים בקהילה (כלומר, לא מאושפזים במסגרת סיעודית או שיקומית כלשהי).

• השתתפות המשרד היא בשיעור של 75% מהמחיר שנקבע בהתאם לסוג המכשיר, על פי חלוקה לשתי קבוצות:
  • מכשירים שנקבע להם סכום מירבי (שאינו מחירו המלא של המכשיר).
  • מכשירים שיש לבדוק לגביהם 3 הצעות מחיר. מחיר המכשיר ייקבע על פי ההצעה הזולה ביותר.
• ההשתתפות העצמית היא בשיעור של 25% מהסכום שקבע משרד הבריאות (מלבד במקרים שבהם ניתן פטור ויפורטו להלן).
• לפרטים לגבי הסיוע הניתן ממשרד הבריאות במימון מכשירים נוספים, ראו:
  • סיוע במימון מכשירי ניידות
  • סיוע במימון מכשירי הליכה
  • מימון עמידונים לילדים ולצעירים
  • מימון מכשירי תקשורת תומכת וחלופית

בישראל פועלים מגוון גופים שנועדו להגן על הצרכן. בכלל זאת:

 המועצה הישראלית לצרכנות

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן

"כל זכות"

ועוד מגוון עמותות וארגונים. בכלל זאת, גם עמותות המספקות ייעוץ משפטי בחינם. ניתן לפנות גם למספר גופי תקשורת המפעילים מדורים או תכניות ייעודיות בנושאי צרכנות וזכויות הצרכן.

מבוגרים במצב סיעודי, וגם מבוגר שאינם במצב סיעודי אך זקוקים לסיוע קבוע בביתם, יכולים להיעזר בשירותי סיעוד פרטיים (עליהם המבוגר משלם במלואם מכיסו), או בשירותי סיעוד המסובסדים על ידי המדינה באמצעות הביטוח הלאומי.

שירותי סיעוד פרטיים כוללים לדוגמא שירותי אחות-סיעודית, אחות לילה השוהה עם המבוגר בשעות הלילה, מטפלים סיעודיים, מומחים בתחום השיקום, ועוד. מומלץ לשלם לחברה פרטית בעיקר כאשר השירות הנדרש הוא חד פעמי.

כאשר המבוגר מתקשה באופן קבוע לבצע חלק מהפעולות היומיומיות הוא זכאי להגיש בקשה לביטוח לאומי לקבלת גמלת סיעוד (חוק סיעוד) של ביטוח לאומי. גמלה זו מאפשרת לו לקבל עזרה בניהול משק הבית כמו: ניקיון, קניות, בישול, עזרה ברחצה, הלבשה, האכלה וכו', על פי מידת הזכאות הנקבעת ע"י הביטוח הלאומי (בין 9.75-18 שעות טיפול לשבוע).
חוק הסיעוד קובע כי מבוגרים הגרים בביתם וזקוקים לשירותי סיעוד ועזרה בביצוע פעולות יומיומיות או השגחה, זכאים  לגמלת סיעוד הממומנת על ידי ביטוח לאומי, בהיקף המתאים למידת התלות בסיוע. לאחר הגשת בקשה לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי, ניתן לתאם מפגש עם עובדת סוציאלית המגיעה לבית המבוגר, לאמוד את צרכיו ולהתאים לו מסגרת סיעודית מתאימה – בין אם מדובר על מטפלת סיעודית המגיעה למספר שעות בשבוע, או מטפל צמוד לאורך כל שעות היממה.
על פי חוק ביטוח סיעוד, מי שזכאי לגמלת סיעוד יקבל שירותים שיסייעו לו בביצוע פעולות היום-יום ובניהול משק הבית, ויקלו על משפחתו את הטיפול בו ואת ההשגחה עליו. את שירותי הסיעוד יספקו בפועל חברות וארגונים שהוכרו כנותני שירותים.

מידע  נוסף בנושא  זכאות לשירותים ביתיים מתוך אתר "כל זכות"

אשפוז של חולה סיעודי/תשוש נפש אינו כלול בסל הבריאות. המדינה משתתפת במימון על פי קריטריונים שנקבעו מראש. הסיוע במימון מותנה בתשלום השתתפות עצמית, כפי שנקבעת לפי נוהלי משרד הבריאות, בהתאם לגובה ההכנסות של הקשיש המועמד לאשפוז ובני משפחתו.

משרד הבריאות מסייע במימון אשפוז של קשישים סיעודיים ותשושי נפש ("אשפוז בקוד" "קוד סיעודי"), רק במוסדות העומדים בשני התנאים הבאים:
א. המוסד הוא ברישוי משרד הבריאות – מוסד המטפל בחולים סיעודיים ו/או תשושי נפש הוא "בית חולים" ומחויב, על פי חוק, ברישוי משרד הבריאות.
• לרשימת בתי החולים הגריאטריים עם מחלקות לסיעודיים או תשושי נפש שהם ברישוי ובפיקוח משרד הבריאות- בקישור הבא

ב. המוסד קשור עם משרד הבריאות בהסכם מתאים ותקף
• משרד הבריאות אינו מסייע במימון אשפוז במוסד שאין לו איתו הסכם תקף.
• משרד הבריאות אינו מחזיר הוצאות ששולמו באופן פרטי, והסיוע אינו ניתן באופן רטרואקטיבי.

בעת בחירת מוסד סיעודי, חשוב מאד לוודא כי המוסד הסיעודי בו אתם מתעניינים הוא מוסד המחזיק ברישיון בתוקף מטעם משרד הבריאות. בנוסף, חשוב לשים לב לנושאים כמו: המלצות על המוסד מאנשים מוכרים, הרכב הדיירים במוסד (למשל מבחינת שפת הדיבור, חברה), מיקום המוסד (למשל, האם בני משפחה קרובים יכולים להגיע בקלות), רמת התחזוקה של הבניין, יחס הצוות, רמה רפואית  וכדומה.

לרשימה המעודכנת של מוסדות ברישוי לחץ כאן:

לתשושי נפש- ראה קישור

לסיעודיים- ראה קישור

אם ברצונך לאשפז בן משפחה, עליך להכין את המסמכים הבאים ולפנות למחלקה למחלות ממושכות ("מחלקה לחולים כרוניים"/ "מחלקה לגריאטריה") בלשכת הבריאות המשויכת למקום מגוריו של המועמד לאשפוז בתהליך הבא:

יש לצרף את המסמכים הבאים:

• טופס פניה לסידור מוסדי מלא וחתום-
• צילום תעודת זהות של המועמד לאשפוז, כולל ספח הכתובת.
• טופס מידע רפואי-סיעודי-תיפקודי עדכני מהחודש האחרון, שמולא על-ידי רופא ואחות ומבוסס על בדיקה של המועמד לאשפוז-
• מכתב סיכום רפואי מפורט מהמסגרת ממנה מופנה המועמד או מרופא הקהילה, לרבות סיכומי אשפוזים ("מכתבי שחרור") מהשנה האחרונה. במכתב יוגדרו הבעיות הרפואיות, טיפולים ובדיקות שנערכו למועמד לאחרונה וכן מצבו התפקודי הקודם והנוכחי כפי שהוגדרו על-ידי צוות רב-מקצועי.
• דוח סוציאלי למתן שירותים לזקן, אשר ימולא על-ידי עובד סוציאלי המכיר את החולה ומשפחתו
• אם המטופל הוא תשוש נפש- יש לצרף למסמכים "ייפוי כוח לטיפול רפואי ולאשפוז" או "כתב מינוי אפוטרופוס" או "בקשה למינוי אפוטרופוס"
• במקרים מסוימים או בהתאם לאבחנה – ידרשו תעודות רפואיות נוספות.

2. פגישה עם אחות ועובדת סוציאלית מלשכת הבריאות
אחות ועובדת סוציאלית מלשכת הבריאות יזמנו לפגישה את בני משפחתו של המועמד לאשפוז לצורך הערכה ראשונית של מצבו של המועמד לאשפוז ושל סביבתו הקרובה, ולשיחה על התמונה הכוללת, נחיצות האשפוז הסיעודי וחלופות אפשריות. האחות ו/או העובדת הסוציאלית עשויות גם לערוך ביקור בביתו של המועמד לאשפוז.

3. סיווג המועמד לאשפוז
לאחר קבלת כל המסמכים והמידע, תדון "ועדת סיווג" בלשכת הבריאות במצבו של המועמד לאשפוז ותקבע אם המועמד מסווג כ "סיעודי" או כ "תשוש נפש" (או במצב רפואי-תפקודי אחר), ותיקבע התאמתו למסגרת לאשפוז לסיעודיים או לתשושי נפש. ועדת הסיווג כוללת את הגריאטר המחוזי (יו"ר הוועדה), אח/ות ועובד/ת סוציאלי/ת. ההחלטה תישלח לפונה בכתב בדואר.

קישור למחלקה למחלות ממושכות

במידה ובן משפחתכם המבוגר אינו זכאי ללחצן מצוקה דרך מערך הרווחה של הרשות המקומית במקום מגוריו, ובמידה ואינם מעוניינים בלחצן מצוקה מטעם עמותות (כדוגמת זה המוצע ע"י עמותת 'יד שרה'), ניתן לרכוש מנוי לשירותי לחצן מצוקה מטעם חברה פרטית.

בשוק פועלות מספר חברות פרטיות המציעות שירות זה (כולל התקנת הלחצן בבית המבוגר) – וניתן לאתרן באמצעות חיפוש אינטרנט פשוט. בין החברות הבולטות בשוק הישראלי, ניתן להזכיר את שח"ל, ואת חברת נטל"י – אך לצידן פועלות עוד מספר חברות נוספות.

אתר  "עזרים" מבית עמותת מילב"ת מספק רשימה של ספקי לחצני מצוקה

מומלץ לעיין במידע הרב הנמצא באתר עמותת "כל זכות"

וכן במידע הנגיש לעיון דרך אתר המשרד לשיוויון חברתי  (לשעבר: המשרד לאזרחים וותיקים)

מבוגרים בישראל זכאים למספר קצבאות רווחה מרכזיות – כמפורט לעיל:

קצבת זיקנה

קצבת שארים (לאלמן / אלמנה)

גמלת סיעוד

ניתן לקרוא עוד על כל אחת מקצבאות אלו, באתר "כל זכות"

קצבת זיקנה בסכום של לפחות 1,531 ש"ח משולמת לתושבי ישראל המבוטחים בביטוח הלאומי – לגברים מגיל 70 ולנשים מגיל 65 (הגיל עולה בהדרגה), העומדים בתנאי הזכאות. שיעור הקצבה עולה בגיל 80 לסכום של לפחות 1,617 ש"ח. סכום הקצבה מורכב מקצבה בסיסית ומתוספות המותנות במספר השנים שבהן מקבל הקצבה היה מבוטח ואם חיים עמו בני משפחה.

בהתקיים תנאים נוספים, משולמת תוספת השלמת הכנסה לקצבה.

מי שהכנסתם נמוכה מהסכום שנקבע במבחן ההכנסות, יכולים לקבל קצבת זיקנה כבר בהגיעם לגיל פרישה מעבודה, דהיינו גיל 67 לגברים ו-62 לנשים. בכדי לקבל את הקצבה חייבים להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי.
מי שהגיעו לגיל פרישה ועדיין עובדים, יעדיפו אולי לדחות את מועד קבלת קצבת הזיקנה עד לגיל הזכאות המוחלט, ולקבל תוספת בעבור דחיית הקצבה.

מידע נוסף בנושא קצבת הזקנה מתוך אתר "כל זכות"

מבוגרים החיים בישראל זכאים לקבל הנחות והטבות במגוון תחומים שונים, בכפוף לעמידתם בתנאים הספציפיים הנדרשים לכל הטבה. בין התחומים הבולטים:

• קצבאות רווחה – מבוגרים העומדים בתנאים, זכאים לקבל קצבאות מהמדינה, ובכללן קצבת זיקנה, קצבת שארים, וגמלת סיעוד.
• הנחות ופטור מתשלומי מדינה – בכלל זאת, הנחה בארנונה, חשמל, מים, ודיור
• פטורים, הנחות וסיוע במימון שירותים רפואיים וציוד רפואי – מאת משרד הבריאות
• הנחות בתחבורה הציבורית, בכניסה לאתרים, מוזיאונים, ופעילויות תרבות
• הנחות והטבות נוספות בתחומי הפנאי והצרכנות, שמקורן בשוק הפרטי. הנחות אלו מותנות ברצון הטוב של ספקי השירותים והמוצרים

לפרטים המלאים, ראו את הקישור לעיל מאתר "כל זכות"
פירוט ההנחות וההטבות מתוך אתר "כל זכות"

על פי החוק, אזרח ותיק הוא אזרח ישראלי שהגיע, לפי הרישום במרשם האוכלוסין, לגיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה התשס"ד 2004

בהתאם לחוק האזרחים הותיקים, מפיק המשרד לשוויון חברתי (המשרד לאזרחים ותיקים) תעודות למי שהגיעו לגיל פרישה (שהוא כיום 67 לגברים ו-62 לנשים)

מידע נוסף באתר אשל וכן באתר "כל זכות"

ניתן להצטרף להדרכות של מד"א ולקורסים של הגשת עזרה ראשונה, בסניף מד"א הקרוב למקום מגוריכם. הקורסים הם בתשלום, אך לעתים הנם זמינים לציבור בחינם באמצעות סבסוד מצד גורמים נוספים – כגון המתנ"ס השכונתי, מקום העבודה, ועוד.

מומלץ גם לקרוא באתר  ולהיחשף למאמרים, טיפים וסרטונים בנושא הגשת עזרה ראשונה. כל אלו אינם חלופה להסמכה רשמית ומקיפה, אך היכרות "תיאורטית" עם הגשת עזרה ראשונה עדיפה על היעדר היכרות כלל.

מידע נוסף – אתר מד"א

ניתן להצטרף ללא תשלום להדרכות עזרה ראשונה של מד"א (מגן דוד אדום ישראל), וללמוד עוד על עזרה ראשונה באתר  מד"א או באפליקציה הייעודית של הארגון

סעיף 26(א)(1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי מחייב את קופות החולים לקבוע בתקנון דרכים להגשת תלונות, בירורן וסדרים לתיקון ליקויים שנתגלו.

במסגרת זו מינתה כל קופת חולים גוף אחראי לטיפול בתלונות מבוטחים.

ניתן להתלונן על נושאים כדוגמת איכות השירות במרפאה, יחס בלתי הולם של הצוות המטפל, פגמים וליקויים אשר נתגלו בהליך של מתן הטיפול, אי אישור טיפול או שירות הנכללים לטענת המבוטח בסל שירותי הבריאות, ועוד.

על הממונה לקבילות הציבור בקופה לברר את התלונה, להמליץ לקופה על אופן הטיפול בתלונה ולהשיב לפונה תשובה מנומקת לגבי ההחלטה בתלונה.

על המבוטח לנסח מכתב מפורט, אשר בו מתוארים כלל פרטי האירוע, ופרטים מזהים של הצוותים אשר היו מעורבים באירוע או בסירוב למתן השירות. למכתב יש לצרף כלל המסמכים הרלוונטיים לפניה.

את המכתב ניתן לשלוח בדואר למחלקה לפניות הציבור/לממונה על קבילות הציבור של הקופה. בחלק מהקופות ניתן לפנות גם באמצעות אתר האינטרנט של קופת החולים.

מידע נוסף בנושא הגשת תלונות לקופות חולים באתר "כל זכות"

מבוטחים בקופות חולים זכאים לקבל, לפי הצורך, שירותי בריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות, בהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

כאשר קופות החולים מסרבות להעניק את השירות או הטיפול הרפואי, ניתן לערער על ההחלטה לגופים הבאים:

מבוטח שבקשתו לשירות נדחתה על ידי רופא המחוז, אך הוא סבור כי השירות נכלל בסל, יכול לפנות לממונה על קבילות הציבור של קופת החולים שבה הוא חבר.

במקרים שבהם נדחתה בקשתו של המטופל לאישור טיפול הנכלל לדעתו בסל, ניתן לפנות לנציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

מבוטח שהשירות שלו הוא זקוק אינו נכלל בסל רשאי לפנות לוועדת החריגים בקופת החולים בה הוא חבר בבקשה לאשר את הטיפול לו הוא זקוק לפנים משורת הדין.

במקרה שהמבוטח מעוניין להיעזר בעו"ד או מיופה כוח בעת הגשת הבקשה, עליו ליידע את וועדת החריגים.

אין היררכיה בין הגופים אליהם ניתן להגיש ערעור. עם זאת, מומלץ תחילה להפנות את הבקשה לגוף המטפל בתלונות בתוך קופת החולים בה חבר המבוטח ורק לאחר סירובה, להמשיך בפנייה לנציבות קבילות הציבור על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

במקרים שונים ניתן לקבל סיוע משפטי חינם.

מידע נוסף באתר "כל זכות"

משמעות עקרון הרצף הטיפולי היא שקופות החולים חייבות לאפשר למבוטחים שלהן להמשיך ולקבל טיפול באותו מוסד רפואי ו/או אצל אותו נותן שירותים במהלכם אל אותה מחלה או אותו מצב רפואי.

עקרון הרצף הטיפולי מטיל על קופות החולים את החובה לשמור על רצף בשירות הרפואי הניתן למבוטח במהלכם של אותם מחלה או מצב רפואי, על-אף שינויים בהסכמים או בהסדרי הבחירה של קופות החולים עם נותני השירותים.

ביסוד העיקרון עומד הרעיון ששמירה על איכות הטיפול ומתן טיפול רפואי ברמה סבירה מחייבים, במקרים מסוימים, שמירה על רציפות בטיפול הרפואי לו זקוק המבוטח.

עקרון הרצף הטיפולי חל גם באשר לתרופות. במידה שקופת החולים הפסיקה את הספקתה של תרופה מסוימת למבוטחיה והרופא המטפל בחולה סבור שמצבו הרפואי של החולה מחייב המשך טיפול בתרופה זו, על הקופה תחול חובה להמשיך ולספק למבוטח תרופה זו.

משרד הבריאות מפרסם מפעם לפעם רשימת מצבים רפואיים, שבהם יש חובה לשמור על הרצף הטיפולי. מקרים אלה אינם רשימה סגורה, כלומר, רשימת המקרים הזו אינה קובעת שאין להחיל את הרצף הטיפולי גם במקרים נוספים שלא פורסמו בנהלים.

המשך מתן הטיפול/שירות רפואי או התרופה מתוקף עקרון הרצף הטיפולי אמור להיות אוטומטי. במידה והחלטת הקופה הייתה שלא להמשיך ולספק טיפול/שירות רפואי או תרופה מסוימת, ניתן להגיש ערעור.

השאלה באילו מקרים יש להחיל את עקרון הרצף הטיפולי הינה עניין מורכב, וישנם מקרים בהם הקופה תסרב להמשיך ולממן את הטיפול/שירות הרפואי או התרופה.במקרים בהם הקופה מסרבת לספק את המשך הטיפול/שירות רפואי או התרופה שסופקו בעבר (כגון: סירוב להנפקת טופס 17 או למימון תרופה) המבוטח יכול לפנות לאחד הגורמים הבאים:

– להגיש תלונה לממונה על קבילות הציבור בקופת החולים בה הוא מבוטח.

– להגיש תלונה לנציבת תלונות הציבור לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

– לפנות לבית המשפט.

מידע נוסף באתר "כל זכות"

מבוטח המבקש לקבל טופס התחייבות (טופס 17), יפנה לסניף קופת החולים שאליו הוא משתייך.

יש להצטייד בהפניה מהרופא המטפל או בהזמנה לטיפול על ידי נותן השירותים, במסמכים הרפואיים הרלוונטיים ובכרטיס קופת חולים.

במקרים מסוימים קבלת הטופס מצריכה את אישורו המיוחד של רופא מנהלי ו/או גורם אחר, וקבלת האישור במקרים מסוג זה עשויה לארוך מספר ימים.

טופס 17 שאושר, יימסר למבוטח במרפאה. כמו כן ניתן להדפיס את הטופס מאתר קופת החולים, באמצעות סיסמה שהונפקה מראש למבוטח.

בדרך-כלל, גם אם המבוטח זקוק למספר טיפולים זהים, יש לפנות לקבלת טופס התחייבות (טופס 17) עבור כל טיפול בנפרד, ולא ניתן לקבל מראש טופס התחייבות לכלל הטיפולים.

כאשר מדובר על סדרה של טיפולים זהים וממושכים (טיפולי כימותרפיה, טיפולי שיקום, טיפולי פיזיותרפיה וכד'), ובהתאם לכללים שקבעה הקופה, ניתן לקבל טופס התחייבות תקופתי ומומלץ לבדוק את האפשרות לקבלו בעת הנפקת טופס ההתחייבות.

למידע נוסף באתר "כל זכות"

מבוטח יכול לבחור ברופא משפחה ללא הגבלה אזורית. מעבר מרופא משפחה אחד לאחר אפשרי לאחר שעבר רבעון (שלושה חודשים). המעבר אינו כרוך בתשלום.

על קופות החולים לפרסם נהלים לגבי מצבים המאפשרים מעבר מרופא לרופא באותו תחום במהלך הרבעון (למשל: בטיפול רפואי דחוף, במקרים שלא ניתן לקבל טיפול אצל אותו רופא בשל היעדרות הרופא, או כאשר מבוטח הנמצא רחוק ממקום מגוריו זקוק לטיפול). על קופות החולים לציין כי במקרים אלה המעבר יתאפשר ללא גביית אגרה נוספת.

למידע נוסף באתר "כל זכות"

בחירה ברופא מקצועי/מומחה של הקופה או מטעמה –

רופא של קופת החולים הוא רופא המועסק על-ידי הקופה (עובד של הקופה); רופא מטעם הקופה הוא רופא חיצוני שאינו עובד של הקופה, אולם הוא נכלל ברשימת הרופאים הנותנים שירותים מטעם הקופה.

פניה לרופא מקצועי דורשת בחלק מהמקרים הפנייה. המקרים שבהם יש צורך בהפנייה משתנים מקופה לקופה ועל המבוטח לבדוק זאת במרפאת האם או בעת קביעת התור. מבוטח יכול לבחור ברופא מקצועי ללא הגבלה אזורית.

מעבר מרופא מקצועי אחד לאחר באותו תחום מומחיות אפשרי לאחר שעבר רבעון (שלושה חודשים). פנייה ראשונה ברבעון לרופא מקצועי כרוכה בתשלום אגרה.

על קופות החולים לפרסם נהלים לגבי מצבים המאפשרים מעבר מרופא לרופא באותו תחום במהלך הרבעון (למשל: בטיפול רפואי דחוף, במקרים שלא ניתן לקבל טיפול אצל אותו רופא בשל היעדרות הרופא, או כאשר מבוטח הנמצא רחוק ממקום מגוריו זקוק לטיפול). על קופות החולים לציין כי במקרים אלה המעבר יתאפשר ללא גביית אגרה נוספת.

מידע נוסף באתר "כל זכות"

לא , כל מבוטח רשאי להצטרף לתכנית שב"ן של קופת החולים שבה הוא חבר ולקבל את השירותים הכלולים בה, ללא קשר למצבו הרפואי.

עקרון זה מהווה את ההבדל העיקרי בין תכניות השב"ן לתכניות ביטוח פרטי בחברות ביטוח, המבוססות על סינון של חולים המהווים "סיכון ביטוחי" בשל מצבם הרפואי.

למידע נוסף מאתר "כל זכות"

חולים עם דמנציה במצב מתקדם מאד הנם חולים סיעודיים לחלוטין. בני המשפחה המטפלים יכולים לסייע למבוגר החולה באמצעות מגע, שיחה, מוזיקה ועוד – הגם שיכולת ההבנה של החולה מוגבלת, והגם שהחולה עם דמנציה מתקדמת אינו מסוגל להעניק משוב רגשי או מעשי כלשהו בחזרה.

כבכל מצב של חולה סיעודי, חשוב להקפיד כי החולה ינהל שגרת חיים מסודרת תחת השגחה רפואית, למניעת פצעי לחץ, הידבקות בזיהומים, ועוד. למרות הקושי של בני המשפחה לראות את יקירם במצב סיעודי, מומלץ כי לא יזניחו אותו אלא ימשיכו בביקורים סדירים, תוך הענקת תשומת לב והבעת רגשות  ותקשורת המתאימה למצבו של החולה.

באתר עמותת עמדא ישנו מסמך מפורט המיועד לבני משפחה שיקירם נמצא בשלב המתקדם ביותר של מחלת הדמנציה.

משחקי זיכרון וטיפולים קוגניטיביים שונים (שיחה, משחקי שולחן או תוכנות מחשב) משמשים לשפר את מגוון כישורים קוגניטיביים.– בדרך מהנה ומשמעותית.

אמצעים אלו משמשים לשמר את היכולות הקוגניטיביות, החושיות, המוטוריות והחברתיות הקיימות, ולהאט את קצב התדרדרותם. במקביל, משחקים וטיפולים אלה משפרים את איכות החיים וחיוניות החולה ומחזקים את הקשר בין החולה לבין בני המשפחה או המטפלים הנוטלים חלק בפעילות.

מומלץ כי כל אדם הסובל מירידה קוגניטיבית יחל בפעילות מגוונת מוקדם ככל האפשר.

לדוגמא, עמותת עמדא מציעה לרכוש את ערכת "קשרים וכישורים", ערכה מקצועית ייחודית להפעלתם של אנשים הסובלים מירידה בזיכרון. הערכה מכילה שבעה אוספים המיצגים מגוון פעילויות בנושאים שונים, ובכללם:

*אוסף אימון גופני וגירוי חושים  באוסף האימון הגופני : 2 שקיות משקולות, 2 גומיות התעמלות, 2 כדורים קטנים, בקבוק מים. באוסף הגירוי החושי: שקית לבנדר, גלגלת לעיסוי אישי וקרם ידיים.

*אוסף אימון מוחי. באוסף: חידודי מוח שונים, כרטיסיות תקשורת "על קצה הלשון", תמונות מי ומי ותמונות מספרות. פתגמים, סיפורים ושירים.

*אוסף משחקים. באוסף: דומינו, קלפים, טנגרם, משחק זיכרון, בינגו ומשטח לבד ירוק.

* אוסף העלאת זיכרונות. באוסף: אלבום "תמונות מחיי", אוסף "היו זמנים" להעלאת זיכרונות וספר הזיכרונות שלי.

*אוסף יצירה. באוסף: דפי עבודה לצביעה ויצירה וקלמר המכיל צבעי פנדה, טושים, מספריים ודבק.

*שירים. באוסף: מגוון שירים אהובים לשירה ושיחה.

*אוסף מתכונים. באוסף: מתכונים קלים להכנה משותפת.

כמובן שבני המשפחה יכולים ליזום בעצמם הפעלות שונות המסייעות לאתגר את הזיכרון ולספק גירוי קוגניטיבי – אך מומלץ כי הפעילות תבוצע בהנחיה של גורם מקצועי מוסמך, כגון רופא גריאטר, מומחה לתחום הזיכרון, ועוד.

אודות הערכה- עמותת עמדא

מומלץ להיכנס לאתר של עמותת עמדא בקישור הבא, בו ניתן למצוא מאמרים ומידע חיוני רב. עמותת עמדא לחולי דמנציה אלצהיימר ומחלות דומות בישראל (ע.ר.) נוסדה בשנת 1988 על-ידי בני משפחה של חולים.

מספרם של חולי אלצהיימר בישראל מוערך בכ-117 אלף (לפי נתוני מכון ברוקדייל). רוב החולים מטופלים על-ידי משפחותיהם, במסגרת הקהילה.

בשל אופייה המיוחד של המחלה היא מטילה מעמסה פיסית, נפשית וכלכלית כבדה על המשפחה כולה. עמותת אלצהיימר קמה כדי לאגד את משפחות החולים ולהקל על מצוקתן. העמותה חברה בארגון אלצהיימר הבינלאומי (ADI) ומקיימת אתו קשרים הדוקים.

עמותת עמדא מתרכזת במתן מידע, יצירת מסגרות תומכות והפעלת פרויקטים להגברת איכות חייו של החולה והמטפל העיקרי.

התנאי היחידי לקבלת שירות במסגרת תכנית השב"ן הוא תקופת המתנה (אכשרה) שנקבעת על ידי הקופה, כאשר לכל שירות נקבעה תקופת המתנה שונה.

משמעות תקופת ההמתנה היא שבמהלך תקופה זו המבוטח אינו זכאי לקבל את השירות. תקופות ההמתנה משתנות מקופת חולים אחת לאחרת, ומפורטות בהתאם לשירות הרפואי בתקנוני קופות החולים. בכל מקרה תקופת ההמתנה לא תעלה על 24 חודשים. ישנם שירותים רפואיים שבהם קיים פטור מתקופת ההמתנה.

למידע נוסף באתר "כל זכות"

הטיפול הרפואי הניתן בחדרי מיון כרוך בתשלום על פי התעריפון של משרד הבריאות ובתשלומים בעד שירותים שונים:

• בהתאם לסעיף 29 לתוספת השנייה שבחוק ביטוח בריאות ממלכתי, השתתפות הכספית העצמית של מבוטח בביטוח בריאות ממלכתי מורכבת משני רכיבים:
1. תשלום אגרת מיון.
2. מימון טיפול בחדר המיון.

ההורה שלי לא מעוניין להכניס הביתה מטפל זר, מה אוכל לעשות ?

בן המשפחה המבוגר עשוי להתנגד לרעיון של הכנסת מטפל זר הביתה וזאת לאור שלל סיבות אבדן עצמאות פחד להינטש ועוד טקסט שאני כרגע לא מעתיק רק כדי לראות שזה יורד שורה ונראה טוב כמו שצריך וזהו נראה שזה מספיק

מה אפשר לעשות?
חשוב לשתף ולורם איספום דולור זהו טקסט סתמי שאין שום עניין בכתיבה בו ולכן שמים אותו במקומות שאין רעיון מה להשים במקום עכשיו נעתיק חשוב לשתף ולורם איספום דולור זהו טקסט סתמי שאין שום עניין בכתיבה בו ולכן שמים אותו במקומות שאין רעיון מה להשים במקום עכשיו נעתיק חשוב לשתף ולורם איספום דולור זהו טקסט סתמי שאין שום עניין בכתיבה בו ולכן שמים אותו במקומות שאין רעיון מה להשים במקום עכשיו נעתיק.

זהו טקסט סתמי שאין שום עניין בכתיבה בו ולכן שמים אותו במקומות שאין רעיון מה להשים במקום עכשיו נעתיק חשוב לשתף ולורם איספום דולור זהו טקסט סתמי שאין שום עניין בכתיבה בו.
חשוב לשתף ולורם איספום דולור זהו טקסט סתמי שאין שום עניין בכתיבה בו ולכן שמים אותו במקומות שאין רעיון מה להשים במקום עכשיו נעתיק חשוב לשתף ולורם איספום דולור זהו טקסט סתמי שאין שום עניין בכתיבה בו ולכן שמים אותו במקומות שאין רעיון מה להשים במקום עכשיו נעתיק חשוב לשתף ולורם איספום דולור זהו טקסט סתמי שאין שום עניין בכתיבה בו ולכן שמים אותו במקומות שאין רעיון מה להשים במקום עכשיו נעתיק.
דולור זהו טקסט סתמי שאין שום עניין בכתיבה בו ולכן שמים אותו במקומות שאין רעיון מה להשים במקום עכשיו נעתיק

שני תנאים הכרחיים להעסקת מטפל זר:

• קיום היתר העסקה תקף
• התקשרות עם לשכה פרטית/תאגיד המורשה מטעם הלשכה לאוכלוסין והגירה.

מומלץ לפנות כבר בשלב ההתחלתי ללשכה פרטית/תאגיד שייסיעו וידריכו בהליך ההגשה

הלשכות הפרטיות/תאגידים מורשות לגבות מהמעסיק תשלום חודשי בגין ביקורים רבעוניים בבית המטופל, עזרה בפתרון בעיות בהעסקה של העובדים הזרים, סיוע בהארכת היתרי העסקה לעובדים הזרים, אשרות שהייה בישראל וכדומה.

בשירותים אלה (דמי התקשרות) גובה התשלום החודשי לא יעלה על 70 ש"ח.

בנוסף, הלשכות יכולות לגבות סכום חד פעמי מהמעסיק של עד 2,000 ש"ח עבור השמת העובד אצל המעסיק. הסכום הזה תקף לשנה מיום ההשמה גם אם היו השמות נוספות של עובדים אחרים באותה שנה.

הסכום המקסימלי שמותר ללשכה לגבות ממטפל זר עבור התיווך והבאתו ארצה, הוא 3,688.57 ש"ח (החל מיום 01.01.2014).

לאחר שנמצא העובד המתאים- הלשכה הפרטית/תאגיד תבצע את הרישום שלו ברשות האוכלוסין וההגירה , ותסדיר את קבלת אשרת עבודה (ויזה ב'1)

על אישור מכתב ההשמה חשוב לשמור, משום שהוא מהווה אישור על רישום העובד והמעסיק כחוק.

ויזה/אשרה היא האישור הרשמי שנמצא בדרכון של העובד הזר לשהות בישראל ובמקרה זה לעסוק בסיעוד.

היתר ורישיון מתייחסים שניהם לאישור העסקת העובד על ידי הקשיש ומשפחתו, אישור הניתן על ידי משרד האוכלוסין וההגירה.

כן, העובד הזר והמעסיק יכולים לעזוב את החברה ולעבור להירשם בלשכה אחרת ללא שום הגבלה ובכל זמן שירצו. המעבר אינו אמור להשפיע על העובד הזר או לגרום לו לנזק כלשהו ביחס לתנאי העסקתו, שכרו או תנאיו הסוציאליים.

אם יש ברשותו ויזה בתוקף, שייך לאזור הגאוגרפי שלך (קישור בהמשך) ואינו שוהה מעל 51 חודשים בארץ, יש לפנות ללשכה פרטית/תאגיד ולבקש לרשום אותו.

לאחר הרישום בלשכה/תאגיד בלבד תוכלו להעסיקו.

העסקת מטפל זר עם ויזה לא מתאימה, או ללא רישום בלשכה/תאגיד הינה עבירה על החוק.

המלצות ודיס-המלצות אודות מטפל זר אשר כבר נמצא בארץ וטיפל במבוגרים אחרים, עשויים לסייע מאד בעת בחירת עובד לבן משפחה. במידה והעובד מציג המלצות כתובות כדאי לבקש מספרי טלפון של המעסיקים הקודמים.

את השיחה עם המעסיקים כדאי לבצע שלא בנוכחותו על מנת שתוכלו להתרשם ולשאול שאלות באופן חפשי.

אפשר לבקש גם מהלשכה הפרטית/תאגיד תעודות ואישורים אודות עברו של העובד המועמד – כדוגמת תעודות השכלה או סיום קורסים מקצועיים, וכיוצא בזאת.

במקרים מיוחדים בלבד בהם הטיפול בהם אינו מאפשר מנוחה של העובד הזר, ניתן לבקש היתר להיתר להעסקת מטפל זר שני. הכוונה היא למטופלים סיעודיים הזקוקים לרצף טיפולי של 24 שעות ביממה, או שטיפולם אינו מאפשר מנוחה לעובד בשל נסיבות אחרות ייחודיות.

את הבקשה יש להגיש באותה מתכונת של הגשת בקשה למטפל זר ראשון. ועדה מקצועית מייעצת תדון בבקשה ותכריע האם יש הצדקה לאישור העסקת מטפל זר שני.

הבקשה למטפל זר שני תאושר במקרים שבהם, על פי האבחנה הרפואית, יש צורך ברצף טיפולי של 24 שעות ביממה, ואין אפשרות מנוחה לעובד אחד. הבקשה תידחה אם היא מוגשת עקב משקל יתר של המטופל המבוגר, או עקב צורך בעובד נוסף לשעות מסוימות בלבד.

התשובה לשאלה זו תלויה במספר גורמים וביניהם קיום היתר העסקה בתוקף, זמינות עובדים, הסכמה על התנאים הבסיסיים במידה ומדובר במטפל זר אשר כבר שוהה בארץ ויש לו אישורים מתאימים.

במידה והיתר ההעסקה קיים ותקף העסקת מטפל זר יכולה להתחיל תוך מספר ימים מרגע הפניה ללשכה פרטית/תאגיד.

כאמור, על מנת להעסיק מטפל זר יש לקבל היתר להעסקת מטפל זר מרשות האוכלוסין וההגירה, ובמקביל לפנות ללשכה פרטית/תאגיד לצורך איתור מטפל זר. שני תהליכים אלו המתרחשים במקביל נמשכים בין חודשיים לשלושה חודשים.

משך הזמן המדויק תלוי ביעילות ובמהירות של הגשת המסמכים המבוקשים מצד המשפחה והגורמים המעורבים, ותלוי גם במדינה ממנה מגיע המטפל זר ומשך קבלת הוויזה (אישור הכניסה לישראל).

מרחב מחיה מכבד שמאפשר פרטיות וכולל חדר פנוי הראוי ומתאים למגורים, והינו מצויד במינימום בסיסי של ציוד כדוגמת מיטה, ארון בגדים, כסא.

אפשרות לנעול דלתות בשירותים ומקלחת.

כיוון שרוב העובדים היום שומרים על קשר עם בני משפחתם באמצעות אפליקציות ועזרים טכנולוגיים כדאי לשקול לאפשר חיבור לאינטרנט.

כן. חברות סיעוד מסוימות מציעות למעסיקים תקופת ניסיון של עד 6 ימים לכל היותר, אשר רק לאחריה מתבצע רישום העובד במשרד הפנים.

תיאום ציפיות ובהירות בנוגע לטיפול, תנאי ההעסקה והשכר תורמים לאווירה נינוחה ולהסתגלות.

חשוב ללמוד כבר בתחילת הדרך מה חשוב לשני הצדדים מבחינת הטיפול ותחומי אחריות ומה השכר הצפוי כולל הזכויות והתנאים הסוציאליים הנלווים.

ההבנה ההדדית של הצד המעסיק והצד המועסק אודות היקף התפקיד, תחומי האחריות, זכויות, הטבות ותנאי השכר, הם בסיס למניעת חילוקי דעות ותחושות כעס לאורך הדרך המשותפת יחד.

העובד הזר רשאי לעסוק בענייני משק הבית של המטופל (כדוגמת כביסה, ניקיונות, ובישול) כל עוד תחומי האחריות הוסכמו עמו מראש, ועבודות משק הבית מסייעות למטופל אשר אינו יכול לעשות זאת בעצמו בשל מגבלותיו הבריאותיות.

חל איסור לנצל מטפל זר לצורך ביצוע עבודות ביתיות שונות לטובת בני משפחה אחרים של המטופל (כגון ניקיון של בית אחר מבית המטופל) זוהי עבירה על החוק.

קשיש שנמצא זכאי לגמלת סיעוד פטור מהערכת תלות לטובת קבלת היתר העסקה, המידע מועבר מהביטוח הלאומי לרשות לאוכלוסין והגירה לאחר חתימה על ויתור סודיות.

קשיש שזכאי לגמלת חוק סיעוד יכול לבחור להמיר את זכאותו בשכר עבור העובד הזר המועסק בטיפולו.

כן. יש לשלם עבור העובדים הזרים דמי ביטוח לאומי אשר מכסה מקרים של תאונות עבודה, הריון ועוד.  המשפחה המעסיקה חייבת בתשלום ביטוח לאומי עבור העובד הזר בגובה 2% משכרו.

יש לפנות ישירות לביטוח לאומי ולהסדיר את העברת התשלום. כדאי לדעת שמי שמקבל גמלת סיעוד ומעסיק מטפל זר דרך חברת סיעוד, מקבל פטור מדיווח ומתשלום דמי הביטוח על תוספת השכר שמשלם לעובד הזר.

זאת בתנאי שפתח תיק לעובד הזר בביטוח לאומי והחלק שלו בשכר לא עולה על 3000 ש"ח בחודש. אם השלמת השכר עולה על 3000 ש"ח המעסיק חייב לדווח ולשלם את הביטוח הלאומי על כל החלק שלו בשכר.

כן. העובדים הזרים זכאים ככל עובד אחר בישראל לפנסיה ופיצויים. מאחר ואין קרנות פנסיה לעובדים זרים, הכספים יצברו בחשבון ייעודי ויישמרו בעבור העובד הזר עד למועד שבו יסיים את עבודתו אצל המעסיק, או עד למועד עזיבתו את ישראל, לפי המוקדם מבין השניים.

הכספים יצברו בחשבון הפיקדון לטובת העובד הזר.

כן. יש לבטח את העובד הזר בכל תקופת שהותו בבית המטופל בביטוח רפואי מיוחד לעובדים זרים. האחריות לעריכת הביטוח הרפואי חלה על המעסיק (המטופל או בני משפחתו) ולא על העובד הזר או על חברת הסיעוד.

ביטוח רפואי למטפל זר חייב להיערך אצל מבטח בעל רישיון תקף וחייב לכלול סל שירותים מינימאלי שנקבע בצו עובדים זרים. יש לוודא כי למבטח איתו אתם מתקשרים על מנת לנפק ביטוח רפואי לעובד הזר, רישיון בתוקף מאת המפקח על הביטוח במשרד האוצר המאפשר לו לערוך ביטוח בריאות לעובדים זרים.

המעגל האפקטיבי והחשוב ביותר של בקרה של תפקודו של העובד הזר היא באמצעות המעסיק, המבוגר המטופל, בני הבית ובני המשפחה הקרובים – מאחר והם אלו החשופים מדי יום לעבודת העובד וליחס שהוא מעניק למבוגר המטופל.

עם זאת, ישנם מעגלים נוספים של בקרה היכולים לזהות היבטים לשיפור או מצבי מצוקה הקשורים לטיפול – ביקור עו"ס מטעם הלשכה/תאגיד ו/או סניף הסיעוד במידה והקשיש מקבל גמלת חוק סיעוד.

שיקום הוא תהליך שמטרתו להחזיר אדם חולה, שמצבו התפקודי הדרדר עקב פגיעה, תאונה, אשפוז ממושך או מחלה ממושכת, לתפקוד מרבי מבחינה פיזית, נפשית וקוגניטיבית בסביבתו הטבעית.

טיפולי שיקום כוללים: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, טיפול פסיכולוגי וליווי סוציאלי. תהליך שיקום יכול להתבצע במכוני טיפול הפועלים בקהילה או במסגרת אשפוז במחלקה שיקומית.

תהליך השיקום יכול להיעשות באופן אינטנסיבי במסגרת אשפוז או בקהילה.

מקום השיקום מותאם לצרכי המטופל ויכול להיות אחד מן הבאים: אשפוז שיקומי (במחלקה שיקומית או במחלקה גריאטרית שיקומית), אשפוז יום שיקומי, מרכז לשיקום יום, מכון ייעודי (כגון לפיזיותרפיה) או שיקום בבית המטופל, אם התנאים בבית מאפשרים זאת.

דמנציה מהווה שם כולל למגוון סימפטומים רפואיים הנובעים ממחלות המשפיעות על תפקוד המוח. עם העלייה בגיל ישנה עליה בשכיחות הדמנציה. הסימפטומים העיקריים הם פגיעה בזיכרון, בריכוז, בהתמצאות המרחבית, תפקודי השפה (הבנה ודיבור) כמו גם פגיעה בתובנה ובשיפוט .

מחלות שונות גורמות לדמנציה בניהן כאלה השכיחות יותר כדוגמת מחלת אלצהיימר, דמנציה וסקולרית, דמנציה עם גופיפי לווי ודמנציה של האונה   הפרונטלית. מחלות או מצבים רפואיים נדירים יותר גם כן עלולים לגרום לדמנציה כמו: מחלת קרויצפלד-יעקב, תסמונת ורוניקה-קורסקוף, ועוד.

כיום עיקר הטיפול בדמנציה הוא בסימפטומים ולא בגורמים למחלות המתבטאות בדמנציה. מחקר רב מתבצע על מנת להבין את מנגנוני המחלה השונים בדגש על מחלת אלצהיימר, מחקרים רבים כיום עוסקים בתחום ההדמיה וזיהוי מוקדם של סימני המחלה במוח  עוד טרם ההתבטאות הקלינית על מנת לפתח תרופות אשר יהיה להן פוטנציאל  לעקב את התפתחות המחלה כבר בשלבים מוקדמים.

לא. ביטוח סיעודי לחברי קופות החולים הוא נפרד מתכנית השב"ן למרות שנעשה לעתים יחד.

זהו ביטוח מסחרי בתנאים נפרדים, שיש לבררם באמצעות קופת החולים.

למידע נוסף מאתר "כל זכות"

תכניות השב"ן משתנות מקופה לקופה- כל מבוטח זכאי לקבל העתק של תכנית השב"ן מקופת החולים שבה הוא חבר.

לכן, מומלץ להיכנס לאתר האינטרנט של קופת החולים שלך, ולצפות בתכנית הביטוח המלאה והמעודכנת. במקרה של שאלות, כדאי לצלצל למוקד הטלפוני של קופת החולים, ולשאול.

חוסר שביעות רצון מיכולותיו או מאופיו של העובד הזר הינו לגיטימי.

לפני נקיטת צעדים נוספים, מומלץ תחילה לבחון לעומק מה הסיבה לאי שביעות רצון? האם חלף מספיק זמן כדי לאפשר את הלמידה ההכרחית? האם הוענק משקל גם להיבטים החיוביים בעבודתו של העובד הזר?

במידה ובכל זאת שוררת תחושה של חוסר שביעות רצון מהעובד, מומלץ לשוחח עמו ולהסביר לו באלו תחומים עליו להשתפר, וכיצד ביכולתו לשפר את תפקודו. בשלב הבא ניתן ליזום שיחה משותפת עם הלשכה הפרטית/תאגיד. חשוב לשמוע גם את העובד הזר, דעותיו ותחושותיו.
לאחר מתן "הזדמנות נוספת" משמעותית, האורכת זמן רב מספיק, ניתן לשקול את החלפת העובד הזר באחר.

מטפל זר נדרש להודיע למעסיקו על עזיבה בכתב 14 יום מראש (אם עבד פחות מ-6 חודשים). אם עבד יותר מ – חודשים אזי נדרשת הודעה מוקדמת של 21 יום מראש, על פי נוהל הודעה מוקדמת של מטפל זר בסיעוד למעסיקו.

במידה והעובד "נטש" ללא התרעה מוקדמת, או יצא לחופשה בחו"ל ממנה לא חזר, את הימים אותם לא דיווח מראש ניתן לנכות משכרו האחרון.

יש לדווח ללשכה/תאגיד על העזיבה המוקדמת. הצעד הבא שנדרש לבצע בסיוע הלשכה/תאגיד, הוא להשתחרר מהיתר ההעסקה, ולאתר מטפל זר חדש.

הרישום לשירותי הבריאות הנוספים יעשה על ידי חתימת המצטרף על טופס הצטרפות בדרך שתבחר קופת החולים

ניתן לחתום ולהגיש את טופס ההצטרפות בכל אחד מסניפי קופת החולים, וניתן להצטרף גם דרך המוקד הטלפוני או באופן מקוון דרך אתר האינטרנט של קופת החולים.

שימו לב כי מבוטח אינו יכול להיות חבר בקופת חולים אחת, ולהצטרף לתכנית שב"ן של קופת חולים אחרת.

יש ליידע את הלשכה/תאגיד לגבי התהליך. הלשכה/תאגיד חייבת לדווח למשרד הפנים תוך 7 ימים מעת ההתפטרות/פיטורין.

שירות זה הוא באחריות החברה ואין היא רשאית לגבות תשלום נוסף מעבר לדמי ההתקשרות החודשיים שמשפחת המעסיק כבר משלמת.

לשכה/תאגיד מחויבת לפעול למציאת מטפל זר מחליף למשפחה ואין היא רשאית לגבות דמי תיווך/השמה נוספים בגין תיווך העובד הזר החדש. העסקת העובד הזר החדש כרוכה בתשלום אגרה נוספת למשרד הפנים.

כן. עובדים זרים זכאים למלוא התנאים הנהוגים בחוקי העבודה הישראלים.

כל חוקי העבודה החלים על עובד שהינו אזרח ישראלי, תקפים גם לגבי העובדים הזרים.

בכלל זאת, חופשה שנתית, ימי מחלה, חופש בימי חג, ביטוח רפואי, תנאי מחיה הולמים, ויום חופש שבועי.
יש לתת לעובד הזרים את הזכויות הסוציאליות, להן זכאי כל עובד. רשויות האכיפה של החוק בישראל עלולות להעניש בחומרה מעסיקים שאינם עומדים בתנאי ההעסקה על פי חוק.

מבוטח אינו יכול להיות חבר בקופת חולים אחת, ולהצטרף לתכנית שב"ן של קופת חולים אחרת.

במידה וברצונך להצטרף לביטוח משלים מסוים, עליך תחילה להיות חבר בקופת החולים המציעה ביטוח משלים זה.

במעבר מקופת חולים לקופת חולים אחרת נשמרות הזכויות שניתנות בשב"ן של הקופה החדשה באותו רובד ביטוחי.

כן – זהו צעד רצוי אשר ביכולתו לסייע למבוגרים רבים, אשר אינם בעלי יכולת תפקודית מספקת בכדי להתנהל ברהיטות ובעקביות אל מול הרשויות והארגונים השונים.

מאחר ותכנית השב"ן מחויבת לכסות באופן עצמאי את הוצאותיה, מרבית השירותים הכלולים בתכניות השב"ן כרוכים בהשתתפות עצמית של המבוטח.

הערכה ראשונית נעשית ע"י הרופא המטפל במחלקת האשפוז האקוטי. במידת הצורך רופא גריאטר או מומחה בשיקום קובע את ההמלצות לגבי המשך טיפול ומסגרת השיקום לה המטופל זקוק. משרד הבריאות קבע קוים מנחים להפניית מטופלים לשיקום בקהילה או באשפוז.

משך זמן השיקום תלוי במספר גורמים במשולב, לרבות סוג הפגיעה, מצבו הרפואי של המטופל, קצב התקדמות הטיפול ועוד. ככלל, קיימת תקופה מינימאלית של שיקום במצבים רפואיים שונים.

• שיקום אורתופדי – משך זמן האשפוז הוא לפחות שבועיים.
• שיקום נוירולוגי- משך זמן האשפוז הוא מינימום 25 יום ועד 3 חודשים.

במקרים מסוימים יכול הצוות הרב מקצועי להמליץ על משך זמן אשפוז קצר יותר, בהעדר התקדמות תפקודית. במידה וקופת החולים לא מאשרת את משך זמן האשפוז המינימלי, עליה לנמק זאת

מי מחליט על מסגרת השיקום?

הערכה ראשונית נעשית ע"י הרופא המטפל במחלקת האשפוז האקוטי. במידת הצורך רופא גריאטר או מומחה בשיקום קובע את ההמלצות לגבי המשך טיפול ומסגרת השיקום לה המטופל זקוק.  משרד הבריאות קבע קוים מנחים להפניית מטופלים לשיקום בקהילה או באשפוז.

דמי החברות בשב"ן נקבעים על פי גיל החבר המצטרף.

דמי החבר הינם אחידים בתוך קבוצות הגיל, ואינם קשורים למצב הבריאות, לוותק, למצב משפחתי או לכל תנאי אחר. כל קופת חולים קובעת את דמי החבר עבור תכניות השב"ן שלה, ואלו מאושרים על ידי משרד הבריאות.

דמי החבר של תכניות השב"ן בקופות השונות אינם אחידים, ויש לבדוק אותם בכל קופה, בהתאם לגיל ולהרכב המבוטחים (יחיד, משפחה). דמי החבר נגבים על ידי הקופה עצמה.
ראה עוד בקישור הבא

מומלץ כי בני המשפחה יכירו את המטלות היומיומות בהן החולה כבר גילה קשיים בעבר – בדגש על מטלות המצריכות זיכרון רב, חישובים מורכבים וכן הלאה. כדאי לבצע משימות אלו יחד עם החולה, במקום לבצע אותן במקומו.

לדוגמה, במידה והחולה נדרש להגיש דו"ח מאזן עבור וועד הבית, והדבר כרוך בחישובים של הוצאות והכנסות לאורך השנה, רצוי כי בן משפחה יסייע לחולה בביצוע החישובים. מצב בו בן המשפחה מבצע את המשימה במקום החולה אינו רצוי – במיוחד מכיוון שנישול המבוגר מתפקידיו מפחית את הגירוי המוחי ושם אותו במעמד של היעדר מסוגלות.

כן – ההחלטה באיזה קופת חולים להיות היא החלטה שלך, וניתן לעבור קופת חולים מכל סיבה – כגון שביעות רצון מהסניף, קירבה גיאוגרפית לסניף, איכות השירותים הרפואיים המוענקים בקופה, וכן הלאה.

כל תושב זכאי לעבור מקופת חולים אחת לאחרת, ובתנאי שהיה חבר בקופת החולים ממנה הוא מבקש לעבור למשך חצי שנה לפחות. המעבר מקופת חולים אחת לאחרת אינו פוגע בזכויות המבוטח:

– המבוטח זכאי לקבל את מלוא השירותים הקבועים בסל שירותי הבריאות המגיעים לו מהקופה ממנה הוא ביקש לעבור עד לכניסת המעבר לתוקף.
– ממועד כניסת המעבר לתוקף זכאי המבוטח לקבל את כל השירותים הכלולים בסל הבריאות מן הקופה אליה עבר, בלא כל הגבלות או התניות.

ההחלטה על הפנייה לשיקום באשפוז או  לשיקום בקהילה נקבעת על ידי הצוות המטפל בבית החולים הכללי וקופות החולים בהתאם להנחיות של משרד הבריאות. לאחר המלצת הצוות המטפל בבית החולים על סוג תהליך השיקום שהחולה זכאי לו, החולה יכול לבחור את מרכז השיקום מתוך המוסדות/המכונים הקשורים בהסדר בחירה עם קופת החולים שבה הוא מבוטח. על פי הוראת משרד הבריאות, כל קופה חייבת לפרסם את הסדרי הבחירה שלה ולאפשר את הבחירה.

חשוב לציין שאדם המתגורר רחוק ממשפחתו וילדיו יכול לבקש לעבור למחלקה שיקומית הקרובה לאזור מגוריהם. לדוגמה אדם שגר בצפון וילדיו גרים במרכז הארץ, יוכל לבקש לעבור למחלקה שיקומית במרכז.

לא. קופת החולים נושאת בעלות האשפוז השיקומי של המשתקמים אשר זכאים לכך.

מועד השחרור מהאשפוז השיקומי נקבע כאשר הצוות הרב מקצועי משוכנע על בסיסי מדדי שיקום שונים כי התהליך השיקומי הגיע לידי מיצוי ואין צורך יותר במסגרת שיקומית אשפוזית (מצב זה נקרא "פלאטו" והמשמעות היא שהאדם מיצה את התהליך השיקומי במסגרת אשפוז ואינו מתקדם עוד).

קביעת המועד הסופי לשחרור נעשה בתיאום עם הגורמים המממנים: קופות החולים, חברות הביטוח.

לקראת השחרור חשוב לפנות לקבל הדרכה מהצוות הרב מקצועי (מרפאה בעיסוק, פיזיוטרפיסט ועובדת סוציאלית) ולהיעזר בהם בהכנה לקראת שחרור.

הדרך הטובה ביותר היא לפנות ישירות לקופת החולים דרך אתר האינטרנט או המוקד הטלפוני, ולשאול האם השירות הרפואי המבוקש כלול בשירותים המוצעים על ידי הקופה לחבריה.

באתר האינטרנט של כל קופת חולים מופיע פירוט מלא של השירותים הזמינים. ידיעת האפשרויות עשויה לחסוך תשלומים מיותרים, שלא דרך הקופה.

עבור אנשים אשר הופכים למוגבלים בניידות עקב מחלה או תאונה, חופש התנועה בבית הופך לבלתי אפשרי ומצריך עריכת התאמות במבנה הדירה ושימוש בעזרים שיסייעו בשמירה על איכות החיים. קופת החולים מספקת ביקור בית של מרפאה בעיסוק לצורך מתן המלצות להתאמת הבית בשל מצבו התפקודי של המטופל. על מנת לבצע שינויים אלה, ניתן לפנות למספר גופים שיכולים לסייע.

הירידה בתפקוד הקוגניטיבי, לצד השינויים במצבי רוחו ובהתנהגותו של חולה הדמנציה, גוברים ככל שהמחלה מתקדמת.

מעורבות גוברת של בני המשפחה ביחס להתנהלותו היומיומית של החולה, תסייע לצמצם נזקים ותספק לחולה תמיכה ועידוד. חשוב שמעורבות זו לא תהיה מוגזמת או פטרונית מדי, אלא תכבד את החולה ועדיין תראה בו אדם עצמאי בעל כושר שיפוט מסוים  ומסוגלות לבצע משימות שונות ולתרום את חלקו למרקם החיים במשפחה ובסביבה.

מצב חירום אישי על רקע בריאותי הוא מצב בו פגיעה חיצונית או כשל תפקודי פנימי בגוף מובילים לנסיבות שבהן אדם מצוי בסכנה מיידית לחייו, או שקיימת סכנה מיידית כי יגרם לאדם נזק גופני חמור ובלתי הפיך אם לא יינתן לו טיפול רפואי דחוף.

כן – גם משבר נפשי עשוי להפוך למצב חירום הטומן בחובו סכנה ממשית – עד לכדי אובדן חיים, או סיכון של אנשים אחרים בסביבה.

הירידה ברמת הבריאות הכללית, וביכולת התגובה המהירה – האופייניים לגיל מבוגר – גורמים למבוגרים להיות חשופים יותר למצבי חירום אישיים. תאונות ביתיות, מחלות, זיהומים וגורמים חיצוניים נוספים, עשויים להוביל להתדרדרות מהירה מאד במצב הגופני.

היערכות מקדימה מצב המבוגר ומשפחתו עשויים לחסוך זמן יקר ברגע האמת, וסייע במתן טיפול מהיר וטוב יותר למבוגר – תוך הגדלת הסיכוי להצלת חיים ושיפור הסיכוי ההחלמה המהירה.

היערכות מקדימה כוללת מספר היבטים, ובכללם הכנת הבית למצבי חירום אישיים על רקע בריאותי, ויכולת ליצור קשר מהיר עם גורמי הצלה.

הכרת מצבו הבריאותי של בן המשפחה מבוגר בשגרה – כולל ידע על מחלות קיימות, בעיות כרוניות הנמצאות תחת מעקב וכו' – עשויה לסייע לבני המשפחה לזהות מצבים של חריגה מהשגרה, התדרדרות, וסכנה ממשית. זיהוי בזמן משפר את סיכוי ההצלחה של הטיפול – שכן ככל שהטיפול מוענק מוקדם יותר, כך הנזק הגופני אינו מתפשט או מחמיר.

בנוסף, הכרת מצבו הבריאותי השגרתית של המבוגר – ובכלל זאת סוג התרופות שהוא נוטל ביומיום – עשויים לבוא לעזרת הצוות הרפואי המטפל, ולמנוע טיפולים מיותרים או מסכני חיים.

יש להיות קשובים לדבריו של בן המשפחה המבוגר, לתחושותיו ולהתנהלותו – וחשוב לדעת כיצד לזהות התנהגות לא אופיינית אשר עשויה להצביע על בעיה בריאותית.

עם זאת, יש לקבל מרופא המשפחה הפניה לטיפול או בדיקה רפואית, ואין טעם "לאבחן" את בן המשפחה בעצמכם מבלי שתהיה לכם הכשרה רפואית מתאימה. גם אם בן המשפחה המבוגר נוטה לזלזל בצורך בבדיקה או בטיפול, יש להתייחס בכובד ראש להמלצות ולהנחיות של רופא.

פרט להיכרות עם מצבו הרפואי הנוכחי של בן המשפחה המבוגר בשגרת היומיום, מומלץ כי בני המשפחה יכירו גם את עברו הרפואי של המבוגר – מצבי חירום בריאותיים אותם חווה בעבר, אשפוזים וניתוחים, וכיוצ"ב.

היכרות זו היא חשובה שכן אף היא עשויה להוות מידע חיוני אשר יסייע לצוות הרפואי המטפל במבוגר – סיוע באבחון הבעיה הנוכחית, וסיוע בבחירת דרך הטיפול המתאימה והבטוחה ביותר בעבורו.

הכנת הסביבה הביתית למקרה חירום בריאותי יכולה לכלול הסרת גורמי סיכון (כגון רהיטים כבדים עם פינות חדות, שטיחים שעלולים להחליק עליהם) העשויים להחמיר את הנזק למבוגר במקרה של נפילה או אובדן הכרה.

מומלץ כי בני המשפחה או שכניו של המבוגר יחזיקו במפתח נוסף לבית – מכיוון שייתכנו מקרי חירום בהם המבוגר אשר שוהה בביתו לבד לא יוכל להגיע לדלת על מנת לפתוח אותה בעצמו.

כמו כן, מומלץ להתקין בבית המבוגר לחצן מצוקה המקושר למוקד חירום רפואי, ולשמור ליד הטלפון דף ובו רשימת מספרים חיוניים לשעת חירום. ניתן גם להחזיק בבית המבוגר ערכת עזרה ראשונה לשעת חירום.

כל חריגה מהשגרה ביחס לרמת הבריאות של המבוגר, עשויה להצביע על בעיה בריאותית מסוימת. עם זאת, לא כל בעיה בריאותית משמעה מצב חירום מסכן חיים. יש להתייחס לכל מקרה לגופו, לפי הנסיבות הנתונות – ובכלל זאת רמת הסבל והכאב עליה מצביע המבוגר, היות הסימפטומים חריגים, והיות הפגיעה בתפקוד פגיעה משמעותית.

במקרה של ספק, מומלץ לצלצל למוקדי החירום הטלפונים (מד"א – 101), לדווח ולתת לאנשי המקצוע להחליט.

ועדיין – ישנם מצבים אשר בבירור הנם מצבי חירום רפואיים, המצריכים הגשת עזרה ראשונה ופינוי מהיר להמשך טיפול בבית החולים. בכלל זאת: דימום מאסיבי, שבר, חבלת ראש קשה, אובדן הכרה, חנק או הפרעה קשה בנשימה, מדדים תפקודיים חריגים מאד (לחץ דם, חום גוף, דופק לב), אובדן יכולת הדיבור, וסימנים מקדימים של התקף לב או שבץ מוחי.

התאמת הסביבה הביתית למצבו התפקודי של חולה תסייע לו לתפקד בצורה מתאימה למצבו, תוך הקטנת הסיכון  לתאונות. בכלל זאת, רצוי למקם חפצים במקומות קבועים ונראים לעין, ולארגן את החפצים בצורה מרוכזת המקלה על איתורם.

לדוגמה, במידה וציוד הרחצה של החולה 'מפוזר' על פני כמה ארונות שונים בחדר האמבטיה ובחדר השינה, מומלץ לרכז את הפריטים החשובים במקום יחיד ונראה לעין.

באם החולה התקשה בעבר בהפעלת ציוד ביתי, באופן היוצר סכנה בריאותית (כגון כוויות, התחשמלות, חתכים וכיוצ"ב), חשוב להרחיק ציוד זה מהישג ידו, ולוודא כי הציוד מופעל רק בליווי משגיח אחראי.

על מנת למנוע תרחיש בלתי רצוי במסגרתו מבוגר המתגורר בגפו נקלע למצב חירום בריאותי (כדוגמת אובדן הכרה או שבר בירך) ללא יכולת להזעיק עזרה, מומלץ כי בני המשפחה ישמרו על קשר טלפוני מול המבוגר לפחות פעמיים ביממה. כמובן, שבמידת האפשר, בני המשפחה או שכנים יבקרו את המבוגר כמה שיותר, באופן אשר מאפשר להתרשם במראה עיניים ממצבו. ביקורים מסייעים גם לשמור על קשר טוב יותר – לסייע למבוגר בטיפול בבית, ולהנעים את זמנו תוך הפגת בדידות.

היעדר מספיק זמן פנוי, ומרחק גיאוגרפי, מקשים לעתים על בני המשפחה לבקר באופן תדיר בביתו של קרובם המבוגר. על מנת לבדוק את שלומו של המבוגר באופן תדיר, ניתן לפיכך להיעזר בשכנים ומכרים המתגוררים בסביבתו – לבקש מהם לבקרו מדי פעם (במועדים קבועים בשבוע או "כאשר מסתדר"), ולבחון את מצבו הבריאותי והכללי.

במקרים מסוימים, ניתן להיעזר באופן דומה באנשי מקצוע הנמצאים בסביבתו של המבוגר, מכירים אותו כבר, ומביעים נכונות לסייע – הדוור, השליח מהסופרמרקט, השוטר הקהילתי וכן הלאה.

במקרה של התרחשות מצב חירום בריאותי, קיימת חשיבות לכך שאבחון מצבו המדויק של החולה, והגשת העזרה הראשונה המתאימה, יבוצעו אך ורק על ידי אדם שהוכשר והוסמך לכך.

לכן, הצעד הראשון אותו יש לבצע בעת זיהוי אדם אשר זקוק לעזרה ראשונה דחופה, הינו לצלצל תחילה ולהזעיק את כוחות ההצלה. כל שנייה קובעת. גם במידה ובסביבה המיידית נמצא אדם שעבר קורס הצלה, חשוב להזעיק תחילה את מד"א מאחר וניידת העזרה הראשונה מצוידת בציוד מציל חיים אשר עשוי לעשות את ההבדל בין חיים ומוות.

יש לצלצל למוקד זימון התורים בטלפון, או להזמין תור דרך אתר קופת החולים באינטרנט – תוך הצטיידות בפרטיו האישיים של בן המשפחה (ובפרט מספר כרטיס החבר בקופת חולים).

רצוי לשמור בהישג יד את מספר 101 של מד"א, את מספר מוקד "איחוד הצלה" – 1221, וכן את מספר חדר המיון בבית החולים הקרוב למקום מגוריו של בן המשפחה המבוגר. חשוב לזכור בע"פ את כתובתו המלאה של המבוגר ואת הקומה בה הוא גר – באופן שיסייע לכוחות ההצלה להגיע במהירות האפשרית למקום.

כמו כן, מומלץ לשמור בהישג יד את המספרים של בני משפחה שונים, אותם תרצו לעדכן במידה ובן המשפחה המבוגר לקה במצב חירום בריאותי.

כאשר מעדכנים בני משפחה אודות מצב חירום רפואי בו לקה המבוגר, מומלץ לעשות זאת תוך שמירה על קור רוח, ומסירת הפרטים באופן ענייני – מה קרה למבוגר, מי הזעיק עזרה, כיצד פעלו הגופים הרפואיים, ולאן פונה המבוגר להמשך טיפול.
כאמור, לפני עדכון בני משפחה אחרים, חשוב לעדכן ולהזעיק תחילה את כוחות ההצלה למקום.

במקרה של ספק – אין ספק. במידה ואתם חושדים כי בן שמפחה מבוגר לקה במצב חירום בריאותי, עדיף שלא לקחת סיכונים מיותרים, אלא לדווח לגורמי ההצלה המתאימים, ולתת להם להחליט מה לעשות.

במצבים בהם המבוגר מתלונן על כאב או בעיה בריאותית המפריעה לו מאד, אך הוא עדיין מתפקד כשורה, ניתן להתפנות באופן עצמי לבדיקה וטיפול ראשוני במרפאת טר"ם או בחדר המיון.

יחד עם זאת, אם עולה חשש שמדובר בסימנים של בעיה בריאותית מסכנת חיים – כדוגמת סימפטומים של אירוע לב או אירוע מוחי – אין להתפנות לבד, אלא יש לחייג למוקדי הסיוע של מד"א / איחוד הצלה ולבצע את הנחיותיהם.

עזרת עזרה ראשונה עשויה לסייע לבני הבית לספק מענה מהיר וראשוני במקרים של פגיעה גופנית כדוגמת דימום. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי ערכת העזרה הראשונה הביתית מיועדת לטיפול מיידי עצמי בפגיעות גופניות קטנות בלבד. במקרה של חשש למצב חירום בריאותי ממשי, יש לדווח למוקד מד"א.

יש להבין מצוות הפינוי לאיזה בית חולים מפונה המבוגר, לעדכן את בני המשפחה הנוספים, ולהגיע אל בית החולים להמשך מעקב והתעדכנות ביחס למצב. במקרה שהמבוגר נזקק לאשפוז ממושך, מומלץ להביא לבית החולים תיק ובו ציוד אישי חיוני השייך למבוגר – כדוגמת תרופות אותן הוא לוקח באופן שוטף, בגדים והלבשה תחתונה, ציוד רחצה, ועוד. חשוב מאד- להביא מסמכים רפואיים עדכניים של החולה, כולל רשימת תרופות עדכנית, ת.ז, כרטיס קופת חולים, פרטי רופא המשפחה ורופאים אחרים שמטפלים בו. .

מומלץ גם לערוך סיור בבית המבוגר – לוודא שהכל תקין בעת היעדרו – בפרט במידה והמבוגר פונה לבית החולים בבהילות. יש לסגור חלונות פתוחים, לכבות מכשירי חשמל דלוקים, לוודא שדלת הכניסה נעולה, וכן הלאה. ניתן גם לעדכן שכנים לגבי כך שקרוב משפחתכם המבוגר אושפז.

ההחלטה על יציאה ממסגרת של טיפול ביתי, הועברת החולה עם  דמנציה לטפול במסגרת של מוסד סיעודי, נדרשת להתקבל במשותף על ידי בני משפחתו של החולה, והצוות הרפואי המטפל – וזאת בכפוף למצבו התפקודי של החולה.

מדובר בדילמה ממשית עבור בני המשפחה, אשר לא אחת חלוקים בינהם לאור היתרונות והחסרונות של כל אחת משתי החלופות. בעוד שהישארות במסגרת הבית והקהילה מחזקת את החולה , המעבר למסגרת של טיפול מוסדי מאפשר לחולה לקבל טיפול והשגחה מקצועיים יותר, המתאימים לו – תוך הורדת חלק משמעותי מהנטל הפיזי והמעשי מעל כתפי המשפחה המטפלת. 

לרוב, המעבר למסגרת מוסדית מתבצע כאשר בני המשפחה, ואפילו המטפל הזר, חשים כי הטיפול היומי הופך מורכב מדי, בצל המשך התדרדרות מצבו התפקודי של החולה, והמשך הירידה ביכולותיו הקוגניטיביות. ובעיקר כאשר ישנן הפרעות התנהגות קשות לטיפול כמו תוקפנות פיסית ונטייה לצאת מהבית ולשוטט ללא השגחה.

צוות העזרה הראשונה אשר מפנה את המבוגר הוא המחליט לאיזה בית חולים יבוצע הפינוי. ההחלטה מבוססת על שיקולים מקצועיים בהתאם לאופי הבעיה הרפואית וחומרתה.

בשל הקושי הרב בטיפול בתשושי נפש בבית, לעיתים נוצר הצורך באשפוז מוסדי המתאים לצרכיהם.

מוסדות אלה יכולים להיות בתי חולים סיעודיים המיועדים גם למבוגרים תשושי נפש שנמצאים במצב סיעודי וכן בתי אבות שבהם מחלקות ייחודיות לתשושי נפש המעניקות טיפול בצרכיו הפיזיים של הזקן תשוש הנפש וכן טיפולים אחרים- ריפוי בעיסוק ופעילויות אומנות ופנאי.

במידה ולאחר הבדיקה בחדר המיון הוחלט לאשפז את המבוגר להמשך טיפול בבית החולים, בני המשפחה יכולים לסייע לצוות הרפואי ע"י עדכונם ביחס לעברו הרפואי של המבוגר, התרופות אותן הוא נוטל בקביעות, וכן הלאה.

לצורך מסירת מידע רפואי של המטופל לקרוביו, יש צורך בגילוי הסכמה מצד המטופל.

הסכמת המטופל יכולה להיות במפורש או במשתמע, בע"פ בכתב או בדרך של התנהגות.

במידה ובן משפחה מבוגר מביע התנגדות לבדיקה רפואית או לטיפול רפואי חיוני, אשר התבקש לבצע ע"י רופאיו, יש לשוחח תחילה עם המבוגר ולהבין ממנו מהן הסיבות להתנגדותו.

חששות נפוצים הנם החשש מסבל וכאב במהלך הטיפול, חשש כי מדובר בטיפול לא חיוני, וחששות כספיים הנוגעים לעלות הטיפול.

ניתן להציג בפני המבוגר את היתרונות והחסרונות של הטיפול המדובר, אל מול חלופות אחרות, ואף לספק המלצות ממבוגרים אחרים שעברו טיפול דומה.

חשוב לזכור כי שיתוף הפעולה של המבוגר תורם להצלחת הטיפול או הבדיקה המדוברים, ואין להקל ראש בסיבות להתנגדותו. במקרים מסוימים, ניתן להקל על חששות באמצעות ייזום שיחה בין המבוגר לבין הרופא – אך במקרים אחרים יש לשאול האם הטיפול אכן באמת חיוני לשיפור בריאותו של המבוגר, או שמא ניתן 'להסתדר בלעדיו'.

הזכות ניתנת באופן אוטומטי

• כאשר הזכות מותנית בהמצאת אישורים (כגון אישור משטרה על תאונת דרכים, אישור על תאונת עבודה וכדומה), על החולה לדאוג להמצאת האישור לבית החולים. (האישור מהווה תנאי למתן הפטור, ואי המצאתו יוצרת חוב של החולה עצמו כלפי בית החולים) ונחשבת לאי-תשלום.

במידה והחולה פטור רק מעלות הטיפול אך חייב בתשלום אגרה, עליו לשלם אותה בצאתו מבית החולים או בהקדם האפשרי. כדי שלא יינקטו נגדו צעדים משפטיים כגון: פתיחת תיק בהוצאה לפועל או הגשת תביעה כספית לבית המשפט – צעדים שעלולים להביא להוצאות נוספות.

מבוגרים אשר צלחו מצב חירום בריאותי, עשויים לחוש חוסר ביטחון ולהביע חשש להישנות המקרה. מבוגרים אשר התגוררו בגפם עשויים לחשוש להיות לבד. במקרים אחרים, המבוגר עלול לצמצם את יציאותיו מחוץ לבית, מתוך חשש שילקה באירוע בריאותי נוסף בעודו בחוץ.

בכדי להקל על המבוגר לשוב לשגרה, ניתן לפיכך לשוחח עמו על החששות – להבהיר לו כי אלו חששות לגיטימיים, אך יש צעדים שניתן לנקוט על מנת להפחית את הסיכון במקרה של הישנות מצב החירום. ניתן להתקין בבית המבוגר לחצן מצוקה (במידה וקודם לכן לא היה), להכין את הסביבה הביתית, ולתרגל מצבי חירום עם בני המשפחה.

במידה ומצב חירום בריאותי התרחש בבית המבוגר, סביר להניח שהמבוגר ובני משפחתו יהיו מודעים יותר לצורך להתאים את הבית על מנת לצמצם את הסיכונים למבוגר. בכלל זאת, היבטים כדוגמת הרחקת רהיטים כבדים ומסוכנים, התקנת מעקות אחיזה, הסרת מכשולים או ריצוף מחליק, התקנת תאורה משופרת, ועוד.

כמו כן, חשוב להתקין בדירה אמצעים להזעקת עזרה – כגון לחצן מצוקה, שלוחת טלפון בחדר נוסף, וכו'. מומלץ גם להעניק לבני משפחה או שכני מפתח נוסף, אשר יסייע בכניסה מהירה לדירה בעת הצורך.

פרט לקשיים גופניים, העשויים להתבטא אפילו בצורך בשיקום של ממש, מבוגרים רבים אשר חוו מצב חירום בריאותי, מתמודדים גם עם קשיים נפשיים – טראומה מהאירוע, מבוכה מכך שנזקקו לעזרה ולפינוי, אובדן ביטחון עצמי, ועוד.

הסביבה אשר עד כה נראתה להם כבטוחה, עשויה להפוך למאיימת ומסוכנת. בני המשפחה יכולים לסייע באמצעות האזנה למבוגר, ועידודו להביע את תחושותיו וזיכרונותיו מהאירוע – מה חש, מה היה רוצה לשנות בעקבות המקרה, וכן האלה.

המבוגרים ובני משפחותיהם התומכים ומטפלים בהם יכולים להפיק תועלת רבה מהכרת הזכויות וההטבות המגיעות לבן המשפחה המבוגר. ניתן לחסוך כסף ולמנוע תשלומים מיותרים לרשויות ולגופים פרטיים, ובנוסף ניתן לחסוך כך זמן יקר, ולהתנהל באופן יותר רציף ויעיל.

יתרה מזאת, הכרת הזכויות עשויה לסייע במתן סיוע מהיר למבוגר, ברגעים בהם הוא זקוק לסיוע במיוחד. הכרת זכויות עשויה גם למנוע מצבים בלתי רצויים של פגיעה במבוגר או עיכוב במתן הטיפול הרפואי הנחוץ לו.

כן. לעתים, הטבות מסוימות מוענקות רק למבוגרים הנמצאים במצב כלכלי קשה והכנסתם נמוכה. לדוגמא: קבלת גמלת סיעוד (לעשות קישור לפירוט על גמלת סיעוד) מנגד, היות מבוגר במצב כלכלי טוב, אינה שוללת את זכאותו להטבות כלליות המוענקות מתוקף היותו בגיל מבוגר מספיק.

הציפייה כי נותני שירותים שונים יעניקו יחס נאות לאדם מבוגר, הינה ציפייה הגיונית וברורה. לא אחת, נותני השירותים (בחנות, בתחבורה הציבורית, במוקד הטלפוני וכן האלה) נדרשים לשרת מבוגרים אשר בשל גילם מתקשים בשמיעה, מתנהלים באיטיות, או זקוקים להסברים מפורטים יותר אודות השירות המוצע.

מתן יחס נאות ומסביר פנים למבוגרים הינו בגדר של נורמה רצויה ומקובלת בחברה הישראלית, אך אין היא מעוגנת בחוק. לרוע המזל, ייתכנו גם מקרים בהם נותני שירות יתנהגו לאזרח המבוגר בצורה חסרת סבלנות וגסת רוח.

במידה ובני המשפחה זיהו כי קרובם המבוגר אינו מודע לאחת מזכויותיו, והוא אינו מנצל זכות זו (תוך איבוד הנחה או תועלת אחרת המגיעה לו), מומלץ להסב את תשומת לבו לעניין. רצוי לעשות זאת בעדינות, מבלי להאשים את המבוגר או להדגיש את הנזק שנגרם בעבר כתוצאה מאי-ניצול הזכות. יש להתמקד בהסבר על התועלת העתידית הטמונה בניצול הזכות מעתה ואילך.

כמו כן, מומלץ לסייע למבוגר להבין כיצד עליו לממש את הזכות. באם יש אפשרות להגיש בקשה לפיצוי רטרואקטיבי (בגין אי ניצול הזכות בעבר), רצוי לסייע למבוגר בהגשת הבקשה.

טרם פניה לנציגי ארגונים שונים, במטרה לברר את זכאותו של בן משפחה מבוגר להטבה כלשהי, יש להצטייד בפרטים האישיים של המבוגר (שם מלא, מספר תעודת זהות, תאריך לידה, כתובת מגורים, וכן הלאה).

במידה ומדובר על בירור זכויות בנושאים בעלי רגישות – כדוגמת פיננסים, קצבאות, היבטים רפואיים וכדומה – ייתכן והפונה יידרש להציג ייפוי כוח בעל תוקף משפטי, או לכל הפחות אישור כתוב מטעם המבוגר, אודות הסמכתו את בן המשפחה לייצג אותו בנושא זה.

בנוסף לכך, טרם ביצוע הפניה בפועל, רצוי כי בן המשפחה יתעדכן (ישירות מהמבוגר או מבני משפחה אחרים) בהיסטוריה של הקשר בין המבוגר לבין הארגון אליו פונים – בכלל זאת, מסמכים קודמים שנשלחו בין הצדדים, התפתחויות כרונולוגיות כדוגמת תשלומים שבוצעו במועדים מסוימים, שירותים שהוענקו למבוגר מצד הארגון, וכן האלה. כמובן, כדאי להתמקד בלימוד מקיף של הנסיבות הקשורות באופן פרטני לפניה הנוכחית.

יש לעדכן תחילה את המבוגר על הזכות הנדונה, אי מימושה, וההשלכות הנגזרות מכך בהיבט הפיננסי ובהיבטים נוספים (זמן, מאמץ וכדומה). במידה והמבוגר מביע את הסכמתו לכך, יש לפנות בשמו (או – יחד עמו, במידת האפשר) אל הארגון האמון על מתן הזכות.

חשוב להקפיד על תיעוד הפניה, ועל כך שבעת הפניה יוצגו פרטי המקרה המלאים, בהתבסס על העובדות לאשורן. במקרים מסוימים, ייתכנו זכויות והטבות אשר מוענקות גם רטרואקטיבית – ולכן מומלץ לברר האם המבוגר זכאי לקבל את הזכות גם ביחס לתקופת עבר בה לא קיבל את הזכות שלא בצדק.

אומדן המצב הבריאותי באמצעות מעקב אחר מדדי גוף מרכזיים (כדוגמת משקל, לחץ דם או קצב הלב) הינו חשוב בכל גיל ולכל אדם, אך כאשר מדובר באוכלוסיית המבוגרים, החשיבות מקבלת משנה תוקף.

לרוב, בהשוואה לצעירים, אנשים בגיל מבוגר פחות פעילים ונמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח בעיות בריאותיות.  מעקב אחר מדדים חיוניים עשוי לסייע בזיהוי מהיר של בעיות רפואיות או מצבי חירום, ובכך להוביל לטיפול מהיר יותר, התורם לסיכויי ההתאוששות וההחלמה.

באופן כללי, התשובה היא חיובית – התעקשות על מימוש זכויותיו של קרוב משפחה מבוגר היא כדאית, גם במידה ומדובר בתהליך ארוך הכרוך בתכתובות, בירורים ומאמצים נוספים – מול ארגון או אדם הניצבים מנגד ולא תמיד ממהרים לסייע. מימוש הזכות הינו חשוב בהיבט העקרוני, אך לעתים קרובות, למימוש הזכות יש גם השלכות פיננסיות משמעותיות, או השלכה בדמות שיפור משמעותי ביחס לאדם המבוגר.

בעת הגשת פניה או מכתב הנוגע למימוש זכויות של קרוב משפחה מבוגר, חשוב להדגיש את גילו ומצבו התפקודי של המבוגר, נסיבות המקרה הנדון, והסיבות שבגינן נמנעה מהמבוגר הזכות המגיעה לו. יש לשמור על ניסוח ענייני הנצמד לעובדות – ללא הוספת פרשנויות, דעות או ביקורת מיותרת כלפי הארגון הנמען או עובד ספציפי בארגון זה.

טרם ביצוע הפניה, מומלץ לוודא כי המבוגר אכן עומד בתנאי הזכאות להטבה, להנחה או לזכות המבוקשת – כנקבע בחוק או כנקבע מטעם הארגון הפרטי הנדון.

במידת האפשר, רצוי לצרף לבקשה מסמכים ותיעוד המהווים סימוכין לטענות העולות מהפניה. כמו כן, רצוי לציין בפניה את זהותו של מגיש המכתב, ואת מהות הקשר שלו למבוגר אשר הפניה מוגשת מטעמו.

יש להסביר למבוגר את מטרות הניטור הבריאותי מרחוק ואת תועלותיו השונות – ובפרט את פוטנציאל הצלת החיים הטמון בשימוש סדיר בכלי ניטור רלוונטי.

חשוב להסביר למבוגר את מכלול ההיבטים הנוגעים לכלי הניטור – מהיכן הגיע הכלי, מהי עלותו, מה מצריך השימוש היומי בו, ומהם חסרונותיו הפוטנציאליים, במידה וישנם.

כדאי לחדד מול המבוגר את חשיבות הניטור, במיוחד במידה וזהו מבוגר החי בגפו.

ניתן להסתייע בכל אדם – בני משפחה, שכנים ומכרים, ואף במתנדבים במידת הצורך. מה שחשוב הוא שהבקשה תוגש תוך ציון פרטיו המלאים של המבוגר שבשמו מבוצעת הפניה, וכי האדם הפונה יציין את זהותו, את סוג הקשר שלו למבוגר, ואת הסיבה שבגינה הוא פונה לארגון בשמו של המבוגר.

לנוכח שינויים במצבו הבריאותי של המבוגר, שינויים בהכנסתו, ושינויים בהיקף וסוג הזכויות המוענקות למבוגרים, חשוב כי המבוגר ובני משפחתו יתעדכנו מעת לעת בנוגע לסטטוס מימוש הזכויות. יש לבחון האם המבוגר מקבל את מלוא זכויותיו, ומנצל את כל ההטבות להן הוא זכאי.

לא פעם, משפחות מגלות כי קרובם המבוגר לא ניצל הטבות מסוימות להן היה זכאי, באופן אשר הוביל לאובדן מיותר של זמן, כסף ומאמצים.

מבוגרים הגרים לבדם, מבחירה או בשל סיבות אחרות (התאלמנות, גירושין), נמצאים בסיכון מוגבר מאחר וברוב שעות היממה הם לבד בביתם.

במידה ומבוגרים אלו חווים אירוע גופני חריג או תאונה ביתית, בעודם לבדם, הם עלולים להיקלע למצב חירום רפואי מבלי שיוכלו להזעיק עזרה ומבלי שאף אדם יודע על מצבם.

לא אחת, מבוגרים אשר גרו לבדם ונפגעו בביתם כתוצאה מנפילה קשה, חנק בזמן ארוחה, התעלפות וכיוצא בזאת, נשארו ללא כל טיפול רפואי במשך שעות ארוכות, עד אשר בן משפחה או שכן הבחין בחסרונם ונכנס לדירה. מצבים פוטנציאליים אלו מגדילים את רמת הסיכון לחיי אדם, מכיוון שללא טיפול ופינוי מהיר לחדר מיון, ככל שחולף הזמן הנזק הבריאותי גדל, וסיכויי ההצלה והשיקום יורדים.

כאשר נדחתה פניה ראשונית ביחס למימוש זכות, או כאשר הטיפול בפניה אינו לשביעות רצונו של הפונה, כדאי לפעול בהליך מדורג בכדי להביע השגות על ההחלטה. בטרם ממהרים לפנות לערכאות משפטיות או לתקשורת, רצוי לפנות בשנית אל מקבלי ההחלטות בארגון הרלוונטי – בבקשה לנמק את הדחייה או לשקול אותה מחדש.

זאת בפרט כאשר ההודעה אודות ההחלטה התקבלה בדואר או במייל. ניתן לנסות ולפנות באופן אישי למקבל ההחלטה, בשיחה טלפונית או במפגש פנים אל פנים (כשהדבר מתאפשר) בניסיון להבין יותר.

במידה וניתן להגיש ערעור, מומלץ להדגיש נסיבות מיוחדות אשר מקנות למבוגר בכל זאת זכאות להטבה הנדונה, הגם שהארגון מצא כי המבוגר אינו עומד בתנאי הזכאות הנדרשים. חשוב להקפיד על ציון עובדות בלבד, ללא הוספת פרשנות, ביקורת או עמדות אישיות.

כיום, פיתוחים טכנולוגיים שונים מאפשרים לנטר מרחוק מגוון מדדים בריאותיים ומצבים תפקודיים, ללא צורך בהשקעת מאמץ או כסף רב.

הניטור מרחוק עשוי לסייע לפיכך לא רק בזיהוי מצבי חירום כדוגמת נפילה, אובדן הכרה וכיוצ"ב, אלא גם במעקב ובהתמודדות שוטפת עם מחלות כרוניות מהן סובל המבוגר.

מכך, מרוויח לא רק המבוגר עצמו אלא גם מעגל האנשים המטפלים במבוגר – בני משפחה והצוות הרפואי המלווה כאחד.

שימוש באפליקציות בטלפונים הניידים, ובכלים מבוססי אינטרנט כגון מחשוב לביש (ובעיקר צמידים "חכמים") הופך את תהליך הניטור לקל יותר מבעבר, בעוד האדם המנוטר אינו נדרש לשבור את שגרת יומו על מנת לבצע מדידות שונות.

לניטור הבריאותי מרחוק עשויים להיות מספר חסרונות מסוימים, אך משקלם בטל בששים לעומת התועלת המתקבלת מניטור שוטף.

בין החסרונות הבולטים ניתן לציין את הצורך להתקין את ציוד הניטור ולהתרגל להשתמש בו באופן סדיר, ואת העלות של חלק משירותי הניטור המתקדמים (הכוללים למשל דמי מנוי חודשי של חיבור למוקד חירום).

לצד לחצני מצוקה, ניתן להיעזר במגוון רחב של כלי ניטור מרחוק, שנועדו לעקוב אחר מדדים חיוניים לבריאותו של המבוגר, ולספק חיווי למוקד מצוקה, לגורם מעקב רפואי מומחה, או לבני משפחה.

בכלל זאת, ניתן לציין אמצעים כדוגמת מצלמות מעקב, כלי מדידה של לחץ דם, צמידים חכמים המנטרים דופק ותנועה, וציוד רפואי ייעודי המנטר מדדים בריאותיים פרטניים הרלוונטיים למחלות מסוימות.

בשנים האחרונות, תחום ה-e-health (בריאות מקוונת) וה-m-Health (ניטור רפואי דרך הטלפון הנייד) התפתחו מאד.

מגוון חברות ומיזמים מפתחים כיום כלים ופתרונות ייעודיים בתחום הניטור הרפואי מרחוק – בהכירן את הפוטנציאל העסקי המבטיח, לנוכח פלח השוק הגדול של המבוגרים הגרים בביתם ומעוניינים לשמור על בריאותם ועל מצבם התפקודי היומיומי.

לאור ריבוי הפתרונות הזמינים, לפני רכישת מוצר מסוים מומלץ לבצע בדיקה ולבחון חלופות דומות לו, תוך השוואת איכות ציוד הניטור, מחירו, יכולותיו, וכן הלאה.

כן – ניתן להוריד לטלפון הסלולארי החכם אפליקציות ייעודיות (חלקן בחינם וחלקן בתשלום) העוסקות בניטור מרחוק של מידע כדוגמת צעדים או מיקום.

כמו כן ישנן אפליקציות אליהן ניתן להזין נתונים שנמדדו באופן ידני – כדוגמת לחץ דם, משקל וכו' – לשם ביצוע מעקב.

אפליקציות אחרות ניתנות לחיבור אל ציוד מדידה ביתי ובכללו חיישנים, מצלמות, או מכשור למדידה גופנית (רמות סוכר בדם, למשל).

הפיתוחים והחדשנות בתחום ה-mHealth – הבריאות דרך מכשיר הטלפון הנייד – אינם מפסיקים, ובכל חודש נתון מוצגים בעולם עוד ועוד חידושים.

בעת בחירת מחלקה לסיעוד מורכב , חשוב לשים לב לנושאים כמו: המלצות על המוסד מאנשים מוכרים, הרכב הדיירים (למשל מבחינת שפת הדיבור, חברה), מיקום המוסד (למשל, האם בני משפחה קרובים יכולים להגיע בקלות), רמת התחזוקה של הבניין, יחס הצוות, רמה רפואית וכדומה.

ניתן לאתר ולרכוש אמצעי ניטור רפואי מרחוק דרך חנויות מתמחות, או דרך אתרי אינטרנט של החברות המייצרות או מפיצות ציוד זה. ציוד ניטור מסוים זמין ברשתות הפארמה (בתי המרקחת).

באופן פרטני, מומלץ לבדוק גם דרך קופת החולים – ייתכן וציוד זה זמין לרכישה בבתי המרקחת של הקופה, או דרך היחידה לטיפולי בית.

על מנת להתקין את מכשיר הניטור, ולהכינו לשימוש, ניתן להיעזר בכל אדם בעל ידע טכני מספק – בן משפחה, שכן, מכר וכיוצא בזאת.

באין חלופה אחרת, ניתן להיעזר גם בבעל מקצוע (כדוגמת איש מחשבים). כאשר מדובר על כלי ניטור המצריך התקנה מורכבת, קיים סיכוי טוב שההתקנה תבוצע על ידי נציג רשמי של הגורם המספק את אמצעי הניטור (חברה פרטית או עמותה).

מבוגרים אחדים עשויים להירתע ולהימנע משימוש בכלי הניטור מרחוק, בשל חוסר ידיעה ביחס לדרך הנכונה להיעזר בו.

לעתים קרובות, מה שנראה פשוט ואינטואיטיבי לצעירים, הינו מורכב ומבלבל עבור המבוגר.

זאת, בפרט אם מדובר באביזר "טכנולוגי" שהפעלתו מצריכה יכולות הבנה טכנית, או מוטוריקה עדינה (לחיצה על כפתורים, בחירה מתפריט אפשרויות, שימוש במסך מגע וכיוצ"ב).

הדרכת המבוגר ביחס לאופן השימוש במכשיר הניטור עשויה למנוע גם מקרים של שימוש שגוי בציוד, באופן המסכן את בריאות המשתמש, משבש את מהלך הניטור, ומוביל לנזקים בריאותיים פוטנציאליים לנוכח מדידה

ניתן לקבל הדרכה מכל גורם בעל ידע מספק, המוכן להקדיש זמן קצר בכדי לסייע – ובפרט, בני משפחה, מכרים או נציגי הגורם אשר סיפק למבוגר את אמצעי הניטור.

כמו כן, לעתים אפשר לאתר ברשת האינטרנט מידע מרחיב או סרטוני הדרכה.

בגיל מבוגר, הירידה ביכולות הגופניות ובתפקוד המנטלי פוגעת בניידות. בני משפחה מבוגרים עשויים לשהות זמן רב יותר בבית מבעבר, ולצמצם את תדירות ומשך יציאתם אל מחוץ לבית. משימות הקשורות לטיפול בבית, כגון החלפת נורת תאורה, הופכות מורכבות יותר לביצוע ומצריכות מהמבוגר לא פעם להסתייע בעזרה חיצונית. שמירה סדירה על סביבה ביתית מטופחת ותקינה, הופכת לאתגר.

יציאה לסידורים בחנויות, משימה של מה בכך עבור צעירים, אינה תמיד אפשרית מבחינת המבוגר – ומצב זה מגדיל את הישענותו על גורמים חיצוניים אשר יגיעו לביתו לשם סיוע.

באופן דומה, מעבר להיבטים של תחזוקת הדירה, גדל הצורך של המבוגרים בשירותים נוספים אשר יגיעו "עד הבית" – כחלופה להתניידות המבוגר למקום אספקת השירות או המוצר המבוקש. בכלל זאת, שירותי רופאים ואחיות, פיזיותרפיסטית ומרפאים בעיסוק, מורים פרטיים, משלוחי מזון, קניות מקוונות המגיעות עם שליח עד הבית, וכן הלאה.

בעת ביצוע רכישה של אמצעי ניטור בריאותי מרחוק, חשוב לוודא תחילה את התאמת המכשור הנדרש לבית המבוגר ולציוד הטכנולוגי הקיים ברשותו.

כמו כן, לצד עלות ציוד הניטור עצמו, מומלץ לברר האם ביצוע הניטור כרוך בעלויות נוספות לאורך זמן – כגון דמי מנוי למוקד, תוספות מחיר עבור שירותים נלווים, תוספות מחיר עבור דו"חות תקופתיים עם ממצאי הניטור, וכו'.

מבוגרים המתקשים לנהל את משק הבית בעצמם, יכולים להיעזר במגוון רחב של ספקי שירות ובעלי מקצוע אשר יסייעו להם, בקביעות או באופן חד פעמי. בכללם: שירותי ניקיון וכביסה, חשמלאים ושרברבים, שירותי בישול ביתי, שיפוצניקים, ועוד.

מבוגרים יכולים ליהנות מפעילויות פנאי מגוונות באמצעות בעלי מקצוע המגיעים עד הבית. בכללם מורי מוסיקה להדרכה על כלי נגינה ומדריכים פרטיים בתחומי עניין שונים (לימודי שפה, לימודי מחשב וכו'). בנוסף, ישנן עמותות המסייעות לחבר בין המבוגר לבין מתנדבים אשר מבלים עמו בביתו – בשיחת חולין, משחק, תיעוד זיכרונות וכן הלאה.

קבלת שירות בבית חוסכת למבוגר זמן ומאמץ רב ומייתרת את הצורך בנסיעות, אשר לעתים כרוכות בקשיים פיזיים או מעוררות חשש בקרב המבוגר. כאשר השירות מגיע עד הבית, המבוגר לא נדרש להמתין בתור או לסבול מצבים של חוסר נוחות. בביתו, המבוגר נהנה מרמה גבוהה יותר של פרטיות וביטחון.

לצד יתרונות משמעותיים אלו, לקבלת שירותים עד הבית עשויים להיות מספר חסרונות – הימנעות מיציאה מהבית שוללת מהמבוגר את האפשרות להיפגש עם מבוגרים נוספים בני גילו, לנהל אינטראקציות חברתיות, להיחשף לסביבה החיצונית, "להחליף נוף" ולהתרענן לאחר שהות ממושכת בסביבה הביתית.

חיסרון נוסף נוגע לכך שלעתים, הזמנת שירות עד הבית עשויה להיות יקרה יותר מקבלת שירות דומה מחוץ לבית (במרפאה או במקום ממנו ניתן השירות בשגרה). רופאים המגיעים עד הבית לא תמיד מצוידים במלוא הציוד הרפואי הזמין עבורם במרפאה, וגם זהו חיסרון מסוים.

כל הדרכה של אדם מבוגר צריכה להתבצע באופן סבלני והדרגתי – וכך גם בעת הדרכה בנושא שימוש בכלי ניטור רפואי מרחוק.

בעת ההדרכה, חשוב לשלב בין הסברים מילוליים (ניתן אף לרשום עם המבוגר נקודות מפתח על גבי דף), לבין הסברים מעשיים, והדגמות מוחשיות אותן יבצעו המבוגר והמדריך יחדיו.

לעתים קרובות, אין די במפגש הדרכה בודד, ונדרשים מספר מפגשים על מנת שהמבוגר יצבור ניסיון ויתרגל שימוש בציוד הניטור בכל מיני מצבים וסיטואציות.

סוד השימוש המוצלח במכשירי הניטור הביתי טמון בכך שהמבוגר יחוש בנוח להיעזר בהם באופן יומיומי, ולא יראה בציוד העזר בתור מטרד או מכשול בפני עצמו.

כדי לוודא כי המבוגר אכן חש בנוח להשתמש בכלי הניטור וחושב כי המכשור אכן תורם לביטחונו ולבריאותו, מומלץ לשוחח עם המבוגר ולשמוע ממנו – האם יש משהו שמפריע לו בעת השימוש בציוד? האם יש משהו שניתן לשפר? וכיוצא בזאת.  

בנוסף, חשוב להתרשם דרך מראה עיניים באופן שבו המבוגר משתמש במכשיר הניטור (כולל תרגול שימוש בלחצני מצוקה), וזאת בכדי לוודא כי המבוגר יודע לתפעל את הציוד כהלכה.

מעבר למגבלות טכניות של אופן השימוש במכשיר הניטור, ולתלונות ביחס לחוסר נוחות מסוימת הכרוכה בניטור, חשש נפוץ של מבוגרים נוגע לאובדן פרטיות (בפרט כאשר הניטור קשור לצילום המבוגר או לשידור נתונים רפואיים אישיים באינטרנט).

חשש נפוץ נוסף נוגע לתחושה לפיה התקנת מכשיר הניטור תוביל לירידה באכפתיות ובמעקב האנושי ביחס למבוגר, מצדם של בני משפחה, שכנים וחברים.

במקרה כזה, הדרך הטובה ביותר להפיג את חששו של המבוגר היא דרך שימור על תדירות ביקורים קבועה בביתו, מבלי להפחית את משך ומספר המפגשים הסדירים עמו.

כלי הניטור הבריאותי מרחוק מספקים למבוגר 'שכבת הגנה' נוספת לשם זיהוי בעיות בריאות ומצבי חירום רפואיים, אך אין לראות בהם בתור פתרון יחיד ומקיף.

חשוב לזכור כי כלי הניטור אינם יכולים לזהות את כל הבעיות הבריאותיות האפשריות, אלא רק מדדים ספציפיים.

לכן, אמצעי ניטור אינו תחליף לשמירה על ביצוע בדיקות רפואיות תקופתיות. כמו כן, כלי הניטור מרחוק אינו מספק חלופה הולמת למגע אנושי ישיר. דרך מראה עיניים ושיחה ערה, ניתן לקבל בזמן אמת את האינדיקציות הטובות ביותר למצבו הבריאותי והתפקודי של בן המשפחה המבוגר.

הסיוע יכול להינתן לתקופה של עד שישה חודשים, ולאחר מכן ייבחן הצורך מחדש.

אביזרי ניטור מסוימים, ובפרט כאלו המשמשים לניטור ייעודי של מדד רפואי פרטני, עשויים להגיע עם אפשרות למתן התראה אוטומטית במידה והמדד הבריאותי המתקבל בניטור חורג מערכים מסוימים שהוגדרו מראש, ולמעשה מחווה על מצב של סכנת חיים.

במצבים אחרים, בהם מכשיר הניטור מרחוק אינו מספק אינדיקציה לרמת הסכנה בעת מדידת הנתון הבריאותי, מומלץ להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך – כגון רופא משפחה הזמין טלפונית, או אפילו מוקד חירום טלפוני של שירותי ההצלה, במידת הצורך.

ראוי לציין כי חלק מקופות החולים מפעילות כיום מוקדי ייעוץ טלפוני המאוישים מסביב לשעון ע"י רופאים או אחיות מוסמכות.

מבוגרים הנמצאים לפני גיל פרישה כפי שנקבע בחוק, יכולים לשכור מטפל אישי המספק עזרה בבית – אך לא יהיו זכאים לסבסוד עלות מצד המדינה או הרשות המקומית.

תגובה מהירה מובילה לקבלת טיפול מהיר – צעד העשוי להציל חיים, או לשפר את סיכוי ההחלמה מנזק בריאותי חמור.

בכדי לבדוק לשלומו של המבוגר ניתן להיעזר בשכנים או במכרים בגרים בקרבת מקום, ומסוגלים להגיע אל המבוגר תוך פרק זמן מינימלי.

לשם כך, מומלץ לשוחח מראש עם שכנים ומכרים אלו, להסביר להם אודות בן המשפחה המבוגר המתגורר בגפו, ולשמור את מספרי הטלפון הנייד שלהם בהישג יד בכל עת.

רצוי להסתמך על יותר משכן אחד, מכיוון שייתכן ודווקא בעת מקרה חירום, שכן זה לא יהיה בקרבת מקום על מנת לבדוק את מצבו של המבוגר ולספק לו טיפול ראשוני נחוץ.

טרם בחירת בעל מקצוע מתוך אינדקס של בעלי מקצוע אפשריים, מומלץ לבחון מהם תחומי המומחיות שלו, היכן נמצא המשרד שלו, מהו הוותק שלו בתחום, מהי זמינותו, ובמידת הניתן – מהם התעריפים שהוא גובה ביחס לשירות המבוקש. לעתים, מידע זה לא יופיע ברשומות המקצועיות, ולכן ניתן לנסות ולברר פרטים אלו בשיחה טלפונית מקדימה מול בעל המקצוע עצמו.

בנוסף, רצוי לברר גם האם בעל המקצוע מחזיק בתעודות הסמכה מקצועיות, אישור על חברות באיגוד מקצועי, או רישיונות הנדרשים על פי חוק.

לבסוף, מומלץ גם לברר בקרב שכנים, בני משפחה ומכרים – האם יש להם המלצות ביחס לבעל מקצוע מסוים. ניתן לבקש גם מאיש המקצוע עצמו שיפנה אתכם ללקוחות קודמים היכולים להמליץ על שירותיו.

המלצות אישיות הן אמצעי מהימן המסייע להכיר טוב יותר את בעל המקצוע, על יתרונותיו וחסרונותיו – האם הוא מקצועי? האם הוא הגון? האם הוא גובה מחירים יקרים או נוחים? וכן הלאה…

היכרות עם לקוחות נוספים של איש המקצוע, כמו גם מוכנות להמליץ עליו הלאה לאנשים אחרים, עשויים גם להגביר את המוטיבציה של בעל המקצוע לספק לכם שירות מצוין.

על מנת להימנע ממצבי חוסר הבנה, או ממצבים בהם בעל המקצוע מבצע פעולות שונות מהנדרש (יותר מדי או פחות מדי מההיקף המבוקש), חשוב להגדיר מול בעל המקצוע מראש מהן המשימות הנחוצות לביצוע.

צעד זה מסייע גם במקרה ובעל המקצוע הוזמן לדירת המבוגר על ידי בן משפחה מטפל – מבלי שהמבוגר עצמו יהיה מודע למהות השירות המדויק אשר נחוץ ("האם צריך לתקן שני ברזים, או רק אחד?"). הגדרה מוקדמת של השירות המבוקש, מול בעל המקצוע, מסייעת אף למנוע מצבים פוטנציאליים בלתי רצויים כדוגמת ניצול לרעה של חוסר ערנות המבוגר על מנת להגזים במטלות ולגבות תשלום יקר שלא לצורך.

בכדי לאמוד את טווח המחירים המקובל בשוק בעבור שירות ביתי מסוים, ניתן להיעזר בשירותי השוואת מחירים אשר זמינים באינטרנט או בעלונים מודפסים (פרסומים מסוג "המקצוענים").

יחד עם זאת, במידה ואיש המקצוע הוזמן לבית המבוגר ע"י בן משפחה אשר אינו נוכח במקום בעת ביצוע השירות המבוקש, מומלץ כי בן המשפחה ישוחח בטלפון עם בעל המקצוע, ויבין ממנו בזמן אמת אילו משימות בוצעו על ידו, ומה העלות הכוללת של הביקור. לא אחת, במהלך ביקור בית מגלה בעל המקצוע תקלות נוספות הטעונות שירות נוסף – ולכן כדאי להסדיר זאת ישירות בזמן אמת.

בעלי מקצוע לא מוסמכים ("חאפרים") פועלים בישראל בכמעט כל תחום של תיקונים ביתיים – קבלנים, חשמלאים, שרברבים, טכנאי מיזוג אויר, וכן הלאה.

העסקת אנשים שאינם מוסמכים עלולה להוביל לקבלת תוצאות לא מקצועיות, ואי עמידה בתקנים בטיחות תוך היעדר קבלת אחריות מצד איש המקצוע. מעבר לצורך בתיקונים חוזרים, לעתים התוצאה המתקבלת עשויה להוביל לסיכון חיים ממשי – כדוגמת סכנת התחשמלות, סכנת החלקה, ועוד.

הסיכון גובר עוד יותר כאשר הדייר בבית הינו דייר מבוגר, אשר בשל מצבו הבריאותי חשוף יותר לתאונות ביתיות ומתקשה לזהות את הסיכון ולהגיב אליו במהירות.

לפני ביקור צפוי של איש מקצוע בבית, ובפרט בבית של אדם מבוגר, רצוי להכין את הסביבה הביתית (בהתייחס לחדר או לאזור שבו אמור להתבצע התיקון) – לסלק מכשולים מיותרים, להזיז חפצים שבירים או חפצים העשויים להתלכלך, וכן הלאה. במידה והמבוגר זקוק לתרופות, למזון או לציוד רפואי כלשהו, יש להזיז ציוד זה ולמקם אותו באופן נגיש, במקום בשטח בו מבוצע התיקון הביתי. למעוניינים, ניתן להכין עבור איש המקצוע כיבוד קל וכוס שתייה.

בנוסף, כצעד מניעתי מומלץ להרחיק חפצים יקרי ערך, מפתחות, ארנקים וכסף מזומן – ולהסתירם במקום בטוח במהלך ביקור איש המקצוע. רובם הגדול של בעלי המקצוע הנכנסים לביתנו הם ישרים, אך במקרים בודדים, בעל המקצוע עשוי להיות אדם שאינו ישר. כאשר מדובר בתיקון המתבצע בבית של מבוגר, המבוגר עלול להתקשות לעקוב אחר ההתרחשויות, ולהרגיש בחסרונו של חפץ יקר ערך רק בשלב מאוחר מאד.

נוכחות לצד בעל המקצוע במהלך עבודתו היא כדאית, בכדי לפקח עליו ולוודא כי העבודה נעשית בהתאם להנחיות ועל הצד הטוב ביותר. אין צורך "להיצמד" לאיש המקצוע ולהפריע לו בעבודתו עם שאלות מיותרות ופיקוח מלא – אך רצוי להתעדכן מפעם לפעם, ולהתעניין בקצב ההתקדמות ובנעשה באופן כללי.

מומלץ כי לצד הדייר המבוגר, בעת ביקור של איש מקצוע ישהה בבית גם בן משפחה צעיר יותר, שיכול לפקח בקלות רבה יותר אחר הנעשה, ולסייע לבעל המקצוע בעת הצורך (להביא סולם, לפנות רהיט שמפריע וכן הלאה).

ציבור המבוגרים הינו ציבור החשוף יותר למעשי הונאה, ניצול ויחס לא נאות מצד גורמים מקצועיים שונים – בשל היותם פחות ערניים ובעלי בריאות לקויה.

כאשר בני משפחה חשים כי קרובם המבוגר נוצל לרעה או נחשף לעוול מצד בעל מקצוע, התסכול והכעס הם גדולים. באופן טבעי, תחושות אלו נובעות לא רק מעצם הפגיעה בחלש, אלא גם מהידיעה שבני המשפחה לא זיהו זאת בזמן ולא מנעו מצב זה.

בכדי להתמודד עם המצב, חשוב תחילה להבין את ההתרחשות מנקודת מבטו של המבוגר, ולוודא כי מקור הבעיה הינה אכן בניצול לרעה מצד בעל המקצוע, ולא בחוסר הבנה (לדוגמא – אי הבנה תמימה של בעל המקצוע את בקשתו של המבוגר, בשל פערי שפה או בשל קושי בשמיעה מצד המבוגר).
בשלב הבא, רצוי לתעד ולאמוד במידת האפשר את הנזק שנגרם, במונחי ציוד תקול, נזק כספי מוערך, או עוגמת נפש. רק לאחר שיש בידי בן המשפחה את מלוא הפרטים, מומלץ להתקדם הלאה ולעמת את איש המקצוע עם הנתונים העובדתיים. למרות הכעס, חשוב שלא להתלהם אלא לשמור על מסגרת דיון עניינית, לגופו של עניין. מומלץ להזדהות בבירור ולציין את מידת הקרבה למבוגר, ואת היותכם הנציגים מטעמו בנושא זה.
במידה והעניין אינו בא על פתרונו בשיחה מול איש המקצוע, כדאי לפנות לסיוע או להגשת תלונה בקרב גורמים מקצועיים – מנהלו של איש המקצוע, איגד מקצועי אליו הוא שייך, וכיוצא בזאת.
כמובן שבמקרה ועולה חשש להתנהלות פלילית (כדוגמת גניבה או הונאה של ממש), יש לפנות למשטרת ישראל.

שירותים קהילתיים מיועדים לכל אזרח, אך מוכוונים בעיקר לתושבי השכונה או האזור הגיאוגרפי שבהם השירות מופעל

כן. אין מניעה ליהנות משירותים קהילתיים המיועדים למבוגרים במקום אחר ממקום המגורים של המשתתף. עם זאת, יש לזכור כי במקרים מסוימים הפעילות מסובסדת עבור תושבי המקום בלבד, ולכן תיתכן דרישה לתוספת תשלום עבור משתתפים המגיעים ממקומות מרוחקים יותר.

בהתאם לגובה הכנסותיו, ייקבע לקשיש תשלום השתתפות עצמית שלא יעלה על התעריף המירבי המופיע בטבלת התעריפים.

• זכאי גמלת סיעוד יכולים להמיר שעות טיפול בבית בטיפול במרכז היום.
• תשלום בנפרד ייגבה עבור שירותים נוספים (כגון כביסה, מניקור, פדיקור, מספרה ותיקוני בגדים).

מידע נוסף באתר "כל זכות"

מבוגרים הגרים בקהילה זקוקים לאינטראקציה עם הקהילה בשביל לשמור על בריאותם, ובשביל לקיים חיי פנאי עשירים. הסתייעות במכלול השירותים הזמינים למבוגרים בשכונה מאפשרת למבוגר להיחשף לתחומי עניין וחברים חדשים.

יציאה מהסביבה הביתית – גם אם היא כרוכה בחששות וקשיים פיזיים – איננה רק "התאווררות" של הגוף, אלא גם של הנפש ושל המחשבה, בזכות מפגשים עם אנשים חדשים, הזדמנות ללמידה חדשה וצבירת חוויות שוברות שגרה.
בנוסף, השירותים הזמינים למבוגרים במסגרת הקהילה מפחיתים מהנטל המוטל על כתפי בני המשפחה המטפלים.

לעתים, הקשר בין המבוגר לבין אנשי המקצוע במערך השירותים הקהילתיים, מאפשר מעקב מקיף יותר אחר מצבו הנפשי והגופני של המבוגר, ומכך מרוויחים כולם.

לעתים, מסגרות כדוגמת חוגים קהילתיים למבוגרים יצפו מהמבוגר להשתתף בכל המפגשים התקופתיים, אך באופן כללי, ספקי השירותים הקהילתיים מודעים לכך שמבוגרים מתקשים להתחייב לנוכחות קבועה, בשל מצבם הבריאותי ובעיות רפואיות אשר עלולות לצוץ.

עם כל זאת, בכדי לאפשר את השתתפותו הסדירה של המבוגר בפעילות הקהילתית, בני המשפחה המטפלים עשויים להידרש למחויבות קבועה מצדם – בכל הקשור לסיוע בהסעה או הגעה למקום הפעילות ובחזרה.

מבוגרים מסוימים חוששים להשתתף בפעילויות קהילתיות ולהיעזר בשירותים קהילתיים מכיוון שהם אינם חשים כשירים לכך מבחינה פיזית, ואינם סבורים שהמאמץ המוקדש מבחינתם "שווה את ההשקעה".

מבחינתם, הישארות "באזור הנוחות" בבית המוגן, היא עדיפה על השתתפות בפעילות חברתית כגון קורס ציור במתנ"ס, העשויה להיות כרוכה (למשל) בעליה במדרגות, היכרות עם אנשים זרים, וביצוע פעולות פיזיות מורכבות. בפרט, מבוגרים רבים מעדיפים להימנע מהקשיים הפיזיים הכרוכים בהגעה אל מקום הפעילות ובחזרה ממנו הביתה.

חששות נוספים נוגעים לפגיעה בסדר היום הקבוע, ולקושי להשתלב ולהצליח בפעילות המוצעת. נוסף על כך, ישנם מבוגרים שאינם רוצים להתחייב להגיע בקביעות לפעילות, ולכן מונעים מעצמם את הפעילות בכללותה, שלא לצורך.

קיים מגוון רחב של כלי עזר ביתיים, בהם יכולים מבוגרים להשתמש באופן שוטף.

בכלל זאת – אביזרים המסייעים בהליכה וניידות, אביזרים המסייעים בתקשורת (שמיעה, דיבור, קריאה), אביזרי עזר בתחום הראייה, אביזרי עזר המסייעים בשיקום, אביזרי עזר רפואיים, אביזרי עזר מתחום הניטור מרחוק ורפואת החירום, ואביזרי עזר שתפקידם הוא מניעתי – מניעת נפילות, מניעת החלקה, וכיוצא בזאת.

רצוי לדבר בפתיחות עם בן המשפחה המבוגר ולשאול אותו תחילה אודות הסיבות להימנעותו מפעילות במסגרת השכונה. קשב והבנה של הקשיים, החששות וההסתייגויות הם המפתח להצעת פתרונות מתאימים. בנוסף לכך, חשוב להסביר למבוגר את היתרונות שבפעילות קהילתית, ולפרוש בפניו את קשת הסוגים השונים של הפעילויות האפשריות הזמינות בשכונה.

ניתן להציע למבוגר להשתתף בפעילות קצרה וחד פעמית, בתור התנסות בלבד, מבלי שיחוש מחויב לפעילות ארוכת טווח. כמו כן, ניתן לקבל המלצות ממבוגרים אחרים אשר כבר משתתפים בפעילות הקהילתית הרצויה.
גם במידה והמבוגר לקח חלק בפעילות מסוימת והחליט שאינו רוצה להתמיד בה, חשוב להמשיך ולחשוף אותו לפעילויות אחרות, אשר אולי יתאימו לו יותר.

לרוב, מידע על השירותים והפעילויות בשכונה שמתאימים למבוגרים, יימצאו במתנ"ס השכונתי, בסניף קופת החולים, או במועדוניות ובמרכזי היום. מידע נוסף עשוי להימצא בסניפים של עמותות עירוניות, ובאינטרנט. יחד עם זאת, הדרך הטובה ביותר לדעת אילו פעילויות קהילתיות זמינות למבוגרים, ולקבל פרטים אודותיהן, היא דרך שיחה עם מבוגרים אחרים בשכונה. ניתן לשאול מבוגרים אחרים בפארק, במרכז המסחרי, או בכל מקום אחר – ולקבל מהם המלצות וטיפים.

ציוד העזר נועד להקל על המבוגר לבצע מטלות שגרתיות ויומיומיות בסביבה הביתית.

בין אם מדובר לדוגמה בידיות אחיזה במקלחת, הליכון, מנורת לילה במסדרון, או בכל אביזר עזר אחר – ייעודו הוא לשמר את רמת התפקוד של המבוגר, תוך התייחסות לסכנה ספציפית או לבעיה רפואית או תפקודית ספציפית, המקשה על המבוגר לתפקד באופן תקין.

מבוגרים המסתייעים בעזרים ביתיים, נהנים מסביבה בטוחה יותר, מפחיתים את הסיכוי לבעיות בריאותיות שמקורן בתאונות ביתיות, ומשפרים את יכולתם לתפקד באופן עצמאי למרות מוגבלות גופנית כלשהי.

חשוב לברר את משך הפעילות, אופיה, וסוג המאמץ הגופני הכרוך בה. ניתן לשאול לאילו גילאים או מצבים תפקודיים הפעילות מתאימה, והאם יש מגבלות ספציפיות ביחס להשתתפות. משך הפעילות הוא חיוני מכיוון שלעתים המבוגר מתקשה בפעילויות פיזיות ארוכות. כמו כן, ידיעת משך הפעילות יכולה לסייע לבן משפחה האמור לסייע בהחזרת המבוגר לביתו.

בפעילויות מסוימות, כדאי לברר גם אודות הגורמים המארגנים או המובילים את הפעילות, הכשרתם המקצועית, ולגבי קיום תשתיות של עזרה ראשונה וחירום במקום הפעילות.

לפני הצטרפות לפעילות, מומלץ לבצע בדיקה קצרה אודות המארגנים והמדריכים, לשאול אותם לניסיונם המקצועי (ובפרט בעבודה מול מבוגרים), להכשרתם הרשמית, ולמסגרת ההעסקה שלהם. היבטים אלו חשובים ביותר כאשר מדובר על פעילויות פיזיות (כגון חוג פילאטיס למבוגרים), פעילויות הקשורות בטיפולים רפואיים, או מסגרות קהילתיות בהן המבוגר אמור לשהות שעות ארוכות במהלך היום.

אמצעי משלים לבירור אמינותם של מארגני הפעילות הינו לקבל המלצות ממשתתפים בפעילויות קודמות במסגרות אלו.

נושא ההגעה והחזרה ממקום הפעילות הוא אחד החסמים המשמעותיים להשתתפותם של מבוגרים רבים בפעילויות קהילתיות. גם הליכה של דקות בודדות בשכונה, אשר נתפסת על ידי צעירים כדבר של מה בכך, עשויה להיתפס על ידי מבוגרים כאתגר הטומן בחובו סכנות של החלקה, נפילה או הסתבכות. לא אחת, המבוגר עשוי לחשוש גם מהיבטים כגון איתור כיתת הלימוד המבוקשת, ירידה במדרגות של מבנה, או הליכה ברחוב סואן.

"מכשולים" כגון חציית כביש ללא מעבר חצייה, הליכה לילית במדרכה רצופת בורות, רוכבי אופניים, ילדים רצים, בעלי חיים משוחררים, וכן הלאה, מפחיתים במידה ניכרת מהמוטיבציה של המבוגרים לקחת חלק בפעילות בשכונה.על רקע זה, במידה והמבוגר טרם מכיר את נתיב ההגעה הקבועה, טרם התנסה בו בהצלחה, וטרם צבר מספיק ביטחון – אזי מומלץ ללוות את המבוגר למקום הפעילות הקהילתית, ולוודא כי הגיע כשורה לזירת הפעילות, ועם סיומה אף חזר בבטחה לביתו.

מעבר לבני המשפחה המטפלים המרכזיים, ניתן לרתום למאמץ גם בני משפחה נוספים, כגון נכדים שהנם מספיק בוגרים ואחראים לסייע בליווי המבוגר אל הפעילות הקהילתית.

במקרה הצורך, ניתן להיעזר גם בשכנים או במכרים, ואף במבוגרים אחרים מהסביבה הקרובה אשר הולכים אף הם לאותה הפעילות הקהילתית. כאשר מקום הפעילות הוא מעט מרוחק, חשוב לזכור את האפשרות להיעזר בתחבורה הציבורית או במונית. במקרים מסוימים, כדאי לברר מראש – ייתכן ומארגן הפעילות מספק שירות של הסעות (בתשלום או בחינם) למקום הפעילות.

מרבית המבוגרים ובני משפחותיהם "נזכרים" להתקין אביזרי עזר ביתיים מניעתיים רק "בדיעבד", לאחר שבן המשפחה המבוגר נפל ונחבל בביתו.

לעתים, תוצאת הנפילה היא חבלות קשות (כגון שבר במפרק הירך) – חבלות אשר מצריכות אשפוז ושיקום ממושך.

לפיכך, מומלץ להביט קדימה ו-"להקדים תרופה למכה", באמצעות התאמת הסביבה הביתית אל הרמה התפקודית של המבוגר החי בבית, ובאמצעות רכישה והתקנה של ציוד עזר מתאים.

מרבית המבוגרים ובני משפחותיהם "נזכרים" להתקין אביזרי עזר ביתיים מניעתיים רק "בדיעבד", לאחר שבן המשפחה המבוגר נפל ונחבל בביתו.

לעתים, תוצאת הנפילה היא חבלות קשות (כגון שבר במפרק הירך) – חבלות אשר מצריכות אשפוז ושיקום ממושך.

לפיכך, מומלץ להביט קדימה ו-"להקדים תרופה למכה", באמצעות התאמת הסביבה הביתית אל הרמה התפקודית של המבוגר החי בבית, ובאמצעות רכישה והתקנה של ציוד עזר מתאים.

שירותים קהילתיים מסוימים עשויים להיות זמינים בשפות אחרות – כדוגמת ערבית, רוסית, אמהרית ואנגלית. במידה ובן משפחתכם המבוגר אינו דובר עברית, מומלץ לברר בשכונה, בעמותות העירוניות ובמתנ"ס הקרוב, האם ישנן פעילויות או שירותים אשר זמינים בשפות נוספות.

בעוד שישנם שירותים קהילתיים הזמינים בחינם – מטעם עמותות, ארגונים מקומיים, מתנ"סים ועיריות, ישנם גם שירותים קהילתיים שהנם בתשלום. לפני הצטרפות לפעילות מסוימת, מומלץ לברר האם היא כרוכה בעלויות כלשהן.

מבוגרים רבים חיים בביתם שנים ארוכות. בעוד הבית עצמו לא משתנה – המבוגר עצמו חווה בהדרגה שינויים שונים ביכול התפקוד שלו.

הראייה מתדרדרת, שיווי המשקל מתערער, חושי השמיעה נחלש, וכיוצא בזאת.

מבוגרים מסוימים נדרשים להשתמש בהליכון או בכסא גלגלים. כתוצאה מכך, המבוגרים עשויים להתגורר בבית אשר אינו מותאם למצבם התפקודי, במובן בו הסביבה הביתית טומנת בחובה סכנות ומכשולים – כגון רצפה מחליקה, חדרים חשוכים, ריהוט בעל פינות חדות ומסוכנות, מסדרונות צרים מדי, ועוד. לעתים, ליקוי דירתי שנחשב כסתם "מטריד" עבור דייר בן 50, עשוי להפוך לגורם המסכן באופן ממשי את בריאותו של דייר בן 80.

פעילות להתאמת בית המבוגר לצרכיו משמעה כל שינוי שנעשה בבית (על המבנה ותכולתו) שמטרתו להקל על הדייר המבוגר להתנהל בדירה באופן עצמאי, תוך הסרת מכשולים פוטנציאליים, והנגשת ציוד עזר ביתי שנועד לסייע למבוגר או למנוע נזק גופני כתוצאה מתאונות ביתיות.

התאמת בית המבוגר לצרכיו ולרמתו התפקודית עשויה להתבצע באופן עצמאי ע"י המבוגר ובני משפחתו, או יכולה להתבצע ע"י גורם חיצוני מתמחה, כדוגמת פיזיותרפיסט שהוכשר לכך, יועץ מומחה בתשלום, או מתנדב העוסק בכך. התאמת הבית יכולה להתבצע בתקציב מזערי ולהתמקד בהיבטים הדחופים ביותר – או יכולה לחלופין להתבסס על מיפוי מקיף של הבית, תוך כדי ביצוע שינויים מרחיקי לכת (עד כדי שיפוץ מקיף הכולל התקנת מעקות, ביטול מדרגות, הרחבת מסדרונות וכיוצא בזאת) – הכל, לפי רצונו ותקציבו של בעל הבית והגורמים המעורבים.

בשירותים קהילתיים למבוגרים, המוענקים בתשלום, יש לבחון באופן נקודתי האם קיים סבסוד כלשהו או הנחה למבוגרים בעלי תנאים מיוחדים.

על מנת לדעת האם בן משפחה מבוגר זקוק לעזר ביתי מסוים, אשר עשוי להגן על בטיחותו או לשפר את איכות חייו ואת יכולתו לתפקד בביתו, חשוב תחילה להכיר את מגוון סוגי העזרים הביתיים הקיימים.

אנשים רבים "מפספסים" פתרונות יעילים, פשוט מכיוון שהם כלל אינם מודעים לקיומם.

יחד עם זאת, ההמלצה ביחס לשימוש בציוד עזר ביתי מסוג מסוים, וההכרה בצורך בו, עשויה לנבוע משיחה עם בן המשפחה המבוגר או מהתבוננות בתפקודו בתוך הבית.

במידה והמבוגר מציין קושי בביצוע פעולה ביתית מסוימת, ניתן לחשוב על סוג אביזרי העזר המסוגלים לסייע לו בכך. בנוסף, סקירה יזומה של בית המבוגר יכולה להביא לזיהוי מקדים של מכשולים וסכנות פוטנציאליות.
דרך נוספת לזהות צורך באביזרי עזר ביתיים, היא התייעצות עם מומחים לנושא.

לא. גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי נועדה להעסיק מטפל אישי צמוד. עם זאת, המעסיקים מטפל צמוד אשר עונים על תנאי הזכאות, יכולים לבקש לקבל גמלת סיעוד בכסף, ואז לבחור לנצל לכל מטרה את הכסף המועבר לחשבונם האישי – כולל תשלום על שירותים בקהילה.

מסגרות התנדבותיות שונות מצריכות כישורים אישיים שונים, רמות שונות של מחויבות וזמן פנוי, ואתגרים אחרים.

בחירת מסגרת התנדבות מתאימה תלויה בהתאמה בין הצרכים של הארגון המדובר, לבין ההעדפות האישיות והתנאים האישיים של המתנדב.

על מנת לבחור מסגרת מתאימה להתנדבות, כדאי תחילה להכיר את כל אפשרויות ההתנדבות הזמינות בסביבה הגיאוגרפית – ולהבין במה כרוך כל תפקיד התנדבותי. לאחר הכרת האפשרויות, כדאי לבצע בחירה המשלבת בין הנטייה הרגשית, לבין השכל והנתונים המעשיים. מומלץ להגיע למקום ההתנדבות בכדי להתרשם, לשוחח עם מתנדבים אחרים ועם מנהלי מערך המתנדבים, ואף להתנסות במשמרת קצרה, לפני קבלת החלטה.
ניתן למצוא מסגרות מתאימות להתנדבות דרך אתרים המרכזים מידע זה (כדוגמת אתר עמותת " רוח טובה  ")

ניסיונם ארוך השנים של מאות אלפי מתנדבים ישראלים מלמד כי התנדבות היא דרך מצוינת לתרום לקהילה שסביבך, ובכך לסייע לקהילה כולה ולחברים הספציפיים שבתוכה.

חיזוק הקהילה, שיפור הערבות החברתית ההדדית, וסיוע פרטני לנזקקים, מובילים גם לסיפוק אישי גדול, ללמידה ולהתנסויות חדשות. דרך ההתנדבות נרקמים לא פעם קשרים אישיים חדשים, ובכך "המחזק יוצא מחוזק" בעצמו.

בהיבט הנקודתי, התנדבות לפעילויות לתועלת ציבור המבוגרים, הינה התנדבות לסייע ולהוקיר תודה לבני הדורות של מייסדי המדינה ומקימיה. מגזר המבוגרים נוטה להיות "בשוליים" של ההתעניינות התקשורתית, אך דווקא הם זקוקים לסיוע רב – אשר בצדו סיפוק גדול, והזדמנות להיחשף לסיפורי חיים מרתקים, וידע מועיל לעתיד.

חולה סיעודי זקוק לעזרה מלאה בביצוע רוב או כל ששת הפעולות הבאות: לקום ולשכב, להתלבש ולהתפשט, להתקלח לבד, לאכול ולשתות, לשלוט בסוגרים ולהתנייד באופן עצמאי.

מטופל מוגדר כמטופל סיעודי כאשר מתקיימים בו שני התנאים הבאים:

א. מצב בריאותו ותפקודו ירודים כתוצאה ממחלה כרונית או מליקוי קבוע גופני או מנטלי, והוא סובל מבעיות רפואיות הדורשות מעקב רפואי מיומן במסגרת בעלת אופי רפואי לתקופה ממושכת.

ב. מתקיים בו אחד או יותר מהמצבים להלן:

1. הוא מרותק למיטה או לעגלת נכים.
2. אין לו שליטה על הסוגרים.
3. הוא מתהלך בקושי רק עקב פתולוגיה או סיבוכי מחלות

טרם ביצוע רכישה או השאלה של ציוד עזר ביתי כלשהו, מומלץ ליידע את בן המשפחה המבוגר אשר עבורו הציוד מיועד, ולקבל את הסכמתו.

לפיכך, חשוב להסביר תחילה למבוגר מהו הציוד שנרכש, מה מטרתו ומה התועלות הכרוכות בשימוש בו.

בנוסף, לפני רכישת או השאלת ציוד עזר ביתי, כדאי לוודא את התאמתו לבית, ביחס למגוון היבטים טכניים – כגון מידות הציוד, צורך לחברו לחשמל או להשתמש בבטריות, צורך בהתקנה מורכבת, צורך בהדרכה לגבי השימוש בציוד העזר, וכן הלאה.

מומלץ לברר מול המשווק או המפיץ של ציוד העזר היבטים נוספים כדוגמת עלויות נלוות אפשריות, טיפול בתקלות, מדינות החלפת המוצר במקרה של אי-התאמה, ועוד. כמו כן, רצוי לבחון חלופות מוצר שונות (יצרנים שונים, דגמים שונים) על מנת לבחור את כלי העזר המתאים ביותר.

התאמת כלי העזר והיכולת להשתמש בו באפקטיביות הם חשובים – מכיוון שכלי עזר ביתי שאינו מתאים, שאינו תקין, או שהינו מורכב מדי לשימוש על ידי המבוגר, הינו כלי עזר ביתי אשר כנראה לא ייעשה בו שימוש בפועל, באופן אשר מוריד לטמיון את המאמץ הכרוך בהשגתו, ואף מגדיל בשנית את הסיכון לו חשוף בן המשפחה המבוגר.

כן. מסגרות שונות מכירות בכך שלאנשים רבים יש כוונות טובות ורציניות, אך מעט זמן פנוי. לכן, ניתן לאתר גם ארגונים ומקומות אשר ישמחו להיעזר במתנדבים באופן חד פעמי (לעתים כחלק מהכנות לאירוע מיוחד או פעילות תקופתית).

גם במידה והנכם אנשים עסוקים מאד ביומיום, האפשרות לפנות זמן ולהתנדב באופן חד פעמי יכולה להוות מקור לסיפוק גדול, וכמובן אף אמצעי של תרומה אמיתית לקהילה בה אתם חיים.

גם מבוגרים המתפקדים באופן מלא בעצמם, ונהנים מבריאות תקינה, נזקקים לציוד עזר ביתי – ובפרט, לאביזרי עזר "מניעתיים", אשר תפקידם למנוע נפילות ותאונות בריאותיות.

המחשבה לפיה מבוגר עצמאי ומתפקד אינו זקוק לאביזרי עזר היא מוטעית – ויעידו על כך מבוגרים רבים אשר נהנו מעצמאות מלאה עד שחוו אירוע של נפילה ביתית.

התקנה מראש של אביזרי עזר כצעד מונע, והתאמת הבית תוך הסרת מכשולים פוטנציאליים, עשויים להיות המפתח לשימור עצמאותו של יקיריכם לעוד שנים ארוכות.

אפשרות אחת היא להתעניין ישירות בהזדמנויות ההתנדבות הזמינות בשכונה – כדוגמת המתנ"ס השכונתי, מועדוניות לקשיש, מרכזי יום, סניפי עמותות, או בתי אבות סמוכים. הדרך הפשוטה ביותר היא פניה ישירה לארגונים אלו, ובירור לגבי צורך במתנדבים, ותפקידים זמינים למתנדבים. אפשרות אחרת היא להסתייע בעמותות שונות ומיזמים עירוניים אשר נועדו לקשר בין מתנדבים לבין מסגרות התנדבותיות מתאימות – כדוגמת אתר עמותת " רוח טובה"

חשוב לזכור כי ניתן לסייע למבוגרים בשכונה גם באופן לא-רשמי, ללא השתייכות למסגרת התנדבותית מסודרת – אלא באמצעות רקימת קשרים אישיים ועריכת ביקורים שוטפים בבית של שכן או מכר מבוגר שאיננו בקו הבריאות. התעניינות קבועה בשלומו של שכן מבוגר, שמירה על קשר, שיחה ומתן עזרה שוטפת במשימות היומיום, הנם צעדים קטנים ופשוטים – שיכולים לעשות הבדל גדול בחייו של אדם.

מטופל מתהלך, הסובל מירידה משמעותית בתפקוד המוח (ירידה קוגניטיבית) במישורי זיכרון,

התמצאות ואינטלקט במידה כזאת, שהוא זקוק לעזרה מלאה בפעילות היום יום, לרבות רחצה, הלבשה, אכילה, שימוש בשירותים (עקב אי שליטה על הסוגרים), הכוונה בניידות והשגחה על בטיחותו בכל שעות היממה.

המועמד רשאי לעבור למוסד הנבחר רק לאחר השלמת תהליך אישור ההשתתפות של משרד הבריאות, וחתימת כלל המחויבים במשפחה על התחייבויותיהם.

הערה: במקרים חריגים, לפי שיקול דעת של רופא המחוז/הנפה ו/או רופא גריאטרי מחוזי, יש אפשרות להפנות את האדם לאשפוז במוסד הסיעודי לפני שנחתמו כתבי התחייבות והוראות קבע לחיוב חשבון על-ידי כל בני המשפחה. עם זאת המשפחה תהיה מחויבת בתשלום ותתבצע גביה רטרואקטיבית.

המעבר של מבוגר למוסד סיעודי (בין אם זוהי התנסות ראשונה בעבורו או שמדובר במעבר ממוסד סיעודי אחד למוסד אחר) כרוכה בקשיי קליטה שונים – היכרות עם סדר היום במקום, היכרות עם הצוות המטפל ועם הדיירים האחרים במוסד, הסתגלות למנהגי המקום ולמזון המוגש בו, וניתוק כללי משגרת החיים הקודמת אותה הכיר המבוגר.

לעתים הדיירים נאלצים לוותר על חפצים אישיים בשל שטח אחסון מוגבל, או להתרגל למצב בו יש פחות ביקורים של בני משפחה, לאור ריחוק גיאוגרפי. חשובה הבאת מאכלים מוכרים מהבית, תמונות משפחה לתלייה ליד מיטתו, 

בני המשפחה של המבוגר יכולים לסייע לו בתהליך הקליטה במוסד, באמצעות שמירה על קשר רציף עמו (גם טלפונית, במידה וביקורים אינם מתאפשרים), התעדכנות במצבו, ובעיקר באמצעות קשב לבקשותיו, הרגשותיו וחוויותיו במוסד החדש. רצוי לשאול את המבוגר אילו חפצים חסרים לו, ומה ניתן לעשות כדי להקל על שהותו במקום.

כמו כן, מומלץ כי בני המשפחה יקדישו זמן להיכרות אישית עם הצוות המטפל (בכל הדרגים). היכרות אישית זו חיונית לא רק לשם הכרת תודה למאמצי הצוות, אלא גם כצינור לעדכונים והעברת מידע אודות המבוגר: העדפותיו, רצונותיו, טיפול בבעיות שיש לו, רקע רפואי, וכן הלאה. קשר טוב ושוטף בין המשפחה לבין הצוות במוסד הסיעודי, עשוי להיות מפתח לקליטה ושהות מוצלחת של המבוגר במוסד, תוך שיפור רמת תפקודו ומניעת התדרדרות בריאותית נוספת.

במידה וישנם בני משפחה רבים, הגדירו מול הצוות הבכיר מיהו המטפל העיקרי שאליו הצוות יפנה בעת הצורך.

המלצות בנוגע להגדרת מצבו הרפואי והתפקודי של המבוגר, נתונות בידי הרופא הגריאטר, רופאים במחלקה השיקומית ורופא המשפחה

עבור מבוגרים מסוימים, השימוש בכלי עזר ביתי מסמן חולשה, אובדן עצמאות וזיקנה.

השימוש בעזר הביתי עשוי לסמל עבורם כי הם אינם חזקים ובטוחים כפי שהיו בעבר, אפילו בעודם בסביבתם הביתית והמוגנת.

הנטייה להכחשה ולהדחקה גוברת לעתים על ההיגיון הבריא ועל ההבנה כי כלי העזר הוא "לטובתם" ולמען האינטרס שלהם.

בנוסף, מבוגרים אחדים עשויים להימנע משימוש באביזר עזר מסוים בשל חוסר הבנה לגבי תפקידו, אופן השימוש בו, או בשל אמונות מוטעות ביחס למאפייני המכשיר (עלויות, פרטיות, בטיחות). לפעמים, עזר ביתי – כגון ידית אחיזה באמבטיה – עשוי לשבור את השגרה הביתית המוכרת (שינוי עיצוב של חדר מסוים בבית) או להיות כרוך בהתקנה מסוימת אשר מעוררת חשש ע"י המבוגר. המבוגר עשוי לבקש לוותר על האביזר מראש, ולהימנע מהתקנתו – מבלי לקחת בחשבון את חשיבות כלי העזר ואת תועלתו לטווח הרחוק.

גם במידה והמבוגר נקלט במוסד הסיעודי בהצלחה, מומלץ כי בני המשפחה יבקרו את המבוגר ויתעדכנו באופן סדיר ביחס למצבו הגופני, הנפשי והתפקודי. רצוי להתעדכן גם ע"י שיחה והתרשמות מהמבוגר עצמו, וגם ע"י שיח עם רופא המחלקה ואנשי צוות המוסד הסיעודי המקצועיים.

שמירת 'אצבע על הדופק' והתעדכנות קבועה במצב היא חשובה מכיוון שבמוסדות רבים קשה לסמוך רק על הצוות המטפל.

הצוות נדרש לטפל במספר גדול של דיירים סיעודיים, ועשוי "לפספס" זיהוי של בעיה גופנית, קושי נפשי, או משימה טכנית הדורשת טיפול. לפיכך, מעורבות והיכרות שוטפת של בני המשפחה ביחס למצבו של המבוגר, יכולה למנוע מצבים בלתי רצויים – החל מהזנחת בעיה רפואית (אשר תלך ותהפוך עם הזמן למורכבת יותר לטיפול) וכלה בהיבטים קטנים הגורמים למבוגר תסכול וחוסר נוחות (כדוגמת בגדים במידה לא נכונה).

המעבר ממצב של תפקוד מלא ועצמאי, למצב סיעודי – הדורש סיוע מרובה וצמוד מאנשים אחרים, אינו קשה למבוגר רק בפן הפיזי והמעשי, אלא גם בפן הנפשי. מבוגרים הנמצאים במצב סיעודי מאבדים חלק משמעותי מעצמאותם היומיומית – ועשויים לחוש בנוסף לכך פגיעה בפרטיותם, בכבודם העצמי, ובשמחת החיים שלהם.

לכן, בני משפחה של מבוגרים אשר הוגדרו כסיעודיים יכולים לסייע להם ע"י עידוד מצב רוחם, התעניינות כנה בקשיים שלהם, הסחת דעתם מהקשיים, ועוד. חשוב לדעת כי מבוגרים אשר נכנסו למשבר נפשי ממשי על רקע התדרדרות במצבם הגופני, והפיכתם לסיעודיים, יכולים להיעזר בשירותי מערך בריאות הנפש, ובסיוע של גורמי מקצוע, על מנת להקל על תחושתם הקשה.

לכאורה, עם אשפוזו של בן משפחה מבוגר במוסד סיעודי, מרבית הנטל הטיפולי והנפשי "יורד" מכתפי בני המשפחה, ועובר לאחריות הצוות המטפל במוסד. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי בני המשפחה עשויים להיחשף למספר קשיים שונים, ובכללם:

תחושות אשמה ואובדן שליטה במצב החדש – בפרט, תחושות אלו עשויות לעלות לאחר שבני המשפחה הורגלו לטפל בעצמם במבוגר במשך זמן רב. כעת, כאשר אנשים אחרים מטפלים בו במקום מרוחק, בני המשפחה המטפלים לשעבר עשויים לחוש שלא בצדק כי 'הפקירו' או 'ויתרו' על המבוגר. במצבים אחרים, מקור התחושות הקשות הוא באובדן השליטה על איכות הטיפול לו זוכה בן המשפחה האהוב.

תחושות דאגה וגעגוע – הריחוק הפיזי מבן המשפחה המבוגר עשוי לעורר געגועים במידה ולא ניתן לבקר את המבוגר מדי יום, לנוכח ריחוק גיאוגרפי.

הדרך הטובה ביותר לשוחח עם בן משפחה מבוגר אודות הצורך בהתקנת כלי עזר ביתי מסוים, היא לעשות זאת בפתיחות ובכנות.

חשוב שלא לקבוע למבוגר דבר, אלא להסביר לו בסבלנות ובנועם את הרציונל: מהו הסיכון או הקושי התפקודי אשר בו נועד האביזר לטפל, מה התועלות של האביזר, ומה כרוך בהשגתו, התקנתו ובשימוש שוטף בו.

חשוב להאזין לעמדתו של המבוגר, ולהתייחס באופן ענייני לטיעונים אשר הוא מעלה. במידה והמבוגר מתמיד בסירובו ואינו מעוניין באביזר, ניתן להציע לו לעתים "תקופת התנסות", או להאזין להמלצותיהם של מבוגרים אחרים בשכונה אשר משתמשים בכלי עזר ביתי דומה.

החסמים הבולטים אשר גורמים למבוגרים לוותר על הרכישה, ההתקנה או השימוש בעזרים ביתיים, נוגעים להיבטים הבאים:

• חוסר ידיעה ביחס לתפקיד כלי העזר והתועלות שלו
• חוסר ידיעה ביחס לאופן השימוש הנכון בכלי העזר
• הכחשה שכלי העזר הוא חיוני ומסייע בשמירה על הבריאות /
• אמונות שגויות ביחס להשלכות השימוש בכלי העזר (היבטים כגון שימוש בחשמל, פגיעה בעיצוב הקיים של הבית, שינוי הסביבה הביתית לא מורגל המבוגר, וכן הלאה)

במקרים רבים, ניתן להשאיל את ציוד העזר המבוקש, מעמותות המתמחות בכך.

השאלת הציוד היא צעד חסכוני יותר מרכישתו.

ככלל, הציוד הזמין להשאלה דרך עמותות הסיוע אינו נופל באיכותו ובמגוון שלו מאשר הציוד הניתן לרכישה בחנויות.

לפיכך מומלץ לקנות ציוד עזר ביתי רק כאשר מדובר בציוד חדשני או ייחודי אשר אינו זמין כלל להשאלה, או כאשר מדובר בציוד עזר חיוני מאד הנמצא בשימוש תדיר ומצריך התאמה אישית מסוימת.

חובה ראשונה היא תשלום ראשוני למשרד הבריאות, תשלום שגובהו שווה לסכום שמשלמת המשפחה עבור שני חודשי אשפוז (במילים אחרות, זו כמו התחייבות לחודשיים). עם זאת, במידה והחולה יעזוב את המוסד מסיבה זו או אחרת, יוחזר החלק היחסי של התשלום. בנוסף, חייבים בני המשפחה לעדכן את לשכת הבריאות במידה ומצבם הכללי או הכלכלי משתנה.

לעומת חובות אלה, חשוב לדעת שבמסגרת הטיפול מגיע לחולה לקבל את כל הדרוש לו, כולל טיפולי פיזיותרפיה, תרופות וכד'. בנוסף, התשלום שמועבר למוסד ע"י משרד הבריאות הוא התשלום היחיד שעל המשפחה לשלם ואסור למוסד לגבות מהם תשלום נוסף. במידה ודבר כזה קורה, יש לערב מיד את הגורמים הרלוונטיים ולמנוע המשך מצב זה.

לכל עמותה או ארגון המשאיל אביזרי עזר וציוד רפואי ביתי, יש נהלים שונים ביחס לתהליך ההשאלה.

עם זאת, ניתן לציין מתווה כללי אשר ישים בארגונים רבים: האדם המשאיל את הציוד נדרש לספק ערבות או פיקדון בסכום סמלי (לרוב כמה עשרות שקלים), אשר מוחזר לאדם עם השבת הציוד לעמותה המשאילה.

משך ההשאלה עשוי להיות מוגבל למספר שבועות או חודשים, אך ניתן לחדש את ההשאלה אוטומטית במקרה הצורך. במקרים מיוחדים ניתן מראש להשאיל את הציוד לתקופה ארוכה יותר ללא צורך בחידוש ההשאלה.

לרוב, האדם אשר משאיל את הציוד הוא האחראי על שינועו לבית של המבוגר, ועל התקנתו – אך במקרי הצורך, עמותות מסוימות מספקות גם סיוע בהובלת הציוד, בהתקנתו ובהדרכה לגביו.

כדאי לזכור להחזיר במועד את הציוד שהושאל (או להאריך במועד את השאלתו). כאשר משיבים ציוד לעמותה המשאילה, יש להחזיר את הציוד כשהוא במצב נקי ותקין, עם כל חלקיו.

חוזה אחיד, כשמו כן הוא, הוא חוזה אשר נכרת עם כל דייר במוסד באופן זהה. במרבית המקומות פועלים באופן זה ויש לקרוא חוזים אלה בעיון, מכיוון שהם מנוסחים ע"י היועצים המשפטיים של המוסד ויגנו על האינטרסים שלו ולאו דווקא על אלו של הדיירים. בית המשפט יכול להתערב לטובת הלקוח במידה והוא חולק על אחד הסעיפים, אך לשם כך יש לקרוא בעיון את החוזה ולשים לב שכל התנאים הרצויים יופיעו בו.

בישראל קיים מגוון אפשרויות לדיור עבור האוכלוסיה המבוגרת. בתי אבות פרטיים, בתי דיור מוגן, בתי אבות לסיעודיים. כל אחד מהם מציע אפשרות מגורים שונה. מול כל אחד מהם ייאלץ הדייר החדש לחתום חוזה בו יכללו זכויותיו וחובותיו. לכן חשוב לדעת מה יש לכלול בהסכמים מול המוסדות: פירוט סוג השירותים המוענקים למבוגר, תנאי הדיור, מנגנון התשלום, אחריות המוסד, מצבי עזיבה או העברה לאשפוז בבית חולים, מעבר בין מחלקות, ביטחונות כספיים, ועוד.

הסיווג לאשפוז מבוצע ע"י משרד הבריאות, לאחר הגשת ובחינת המסמכים (פירוט בהמשך)

"ועדת סיווג" בלשכת הבריאות דנה במצבו של המועמד לאשפוז ותקבע אם המועמד  מסווג כ "סיעודי" או כ "תשוש נפש" או במצב רפואי-תפקודי אחר, ותיקבע התאמתו למסגרת לאשפוז לסיעודיים או לתשושי נפש. ועדת הסיווג כוללת את הגריאטר המחוזי (יו"ר הוועדה),  אח/ות ועובד/ת סוציאלי/ת. ההחלטה תישלח לפונה בכתב בדואר.

לקופת חולים אסור להתנות את מימון האשפוז בתשלום ההשתתפות העצמית. במקרים בהם יש  סירוב לשלם את ההשתתפות העצמית קופת חולים תספק את השירות ואחר כך תהיה רשאית לנקוט בהליכים משפטיים.

במקרים בהם מצבו הכלכלי של האדם החולה אינו מאפשר את תשלום ההשתתפות העצמית, יש מקום לפנות לקופת חולים בבקשה להנחה.

כן, במידה והציוד מיועדים למבוגר אשר אין לו קרובים היכולים לסייע באיסוף או בהתקנה נדרשת, חלק מהעמותות המשאילות אביזרי עזר ביתיים עשויות לסייע בשינוע האביזר הדרוש עד לבית המבוגר, ובהתקנתו.

מומלץ לברר נושא זה בשיחה טלפונית אל מול כל עמותה ועמותה.

כן – זאת, כמפורט לעיל באתר משרד הבריאות:

בחינה מחודשת של הסיווג: 

ביוזמת המשפחה: המשפחה יכולה לפנות ללשכת הבריאות לבחינה מחודשת של סיווג המועמד, בהסתמך על שינוי במצב המועמד לאשפוז, ולצרף מסמכים המעידים על כך.

ביוזמת לשכת הבריאות: צוות הלשכה יכול  ליזום דיון מחודש בסיווג המועמד, אם הגיע מידע חדש בנושא. יש לציין שאם  עברו שלושה חודשים ויותר ממועד ביצוע ההערכה הרפואית- סיעודית והקשיש  עדיין לא אושפז, יהיה צורך בעדכון הערכה זו, ולעיתים סיווג מחדש של המועמד.

ערעור לראש האגף לגריאטריה:  

משפחה רשאית לערער על החלטת וועדת סיווג, לאחר שמיצתה את הפניה לבחינה מחודשת. ערעור זה יש להגיש  בכתב, לראש האגף לגריאטריה במשרד הבריאות, בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים, לכתובת: ראש האגף לגריאטריה, משרד הבריאות, ת.ד. 1176 ירושלים 9101002

חיפוש מוסד מתאים הוא תהליך ארוך ולא פשוט שמחייב אתכם ואת בני המשפחה לבדוק כל דבר בעיון. אך "קשה באימונים, קל בקרב", מכיוון שכל מכשלה שתטופל כעת, תמנע סיבוכים מיותרים בעתיד ותסייע לדייר לחיות בשלווה ובביטחון בביתו החדש.

מוסדות סיעודיים מסוימים פועלים ללא רישיון כלל, או ללא רישיון בתוקף – ומצב זה עלול להביא להיעדר עמידה בסטנדרטים הנדרשים מצד המדינה, ביחס להיבטים כדוגמת בטיחות אישית, צפיפות הדיירים, איכות הטיפול הרפואי, איכות שירותי התברואה והמזון במוסד, וכן הלאה.

כמו כן, קבלת סיוע ממשרד הבריאות במימון אשפוזו של המבוגר במוסד הסיעודי מותנית בכך שהאשפוז יבוצע במוסד המחזיק ברישיון בתוקף.

למרות חשיבותן של המלצות מצד מכרים וחברים, אנשי צוות רפואי או גורמים אחרים, אין טוב ממראה עיניים והתרשמות אישית ביחס למוסד הסיעודי המבוקש. ביקור מקדים אותו יערכו בני משפחה במקום, עשויים לחשוף יתרונות וחסרונות להם המבוגר ומשפחתו לא היו מודעים קודם לכן.

בכדי לקבל קנה מידה השוואתי, מומלץ ורצוי לבקר תוך פרק זמן קצר במספר מוסדות פוטנציאליים. ניתן אפילו להכין טבלה המשווה בין המוסדות, לפי כמה פרמטרים מרכזיים החשובים למשפחה ולמבוגר עצמו.

לכל מוסד סיעודי יתרונות וחסרונות משלו, ולכן ייתכנו מחלוקות בין בני המשפחה ביחס לשאלה מהו המוסד הסיעודי העדיף ביותר עבור בן משפחתם המבוגר. במצבי מחלוקת מעין אלו, חשוב לזכור תחילה כי אין מוסד "מושלם", ולכן כל החלטה שתתקבל תהיה בגדר של פשרה.

בנוסף, חשוב לייחס משקל גדול להעדפותיו של המבוגר הסיעודי עצמו – מאחר והוא זה אשר ישהה במוסד, ושביעות רצונו מהתנאים ומהיחס במקום היא מפתח לקליטה מוצלחת.

במידה ובני המשפחה אינם מסוגלים להגיע לכדי הסכמה בעצמם, מומלץ להסתייע בגורם חיצוני אובייקטיבי, המקובל על שני הצדדים, אשר יגשר על הפערים ויוביל להסכמה משותפת.

כן. גם לאחר בחירת מוסד אין התחייבות להישאר בו לכל תקופת האשפוז – למבוגר ולמשפחתו מותר, בכל שלב, לבקש לעבור למוסד מתאים אחר שיש לו הסכם עם משרד הבריאות, או להחליט להחזיר את המבוגר הביתה (אם ניתן לטפל בו שם בצורה טובה).

במידה והמבוגר נכנס למוסד אחרי תחילת החודש, או עזב אותו לפני תום החודש – החיוב שיבוצע יהיה יחסי לפי חלק החודש בו שהה בפועל במוסד.

לא אחת, בני משפחה משיגים בעבור המבוגר ציוד עזר ביתי, ומביאים את הציוד לבית – אך אינם משלימים את המלאכה ומקדישים זמן להתקנה נכונה ובטוחה של הציוד.

במצבים אלו, אביזר העזר עשוי להפוך לחפץ מיותר אשר אינו בשימוש. חמור מכך, התקנה לא נכונה של ציוד העזר עשויה ליצור מצבי סיכון לבריאותו של המבוגר המשתמש בהם.

לכן, חשוב להקדיש זמן ותשומת לב לאופן ההתקנה הנכון, ובמידה ובתהליך ההתקנה נחשפות מורכבויות, מומלץ להיעזר בבעל מקצוע המסוגל להתקין את הציוד במהירות, ביעילות ובבטחה מרבית.

בהחלט. מבוגרים אחדים עשויים להירתע ולהימנע משימוש בכלי העזר הביתי, בשל חוסר ידיעה ביחס לדרך הנכונה להיעזר בו.

לעתים קרובות, מה שנראה פשוט ואינטואיטיבי לצעירים, הינו מורכב ומבלבל עבור המבוגר.

זאת, בפרט אם מדובר באביזר עזר שהפעלתו מצריכה יכולות הבנה טכנולוגית, או מוטוריקה עדינה (לחיצה על כפתורים, בחירה מתפריט אפשרויות, שימוש במסך מגע וכיוצ"ב).
הדרכת המבוגר ביחס לאופן השימוש במכשור העזר עשויה למנוע גם מקרים של שימוש שגוי בציוד, באופן המסכן את בריאות המשתמש וגורם לו לנזקים.

ניתן  לפנות לכל לשכת בריאות ברחבי הארץ  כדי לקבל מידע, טפסים, פרטים נוספים על תהליך האשפוז הסיעודי וייעוץ ראשוני. במסגרת זו, תוכל לבקש לערוך סימולציה כללית( בלתי מחייבת), לחישוב הסכום המשוער להשתתפות של המועמד לאשפוז ומשפחתו ושל משרד הבריאות בדמי האשפוז.  לינק לרשימת לשכות הבריאות בארץ

https://www.health.gov.il/Subjects/Geriatrics/GeriatricHospitalization/Pages/departments_chron_ill.aspx

חשוב לציין כי פתיחת "בקשה לאשפוז" (קבלת קוד) סיעודי /תשוש נפש נעשית בלשכת הבריאות הקרובה למקום מגוריו של המועמד לאשפוז (על-פי כתובתו הרשומה בספח תעודת הזהות). במקרים מסוימים ניתן לפנות להעברת התיק ללשכת בריאות אחרת (לנוחות בן המשפחה המטפל)

מומלץ להסביר לבן המשפחה המבוגר תחילה מהו אביזר העזר ומה ייעודי. הבנת התועלות שבציוד היא חיונית ותורמת גם למוטיבציה של המבוגר ללמוד כיצד לתפעל את האביזר.

בנוסף להסבר על אופן השימוש הנכון בציוד העזר הביתי, רצוי להסביר למבוגר כיצד לחבר/לנתק את הציוד (במידה וזהו ציוד חשמלי או כזה המופעל על בטריות), היכן לאחסן את הציוד כאשר הוא אינו בשימוש, ומה לעשות במקרה של תקלה.

למבוגרים רבים, הדרכה ראשונית וחד פעמית אודות אביזר העזר עשויה שלא להספיק.

הדרכה יחידה עלולה לבלבל את המבוגר, מה גם שמבוגרים מסוימים נוטים לשכוח הסברים במידה ולא ביצעו תרגול.

לכן, מומלץ כי בשבוע הראשון לשימוש באביזר העזר, בן משפחה של המבוגר יתרגל איתו מספר פעמים את השימוש בציוד, יענה על שאלות, יתקן שגיאות, וייווכח לדעת כי המבוגר אכן מצליח לתפעל את ציוד העזר כנדרש.

הליך קבלת "קוד" ממשרד הבריאות כולל את השלבים הבאים:

1. הגשת מסמכים למשרד הבריאות
2. פגישה של בני המשפחה עם אחות ועובדת סוציאלית מלשכת הבריאות
3. סיווג המועמד לאשפוז -החלטה האם המועמד אכן במצב סיעודי/תשוש נפש
4. בחירת המוסד הסיעודי-מתוך רשימת המוסדות הסיעודיים.
5. חישוב השתתפות המשפחה במימון האשפוז
6. התחייבות המשפחה לתשלום
7. העברה לאשפוז במוסד סיעודי

כל הדרכה של אדם מבוגר צריכה להתבצע באופן סבלני והדרגתי – וכך גם בעת הדרכה בנושא שימוש באביזרי עזר ביתיים.

בעת ההדרכה, חשוב לשלב בין הסברים מילוליים (ניתן אף לרשום עם המבוגר נקודות מפתח על גבי דף), לבין הסברים מעשיים, והדגמות מוחשיות אותן יבצעו המבוגר והמדריך יחדיו.

לעתים קרובות, אין די במפגש הדרכה בודד, ונדרשים מספר מפגשים על מנת שהמבוגר יצבור ניסיון ויתרגל שימוש באביזר העזר בכל מיני מצבים וסיטואציות.

באם ציוד העזר הביתי נשבר או נפגם, חשוב להחליפו או לתקנו במהירות. זאת, מאחר והשבתתו והתנהלות בלעדיו מגדילה את הסיכוי לתאונות ביתיות – ומאידך שימוש באביזר שבור עשוי להיות צעד מסוכן לכשעצמו.

חשוב כי בני המשפחה המטפלים לא יזניחו את הנושא, אלא ימהרו להשיג ולהתקין אביזר חלופי במהירות האפשרית.

לרוב, ציוד העזר הביתי הופך לבלתי נחוץ רק כאשר המבוגר כבר אינו מתגורר בביתו – בין אם בשל מעבר לבית אחר ומותאם יותר, מעבר לאשפוז ממושך, או במקרי מוות.

במקרים בהם הציוד כבר אינו בשימוש, מומלץ "להעבירו הלאה" על ידי מכירתו או תרומתו.

ניתן למכור ציוד עזר ביתי דרך אתרי "קח-תן" באינטרנט, או דרך מודעות בעיתונות או בקהילה – כל עוד ציוד העזר נמצא במצב תקין ומתאים לשימוש חוזר.

זכרו כי רבים מהמבוגרים הישראלים הזקוקים לציוד עזר ביתי הם מעוטי הכנסה, ותרומת ציוד העזר עשויה לחולל מבחינתם שינוי משמעותי לטובה.

מכירת ציוד העזר הביתי עשויה להיות תהליך ממושך, ולמעט ציוד מסוים ויקר יחסית, רוב אביזרי העזר המשומשים יניבו רווח כספי מועט למוכר – ולכן מומלץ לתרום את הציוד לעמותות העוסקות בשיפוץ ושדרוג אביזרי העזר, ובהפצתם הלאה. באופן זה, ניתן להיפטר במהירות מירבית מהציוד המיותר, ואף להפיק מתרומתו סיפוק גדול.

התועלת החברתית הטמונה בתרומת ציוד עזר שווה הרבה יותר מכמה עשרות שקלים של רווח ממכירותו ! זכרו כי מדובר במעגל חוזר אשר משרת את כולם – הרי התורמים של היום עשויים להיות הנתרמים של מחר

בכל מגע מול קופת החולים – בסניף, במרפאה, בבית המרקחת או במוקד הטלפוני, כדאי לציין איזה כיסוי ביטוחי יש לכם דרך השב"ן, ואף להציג את כרטיס החבר.

במקרה שאינכם בטוחים האם הנכם זכאים להנחה או לשירות ייחודי מתוקף חברותכם בביטוח, רצוי לשאול מראש.